אם יש בו מום קבוע, שבכך הותר להשחט ולהיאכל כחולין — יעלה אותו מן הבור וישחוט, ואם לאו, שאין בו מום, או שהוא מום עובר — לא ישחוט אותו. ר' שמעון אומר: אפילו היה בו מום — אינו יכול לשחוט, כי כל שאין מומו ניכר מבעוד יום, אין זה מן המוכן — ואסור.

א גמרא ושואלים: במאי קא מפלגי [במה, באיזה עקרון, נחלקו] ר' יהודה ור' שמעון? אי נימא [אם נאמר] שבשאלה האם רואין מומין ביום טוב קמפלגי [נחלקו], שר' יהודה סבר: רואין מומין ביום טוב, ור' שמעון סבר: אין רואין מומין ביום טוב, אם כן ולפלגו [ושיחלקו] בשאלה ברואין מומין דעלמא [בכלל], האם מותר לראות מומים ביום טוב, ולאו דווקא במקרה של בכור שנפל לבור!

ומשיבים: בכור שנפל לבור אצטריכא ליה [צריך היה לו] לומר במיוחד, כי סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] שיש בכך נימוק נוסף משום צער בעלי חיים ובשל נימוק זה לערים ולסקיה [שיערים בכך ושיעלה אותו], וכדעת ר' יהושע שדעתו בענין אחר (להלן ביצה לז, א) שבעל חיים שנפל לבור ביום טוב, אם יש דרך להערים ולהוציאו — מוציאו משם, לכך קא משמע לן [השמיע לנו] שאף כאן נחלקו.

ושואלים: אי הכי [אם כך] שעיקר המחלוקת הוא בענין היתר העלאתו מן הבור, הרי לשון "לא ישחוט" אינה מדוייקת, ו"לא יעלה וישחוט" מבעי ליה [צריך היה לו לומר]! ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] אלא במקרה שעבר וכבר אסקיה [העלה אותו], סלקא דעתך אמינא לשחטיה [יעלה על דעתך לומר שישחטנו], על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שבכל אופן לא יעשה כן.

ותוהים על תירוץ זה: לשחטיה [שישחוט אותו]?! הא [הרי] תם הוא בלי מום, וכיצד מותר לשחוט בזמן הזה בכור בלי מום! ומשיבים: לא צריכא, דנפל ביה מומא [לא הוצרכה אלא כגון שנפל בו מום] לאחר שנפל. ומקשים: והא [והרי] מוקצה הוא, שהרי מערב החג לא היה ראוי לאכילה, שהרי היה תמים, ובשל כך הוא נעשה מוקצה לכל החג!

אלא יש לומר: דנפל ביה [שנפל בו] מום עובר [מום חולף שאפשר שיתרפא] מערב יום טוב, והשתא הוה ליה [עכשיו לאחר שנפל יש בו] מום קבוע. מהו דתימא [מהו שתאמר]: דדעתיה עלויה [שדעתו עליו] עוד מבעוד יום בגלל המום העובר, ולכן עכשיו ונשחטיה [ושישחטנו] על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שכיון שלא היה ראוי לאכילה מבעוד יום, לכן אינו נחשב כמוכן והריהו מוקצה ואין לשחטו.

תנו רבנן [שנו חכמים]: בכור תם שנפל ביום טוב לבור, ר' יהודה הנשיא אומר: ירד מומחה ויראה, אם יש בו מום שודאי נפל בו מאתמול — יעלה וישחוט, ואם לאו [לא], אלא שנפל בו היום — אפילו העלהו, לא ישחוט. אמר לו ר' שמעון בן מנסיא: הרי כבר אמרו חכמים בדורות קודמים לנו שאין רואין מומין ביום טוב. כיצד? נולד בו מום בבכור מערב יום טוב, אין מבקרין (בודקים) אותו ביום טוב עצמו אם אמנם מום גמור הוא שמתירו לשחיטה. ואם נולד בו מום