מה להלן, על ידי ניתוח ולא על ידי הפשט — אף כאן, על ידי ניתוח ולא על ידי הפשט.

ושואלים: והתם [ושם] בפרים הנשרפים מנא לן [מניין לנו] שהיה ניתוח בלא הפשט? ומשיבים: דתניא [שכן שנינו בברייתא]: "ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אותו" (ויקרא ד, יא-יב) — מלמד שמוציאו שלם. יכול ישרפנו שלם כמו שהוא? נאמר כאן "ראשו וכרעיו" ונאמר להלן בקרבן העולה "ראש וכרעים", מה להלן בעולה על ידי ניתוח כמפורש בכתוב, אף כאן על ידי ניתוח.

ויש להקשות: אי [או] מה להלן בעולה הניתוח הוא על ידי הפשט, אף כאן על ידי הפשט, שצריך להפשיט את עור הבהמות קודם שריפתם, תלמוד לומר: "וקרבו ופרשו". ושואלים: מאי תלמודא [מה הלימוד בכך], כיצד נובע מן המילים "וקרבו ופרשו" שיש להקריבו כמות שהוא? אמר רב פפא: יש כאן כעין היקש, כשם שפרשו בקרבו ואין מוציאים אותו, כך בשרו בעורו ואין מוציאים את העור לבדו.

א שנינו במשנה שנחלקו תנאים מאימתי מטמאין שורפי הפר והשעיר את הבגדים. תנו רבנן [שנו חכמים]: נאמר: "ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקודש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו" (ויקרא טז, כז).

ויש לתמוה: להלן בדין שאר פרים הנשרפים אתה נותן להם שלש מחנות ששורפים את הפרים מחוץ למחנה ישראל (או חוץ לירושלים במקום המקדש), וכאן אתה נותן להם רק מחנה אחת, שמיד בצאתם ממחנה שכינה (העזרה) ישרפום? דבר זה אינו מתקבל על הדעת! אלא אם כן למה נאמר "מחוץ למחנה", אין הכוונה שיוצאים רק ממחנה אחד, אלא לומר לך: כיון שיצא לחוץ למחנה אחת — מיד מטמאים בגדים.

ושואלים: והתם מנא לן [ושם בשאר פרים הנשרפים מניין לנו] שמוציאו חוץ לשלוש מחנות? ומסבירים: דתניא [שכן שנינו בברייתא]: נאמר בפר חטאת הכהן הגדול: "והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה... ושרף אותו..." (ויקרא ד, יב), וכוונתו: שיוציאנו חוץ לשלש מחנות.

אתה אומר שמוציאו חוץ לשלש מחנות, או אינו אלא חוץ למחנה אחת בלבד? כשהוא אומר בפר החטאת שמביאים על חטא העדה: "והוציא את הפר אל מחוץ למחנה" (ויקרא ד, כא), שאין תלמוד לומר ללמד במילים אלה לגוף ההלכה, שהרי לגופה כבר נאמר: "ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון" (ויקרא ד, כא) ויודעים אנו כבר שכל דיני פר הכהן גם בפר העדה. ומה תלמוד לומר "אל מחוץ למחנה" שנאמר שנית — ליתן לו מחנה שניה, שמוציאים אותו לא רק חוץ למחנה שכינה (תחום המקדש) אלא אף חוץ למחנה נוסף.

וכשהוא אומר "מחוץ למחנה" (ויקרא ו, ד) בהוצאת הדשן שגם שם אין תלמוד לומר ממילים אלה הלכה למעשה, שהרי כבר נאמר בפר הכהן: "והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אותו על עצים באש על שפך הדשן ישרף" (ויקרא ד, יב), אלא באה חזרה זאת על המילים "מחוץ למחנה" ללמד: תן לו מחנה שלישית שמוציאים אותם אף מחוץ למחנה ישראל. ואם כן למדנו שחטאות הפנימיות נשרפות מחוץ לשלש מחנות, ומה שנאמר בפר ושעיר של יום הכיפורים "מחוץ למחנה" בא ללמד שמיד כשמוציאו חוץ למחנה שכינה (מחומת העזרה), הריהו מטמא בגדים.

ושואלים: ור' שמעון הסבור שאין מטמאים אלא מחוץ לשלשה מחנות, האי [כתוב זה] "מחוץ למחנה" מאי עביד ליה [מה עושה הוא בו], מה למד הוא ממנו? ומשיבים: מיבעי ליה [צריך הוא לו] לכדתניא [לכפי ששנינו בברייתא]: ר' אליעזר אומר: נאמר כאן בפר יום הכיפורים "מחוץ למחנה" ונאמר להלן בפרה אדומה "מחוץ למחנה" (במדבר יט, ג), מה כאן מקום שריפתה חוץ לשלש מחנות — אף להלן בפרה, שריפתה חוץ לשלש מחנות. ומה להלן מדובר במזרחה של ירושלים, שהרי צריכה להיות שריפת הפרה "אל פני אהל מועד" — מול פתח המקדש, מזרחה לו, אף כאן פר ושעיר של יום הכיפורים שריפתם במזרחה של ירושלים.

ושואלים: ורבנן [ולדעת חכמים] היכא שריף להו [היכן שורפים אותם]? ומשיבים: כדתניא [כפי ששנינו במפורש בברייתא]: היכן נשרפין?