סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

פירוש שטיינזלץ

לתינוק, שפי השופר כפוף, ואפשר להכניס לתוכו מעט מים. ואם כן בשופר של ציבור נמי חזי [גם כן ראוי] לגמע בו מים לתינוק עני, שפרנסתו מוטלת על הציבור, ואפשר אם כן להשתמש בשופר של ציבור לצרכו. ותו [ועוד], הא דתניא [הלכה זו ששנינו בברייתא]: כשם שמטלטלין את השופר כך מטלטלין את החצוצרות, שלא כפי ששנינו מקודם שיש חילוק בין טלטול השופר והחצוצרות. מני [של מי היא] הלכה זו? אלא יש לפרש ששלוש המשניות הללו הן לפי שלוש שיטות בהלכות אלה. הא [משנה זו] המתירה לטלטל את השופר ולא את החצוצרה שיטת ר' יהודה היא הסבור שיש דיני מוקצה בשבת, וכלי שמלאכתו לאיסור בלבד — אסור לטלטלו וכיון שאין לחצוצרה שימוש של היתר — אין לטלטלה, ואילו השופר שהוא ראוי לשימוש תינוק — מותר בטלטול. והא [משנה זו] המתירה לטלטל גם שופר גם חצוצרות כשיטת ר' שמעון היא, שלדעתו אין כלל מוקצה מחמת איסור בשבת. ואילו הא [ברייתא זו] האוסרת לטלטל גם שופר וגם חצוצרות, כשיטת ר' נחמיה היא, הסבור שכלי שעיקר מלאכתו לאיסור — אסור להשתמש בו בשבת, אפילו לצורך היתר. ואולם, לפי הסברה זו יקשה במקצת האמור שאין מטלטלים לא את השופר ולא את החצוצרות, שהרי אם אין מטלטלים שופר, ודאי שאין מטלטלים חצוצרה!

ואולם יש לומר כי מאי [מהו] השופר המוזכר בברייתא זו — נמי [גם כן] הכוונה לחצוצרות. וכפי שאמר רב חסדא. שאמר רב חסדא: הני תלת מילי אישתני שמייהו מכי [שלושה דברים אלה השתנה שמם מכאשר] חרב בית המקדש: שמה שהיה נקרא "חצוצרתא" [חצוצרה] נקרא בדורות האחרונים "שופרא" [שופר], ומה שהיה נקרא "שופרא" נקרא בדורות האחרונים "חצוצרתא". ואותה ברייתא הוזכרה אף היא לפי סגנון זה, המחליף חצוצרה בשופר. ואגב שואלים: למאי נפקא מינה [מה יוצא ממנה] להלכה, מן השמועה שמסר רב חסדא אם קוראים לשופר בשמו הנכון או לא? ומשיבים: שחשוב הדבר לדיני שופר של ראש השנה, שבראש השנה אין תוקעים אלא בשופר (כפוף), ואם יבוא כיום אדם מן העם לשאול במה תוקעים, יש לומר לו שתוקעים בחצוצרה.

והדבר השני שנשתנה שמו הוא, שמה שנקרא "ערבה" נקרא בדורות האחרונים "צפצפה", ואת הקרוי "צפצפה" — קוראים "ערבה". ואף על דבר זה שואלים: למאי נפקא מינה [ומה יצא ממנה] משינוי השם הלכה למעשה? ומשיבים: לענין לולב. שלארבעת המינים בלולב כשירה ערבה ולא הצפצפה.

והדבר השלישי שהשתנה שמו, שבעבר היו קוראים לשולחן גדול "פתורה" ולשולחן קטן "פתורתא", ואחר כך נהפכו הדברים של "פתורתא" קוראים בדורות האחרונים "פתורה". ושואלים: למאי נפקא מינה [ומה יצא ממנה] משינוי השם הלכה למעשה? ומשיבים: לדיני מקח וממכר. שאם קנה אדם פתורה שיידע שהכוונה לשולחן קטן ולא גדול.

אמר אביי: אף אנו נאמר ונעיר על שינוי במשמעות המילים בדורנו. שמה שנקרא בעבר "הובלילא" והוא בתרגום לעברית: המסס, אחת הקיבות של בהמה מעלת גירה, נקראת בדורות האחרונים: "בי כסי" [בית הכוסות] שהוא שמה של קיבה אחרת בבהמה, וכן מה שנקרא בעבר "בי כסי", נקרא בדורות האחרונים "הובלילא". למאי נפקא מינה [ומה יצא ממנה] משינוי השם הלכה למעשה — לענין מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות, שבהלכות טריפות קבעו שמחט שנמצאה תחובה בעובי דופנו של בית הכוסות, אם חדרה המחט רק מצד אחד של בית הכוסות — הבהמה כשירה. ורק אם נמצאה תחובה באופן שנראית משני צדדים — הבהמה טריפה. ואילו בהמסס גם מחט שנתחבה בדופנו ונשארה בצד אחד — טריפה. ולכן יש צורך לדעת להבדיל בין המסס ובית הכוסות.

ואמר רב אשי: אף אנו נאמר על דברים שנשתנה שמם במהלך הדורות, שהעיר שנקראה "בבל" בימי המקרא קוראים לה בדורות אחרונים "בורסיף", ולבורסיף קוראים בדורות האחרונים "בבל".

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר