סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁלֹּא נִתְּנָה שַׁבָּת לִדָּחוֹת [וְסֵיפָא נִתְּנָה שַׁבָּת לִדָּחוֹת אֶצְלוֹ]
הָכָא הֲרֵי נִתְּנָה שַׁבָּת לִדָּחוֹת אֵצֶל קׇרְבַּן צִיבּוּר
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא הָכָא נָמֵי הֲרֵי נִתְּנָה שַׁבָּת לִדָּחוֹת אֵצֶל תִּינוֹקוֹת דְּעָלְמָא אֲמַר לֵיהּ לְגַבֵּי דְּהַאי גַּבְרָא מִיהַת לָא אִיתְיְהִיב:
וּשְׁאָר כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשׁוּם פֶּסַח אִם אֵינָן רְאוּיִין חַיָּיב וְאִם רְאוּיִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר: מַאן תַּנָּא דְּשָׁנֵי לֵיהּ בֵּין רְאוּיִין לְשֶׁאֵינָן רְאוּיִין
רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּתַנְיָא אֶחָד הַזְּבָחִים הָרְאוּיִין וְאֶחָד זְבָחִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין וְכֵן הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם אֵימוּרֵי צִיבּוּר פָּטוּר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל שֶׁאֵינָן רְאוּיִין שֶׁחַיָּיב עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל הָרְאוּיִין שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר
אָמַר רַב בִּיבִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר אֲפִילּוּ עֵגֶל שֶׁל זִבְחֵי שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטוֹ לְשׁוּם הַפֶּסַח אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַב בִּיבִי וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה הָיָה רַבִּי מֵאִיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין אֲמַר לֵיהּ בְּבַעֲלֵי מוּמִין לָא טְרִיד בְּהוּ וְהַאי טְרִיד בֵּיהּ
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן חוּלִּין לְשׁוּם פֶּסַח מַאי לִי אָמַר רַבִּי מֵאִיר אֲמַר לֵיהּ פּוֹטֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר אֲפִילּוּ חוּלִּין לְשׁוּם פֶּסַח
וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה הָיָה רַבִּי מֵאִיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין בַּעֲלֵי מוּמִין לָא מִיחַלְּפִי הָנֵי מִיחַלְּפִי
וְטַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם אִיחַלּוֹפֵי וְלָא אִיחַלּוֹפֵי וְהָאָמַר רַב בִּיבִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר אֲפִילּוּ עֵגֶל שֶׁל זִבְחֵי שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטוֹ לְשׁוּם הַפֶּסַח אַלְמָא טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם דִּטְרִיד
אֲמַר לֵיהּ טְרִיד אַף עַל גַּב דְּלָא מִחַלַּף מִחַלַּף אַף עַל גַּב דְּלָא טְרִיד לְאַפּוֹקֵי בַּעֲלֵי מוּמִין דְּלָא אִיחַלּוֹפֵי מִחַלַּף וְלָא מִטְרִיד טְרִיד
יָתֵיב רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אַקִּילְעָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק וְיָתְבִי וְקָא אָמְרִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ נִתְחַלֵּף לוֹ שַׁפּוּד שֶׁל נוֹתָר בְּשַׁפּוּד שֶׁל צָלִי וַאֲכָלוֹ חַיָּיב
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אִשְׁתּוֹ נִדָּה בָּעַל חַיָּיב יְבִמְתּוֹ נִדָּה בָּעַל פָּטוּר
אִיכָּא דְאָמְרִי כׇּל שֶׁכֵּן בְּהָהִיא דְּמִחַיַּיב דְּלֹא עָשָׂה מִצְוָה
אִית דְּאָמְרִי בְּהַהִיא פָּטוּר מַאי טַעְמָא הָתָם הוּא דַּהֲוָה לֵיהּ לְשַׁיּוֹלֵי אֲבָל הָכָא דְּלָא הֲוָה לֵיהּ לְשַׁיּוֹלֵי לָא
וְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי שְׁנָא יְבִמְתּוֹ דְּקָא עָבֵיד מִצְוָה אִשְׁתּוֹ נָמֵי קָא עָבֵיד מִצְוָה בְּאִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת
וְהָא אִיכָּא שִׂמְחַת עוֹנָה שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עוֹנָתָהּ
וְהָאָמַר רָבָא חַיָּיב אָדָם לְשַׂמֵּחַ אִשְׁתּוֹ בִּדְבַר מִצְוָה סָמוּךְ לְוִוסְתָּהּ
אִי הָכִי אֲפִילּוּ יְבִמְתּוֹ נָמֵי יְבִמְתּוֹ בְּזִיז מִינַּהּ אִשְׁתּוֹ לָא בְּזִיז מִינַּהּ
וְרַבִּי יוֹחָנָן כְּמַאן אִילֵּימָא כְּרַבִּי יוֹסֵי דִּתְנַן רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְשָׁכַח וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב לִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיא בִּרְשׁוּת
דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם דִּזְמַנּוֹ בָּהוּל
וְאֶלָּא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּזְבָחִים דִּילְמָא הָתָם נָמֵי זְמַנּוֹ בָּהוּל
וְאֶלָּא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּתִינוֹקוֹת הָתָם נָמֵי זְמַנּוֹ בָּהוּל
וְאֶלָּא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּתְרוּמָה דִּתְנַן הָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר
דִּילְמָא כִּדְרַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי דְּאָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי בִּתְרוּמָה בְּעֶרֶב הַפֶּסַח דִּזְמַנָּהּ בָּהוּל
אִי נָמֵי שָׁאנֵי תְּרוּמָה דְּאִיקְּרִי עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה רַחֲמָנָא אַכְשַׁר
דִּתְנַן הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה כׇּל הַקָּרְבָּנוֹת כּוּלָּן שֶׁהִקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ פְּסוּלִין וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר וְאָמְרִינַן מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דִּכְתִיב בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה
וּתְרוּמָה הֵיכָא אִיקְּרִי עֲבוֹדָה דְּתַנְיָא מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁלֹּא בָּא אֶמֶשׁ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְשַׁחֲרִית מְצָאוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה לֹא בָּאתָ אֶמֶשׁ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ אָמַר לוֹ עֲבוֹדָה עָבַדְתִּי אָמַר לוֹ כׇּל דְּבָרֶיךָ אֵינָן אֶלָּא דִּבְרֵי תֵימָה וְכִי עֲבוֹדָה בַּזְּמַן הַזֶּה מִנַּיִן אָמַר לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר

רש"י

ואחד זבחים שאינן ראויין. לפסח: פטור. הואיל וטרוד במחשבת לבו מאז הופרשו ויודע שעליו להקריבם טועה ושוחטן לשם פסח: על שאינן ראויין שחייב. דלאו טועה הוא: אפילו עגל. דסד''א ליכא דטעי בה: לא טריד בהו. אין מחשבת הקרבתן בלבו עד הנה: האי טריד ביה. כל ימי הפרשתן בלבו ועסוק ואומר מתי אפנה ואקריבנו: חולין לשם פסח מה לי א''ר מאיר. כלומר מה ר' מאיר אמר לנו בו: מודה היה ר' מאיר בבעלי מומין. הואיל ולאו בני קרבן נינהו לא יכול לומר טועה הוא וחייב הכא נמי חולין לשם פסח יהא חייב הואיל ולאו בני קרבן נינהו: הני מיחלפי. חולין בקדשים מיחלפי ויכול לומר טעיתי סבור הייתי קדשים הן משום הכי פטור: הני לא מיחלפי. בעלי מומין בקדשים לא יכול לומר טעיתי כסבור קדשים הן משום הכי חייב: אלמא טעמא משום טירדא. ולאו משום איחלופי וחולין לא טריד בהקרבתן: אקילעא. לפני הבית כעין בית שער וקורין פוריי''א : בשפוד של צלי. של קודש הראוי ואכילת קדשים מצוה דכתיב (שמות כט) ואכלו אותם אשר כופר וגו': חייב. דטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה ונותר חייבים על זדונו כרת ושגגתו חטאת דכתיב (ויקרא יט) ואוכליו עונו ישא: אשתו נדה בעל חייב. כדמוקי לה לקמיה בסמוך לווסתה ובמעוברת דלאו מצוה היא ולקמיה מפרש ואזיל אם חלוק הוא על ריש לקיש או מוסיף על דבריו: כל שכן בההוא. נותר: דמחייב. דאין שם לחלוחית מצוה אבל הכא אע''ג דמעוברת מיהו מצות שמחת אשתו איכא: בשפוד. ליכא למאן נישייליה: ור' יוחנן מאי שנא יבמתו. דפטור ואע''ג דהוה ליה לשיולי: דקא עביד. מצות יבום בביאה ראשונה קאמר: אשתו. מצות פריה ורביה: עונה. לפי מה שהוא חמר או גמל או טייל או תלמיד כדמפרש בכתובות (דף סא:): לשמח את אשתו. אפילו שלא בשעת עונתה אם רואה שמתאוית לו: ומשני בסמוך לווסתה. דמוזהרין ישראל לפרוש מנשותיהן סמוך לזמן ווסת נדותיהן כדאמרינן בשבועות (דף יח:) והזהרתם את בני ישראל והדוה בנדתה מכאן אזהרה לבני ישראל שיהו פורשין מנשותיהן כו': אי הכי יבמתו נמי. סמוך לווסתה לא רמיא מצוה עליה: בזיז מינה. בוש ממנה לשואלה אם סמוך לווסתה הוא: ור' יוחנן. דאמר פטור כמאן: ברשות. של מצוה שהיה טרוד בה: דזמנה בהול. שקבוע לה היום וטרוד באם לא עכשיו אימתי הולך אצל בקי ללמדו: דזבחים. דפטור במתני' בשוחט לשם פסח משום דטעה בדבר מצוה ועשה מצוה: זמנו. של פסח בהול הוא היום למהר פן יעבור זמנו: בן גרושה. כהן חלל זר גמור הוא דכתיב בכהן הנושא גרושה (ויקרא כא) לא יחלל זרעו שמחללו מדין כהונה: קרן וחומש. שהרי אכלה שוגג: ור' יהושע פוטר. שטעה בדבר מצוה: דאיקרי עבודה. אכילתה כדלקמן: ועבודה. של חלל בשוגג רחמנא אכשרה דתנן כו': ברך ה' חילו. בכהנים כתיב ישימו קטורה באפך וגו' וסמיך ליה ברך ה' חילו חללים שבו: אמש. בערב:

תוספות

באשתו נמי קא עביד מצוה. ובסמוך נמי פריך והא איכא שמחת עונה ותימה הא באשתו נדה קיימינן דליכא מצוה ולא שמחת עונה ואומר ר''י דפריך אלישנא בתרא דפוטר טעה בדבר מצוה אע''פ שלא עשה מצוה הלכך פריך והא איכא שמחה וטעה בדבר מצוה ומסיק דהוה ליה לשיולי: סמוך לווסתה. אין לפרש דיודע שהוא סמוך לווסתה ומספקא ליה אם נדה גמורה היא אם לאו דא''כ ביבמתו אמאי פטור כיון דיודע שהוא סמוך לווסתה וסמוך לווסתה דאוריי' דנפקא לן מוהזהרתם את בני ישראל אלא יש לפרש שאינו יודע אם הוא סמוך לווסתה אם לאו דהוה ליה לשיולה כיון שאינו יודע והא דאמר בפ''ב דנדה (דף טו.) דכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן היינו כשיודע שלא הגיע זמן ווסתה דלא חיישינן שמא שינתה ווסתה וה''ה דהוה מצי למימר שאינו יודע אם היא נדה גמורה או לאו אלא נקט דאפילו יודע שאינה נדה כיון דמספקא ליה אם הוא סמוך לווסתה באשתו חייב ומיהו הוה מצי לאשמעינן במספקא ליה אם היא נדה גמורה ואפי' הכי ביבמתו פטור:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר