סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כָּאן לְאַחַר בְּרָכָה
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִילּוּ גּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאוֹמֵר אֵין פָּשַׁע חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית וְאֵין אָבִיו אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר הֲלֹא הוּא אָבִיךְ קָּנֶךָ וְאֵין אִמּוֹ אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ מַאי חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא חָבֵר הוּא לְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁהִשְׁחִית אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם
רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא רָמֵי כְּתִיב וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ וְגוֹ' וּכְתִיב וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְגוֹ' לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם תָּנוּ רַבָּנַן וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ יָכוֹל דְּבָרִים כִּכְתָבָן תַּלְמוּד לוֹמַר וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ הַנְהֵג בָּהֶן מִנְהַג דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר אֶפְשָׁר אָדָם חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה וְזוֹרֵעַ בִּשְׁעַת זְרִיעָה וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת קְצִירָה וְדָשׁ בִּשְׁעַת דִּישָׁה וְזוֹרֶה בִּשְׁעַת הָרוּחַ תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מְלַאכְתָּן נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְגוֹ' וּבִזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מְלַאכְתָּן נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי עַצְמָן שֶׁנֶּאֱמַר וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת אֲחֵרִים נַעֲשֵׂית עַל יָדָן שֶׁנֶּאֱמַר וְעָבַדְתָּ אֶת אוֹיְבֶךָ וְגוֹ' אָמַר אַבָּיֵי הַרְבֵּה עָשׂוּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְעָלְתָה בְּיָדָן כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָן אֲמַר לְהוּ רָבָא לְרַבָּנַן בְּמָטוּתָא מִינַּיְיכוּ בְּיוֹמֵי נִיסָן וּבְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי לָא תִּתְחֲזוֹ קַמַּאי כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּטַּרְדוּ בִּמְזוֹנַיְיכוּ כּוּלָּא שַׁתָּא
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים עָשׂוּ תּוֹרָתָן קֶבַע וּמְלַאכְתָּן עֲרַאי זוֹ וָזוֹ נִתְקַיְּימָה בְּיָדָן דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָשׂוּ מְלַאכְתָּן קֶבַע וְתוֹרָתָן עֲרַאי זוֹ וָזוֹ לֹא נִתְקַיְּימָה בְּיָדָן
וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַכְנִיסִין פֵּירוֹתֵיהֶן דֶּרֶךְ טְרַקְסְמוֹן כְּדֵי לְחַיְּיבָן בְּמַעֲשֵׂר דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים מַכְנִיסִין פֵּירוֹתֵיהֶן דֶּרֶךְ גַּגּוֹת דֶּרֶךְ חֲצֵרוֹת דֶּרֶךְ קַרְפֵּיפוֹת כְּדֵי לְפׇטְרָן מִן הַמַּעֲשֵׂר דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי אֵין הַטֶּבֶל מִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ חָצֵר קוֹבַעַת שֶׁנֶּאֱמַר וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ
חוּץ מִן הַיַּיִן וְכוּ' מַאי שְׁנָא יַיִן אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּאִשְׁתַּנִּי לְעִלּוּיָא אִשְׁתַּנִּי לִבְרָכָה וַהֲרֵי שֶׁמֶן דְּאִשְׁתַּנִּי לְעִלּוּיָא וְלָא אִשְׁתַּנִּי לִבְרָכָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל וְכֵן אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁמֶן זַיִת מְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ אָמְרִי הָתָם מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר הֵיכִי נְבָרֵיךְ נְבָרֵיךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַזַּיִת פֵּירָא גּוּפֵיהּ זַיִת אִקְּרִי
וּנְבָרֵיךְ עֲלֵיהּ בּוֹרֵא פְּרִי עֵץ זַיִת אֶלָּא אָמַר מָר זוּטְרָא חַמְרָא זָיֵין מִשְׁחָא לָא זָיֵין וּמִשְׁחָא לָא זָיֵין וְהָתְנַן הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן מוּתָּר בַּמַּיִם וּבַמֶּלַח וְהָוֵינַן בַּהּ מַיִם וּמֶלַח הוּא דְּלָא אִקְּרִי מָזוֹן הָא כׇּל מִילֵּי אִקְּרִי מָזוֹן נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי אֵין מְבָרְכִין בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת אֶלָּא בַּחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין בִּלְבַד וְאָמַר רַב הוּנָא בְּאוֹמֵר כׇּל הַזָּן עָלַי אַלְמָא מִשְׁחָא זָיֵין
אֶלָּא חַמְרָא סָעֵיד וּמִשְׁחָא לָא סָעֵיד וְחַמְרָא מִי סָעֵיד וְהָא רָבָא הֲוָה שָׁתֵי חַמְרָא כׇּל מַעֲלֵי יוֹמָא דְפִסְחָא כִּי הֵיכִי דְּנִגְרְרֵיהּ לְלִבֵּיהּ וְנֵיכוֹל מַצָּה טְפֵי טוּבָא גָּרֵיר פּוּרְתָּא סָעֵיד וּמִי סָעֵיד כְּלָל וְהָכְתִיב וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד וְגוֹ' נַהֲמָא הוּא דְּסָעֵיד חַמְרָא לָא סָעֵיד אֶלָּא חַמְרָא אִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי סָעֵיד וּמְשַׂמַּח נַהֲמָא מִסְעָד סָעֵיד שַׂמּוֹחֵי לָא מְשַׂמַּח אִי הָכִי נְבָרֵיךְ עֲלֵיהּ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת לָא קָבְעִי אִינָשֵׁי סְעוֹדְתַּיְיהוּ עִלָּוֵיהּ אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא אִי קָבַע עִלָּוֵיהּ סְעוֹדְתֵּיהּ מַאי אֲמַר לֵיהּ לִכְשֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר אִי הָוֵי קְבִיעוּתָא הַשְׁתָּא מִיהָא בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כׇּל אָדָם
גּוּפָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל וְכֵן אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁמֶן זַיִת מְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ הֵיכִי דָּמֵי אִילֵּימָא דְּקָא שָׁתֵי לֵיהּ מִשְׁתָּא אוֹזוֹקֵי מַזִּיק לֵיהּ דְּתַנְיָא הַשּׁוֹתֶה שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ הַסָּךְ שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וּמְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ אֶלָּא דְּקָא אָכֵיל לֵיהּ עַל יְדֵי פַּת אִי הָכִי הָוְיָא לֵיהּ פַּת עִיקָּר וְהוּא טָפֵל וּתְנַן זֶה הַכְּלָל כׇּל שֶׁהוּא עִיקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה מְבָרֵךְ עַל הָעִיקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה
אֶלָּא דְּקָא שָׁתֵי לֵיהּ עַל יְדֵי אֲנִיגְרוֹן דְּאָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל אַנִיגְרוֹן מַיָּא דְּסָלְקָא אַנְסִיגְרוֹן מַיָּא

