רבא אמר: כיון שהתחיל — שוב אינו פוסק, וכן אמר רב ששת: כיון שהתחיל שוב אינו פוסק ולכן מתחילים במוסף ביום הראשון של שמיני עצרת, וממשיכים ואומרים מאז והלאה.

ואף רב הדר ביה [חזר בו מדבריו]. שאמר רב חננאל אמר רב: מונה עשרים ואחד יום מראש השנה כדרך שמונה עשרה ימים מראש השנה עד יום הכפורים, ומתחיל אחרי עשרים ואחד יום להזכיר את הגשמים, וכיון שהתחיל — שוב אינו פוסק, ומסכמים: והלכתא [וההלכה] היא: כיון שהתחיל שוב אינו פוסק.

א משנה עד מתי שואלין את הגשמים? ר' יהודה אומר: שואלים אותם עד שיעבור הפסח, ר' מאיר אומר: עד שיצא כל חודש ניסן, וראיה לדבר, ממה שנאמר: "ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון" (יואל ב, כג), כלומר, ירד הגשם בחודש הראשון, חודש ניסן, משמע שהוא זמן גשמים.

ב גמרא אמר ליה [לו] רב נחמן לר' יצחק: וכי יורה ("מורה... בראשון") בניסן? הלא יורה במרחשון הוא! דתניא [שכן שנינו בברייתא]: יורה במרחשון ומלקוש בניסן! אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר ר' יוחנן: אכן היורה בחשוון הוא, וענין כתוב זה יש לומר כי בימי יואל בן פתואל הנביא נתקיים מקרא זה, דכתיב ביה [שנאמר בו] "יתר הגזם אכל הארבה" וגו' (יואל א, ד), ולא נשארה בידם תבואה כלל. אותה שנה יצא חודש אדר ולא ירדו גשמים כל השנה, ירדה להם רביעה (עונת גשמים) ראשונה באחד בניסן,

אמר להם נביא לישראל: צאו וזרעו עכשיו! אמרו לו: מי שיש לו קב חטים או קבים שעורין שנשארו עדיין בידו יאכלנו ויחיה בהם, או יזרענו וימות? כלומר, חבל לנו לזרוע, שספק הוא אם תצמח התבואה, ומזון ההכרחי לנו מוטב שנאכלנו. אמר להם: אף על פי כן צאו וזרעו, נעשה להם נס ונתגלה להם מה שבכתלין ומה שבחורי נמלים, שהיו שם עוד גרגירי חיטה ושעורה שהחביאו העכברים.

יצאו וזרעו ביום שני ושלישי ורביעי בניסן, וירדה להם רביעה שניה בחמשה בניסן, וצמחה התבואה מהר כל כך עד שהקריבו עומר בששה עשר בניסן, נמצאת תבואה הגדילה כרגיל בששה חדשים, גדילה אז באחד עשר יום. נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים קרב באותה שנה מתבואה של אחד עשר יום.

ועל אותו הדור הוא אומר: "הזרעים בדמעה ברנה יקצרו. הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נושא אלומותיו" (תהלים קכו, ה-ו), שמאחר וכמעט לא היה להם מה לאכול, הרי שאת המעט שהיה בידם זרעו בדמעה. ושואלים: מאי [מה פירוש] "הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע "? אמר ר' יהודה: שור כשהוא חורש — הולך ובוכה שהרי הוא מצטער בעבודתו, ובחזירתו באותו תלם כבר אוכל חזיז (שחת, עשבים) מהתבואה הצומחת מן התלם. וזהו מה שנאמר: "בא יבא ברנה".

מאי [מה פירוש] "נשא אלמתיו" בענין זה? אמר רב חסדא ואמרי לה במתניתא תנא [ויש אומרים שבברייתא היא שנויה], שהצמח שהיה אז קנה של שיבולת באורך זרת, והשיבולת עצמה היתה זרתים (שתי זרתות) שהם שתי אלומות (שבלים) כנגד כל קנה, ודבר זה הוא נס גדול, שהרי בדרך כלל אורך הקנה מגיע לכדי פי שלוש וארבע מן השיבולת עצמה.

ג אגב ביאורי מקראות אלה באים לבאר כמה פסוקים אחרים, מתחילה בענין הרעב, ואחר כך לשאלות אחרות של רב נחמן לרבי יצחק. אמר ליה [לו] רב נחמן לר' יצחק: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "כי קרא ה' לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים" (מלכים ב' ח, א), בהנך [באותן] שבע שנים מאי אכול [מה אכלו]?

אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר ר' יוחנן: שנה ראשונה אכלו מה שבבתים, שנה שניה אכלו מה שבשדות, שלישית אכלו בשר בהמה טהורה שנותרה, רביעית אכלו בשר בהמה טמאה, חמישית אכלו בשר שקצים ורמשים שמצאו, ששית אכלו בשר בניהם ובנותיהם, שביעית אכלו בשר זרועותיהם שלהם, לקיים מה שנאמר: "איש בשר זרעו יאכלו" (ישעיהו ט, יט).

ועוד אמר ליה [לו] רב נחמן לר' יצחק: מאי דכתיב [מהו שנאמר], מה פירוש הכתוב: "בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר" (הושע יא, ט), והרי תמוה הוא: משום שבקרבך קדוש לכן לא אבוא בעיר? אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר ר' יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מעלה (שבעולם העליון) עד שאבוא בזמן הגאולה לירושלים של מטה!

ושואלים: ומי איכא [והאם יש] ירושלים למעלה? ומשיבים: אין [כן], דכתיב [שנאמר]: "ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדו" (תהלים קכב, ג), משמע שירושלים עיר כפולה היא, למעלה ולמטה, והן מתחברות כאחת.

ואמר ליה [לו] ר' נחמן לר' יצחק: מאי דכתיב [מהו שנאמר], מה פירוש הכתוב: "ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא" (ירמיהו י, ח)? אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר ר' יוחנן: אחת היא העבירה שמבערת רשעים בגיהנם, מאי [מה] היא עבירה זו — עבודה זרה. וראיה לדבר, מגזירה שווה: כתיב הכא [נאמר כאן]: "מוסר הבלים עץ הוא" וכתיב התם [ונאמר שם] על הפסילים והאלילים: "הבל המה מעשה תעתעים" (ירמיהו י, טו).

ואמר ליה [לו] רב נחמן לר' יצחק: מאי דכתיב [מהו שנאמר], מה פירוש הכתוב: "כי שתים רעות עשה עמי" (ירמיהו ב, יג) תרתין הוא דהוו [שתים הן שהיו] שעברו עליהם? ושאר עשרין וארבע המנויות בספר יחזקאל שביקא להו [נעזבו, הותרו להם]? אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר ר' יוחנן: אחת שהיא