הא קא משמע לן [דבר זה השמיע לנו] שאפילו במקום שנוטלין שכר, על לימוד המקרא שרי למשקל [מותר לקחת], אבל על לימוד המדרש לא שרי למשקל [אינו מותר לקחת] שכר.

ושואלים: מאי שנא [מה שונה] מדרש שלא יטול שכר עבורו — דכתיב [שכן נאמר] בדברי משה אל העם: "ואתי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חוקים ומשפטים" (דברים ד, יד), וכתיב [ונאמר]: "ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה" (דברים ד, ה), ונלמד מכאן: מה אני מלמד אתכם בחנם — אף אתם תלמדו אחרים נמי [גם כן] בחנם. ואם כן מקרא נמי [גם כן] נלמד מאותו פסוק שילמד בחנם!

רב אמר: מה שמקבל שכר על המקרא אינו על גוף התורה שהוא מלמד, אלא שכר שימור, שכיון שמקרא מלמדים ילדים קטנים, הרי המלמד מקבל שכר על מה שהוא שומר אותם וזה הותר לו, מה שאין כן לימוד מדרש הוא לגדולים שאינם צריכים שימור ולכך השכר הוא על עצם הלימוד והוזהרו ללמד בחינם. ור' יוחנן אמר: שכר פיסוק טעמים, שמקבל שכר לא על גוף המקרא שמלמד, אלא על שמלמד פיסוק טעמים של המקרא, שאינו גופו של מקרא, ומותר ליטול שכר עבור זה.

תנן [שנינו במשנה]: שהמדיר את חבירו לא ילמדנו מקרא. בשלמא למאן דאמר [נניח לשיטת מי שאומר] כי השכר שמקבל המלמד עבור לימוד מקרא הוא שכר פיסוק טעמים — היינו [זהו] הטעם שלא ילמדנו מקרא — שהרי צריך היה לשלם לו שכר על פיסוק הטעמים, וכיון שאינו משלם לו הריהו מהנהו בכך, אלא למאן דאמר [לדעת מי שאומר] כי זהו שכר שימור — וכי גדול בר [בן] שימור הוא וצריך לשלם שכר עבור זה? ואם כן אין פה הנאה ומדוע אסור בכך? ומשיבים: בקטן קתני [שנה], כלומר, כאן מדובר במקרה בו מודר ההנאה הוא קטן, ויש בו ענין של שימור.

ושואלים: אי [אם] מדובר בקטן, אם כן אימא סיפא [אמור את סופה] של המשנה: אבל מלמד את בניו מקרא, וכי קטן בר [בעל] בנים הוא?! ומשיבים: חסורי מחסרא והכי קתני [חסרה המשנה וכך יש לשנותה]: לא ילמדנו מקרא — בקטן, אבל אם היה גדול — מלמדו לו ולבניו מקרא, כיון שכאמור אינו אלא שכר שימור.

מיתיבי [מקשים] על כך: תינוקות לא קורין בתחילה, כלומר, אין לומדים לקרוא בשבת קטע חדש שלא למדוהו קודם, אלא שונין בראשון, מותר להם לחזור על מה שלמדו כבר בראשונה. בשלמא למאן דאמר [נניח לדעת מי שאומר] כי שכר לימוד המקרא הוא שכר פיסוק טעמים — היינו [זוהי] הסיבה שאין קורין בתחילה בשבת, שהרי המלמד אותם צריך לקבל שכר על פיסוק הטעמים. אלא למאן דאמר [לדעת מי שאומר] כי זהו שכר שימור, אם כן אמאי [מדוע] אין קורין בתחילה בשבת ואמאי [ומדוע] שונין בראשון? הא איכא [הרי יש] שכר שימור של שבת, ולענין שימור אין הבדל בין קריאה ראשונה לחזרה!

ומשיבים: וליטעמיך [ולטעמך, לשיטתך] שכר פיסוק בשבת מי [האם] אסור? הרי הבלעה היא, שהרי אין המלמד מקבל שכר עבור עבודת שבת בלבד, אלא מקבל שכר עבור לימודם כל השבוע, ונמצא ששכר שבת מובלע בשכר הכללי שהוא מקבל, והבלעה הלא מישרא שרי [מותרת היא]: דתניא [שכן שנינו בברייתא]: השוכר את הפועל לשמור את התינוק, או לשמור את הפרה, או לשמור את הזרעים — אין נותנין לו שכר שבת, שאסור לקבל שכר עבור עבודה בשבת. לפיכך