רש"י

גוזל להקב''ה. את ברכתו: וכנסת ישראל. שכשחטאו הפירות לוקין: אין פשע. ולפי שהוא מיקל רואים האחרים ולמדין ממנו לעשות כן ליהנות מן העולם בלא ברכה ולכך נקרא זה המיקל חבר לאיש משחית: לירבעם בן נבט. שחטא והחטיא את ישראל כך הוא חוטא ומחטיא: בזמן שעושין רצונו. הדגן שלהם וכשאין עושים רצונו נוטלו ומראה להם שהוא שלו: דברים ככתבן. שלא יעסוק בדרך ארץ: הנהג בהם. עם דברי תורה: מנהג דרך ארץ. שאם תבא לידי צורך הבריות סופך ליבטל מדברי תורה: אפשר. בתמיה אפשר כדבריך: ביומי ניסן. ימי הקציר: ביומי תשרי. דריכת הגתות והבדים: דרך טרקסמון. דרך שערי החצר והבית: פני הבית. פתח כניסה ויציאה: אין הטבל מתחייב במעשר. מן התורה אבל אכילת קבע אסור לאכול מדרבנן: זית אקרי. והוה ליה בורא פרי הפרי שהפרי קרוי זית ואין זו בריאת שמים כי בידי אדם היא בריאה זו אבל גבי גפן הגפן היא העץ והענבים הם פרי הגפן: חמרא זיין. להכי חשיב לקבוע לו ברכה לעצמו: ואמר רב הונא. הא דקתני מותר במים ובמלח ואסור בשאר אוכלין ומשקין לאו באומר קונם מזון עלי דאין מזון אלא מה' מיני דגן חטין ושעורין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון אלא באומר כל הזן עלי קונם וכל מילי נהי דלא אקרו מזון מיהו מיזן זייני בר ממים ומלח אלמא משחא זיין: סעיד. חשיב טפי ממזון: והכתיב ויין ישמח לבב אנוש. וסיפא דקרא ולחם לבב אנוש יסעד משמע אבל יין אינו אלא משמח ומשני לאו כדקאמרת אלא לחם יסעד ולא ישמח אבל יין סועד ומשמח: אי הכי. דזיין וסעיד מזון הוא ולבריך עליה שלש ברכות לאחריו ואנן אמרינן לקמן בפרקין (דף לז.) כל שהוא משבעת המינין ולא מין דגן חכמים אומרים ברכה אחת: אוזוקי מזיק. לגופיה ואין זו אכילה שטעונה ברכה דגבי ברכה ואכלת כתיב: דתני'. דלאו בר אכילה היא: השותה שמן של תרומה. בשוגג: משלם את הקרן. כשאחד מזיק את חבירו בממונו: ואין משלם חומש. דגבי חומש אכילה כתיב ואיש כי יאכל קדש בשגגה (ויקרא כב) פרט למזיק: ע''י הפת. משום לפתן: ע''י אניגרון. מין מאכל הוא ונותנים לתוכו שמן ושנוי במשנה בכמה מקומות: דאמר רבה בר שמואל. לא אתא הכא אלא לפרושי לן מאי ניהו: מיא דסלקא. מים ששלקו בהן תרדין:

תוספות

כאן לאחר ברכה. וכן בפ' כל כתבי (שבת ד' קיט.) אמרי' כשהיו מניחים השולחן היו אומרים לה' הארץ ומלואה וכשהיו מסלקין השולחן היו אומרים השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם: כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום שנאמר ואספת דגנך. וא''ת והא לקמן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מוקמי' ליה. וי''ל דמיירי ודאי שעושין רצונו אבל אין עושין רצונו כ''כ דאינם צדיקים גמורים ועוד י''ל דפליג ליה אהא דלקמן שבא לפרש מה בין עושים ואין עושין והכא בעושים ואין עושים כי הדדי נינהו: דרך טרקסמון. פירש''י היינו דאורייתא אבל מדרבנן גם חצר קובעת כדמשמע בפ' יוצא דופן (נדה ד' מז:) איזהו חצר שחייב במעשר וכו' וכן מוכח בפ' המביא (ביצה ד' לה.): טובא גריר. מכאן משמע שאסור לשתות יין בערב פסח מן המנח' ולמעלה ואם רוצה לשתו' צריך לשתות הרבה דטובא מגריר גריר:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר