לוד ואונו וגיא החרשים ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו [היו].

ושואלים: והני [וכי את הערים הללו] יהושע בננהי [בנאן]? והא [והרי] אלפעל בננהי [הוא שבנאן] מאוחר יותר, דכתיב [שהרי נאמר]: "ובני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה" (דברי הימים א' ח, יב)! על שאלה זו עצמה, תמהים: אם כן ולטעמיך [ולטעמך, לשיטתך], שאתה מוכיח שבנו ערים אלה אחר כך, תוכל לומר כי אסא מלך יהודה בננהי [בנאן], דכתיב [שכן נאמר]: "ויבן אסא את ערי הבצורות אשר ליהודה" (דברי הימים ב' יד, ה), ואם כן, ברור שנבנו יותר מפעם אחת.

אמר ר' אלעזר: הני [ערים אלה] מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו [היו], חרוב [נחרבו] בימי פילגש בגבעה שהרי הן מנחלת בנימין, ובאותה מלחמה נהרסו כל ערי בנימין, ואתא [ובא] אלפעל בננהי [ובנה אותן] הדור אינפול [חזרו ונפלו] במלחמות יהודה וישראל, ואז אתא [בא] אסא שפצינהו [ושיפץ אותן] שוב.

ומעירים: דיקא נמי [מדוייק גם כן הדבר] בלשון הכתוב, דכתיב [שנאמר] באסא: "ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה" (דברי הימים ב' יד, ו) מכלל הדברים אתה למד שערים הוו מעיקרא [היו אלה מתחילה] ולא שבנה ערים חדשות. ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד ממנה] שכן הוא.

א ואמר ר' יהושע בן לוי עוד בענין פורים: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו שותפות חשובות באותו הנס. ואמר ר' יהושע בן לוי: פורים שחל להיות בשבת, שואלין ודורשין בשבת בענינו של יום.

על ההלכה האחרונה שואלים: מאי אריא [מה שייך], מדוע נאמר דבר זה דווקא בפורים? אפילו יום טוב נמי [גם כן] שואלים ודורשים בענין החג! דתניא [שכן שנינו בברייתא]: משה תיקן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, ועוסקים בהלכות פסח בפסח, בהלכות עצרת (שבועות) בעצרת ובהלכות חג הסוכות בחג!

ומשיבים: אף על פי כן פורים איצטריכא ליה [הוצרכה לו לומר במיוחד], כי מהו דתימא [שתאמר]: נגזור בפורים שחל בשבת שלא לשאול ולדרוש בענין פורים משום גזירה של רבה שהסביר שאין קוראים מגילה בפורים שחל בשבת שמא יבואו לטלטלה ברשות הרבים, ועל כן קא משמע לן [השמיע לנו] שאין גוזרים דרשה משום קריאה.

ועוד אמר ר' יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום. ורמז לדבר — שנאמר: "אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי" (תהלים כב, ג), הרי קריאה ביום ובלילה.

סבור מינה [סבורים היו השומעים ללמוד מכאן] שהכוונה היא למקרייה בליליא [לקרוא אותה, את המגילה עצמה בלילה] ולמיתנא מתניתין דידה ביממא [ולשנות את המשניות שלה ביום], שכך הבינו "לשנותה ביום". אמר להו [להם] ר' ירמיה: לדידי מיפרשא לי מיניה [לי עצמי נתפרש לי הדבר ממנו] מדברי ר' חייא בר אבא שאין הכוונה "לשנותה" במובן זה, אלא כגון מטבע הלשון דאמרי אינשי [שאומרים אנשים]: אעבור פרשתא דא [פרשה זו] ואתנייה [ואשנה אותה], כלומר, אלמדנה פעם שניה, שההלכה היא שקוראים את המגילה בלילה וחוזרים וקוראים אותה ביום.

איתמר נמי [נאמר גם כן אותו דבר] בשם אמורא אחר, אמר ר' חלבו אמר עולא ביראה [מבירי]: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר רמז לדבר בפרק הנדרש (בפסיקתא דרב כהנא) בענין מרדכי אסתר, המן ואחשורוש: "למען יזמרך כבוד ולא ידם ה' אלהי לעולם אודך" (תהלים ל, יג).

ב עתה חוזרים לפירוש המשנה. נאמר במשנה: אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה ולכן אינם קוראים בתאריך קבוע, אלא בתאריכים שונים. אמר ר' חנינא: חכמים הם שהקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין, שאם הכל יעסקו בקריאת המגילה לא יהיה לבני הכרכים מה לאכול.