סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בִּנְהַרְדְּעָא לְבַר מֵהָהוּא יוֹמָא דַּאֲתָא פּוּלְמוּסָא דְמַלְכָּא לְמָתָא וְאִטְּרִידוּ רַבָּנַן וְלָא צַלּוֹ וְצַלִּי לִי בְּיָחִיד וַהֲוַאי יָחִיד שֶׁלֹּא בְּחֶבֶר עִיר
יָתֵיב רַבִּי חֲנִינָא קָרָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי וְיָתֵיב וְקָאָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֲמַר לֵיהּ פּוֹק קְרִי קְרָאָיךְ לְבַרָּא דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יַנַּאי דְּצַלִּי וַהֲדַר צַלִּי אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא וְדִילְמָא מֵעִיקָּרָא לָא כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ וּלְבַסּוֹף כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ חֲזִי מַאן גַּבְרָא רַבָּה דְּקָמַסְהֵיד עֲלֵיהּ
רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי אַף עַל גַּב דַּהֲווֹ לְהוּ תְּלֵיסַר בֵּי כְנִישְׁתָּא בִּטְבֶרְיָא לָא הֲווֹ מְצַלּוּ אֶלָּא בֵּינֵי עַמּוּדֵי הֵיכָא דַּהֲווֹ גָּרְסִי אִיתְּמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מִשּׁוּם רַבֵּינוּ אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה
רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא צַלִּי וַהֲדַר צַלִּי אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא מַאי טַעְמָא עָבֵיד מָר הָכִי אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּלָא כַּוֵּון מָר דַּעְתֵּיהּ וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם יָמוֹד אָדָם אֶת עַצְמוֹ אִם יָכוֹל לְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ יִתְפַּלֵּל וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל אֶלָּא דְּלָא אַדְכַּר מָר דְּרֵישׁ יַרְחָא וְהָתַנְיָא טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּעַרְבִית אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ בְּשַׁחֲרִית בְּשַׁחֲרִית אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ בְּמוּסָפִין בְּמוּסָפִין אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ בְּמִנְחָה אֲמַר לֵיהּ לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּצִבּוּר שָׁנוּ
כַּמָּה יִשְׁהֶה בֵּין תְּפִלָּה לִתְפִלָּה רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא חַד אָמַר כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹנֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו וְחַד אָמַר כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹלֵל דַּעְתּוֹ עָלָיו מַאן דְּאָמַר כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹנֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו דִּכְתִיב וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' וּמַאן דְּאָמַר כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹלֵל דַּעְתּוֹ עָלָיו דִּכְתִיב וַיְחַל מֹשֶׁה אָמַר רַב עָנָן אָמַר רַב טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַרְבִית אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לְפִי שֶׁאֵין בֵּית דִּין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא בַּיּוֹם אָמַר אַמֵּימָר מִסְתַּבְּרָא מִילְּתָא דְּרַב בְּחֹדֶשׁ מָלֵא אֲבָל בְּחֹדֶשׁ חָסֵר מַחֲזִירִין אוֹתוֹ אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר מִכְּדֵי רַב טַעְמָא קָאָמַר מָה לִי חָסֵר וּמָה לִי מָלֵא אֶלָּא לָא שְׁנָא
מַתְנִי'
אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשׁ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִין כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּונוּ לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֲפִילּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ וַאֲפִילּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק
גְּמָ'
מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר קְרָא וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ מִמַּאי דִּילְמָא חָנָה שָׁאנֵי דַּהֲוָת מְרִירָא לִבָּא טוּבָא אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מֵהָכָא וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ מִמַּאי דִּילְמָא דָּוִד שָׁאנֵי דַּהֲוָה מְצַעַר נַפְשֵׁיהּ בְּרַחֲמֵי טוּבָא אֶלָּא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מֵהָכָא הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ אַל תִּקְרֵי בְּהַדְרַת אֶלָּא בְּחֶרְדַּת מִמַּאי דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ הַדְרַת מַמָּשׁ כִּי הָא דְּרַב יְהוּדָה הֲוָה מְצַיֵּין נַפְשֵׁיהּ וַהֲדַר מְצַלֵּי אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מֵהָכָא עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה מַאי וְגִילוּ בִּרְעָדָה אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא אָמַר רַבָּה בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהֵא רְעָדָה אַבָּיֵי הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבָּה חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא בָדַח טוּבָא אֲמַר וְגִילוּ בִּרְעָדָה כְּתִיב אֲמַר לֵיהּ אֲנָא תְּפִילִּין מַנַּחְנָא רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא בָדַח טוּבָא אֲמַר לֵיהּ בְּכׇל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר כְּתִיב אֲמַר לֵיהּ אֲנָא תְּפִילִּין מַנַּחְנָא מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא עֲבַד הִילּוּלָא לִבְרֵיהּ חֲזַנְהוּ לְרַבָּנַן דַּהֲווֹ קָבָדְחִי טוּבָא

רש"י

בנהרדעא. לפי שיש שם צבור והשליח פוטרני: פולמוסא. חיל: דצלי והדר צלי. ולמה ליה ב' תפלות אלא אחת של שחרית ואחת של מוספין ש''מ לית ליה דראב''ע: ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה. ותרווייהו דשחרית: מאן גברא רבא דקמסהיד עליה. רבי יוחנן שהעיד על הדבר יפה דקדק שבשביל תפלת המוספין היתה: משום רבינו. רב: בצבור שנו. דאין מחזירין משום דשמע ליה מש''צ ואיכא מקצת הזכרה אבל ביחיד צריך לחזור ובה''ג מפרש לה בש''צ משום טירחא דצבורא אבל יחיד הדר: טעה ולא הזכיר במוספין. שהתפלל אתה חונן: כמה ישהה בין תפלה לתפלה. מי שיש עליו לחזור ולהתפלל או משום דטעה או משום מוספין כמה ישהה בין זו לזו: שתתחונן. שתהא דעתו מיושבת לערוך דבריו בלשון תחנה: שתתחולל. לשון חילוי והיא היא אלא בלישנא בעלמא פליגי: בחדש מלא כשהחדש שעבר מלא עושין ר''ח ב' ימים הלכך יכול לאומרה למחר דערבית של מחר ר''ח גמור יותר מן הראשון: מכדי טעמא קאמר. שאין מקדשין את החדש בלילה: כובד ראש. הכנעה: שוהין שעה אחת. במקום שבאו להתפלל: גמ' אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. מתוך יראה: מציין נפשיה. מקשט עצמו בבגדיו: עבדו את ה' ביראה. תפלה שהיא לנו במקום עבודה עשו אותה ביראה: בכל עצב יהיה מותר. כשאדם מראה את עצמו עצב יהיה לו שכר: דהוה קא בדח טובא. יותר מדאי ונראה כפורק עול: תפילין מנחנא. והם עדות שממשלת קוני ומשרתו עלי:

תוספות

אין הלכה כרבי יהודה שאמר משום ראב''ע. אלא הלכה כרבנן וכן פסק ר''ח דלהכי מייתי רבי אמי ור' אסי שהיו מתפללים ביחיד כרבנן ביני עמודי דגרסי לאשמעינן דהלכה כרבנן: והתניא טעה ולא הזכיר של ר''ח בערבית אין מחזירין אותו. ל''ג ליה דהא אמרינן בסמוך טעה ולא הזכיר של ר''ח אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין כו' אי נמי אי איתא אגב אחרינא נקט ליה: כמה ישהה בין תפלה לתפלה. כגון אדם שטעה ורוצה להתפלל שנית וכן בין תפלת שחרית לתפלת המוספין: כדי שתתחולל דעתו עליו. ומפרש בירושלמי דהיינו כשילך ארבע אמות: לפי שאין מקדשין את החדש כו'. פי' לעיל בריש פרקין (דף כו.) מה שמקשין ותיפוק ליה משום רשות משום דהיינו דוקא לעשות מצוה אחרת עוברת וי''מ דוקא בלילה ראשונה אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין החדש בלילה אבל בלילה שניה מחזירין אותו שכבר מקודש מיום שלפניו ולא נראה לחלק: מסתברא מילתא דרב בחדש מלא. כלומר שהיה אותו שלפניו מלא דאז יכול לאומרה בערבית של מחר שהוא עיקר והיה אומר ה''ר יצחק לכל דבר שאמרו חכמים אין מחזירין אותו כגון יעלה ויבא בערבית ועל הנסים לא מיבעיא אם עקר רגליו ופתח בברכה שלאחריה דאין מחזירין אותו אלא אפילו לא עקר אלא שסיים אותה ברכה שתקנו בה לאומרה אין מחזירין אותו ולא נהירא לרבינו אלחנן דהא חזינן בברכת המזון דאותן שאמרו חכמים מחזירין וגם אותן שאין מחזירין שוין היכא דלא עקר רגליו כדאמר לקמן (דף מט.) אם שכח של שבת וסיים הברכה כולה ועדיין לא התחיל בברכת הטוב והמטיב אומר ברוך אשר נתן שבתות למנוחה כו' וקאמר נמי התם אם טעה ולא הזכיר של ר''ח קודם שעקר רגליו דהיינו קודם שיתחיל ברכת הטוב והמטיב דאותה קורא עקר רגליו אומר ברוך אשר נתן ראשי חדשים וכו' אלמא היכא דלא עקר אלו ואלו שוין ואם עקר רגליו שהתחיל בברכת הטוב והמטיב של שבת חוזר לראש ושל ר''ח מעוות לא יוכל לתקון והכי נמי יחזור באותה ברכה אם לא התחיל בברכה שלאחריה. ומיהו אין ראיה מהתם דשאני התם בברכת המזון שכבר בירך ג' ברכות וברכת הטוב והמטיב לאו דאורייתא היא על כן אין מחזירין אותו לגמרי כי אין דומה שם הפסק כל כך ואין להביא ממנו ראיה לי''ח ברכות דאם יחזירוהו בדבר שאין לו לחזור הוי כמו הפסקה ועוד דאין להביא ראיה לכאן דאם היית אומר היכא שלא עקר רגליו בי''ח ברכות שהיה לו לחזור א''כ היה צריך לחזור לרצה ואין זה הגון ומיהו אומר ר''י דראה את ר''ת דהיכא דלא עקר רגליו חזר לרצה אפי' בדברים שאין מחזירין כגון על הנסים וכן עמא דבר: אל תקרי בהדרת אלא בחרדת. תימה אמאי לא מוכח בהדיא מדכתיב בתריה חילו מלפניו כל הארץ וי''ל היינו קרא דכתיב במזמור הבו לה' בני אלים ומההוא קרא בעי להוכיח במסכת מגילה (דף יז:) שאומרים אבות וגבורות וקדושת השם וי''ח ברכות תקנו כנגד האזכרות ומשום הכי דייק מאותו קרא שכתוב באותה פרשה אבל אותו דחילו וגו' אינו כתוב באותה פרשה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר