והיו בה בנות שוח (מין תאנים משובחות) ואמר: "אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה לא הייתי נודר" — הכלכלה ושאר התאנים שבה אסורה, בנות שוח מותרות. עד שבא ר' עקיבא ולימד: נדר שהותר מקצתו הותר כולו וכולן מותרות. מאי לאו [האם לא] מדובר כאן שאמר ופירש כך: אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה הייתי אומר "תאנים שחורות ולבנות אסורות, בנות שוח מותרות" וזו דעת ר' עקיבא היא, ופליגי רבנן [וחלוקים חכמים] עליו אף בזה? ולדעת רבא הרי כולם סבורים שהותר הכל במקרה כזה!

ודוחים: לא, אפשר לומר כי מדובר כאן באומר: אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה הייתי אומר "כל הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות". וזו היא שיטת ר' עקיבא לדעת רבא.

ומעירים: לפי זה, מאן תנא להא דתנו רבנן [מי שנה את הברייתא הזו ששנו חכמים]: נדר מחמשה בני אדם כאחד, הותר לאחד מהם — הותרו כולן. אם חזר בו ואמר "כולם חוץ מאחד מהן" — הוא אותו אדם שהותר שאינו בכלל הנדר מותר, והן, השאר, אסורין.

אי [אם] לשיטת רבה רישא [בתחילה] מדובר כשחזר ואמר "זה וזה אסורים ואחד מותר", ושיטת ר' עקיבא היא, וסיפא [וסופה] דברי הכל. אי [אם] לשיטת רבא סיפא רבנן [סופה כדעת חכמים] ורישא [וראשה] כדברי הכל.

א משנה נדרי אונסין כיצד? הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא, או שחלה בנו ובגלל זה לא בא, או שעכבו נהר ואינו יכול לעבור — הרי אלו נדרי אונסין ואין זה נדר.

ב גמרא מסופר: ההוא גברא דאתפיס זכוותא בבי דינא [אדם אחד שהניח שטרי זכויות שלו בבית דין], שהיה לו דין עם חבירו ורצה לדחות את הדיון לזמן אחר כדי לחפש ולהביא ראיות נוספות. וכיון שלא האמין בעל הדין שלו שישוב, התנה ואמר: אי [אם] לא אתינא [אגיע] עד תלתין יומין [שלושים יום], ליבטלון הני זכוותאי [יתבטלו זכויותי אלה]. איתניס [נאנס, אירע לו אונס] ולא אתא [בא]. אמר רב הונא: בטיל זכוותיה [בטלו זכויותיו], שהרי לא בא למועד שקצב.

אמר ליה [לו] רבא: הלא אנוס הוא, וכלל הוא: אנוס רחמנא פטריה [התורה פטרה אותו] מאחריות למה שעושה מחמת אונס, דכתיב [שכן נאמר] בנערה האנוסה: "ולנערה לא תעשה דבר" (דברים כב, כו).

וכי תימא קטלא שאני [ואם תאמר שלגבי עונש מיתה שונה] הדין, כי עונש מוות הוא חמור ביותר, ולענין זה מקילים עליה ואין ממיתים אותה, אבל לשאר דברים אונס נחשב כרצון, והתנן [והרי שנינו במשנתנו]: נדרי אונסין כיצד? הדירו חבירו שיאכל אצלו, וחלה הוא או שחלה בנו או שעיכבו נהר — הרי אלו נדרי אונסין שאינו מחוייב בהם כלל!

ושואלים: ולדעת רבא, מאי שנא מהא דתנן [במה שונה דבר זה מזו ששנינו במשנה]: האומר לאשתו "הרי זה גיטיך מעכשיו אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חדש" ומת בתוך שנים עשר חדש — הרי זה גט מעכשיו. ואמאי [מדוע]? והא מינס איתניס [והרי נאנס] בכך, שאין אונס גדול ממיתה! ודוחים: אמרי [אומרים]: דלמא שאני התם [שמא שונה שם]