סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

פירוש שטיינזלץ

באמת מסדרים לבעל חוב, אבל באו דברי ר' עקיבא לומר שאין מקרעין שטר כתובה, שגם כאשר בפועל משאירים לו מעט כדי חייו, מכל מקום החוב נשאר בעינו, וכאשר יהיה לו רכוש שאפשר יהיה להיפרע ממנו — יטלו ממנו.

א משנה פותחין בימים טובים ובשבתות, שאם נדר מלאכול או מלשתות במשך תקופה מסויימת שואלים אותו אם העלה על דעתו בשעת הנדר שייאסר באכילה או בשתייה גם בימים אלה. בראשונה היו אומרים: אותן הימים שאמר שלא התכוון להם — מותרין, ושאר כל הימים אסורין. עד שבא ר' עקיבא ולימד: שהנדר שהותר מכללו — הותר כולו.

כיצד? אמר לחבורה של אנשים "קונם שאיני נהנה לכולכם", אם הותר אחד מהן מכל סיבה שהיא — הותרו כולן.

אבל אם אמר "שאיני נהנה לזה ולזה", אם הותר הראשון — הותרו כולן, אבל אם הותר האחרון — האחרון לבדו מותר וכולן אסורין, כיון שכל אחד הוא נדר בפני עצמו. הותר האמצעי, הימנו ולמטה, כל מי שמנה אחריו — מותר, הימנו ולמעלה, שמנה לפניו — אסור.

אם אמר "שאני נהנה לזה קרבן (שאסור עלי כקרבן מה שאני נהנה לזה) ולזה קרבן" — צריכין פתח לכל אחד ואחד, שיש פה נדר נבדל לכל אחד ואחד.

וכן בענין נדר שהותר מכללו, אם אמר "קונם יין שאני טועם מפני שהיין רע למעיים", אמרו לו: והלא היין המיושן יפה למעיים! — הותר במיושן. ולא ביין מיושן בלבד הותר אלא בכל סוגי היין הותר — שכיון שהותר מקצת הנדר הותר כולו. וכן אם אמר "קונם בצל שאיני טועם מפני שהבצל רע ללב", אמרו לו: הלא הבצל הכופרי יפה ללב! — הותר בבצל הכופרי. ולא בכופרי בלבד הותר, אלא בכל הבצלים. ומספרים: מעשה שכזה היה והתירו ר' מאיר בכל הבצלים.

ב גמרא שנינו במשנה: הותר האחרון — האחרון מותר וכולן אסורין וכו'. ועוד שנינו: "שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן" — צריכים פתח לכל אחד ואחד. ושואלים: מאן [מי] התנא ששנה משנה זו?

אמר רבא: שיטת ר' שמעון היא, שאמר שאם נשבע אדם שבועת שקר לכמה אנשים כאחד, אין חייב קרבן על כל שבועה עד שיאמר לשון "שבועה" לכל אחד ואחד. ואם אמר לשון שבועה אחת, אף שפרט לכל אחד ("לא לך, לא לך") הרי זו נחשבת כשבועה אחת בלבד. ואף לענין נדרים כן, שרק כשאמר לשון "קרבן" לכל אחד, צריך פתח לכל אחד ואחד. ואם לאו הרי נחשב הדבר כנדר אחד.

שנינו במשנה: "קונם יין שאני טועם שהיין רע למעיים ", ואמרו לו: "הלא היין המיושן יפה למעיים". ושואלים: ותיפוק ליה [ותצא לו] התרה רק מזה שאין היין המיושן רע למעיים ודי בכך שאינו רע, והרי זה נדר טעות ויהא הנדר מותר אפילו אם לא היה יפה למעיים! אמר ר' אבא: ועוד, "יפה" קתני [שנה]. כלומר, גם אם לא היה רע ולא יפה היה די בכך כדי להתיר, אלא הוסיפו ואמרו לו שהוא אפילו יפה למעיים.

עוד שנינו במשנה: "קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב ", ואמרו לו: "הלא הכופרי יפה ללב" וכו'. ושואלים: ותיפוק ליה [ותצא לו] התרה רק מזה שאין הבצל הכופרי רע ואפילו אם אין הוא מועיל ללב! אמר ר' אבא: ועוד, "יפה" קתני [שנה]. שאין זו אלא תוספת, שבאמת לא רק שאינו רע אלא גם יפה ללב.

ג משנה פותחין לאדם שצריך לגרש את אשתו מחמת נדר שנדר בכבוד עצמו ובכבוד בניו. כיצד? אומרים לו: אילו היית יודע שלמחר יהיו אומרין עליך האנשים "כך היא ווסתו (מנהגו, דרכו) של פלוני — שהוא מגרש את נשיו בגלל נדרים ", ועל בנותיך יהו אומרין "בנות נשים גרושות הן", או שיהיו אנשים שואלים "מה ראתה אמן של אלו להתגרש" ויבואו להוציא שם רע על ילדיו. ואמר הנודר: "אילו הייתי יודע שכן יאמרו — לא הייתי נודר" — הרי זה מותר.

אם אמר "קונם שאני נושא את פלונית לפי שהיא כעורה" והרי היא נאה, או אמר שאינו נושא אותה מפני שהיא שחורה והרי היא לבנה, או מפני שהיא קצרה (נמוכה) והרי היא ארוכה (גבוהה) — מותר בה. ומעירים: לא מפני שהיא כעורה ונעשת לאחר זמן נאה, או שחורה ונעשת לבנה, או קצרה ונעשת ארוכה, אלא שהנדר היה מתחילה נדר טעות.

ומסופר מעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה (הנאה) ולא רצה לשאתה, והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה. ולאחר מכן הביאוה לפניו, אמר לו ר' ישמעאל: בני, מזו נדרת? אמר לו: לאו [לא], והתירה ר' ישמעאל, שראה בזה נדר טעות.

באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן (מכערת אותן). וכשמת ר' ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה, ואומרות: "בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה", וכן הוא אומר בשאול שגם הוא דאג לבנות ישראל: "בנות ישראל על שאול בכינה המלבישכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן" (שמואל ב א, כד).

ד גמרא שואלים: וכי מביאים מעשה זה בר' ישמעאל שייפה את הנערה כדי לסתור את הדברים שנאמרו קודם?! והרי אמרו שאם היתה כעורה ונעשית אחר כך נאה אין הנדר מותר! ומשיבים: חסורי מחסרא והכי קתני [חסרה המשנה וכך היא שנויה] : ר' ישמעאל אומר אפילו כעורה ונעשת נאה, שחורה ונעשת לבנה, קצרה ונעשת ארוכה — מותרת על ידי פתח זה. ואכן אירע מעשה באחד שנדר מבת אחותו והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה וכו'.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר