|
טקסט הדף מנוקד
מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי לְמַאן דְּאָמַר עַד אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה סָבַר הַלְלוּיָהּ רֵישׁ פִּירְקָא וּמַאן דְּאָמַר עַד בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל סָבַר הַלְלוּיָהּ סוֹף פִּירְקָא
רַב חִסְדָּא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ דְּכוּלֵּי עָלְמָא סָבְרִי הַלְלוּיָהּ סוֹף פִּירְקָא מַאן דְּאָמַר עַד בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל שַׁפִּיר וּמַאן דְּאָמַר עַד אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה עַד וְעַד בַּכְּלָל וְנֵימָא עַד הַלְלוּיָהּ וְכִי תֵּימָא דְּלָא יָדְעִינַן הֵי הַלְלוּיָהּ וְנֵימָא הַלְלוּיָהּ שֶׁל אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה קַשְׁיָא רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַלְלוּיָהּ רֵישׁ פִּירְקָא מַאן דְּאָמַר עַד אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה שַׁפִּיר וּמַאן דְּאָמַר עַד בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל סָבַר עַד וְלֹא עַד בַּכְּלָל וְנֵימָא עַד הַלְלוּיָהּ וְכִי תֵּימָא דְּלָא יָדְעִינַן הֵי הַלְלוּיָהּ וְנִימָא עַד הַלְלוּיָהּ שֶׁבְּצֵאת יִשְׂרָאֵל קַשְׁיָא: וְחוֹתֵם בִּגְאוּלָּה: אָמַר רָבָא קְרִיאַת שְׁמַע וְהַלֵּל גָּאַל יִשְׂרָאֵל דִּצְלוֹתָא גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל מַאי טַעְמָא דְּרַחֲמֵי נִינְהוּ אָמַר רַבִּי זֵירָא דְּקִידּוּשָׁא אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ דִּצְלוֹתָא קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ מַאי טַעְמָא דְּרַחֲמֵי נִינְהוּ אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב וְצָרִיךְ שֶׁיַּזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּקִידּוּשׁ הַיּוֹם כְּתִיב הָכָא לְמַעַן תִּזְכּוֹר אֶת יוֹם וּכְתִיב הָתָם זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא דִּצְלוֹתָא מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה דְּאַפְטָרְתָּא מָגֵן דָּוִד וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים תָּנֵי רַב יוֹסֵף זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים מָגֵן דָּוִד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וַאֲבָרֶכְךָ זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי יִצְחָק וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים אֱלֹהֵי יַעֲקֹב יָכוֹל יְהוּ חוֹתְמִין בְּכוּלָּן תַּלְמוּד לוֹמַר וֶהְיֵה בְּרָכָה בְּךָ חוֹתְמִין וְאֵין חוֹתְמִין בְּכוּלָּן אָמַר רָבָא אַשְׁכַּחְתִּינָא לְסָבֵי דְפוּמְבְּדִיתָא דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי בְּשַׁבְּתָא בֵּין בִּצְלוֹתָא בֵּין בְּקִידּוּשָׁא מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בְּיוֹמָא טָבָא בֵּין בִּצְלוֹתָא וּבֵין בְּקִידּוּשָׁא מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא אַדְּרַבָּה דִּצְלוֹתָא בֵּין בְּשַׁבְּתָא בֵּין בְּיוֹמָא טָבָא מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל בְּקִידּוּשָׁא דְשַׁבְּתָא מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בְּיוֹמָא טָבָא מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים וַאֲנָא אָמֵינָא טַעְמָא דִידִי וְטַעְמָא דִידְכוּ טַעְמָא דִידְכוּ שַׁבָּת דִּקְבִיעָא וְקַיְימָא בֵּין בִּצְלוֹתָא וּבֵין בְּקִידּוּשָׁא מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת יוֹמָא טָבָא דְּיִשְׂרָאֵל הוּא דְּקָבְעִי לֵיהּ דְּקָמְעַבְּרִי יַרְחֵי וְקָבְעִי לְשָׁנֵי מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים טַעְמָא דִידִי צְלוֹתָא דִּבְרַבִּים אִיתָא מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל קִידּוּשׁ דִּבְיָחִיד אִיתָא בְּשַׁבָּת מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בְּיוֹם טוֹב מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים וְלָא הִיא צְלוֹתָא בְּיָחִיד מִי לֵיתֵיהּ וְקִידּוּשָׁא בְּרַבִּים מִי לֵיתֵיהּ וְרָבָא סָבַר זִיל בָּתַר עִיקָּר עוּלָּא בַּר רַב נְחֵית קַמֵּיהּ דְּרָבָא אֲמַר כְּסָבֵי דְפוּמְבְּדִיתָא וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי אַלְמָא הֲדַר בֵּיהּ רָבָא רַב נָתָן אֲבוּהּ דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן נְחֵית קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא אֲמַר כְּסָבֵי דְפוּמְבְּדִיתָא וְשַׁבְּחֵיהּ רַב פָּפָּא אָמַר רָבִינָא אֲנָא אִיקְּלַעִי לְסוּרָא קַמֵּיהּ דְּמָרִימָר וּנְחֵית קַמֵּיהּ שְׁלוּחָא דְצִיבּוּרָא וַאֲמַר כְּסָבֵי דְפוּמְבְּדִיתָא וַהֲווֹ מְשַׁתְּקִי לֵיהּ כּוּלֵּי עָלְמָא אֲמַר לְהוּ שִׁבְקוּהוּ הִילְכְתָא כְּסָבֵי דְפוּמְבְּדִיתָא וְלָא הֲווֹ מְשַׁתְּקוּ לֵיהּ: מַתְנִי' מָזְגוּ לוּ כּוֹס שְׁלִישִׁי מְבָרֵךְ עַל מְזוֹנוֹ רְבִיעִי גּוֹמֵר עָלָיו אֶת הַלֵּל וְאוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר בֵּין הַכּוֹסוֹת הַלָּלוּ אִם רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יִשְׁתֶּה בֵּין שְׁלִישִׁי לִרְבִיעִי לֹא יִשְׁתֶּה: גְּמָ' אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן לְרָבָא שְׁמַע מִינַּהּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן טְעוּנָה כּוֹס אֲמַר לֵיהּ אַרְבַּע כָּסֵי תִּיקְּנוּ רַבָּנַן דֶּרֶךְ חֵירוּת כֹּל חַד וְחַד נַעֲבֵיד בֵּיהּ מִצְוָה: רְבִיעִי גּוֹמֵר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל וְאוֹמֵר עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר: רש"יקסבר עד ועד בכלל. ואי אמינא עד בצאת סברי עלמא דאף בצאת בכלל משום הכי אמר עד אם הבנים שמחה ותו לא: [עד ולא עד בכלל]. ואי הוה אמינא עד אם הבנים הוה משמע עד אם הבנים ולא אם הבנים בכלל: ה''ג כתיב הכא למען תזכור את יום צאתך וגו' וכתיב התם זכור את יום השבת לקדשו: כשם הגדולים. כאברהם כיצחק ויעקב: דברבים איתא. משום כבוד רבים אומר מקדש ישראל:
רשב"ם תוספותלמען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים. לכך קבעו זכר ליציאת מצרים ושמעתי מהר''מ שיש במדרש לפי שבמצרים עבדו בהם בישראל בפרך ופר''ך בא''ת ב''ש וג''ל שהם מלאכות ארבעים חסר אחת וכשנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאות' ל''ט מלאכות: רביעי אומר עליו הלל הגדול. רביעי גרסי' ולא גרסינן חמישי ולה''ר יוסף טוב עלם שכתב בסדרו קימעא לשתות מים יכנס אם חולה הוא או איסטניס ואי בעי משתיא חמרא משום אונס לומר בחמישי הלל הגדול ישתנס תימה כיון שאוסר לשתות איך תיקנו כוס חמישי הא ארבע כוסות תיקנו ולא חמישי וכן מה שאוסר לשתות אפי' מים הא לא מבטלי טעם מצה דאפילו אחר הפסח לא אסר לקמן רק מיני מיכלא אבל מיני מישתיא אפילו יין לא מצינן לאסור והא דאמר בין שלישי לרביעי לא ישתה מפרש בירושלמי שלא ישתכר ושלא יוכל לומר הלל וכן פסק רבי' שמואל לקמן דכל שתיה מותרת ואפי' לפי המפרשים בין שלישי לרביעי לא ישתה שלא יבטל טעם מצה מ''מ במים לא מיירי אלא ביין דומיא בין ראשון לשני ישתה דמיירי ביין כי היכי דניגרריה לליביה כדאמרי' לעיל [דף קח.] ומיהו רוב עמא דבר לשתות וגם רב אלפס התיר מים ולא אסר רק יין: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|