הא [זה] ששנינו שסימן יפה, הרי זה באופן שראהו דמסרג [שהוא חבוש אוכף], הא [זה] ששנינו שראיית פיל אינה סימן יפה, הרי זה באופן דלא מסרג [כשאינו חבוש אוכף]. ועוד: הרואה אדם ששמו הונא בחלום — סימן הוא שנס נעשה לו, שהאות נ' בשם הונא היא קיצור המלה "נס". והרואה אדם ששמו חנינא, חנניא, או יוחנן — הרי זה סימן כי נסי נסים נעשו לו שהרי יש פעמיים נ' בשמות אלה. הרואה הספד בחלום — סימן הוא שמן השמים חסו עליו ופדאוהו שלא יצטרכו להספידו במציאות. ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא כשראה את ההספד בכתבא [בכתב], כלומר, שעדיין לא השתמשו בהספד.

א העונה בחלום "יהא שמיה רבא מברך" — מובטח לו שהוא בן העולם הבא. הרואה שקורא קריאת שמע בחלום — ראוי הוא שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך, ולכן אין השכינה שורה עליו בפועל.

הרואה שמניח תפילין בחלום — יצפה לגדולה, וכפי שנאמר: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח, י). ותניא [ושנויה ברייתא], ר' אליעזר הגדול אומר: "כי שם ה' נקרא עליך" אלו תפילין שבראש, שהם שם ה' המצוי על האדם. הרואה שמתפלל בחלום — סימן יפה הוא לו. ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא באופן שרואה בחלום שעדיין לא סיים תפילתו, ועדיין קרוב הוא אצל הקדוש ברוך הוא, אבל אם ראה שכבר סיים הרי כבר אינו מתפלל, ושוב אין לו סימן.

ועוד: הרואה שבא על אמו בחלום — יצפה לבינה, שנאמר: "כי אם לבינה תקרא" (משלי ב, ג), ודורשים "אם" כמו "אם". הבא בחלום על נערה מאורסה — יצפה לתורה, שנאמר: "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" (דברים לג, ד), ואל תקרי [תקרא] "מורשה" אלא "מאורשה". הבא על אחותו בחלום — יצפה לחכמה, שנאמר: "אמר לחכמה אחתי את" (משלי ז, ד). הבא על אשת איש בחלום — מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ונוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, שיש בכך דמיון לאשת איש. ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא באופן שלא ידע לה [הכיר אותה] ולא הרהר בה מאורתא [מבערב], אלא ראה אותה בחלום באופן אקראי.

ב אמר ר' חייא בר אבא: הרואה חטים בחלום — סימן הוא כי ראה שלום, שנאמר: "השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך" (תהלים קמז, יד). והרואה שעורים בחלום — סימן הוא כי סרו עונותיו, שנאמר: "וסר עונך וחטאתך תכפר" (ישעיהו ו, ז), ש"שעורים" נדרש כקיצור של "סר עוון". אמר ר' זירא: אנא [אני] לא סלקי [עליתי] מבבל לארץ ישראל עד דחזאי שערי בחלמא [שראיתי שעורים בחלום].

הרואה גפן טעונה ענבים בחלום — סימן הוא שאין אשתו מפלת נפלים, שנאמר: "אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך" (תהלים קכח, ג). והרואה שורקה, כלומר, ענף גפן נטוע — יצפה למשיח, שנאמר: "אסרי לגפן עירה, ולשרקה בני אתנו" (בראשית מט, יא).

הרואה תאנה בחלום — סימן הוא שתורתו משתמרת בקרבו, שנאמר: "נוצר תאנה יאכל פריה" (משלי כז, יח). הרואה רמונים בחלום, אם היו זוטרי [קטנים] — פרי עסקיה כרמונא [יפרח וירבה עסקו כגרעיני הרימון], ואם היו רברבי [גדולים] — הרי זה סימן כי רבי עסקיה כרמונא [יגדל עיסקו כרימון]. ואם ראה בחלומו פלגי [פלחי רימונים], אם תלמיד חכם הוא החולם — יצפה לתורה, שנאמר: "אשקך מיין הרקח מעסיס רמני" (שיר השירים ח, ב) המקובל כרמז לתורה. ואם עם הארץ הוא החולם — יצפה למצות, שנאמר: "כפלח הרמון רקתך" (שם ד, ג), וכבר דרשו: מאי [מה] משמעות המלה "רקתך" — לומר שאפילו ריקנין שבך, בעם ישראל, מלאים מצות כרמון.

הרואה זיתים בחלום, אם היו זוטרי [קטנים] — סימן הוא כי פרי ורבי וקאי עסקיה [יפרה וירבה ויעמוד, יתקיים עסקו] כזיתים. ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא כשרואה פרי הזית, אבל אם רואה אילני [אילנות] הזית — סימן הוא כי הויין ליה [יהיו לו] בנים מרובין, שנאמר: "בניך כשתלי זיתים סביב לשולחנך" (תהלים קכח, ג). איכא דאמרי [יש שאומרים] כי הרואה זית בחלום — סימן הוא כי שם טוב יוצא לו, שנאמר: "זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך" (ירמיהו יא, טז). הרואה שמן זית בחלום — יצפה למאור תורה, שנאמר "ויקחו אליך שמן זית זך". הרואה תמרים בחלום — סימן הוא כי תמו עונותיו, שנאמר: "תם עונך בת ציון" (איכה ד, כב), שנדרש תמרה כמו תם רע.

אמר רב יוסף, הרואה עז בחלום — סימן הוא כי שנה מתברכת לו, עזים — שנים מתברכות לו, שנאמר: "ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך" (משלי כז, כז). הרואה הדס בחלום — סימן הוא כי נכסיו מצליחין לו. ואם אין לו נכסים — הרי זה סימן כי ירושה נופלת לו ממקום אחר. אמר עולא, ואמרי לה [ויש אומרים] כי במתניתא תנא [בברייתא היא שנוייה]: והוא דווקא באופן דחזא בכנייהו [שראה אותם צומחים]. הרואה אתרוג בחלום — סימן הוא כי הדור הוא לפני קונו, שנאמר על אתרוג: "פרי עץ הדר כפת תמרים" (ויקרא כג, מ). הרואה לולב בחלום — סימן הוא שאין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים, ונדרש "לולב" כמו "לו לב".

ועוד: הרואה אווז בחלום — יצפה לחכמה שנאמר: "חכמות בחוץ תרנה ברחובות תתן קולה" (משלי א, כ) והאווזים משמיעים קולם לרוב. והחולם כי בא עליה, על האווזה, והתקשר עימה על ידי כך — הוי [יהיה] ראש ישיבה. ואמר רב אשי: אני ראיתיה את האווזה בחלום, וראיתי גם שבאתי עליה, וסלקית [ועליתי] לגדולה של ראש ישיבה.

הרואה תרנגול בחלום — יצפה לבן זכר. תרנגולים — יצפה לבנים זכרים. והרואה תרנגולת — יצפה לתרביצה [גינה] נאה וגילה ש"תרנגולת" נדרש כקיצור של "תרביצה נאה וגילה". הרואה ביצים בחלום — תלויה בקשתו שמבקש, שביצה היא בארמית "ביעא" הקרוב למשמעות בקשה. ואם חלם שנשתברו הביצים — הרי זה סימן כי נעשית כבר בקשתו, וכאילו נתגלה מה שהיה בתוך קליפה. וכן משמעות חלום שרואה בו אגוזים, וכן חלום שרואה בו קשואים, וכן כל כלי זכוכית, וכן כל הנשברים כאלו, שאם חלם שנשבר דבר מה — סימן שנעשתה בקשתו.

ג החולם שנכנס לכרך — סימן הוא שנעשו לו חפציו, שנאמר: "וינחם אל מחוז חפצם" (תהלים קז, ל). המגלח ראשו בחלום — סימן יפה לו, שהוריד מעליו את השערות הממאיסות, והוא סימן של התחדשות וגדולה. ואם גלח בחלום ראשו וזקנו — סימן יפה לו ולכל משפחתו.

היושב בחלום בעריבה (בסירה) קטנה — הרי זה סימן כי שם טוב יוצא לו. ואם רואה את עצמו בחלום יושב בעריבה גדולה — סימן יפה לו ולכל משפחתו. ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא באופן דמדליה דלויי [שהסירה נמצאת בגובה הגלים].

הנפנה לצרכיו בחלום — סימן יפה הוא לו, שנאמר: "מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו" (ישעיהו נא, יד). ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא באופן שלא קנח והתלכלך שוב.

העולה לגג בחלום — סימן שהוא עולה לגדולה. ראה בחלום שאחר שעלה שוב חזר וירד מהגג — הרי זה סימן שיורד הוא מגדולתו. ואילו אביי ורבא דאמרי תרווייהו [שאמרו שניהם]: כיון שעלה — עלה וסימן יפה הוא, גם אם חלם אחר כך שירד. הקורע בגדיו בחלום — הרי זה סימן שקורעים לו גזר דינו הרע. והעומד ערום בחלום, אם חלם בבבל — סימן הוא לו שהוא עומד בלא חטא, שכן ישיבת חוץ לארץ היא עצמה עבירה, והעומד ערום פירושו שהוא מנוקה מאותה עבירה. ואם חלם בארץ ישראל — סימן הוא לו שהוא ערום בלא מצות. החולם שנתפס לסרדיוט, כלומר, שחייל שומר אותו — סימן הוא ששמירה נעשית לו משמים. ואם ראה שנתנוהו בקולר (שמו שרשרת על צווארו) — סימן הוא כי הוסיפו לו שמירה על שמירתו, שיש לו שמירה יתירה. ואולם מגבילים זאת ואומרים כי הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא אם ראה בחלום שצווארו נתון בקולר, אבל אם ראה שצווארו נתון בחבלא בעלמא [חבל בלבד] — לא, איננו סימן לשמירה מעולה.

הנכנס לאגם בחלום — סימן הוא כי נעשה ראש ישיבה, שכן בחלומו הוא רואה כאילו הוא עומד יחידי, וכל קני הסוף, הגדולים והקטנים, מסביבו כתלמידים. וכן הוא ראש הישיבה שכלל בני הישיבה מתקבצים סביבו לשמוע את דבריו. והחולם שנכנס ליער ורואה מסביבו רק עצים גדולים — סימן הוא לו כי הוא נעשה ראש רק לבני כלה, שהוא רק מפרש את דברי הרב מוסר השיעור לתלמידי הישיבה הגדולים, שכל אחד מהם אילן גדול לעצמו ואינו קרוב אצל האחר.

ומסופר: כי רב פפא ורב הונא בריה [בנו] של רב יהושע חזו חלמא [ראו כל אחד מהם חלום]: רב פפא שבחלומו ראה דעייל לאגמא [שהוא נכנס לאגם] — נעשה בסופו של דבר ראש ישיבה. ורב הונא בריה [בנו] של רב יהושע שבחלומו ראה דעייל [שהוא נכנס] ליער — נעשה ראש לבני כלה. איכא דאמרי [יש שאומרים] כי תרווייהו לאגמא עיילי [שניהם חלמו שנכנסו לאגם], אלא, רב פפא שחלם דתלי טבלא [שתלוי בצווארו תוף] — נעשה ראש ישיבה, שהקשה בתוף סימן הוא לראש ישיבה שמשמיע קולו ברבים, ורב הונא בריה [בנו] של רב יהושע שלא תלי טבלא [היה תלוי בחלומו תוף בצווארו] — נעשה רק ראש לבני כלה. אמר רב אשי: אנא עיילית לאגמא ותלאי טבלא ונבחי בה נבוחי [אני חלמתי שנכנסתי לאגם ותליתי תוף והקשתי בו הקשות], והרי היה רב אשי ראש ישיבה.

תני תנא קמיה [שנה אחד מחוזרי המשניות לפני] רב נחמן בר יצחק: המקיז דם בחלום — סימן הוא כי עונותיו מחולין לו, שהעוון נמשל תמיד לאדום כצבע הדם ("אם יהיו עוונותיכם כשנים... אם יאדימו כתולע..." (ישעיהו א, יח), והקזת דם פירושה איפוא שהעוונות יוצאים ממנו.

ושואלים: והתניא [והרי שנינו בברייתא]: שהרואה בחלומו שהוא מקיז דם עונותיו סדורין לו! ומתרצים: מאי [מה] משמעות המלה "סדורין" — שהם סדורין להמחל.

תני תנא קמיה [שנה אחד מחוזרי המשניות לפני] רב ששת: הרואה נחש בחלום הרי זה סימן כי פרנסתו מזומנת לו כנחש שעפר לחמו, ומצוי בכל עת. ראה בחלומו שנשכו הנחש — הרי זה סימן שנכפלה לו פרנסתו. ואם חלם שהרגו לנחש — הרי זה סימן כי אבדה פרנסתו. אמר ליה [לו] רב ששת: להיפך, סימן יפה הוא לו וכל שכן שנכפלה פרנסתו. ומעירים: ולא היא, אין הדבר כן, אלא רב ששת הוא דחזא חויא בחלמיה וקטליה [שראה נחש בחלומו והרגו] ורצה לפתור את חלומו שלו לטובה.

ד תני תנא קמיה [שנה אחד מחוזרי המשניות לפני] ר' יוחנן: כל מיני משקין יפין לחלום כשאדם חולם עליהם חוץ מן היין, שיש רואה בחלומו ששותהו וטוב לו, ויש רואה בחלומו ששותהו ורע לו. וראיות לדבר: יש שותהו וטוב לו — שנאמר "ויין ישמח לבב אנוש" (תהלים קד, טו), ויש שותהו ורע לו — שנאמר: "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש" (משלי לא, ו).

אמר ליה [לו] ר' יוחנן לתנא [חוזר המשניות]: תני [שנה]: תלמיד חכם לעולם סימן טוב לו הוא חלום היין, שנאמר בדברי החכמה: "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי" (משלי ט, ה).