סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מִשּׁוּם רַבֵּינוּ עַל הַבֵּיעָא וְעַל מִינֵי קוּפְרָא בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ שֶׁהַכֹּל וּלְבַסּוֹף בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְכוּ' אֲבָל יַרְקָא לָא וְרַבִּי יִצְחָק אָמַר אֲפִילּוּ יַרְקָא אֲבָל מַיָּא לָא וְרַב פָּפָּא אָמַר אֲפִילּוּ מַיָּא מָר זוּטְרָא עָבֵיד כְּרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי וְרַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי עָבֵיד כְּרַבִּי יִצְחָק וְסִימָנָךְ חַד כִּתְרֵי וּתְרֵי כְּחַד אָמַר רַב אָשֵׁי אֲנָא זִמְנָא דְּכִי מִדְּכַרְנָא עָבֵידְנָא כְּכוּלְּהוּ
תְּנַן כׇּל שֶׁטָּעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וְיֵשׁ שֶׁטָּעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וְאֵין טָעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו בִּשְׁלָמָא לְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי לְאַפּוֹקֵי יַרְקָא לְרַבִּי יִצְחָק לְאַפּוֹקֵי מַיָּא אֶלָּא לְרַב פָּפָּא לְאַפּוֹקֵי מַאי לְאַפּוֹקֵי מִצְוֹת וְלִבְנֵי מַעְרְבָא דְּבָתַר דִּמְסַלְּקִי תְּפִילַּיְיהוּ מְבָרְכִי אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמוֹר חֻקָּיו לְאַפּוֹקֵי מַאי לְאַפּוֹקֵי רֵיחָנֵי
אָמַר רַבִּי יַנַּאי אָמַר רַבִּי כֹּל שֶׁהוּא כְּבֵיצָה בֵּיצָה טוֹבָה מִמֶּנּוּ כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר טָבָא בֵּיעֲתָא מְגוּלְגַּלְתָּא מִשִּׁיתָּא קְיָיסֵי סוּלְתָּא כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר טָבָא בֵּיעֲתָא מְגוּלְגַּלְתָּא מִשִּׁיתָּא מִטְּוִיתָא מֵאַרְבַּע מְבוּשַׁלְתָּא כֹּל שֶׁהוּא כְּבֵיצָה בֵּיצָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ לְבַר מִבִּשְׂרָא
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֲפִילּוּ אָכַל שֶׁלֶק כּוּ' וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּהָוֵה שֶׁלֶק מְזוֹנֵי אָמַר רַב אָשֵׁי בְּקֶלַח שֶׁל כְּרוּב שָׁנוּ
תָּנוּ רַבָּנַן טְחוֹל יָפֶה לַשִּׁינַּיִם וְקָשֶׁה לִבְנֵי מֵעַיִם כְּרֵישִׁין קָשִׁין לַשִּׁינַּיִם וְיָפִין לִבְנֵי מֵעַיִם כׇּל יָרָק חַי מוֹרִיק וְכׇל קָטָן מַקְטִין וְכׇל נֶפֶשׁ מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ וְכׇל קָרוֹב לַנֶּפֶשׁ מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ כְּרוּב לְמָזוֹן וּתְרָדִין לִרְפוּאָה אוֹי לוֹ לַבַּיִת שֶׁהַלֶּפֶת עוֹבֶרֶת בְּתוֹכוֹ
אָמַר מָר טְחוֹל יָפֶה לַשִּׁינַּיִם וְקָשֶׁה לִבְנֵי מֵעַיִם מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ נִלְעֲסֵיהּ וְנִשְׁדְּיֵיהּ כְּרֵישִׁין קָשִׁין לַשִּׁינַּיִם וְיָפִין לִבְנֵי מֵעַיִם מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ לִשְׁלְקִינְהוּ וְנִבְלְעִינְהוּ כׇּל יָרָק חַי מוֹרִיק אָמַר רַבִּי יִצְחָק בִּסְעוּדָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל אַחַר הַקָּזָה
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק כׇּל הָאוֹכֵל יָרָק קוֹדֶם אַרְבַּע שָׁעוֹת אָסוּר לְסַפֵּר הֵימֶנּוּ מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם רֵיחָא וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָסוּר לְאָדָם שֶׁיֹּאכַל יָרָק חַי קוֹדֶם אַרְבַּע שָׁעוֹת אַמֵּימָר וּמָר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי הֲווֹ יָתְבִי אַיְיתוֹ קַמַּיְיהוּ יָרָק חַי קוֹדֶם אַרְבַּע שָׁעוֹת אַמֵּימָר וְרַב אָשֵׁי אֲכוּל וּמָר זוּטְרָא לָא אֲכַל אֲמַרוּ לֵיהּ מַאי דַּעְתָּיךְ דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק כׇּל הָאוֹכֵל יָרָק קוֹדֶם אַרְבַּע שָׁעוֹת אָסוּר לְסַפֵּר הֵימֶנּוּ מִשּׁוּם רֵיחָא וְהָא אֲנַן דְּקָא אָכְלִינַן וְקָא מִשְׁתָּעֵית בַּהֲדַן אֲמַר לְהוּ אֲנָא כְּאִידַּךְ דְּרַבִּי יִצְחָק סְבִירָא לִי דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָסוּר לְאָדָם שֶׁיֹּאכַל יָרָק חַי קוֹדֶם אַרְבַּע שָׁעוֹת
כׇּל קָטָן מַקְטִין אָמַר רַב חִסְדָּא אֲפִילּוּ גַּדְיָא בַּר זוּזָא וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית בֵּיהּ רִבְעָא אֲבָל אִית בֵּיהּ רִבְעָא לֵית לַן בָּהּ כׇּל נֶפֶשׁ מֵשִׁיב נֶפֶשׁ אָמַר רַב פָּפָּא אֲפִילּוּ גִּילְדָּנֵי דְּבֵי גִילֵי כׇּל הַקָּרוֹב לַנֶּפֶשׁ מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב עוּנְקָא אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְשַׁמָּעֵיהּ כִּי מַיְיתֵית לִי אוּמְצָא דְּבִשְׂרָא טְרַח וְאַיְיתִי לִי מֵהֵיכָא דִּמְקָרַב לְבֵי בָרוּךְ
כְּרוּב לְמָזוֹן וּתְרָדִין לִרְפוּאָה כְּרוּב לְמָזוֹן אִין וְלִרְפוּאָה לָא וְהָא תַּנְיָא שִׁשָּׁה דְּבָרִים מְרַפְּאִין אֶת הַחוֹלֶה מֵחׇלְיוֹ וּרְפוּאָתָן רְפוּאָה וְאֵלּוּ הֵן כְּרוּב וּתְרָדִין וּמֵי סִיסִין דְּבַשׁ וְקֵיבָה וְהֶרֶת וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד אֶלָּא אֵימָא כְּרוּב אַף לְמָזוֹן אוֹי לוֹ לַבַּיִת שֶׁהַלֶּפֶת עוֹבֶרֶת בְּתוֹכוֹ אִינִי וְהָא אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְשַׁמָּעֵיהּ כִּי חָזֵית לִיפְתָּא בְּשׁוּקָא לָא תֵּימָא לִי בְּמַאי כָּרְכַתְּ רִיפְתָּא אָמַר אַבָּיֵי מִבְּלִי בָּשָׂר וְרָבָא אָמַר מִבְּלִי יַיִן אִיתְּמַר רַב אָמַר מִבְּלִי בָּשָׂר וּשְׁמוּאֵל אָמַר מִבְּלִי עֵצִים וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִבְּלִי יַיִן
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב פָּפָּא סוּדָנִי אֲנַן תָּבְרִינַן לַהּ בְּבִשְׂרָא וְחַמְרָא אַתּוּן דְּלָא נְפִישׁ לְכוּ חַמְרָא בְּמַאי תָּבְרִיתוּ לַהּ אֲמַר לֵיהּ בְּצִיבֵי כִּי הָא דְּבֵיתְהוּ דְּרַב פָּפָּא בָּתַר דִּמְבַשְּׁלָא לַהּ תָּבְרָא לַהּ בִּתְמָנָן אוּפֵי פָּרְסְיָיתָא
תָּנוּ רַבָּנַן דָּג קָטָן מָלִיחַ פְּעָמִים שֶׁהוּא מֵמִית בְּשִׁבְעָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר וּבְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה וְאָמְרִי לַהּ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּמִטְּוֵי וְלָא מִטְּוֵי אֲבָל מִטְּוֵי שַׁפִּיר לֵית לַן בַּהּ וּדְלָא מִטְּוֵי שַׁפִּיר לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שְׁתָה בָּתְרֵיהּ שִׁכְרָא אֲבָל שְׁתָה בָּתְרֵיהּ שִׁכְרָא לֵית לַן בַּהּ
וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ וְכוּ' לְאַפּוֹקֵי מַאי אֲמַר רַב אִידֵּי בַּר אָבִין לְאַפּוֹקֵי לְמַאן

רש"י

קופרא. כל מיני בשר: אבל ירקא לא. צריך לברוכי אחריה: חד כתרי. מר זוטרא שהוזכר כאן יחיד בלא שם אביו עביד כרב יצחק בר אבדימי שהוזכר בשמו ובשם אביו: ותרי כחד. מר בר רב אשי שהוזכר בשמו ובשם אביו עביד כר' יצחק שהוזכר יחיד: ככולהו. אף כרב פפא: כל שטעון ברכה. משנה היא במסכת נדה: למעוטי ירקא. וכ''ש מיא: למעוטי מצות. אין מברכין כשמסלקין תפילין וציצית ואחר תקיעת שופר ולולב: כל שהוא כביצה. אין לך מין מאכל שיעור כביצה שלא תהא ביצה טובה לגוף ממנו: מגולגלתא. צלויה לחה ורכה ששורפין אותה: קייסי. מדות מחזיקות לוג: מגולגלתא משיתא. טובה משיתא קייסי: מטויתא. צלויה קשה טובה מארבע קייסי: מבושלתא. במים עלה א''ר ינאי כל שהוא כביצה ביצה טובה ממנו: בקלח של כרוב שנו. שהוא מזון דתניא לקמן כרוב למזון: כרישין. כרתי: כל ירק חי מוריק. נוטל תואר הפנים: כל קטן. שלא גדל כל צרכו ולקמן מפרש כמה כל צרכו: כל נפש. דבר חי הנאכל שלם כגון דגים קטנים שגדלו כל צרכן: הקרוב לנפש. האוכל מן הבהמה במקום חיות שלה ולקמן מפרש לה: אוי לבית. לכרס האוכל לפת: נלעסיה. כוססו ומשליכו: לשלקינהו. בקדרה הרבה שלא יצטרך לכוססו בשיניו: קודם ארבע שעות. שאינו זמן סעודה והריח קשה לבני אדם המספרים עמו קודם אכילה שהגוף ריקן: כאידך דר' יצחק סבירא לי. אבל אסור לספר לא סבירא לי: בר זוזא. כלומר שמן וטוב ששוה זוז: דלית ביה רבעא. שלא גדל עד רביעית שלו כגון טלה רביעית של איל גדי כדי רביעית של שעיר גדול וכן כל דבר: גילדני דבי גילי. דגים קטנים מאד ומצויין בין הקנים באגם ואין דרכן לגדל יותר אבל דג קטן ממין דג גדול ולא גדל רובע זה הוא קטן מקטין: עונקא. צואר מקום בית השחיטה וסמוך ללב ולמעים: לבי ברוך. למקום שברכו שם על השחיטה: ומי סיסין. תבשיל של פוליאו''ל: והרת. ולדיר''א שהולד נוצר בו: יותרת הכבד. טרפשא דכבדא שקורין אייבר''ש: מבלי בשר. היא קשה אבל כשמבשלה עם בשר שמן מתיש כחה: מבלי יין. כשאין שותה אחריה יין: מבלי עצים. שאינו שולקה הרבה: סודני. בעל שכר תמרים ור' פפא מוכר שכר היה כדאמר באיזהו נשך (ד' סה.) טרשא דרב פפא שכראי לא פסיד ואמר רב פפא אי לאו דרמאי שכרא לא איעתרי (פסחים קיג.) והוא נקרא סודני כדאמרינן תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט: דלא נפיש לכו חמרא. ששותי שכר אתם: במאי תבריתו לה. לכחו של לפת: אופי פרסייתא. בקעיות של עצים גדולות היתה שורפת תחת קדרת הלפת: פעמים שהוא ממית. ואלו הן ביום שבעה ימים למליחתו או ביום שבעה עשר או ביום שבעה ועשרים:

תוספות

עבידנא ככולהו. וכן אנו נוהגין כרב אשי דמברכינן בתר מיא ובתר ירקא בורא נפשות רבות: ולבני מערבא דמברכין הכי בתר וכו'. ואנן לא עבדינן כבני מערבא דדוקא לדידהו שהיה דרכם לסלקם בלילה שייכא ברכה דלשמור חקיו כדכתיב ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים וגו' אבל אנו שמסלקין אותן בחצי היום או אפי' נסלקן בלילה לא שייך חקה ודוקא לדידהו דקסברי לילה לאו זמן תפילין הוא ומימים ימימה אתא למעוטי לילות שייכא ברכה דחקה אבל אנן דקי''ל דלילה זמן תפילין הוא ואנן משימין הפסוק ושמרת החקה וגו' בפסח ומה שאין אנו מניחים אותן בלילה מפני שמא יפיח בהן אפי' נמתין לסלקן עד הלילה לא מברכינן אע''ג דאנן קיימא לן דשבת וי''ט לאו זמן תפילין אפ''ה לא מברכינן דדוקא לדידהו דסבירא להו חקה קאי אתפילין מברכי' ותדע שהרי אינהו נמי לא היו מברכין אלא אתפילין לחודייהו משום דכתיב בהו חקה אבל אשאר. מצות כגון ציצית ולולב וסוכה לא היו מברכין (וה''ה הכא) וקשה דהוי מצי לשנויי הכי לאפוקי שאר מצות אפי' לבני מערבא:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר