|
טקסט הדף מנוקד
אִי נָמֵי דְּאִשְׁתְּכַח בְּגוּמָּא אִי אָמְרַתְּ חֶזְקָתוֹ בָּדוּק מַאן דְּבָדֵק בְּגוּמָּא נָמֵי בָּדֵיק אִי אָמְרַתְּ חֶזְקָתוֹ מִתְכַּבֵּד גּוּמָּא לָא מִתְכַּבְּדָא
וְכֵן הַכֶּתֶם וְכוּ' אִיבַּעְיָא לְהוּ עַד שְׁעַת כִּבּוּס חֶזְקָתוֹ בָּדוּק אוֹ דִלְמָא חֶזְקָתוֹ מִתְכַּבֵּס לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ דְּאָמַר כַּיבֻּס וְלָא בְּדֻק אִי אָמְרַתְּ חֶזְקָתוֹ בָּדוּק הָא לָא בְּדִק אִי אָמְרַתְּ חֶזְקָתוֹ מִתְכַּבֵּס הָא מִתְכַּבֵּס אִי נָמֵי דְּאִשְׁתְּכַח בְּסִטְרָא אִי אָמְרַתְּ חֶזְקָתוֹ בָּדוּק מַאן דְּבָדֵק בְּסִטְרָא נָמֵי בָּדֵיק אִי אָמְרַתְּ חֶזְקָתוֹ מִתְכַּבֵּס בְּסִטְרָא לָא מִתְכַּבֵּס מַאי תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי מֵאִיר מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בְּמָבוֹי מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הַמָּבוֹי הַזֶּה וְלֹא הָיָה בּוֹ שֶׁרֶץ אוֹ עַד שְׁעַת כִּיבּוּד מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹדְקִין מְבוֹאוֹתֵיהֶן בִּשְׁעַת כִּבּוּדֵיהֶם וְאִם לֹא בָּדְקוּ הִפְסִידוּהוּ לְמַפְרֵעַ וּמִפְּנֵי מָה אָמְרוּ כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בֶּחָלוּק מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ עַד שֶׁיֹּאמַר בָּדַקְתִּי אֶת הֶחָלוּק וְלֹא הָיָה בּוֹ כֶּתֶם אוֹ עַד שְׁעַת הַכִּבּוּס מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בּוֹדְקוֹת חֲלוּקֵיהֶן בִּשְׁעַת כִּבּוּסֵיהֶן וְאִם לֹא בָּדְקוּ הִפְסִידוּ לְמַפְרֵעַ רַבִּי אַחָא אָמַר תַּחְזוֹר וּתְכַבְּסֶנּוּ אִם (נִדְחָה מַרְאִיתוֹ) [נִדְחוּ מַרְאָיו] בְּיָדוּעַ שֶׁלְּאַחַר כִּבּוּס וְאִם לָאו בְּיָדוּעַ שֶׁלִּפְנֵי הַכִּבּוּס רַבִּי אוֹמֵר אֵינוֹ דּוֹמֶה כֶּתֶם שֶׁלְּאַחַר הַכִּבּוּס לְכֶתֶם שֶׁלִּפְנֵי הַכִּבּוּס שֶׁזֶּה מַקְדִּיר וְזֶה מַגְלִיד שְׁמַע מִינַּהּ חֶזְקָתוֹ בָּדוּק שְׁמַע מִינַּהּ וּמְטַמֵּא בֵּין לַח וְכוּ' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁרֶץ אֲבָל כֶּתֶם לַח נָמֵי מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ אֵימַר יָבֵשׁ הָיָה וּמַיָּא נְפֻיל עֲלֵיהּ שֶׁרֶץ נָמֵי אֵימַר יָבֵשׁ הָיָה וּמַיָּא נְפֻיל עֲלֵיהּ אִם אִיתָא דְּהָכִי הוּא אִמַּרְטוּטֵי אִימַּרְטַט מַתְנִי' כׇּל הַכְּתָמִין הַבָּאִין מֵרְקָם טְהוֹרִין רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם גֵּרִים וְטוֹעִין הַבָּאִין מִבֵּין הַגּוֹיִם טְהוֹרִין מִבֵּין יִשְׂרָאֵל וּמִבֵּין הַכּוּתִים רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל כִּתְמֵיהֶן גְּמָ' קָפָסֵיק וְתָנֵי אֲפִילּוּ מִתַּרְמוֹד אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זֹאת אוֹמֶרֶת מְקַבְּלִין גֵּרִים מִתַּרְמוֹד אִינִי וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן וְסָבַיָּא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים מִתַּרְמוֹד וְכִי תֵימָא זֹאת וְלָא סְבִירָא לֵיהּ וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִבֵּין יִשְׂרָאֵל וְכוּ' וְרַבָּנַן אִי דְּיִשְׂרָאֵל מְטַהֲרִי דְּמַאן מְטַמּוּ חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי מִבֵּין יִשְׂרָאֵל טָמֵא מִבֵּין הַכּוּתִים רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא דְּכוּתִים גֵּרֵי אֱמֶת הֵן וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין דְּכוּתִים גֵּרֵי אֲרָיוֹת הֵן אִי הָכִי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל כִּתְמֵיהֶן גֵּרֵי אֲרָיוֹת מִבָּעֵי לֵיהּ אֶלָּא הָכִי קָאָמַר מִבֵּין יִשְׂרָאֵל וּמִבֵּין הַכּוּתִים טְמֵאִין דְּכוּתִים גֵּרֵי אֱמֶת הֵן הַנִּמְצָאִין בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִין שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל כִּתְמֵיהֶם וְאַצְנוֹעֵי מַצְנְעִי לְהוּ הַנִּמְצָאִין בְּעָרֵי כּוּתִים רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא דְּנֶחְשְׁדוּ עַל כִּתְמֵיהֶם וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עַל כִּתְמֵיהֶן מַתְנִי' כׇּל הַכְּתָמִים הַנִּמְצָאִים בְּכׇל מָקוֹם טְהוֹרִין חוּץ מִן הַנִּמְצָאִים בַּחֲדָרִים וּבִסְבִיבוֹת בֵּית הַטְּמָאוֹת בֵּית הַטְּמָאוֹת שֶׁל כּוּתִים מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל מִפְּנֵי שֶׁהֵם קוֹבְרִין שָׁם אֶת הַנְּפָלִים רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיוּ קוֹבְרִין אֶלָּא מַשְׁלִיכִין וְחַיָּה גּוֹרַרְתּוֹ נֶאֱמָנִים לוֹמַר קָבַרְנוּ שָׁם אֶת הַנְּפָלִים אוֹ לֹא קָבַרְנוּ נֶאֱמָנִים לוֹמַר עַל הַבְּהֵמָה אִם בִּכְּרָה אִם לֹא בִּכְּרָה נֶאֱמָנִים עַל צִיּוּן קְבָרוֹת וְאֵין נֶאֱמָנִין לֹא עַל הַסְּכָכוֹת וְלֹא עַל הַפְּרָעוֹת וְלֹא עַל בֵּית הַפְּרָס זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁחֲשׁוּדִים בּוֹ אֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו רש"יאי נמי. בסתמא דלא אמר לא בדקתי ואשתכח שרץ בגומא: בסטרא. בצדי הבגד שיש שם קמטים ותפירות שקורין וירונ''ש: מפני מה אמרו כו'. כלומר מפני מה תלו בכיבוד וטיהרו טהרות דקודם כיבוד: למפרע. אפילו דקודם כיבוד טמאות: ומפני מה אמרו. ומפני מה תלו טהרה בכבוס: תחזור ותכבסנו. אם לא בדקתו בשעת כבוסו ולאחר זמן נמצא בו כתם ואין ידוע אם קודם כבוס היה בו לטמא טהרות של קודם לכן: אם נדחו. מראיו מחמת כבוס זה: בידוע שלאחר כבוס. ראשון נפל בו וטהרות של קודם כבוס ראשון טהורות דאי קודם כבוס קמא הוה ביה כבר נדחו מראיו מחמת כבוס ראשון: מקדיר. נכנס בבגד טרשטריי''ש כתם שלפני כבוס מגליד וגלדו עבה: לא שנו. אדר' שמעון קאי: למפרע. עד שעת הכבוס: מתני' באין מרקם טהורים. שהן עובדי כוכבים ודמן טהור: שהן גרים. ודמן טמא: וטועין. שאין מצניעין את כתמיהם: וחכמים מטהרין. בגמרא פריך ואי דישראל טהור דמאן טמא: שלא נחשדו. ומכבסין אותם: גמ' קא פסיק ותני. הבאין מבין העובדי כוכבים טהורין ואפילו מתרמוד אלמא בני תרמוד עובדי כוכבים גמורים הן: זאת אומרת מקבלין גרים מן התרמוד. וכשרין לבא בקהל ולא אמרינן ממזרים הן שנתערבו בבנות עשרת השבטים ועובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר: גרי אריות הן. מפורש בספר מלכים (ב יז) וישלח ה' בהם את האריות וגו': גרי אמת הן. ודמן טמא: בערי ישראל. במקום גלוי: נחשדו על כתמיהן. דלא מצנעי להו: מתני' בכל מקום. במקום ישראל: בחדרים. מסתמא מדאצנעי דם נדה הוא: בית הטמאות. חדר שהנשים משתמשות בו בימי נדותן: סככות ופרעות. בגמ' מפרש להו וספק נינהו ומדרבנן וכותיים לית להו: גמ' תוספותבגומא נמי בדיק. והא דאמר בפ''ק דפסחים (דף ז.) דגומא אינה נבדקת גבי תיבה שנשתמשו בה מעות מעשר שני התם בחריץ המכוסה בקרשי התיבה דההיא גומא אינה נבדקת: וכן הכתם עד שעת כבוס חזקתו בדוק כו'. ל''ג איבעיא להו דקאי אאיבעיא להו דלעיל גבי שרץ: בודקות חלוקיהן בשעת כבוסיהן. לאחר הכבוס בודקות ואם לא מצאה הכתם טהור החלוק אע''פ שהיה בו בודאי כתם קודם כבוס וכגון שהטבילתו והא דאמר לקמן בפרק האשה (דף סא.) בגד שאבד בו כתם מעבירים עליו ז' סממנים לבטלו ה''ה דאזיל ליה לכתם ע''י כבוס סתם והא דמסיק דאין חזקתו מתכבס היינו כשהכתם בסיטרא או בזוית אי נמי ע''י כבוס סתם לא אזיל ובודקות חלוקיהן היינו לפני כבוס ואי מצאה הכתם מעבירה עליו ז' סממנים או תעשה כבוס גמור וטוב דהא חזינן דע''י כבוס טוב הולך הכתם בלא סממנים: שמע מינה חזקתו בדוק. והא דאמר בפ''ק דפסחים (דף ז.) ובאלו מציאות (ב''מ דף כו.) מעות שנמצאו בירושלים בשאר ימות השנה חולין לפי ששוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום לא שחזקתן מתכבדים אלא בשעת כבוד רגילים לעיין ולחפש אם יש שם מעות אי נמי כשבודקין השוקים שלא יהא שם עצם כשעורה או כעדשה מן השרץ אם היו שם מעות היו נמצאות: הבאים מרקם. ר''ת גריס רקס דאילו ברקם היו ישראל כדאמר בריש מסכת גיטין (דף ב.) אף המביא מן הרקם ומן החגר ולא קשה מידי דטובי רקם הוו כדפרישית שם ועוד אע''ג דברקם ישראל הוו קאמר הכא דכתמן טהורין דישראל מצניעים כתמיהן אלא של עובדי כוכבים הן וטהורין ורבי יהודה מטמא משום שיש שם גרים וטועים להשתמש אי' נמי הכא איירי בידוע שהן של עובדי כוכבים הדרים שם: מבין העובדי כוכבים טהורים: אע''ג דבפרק בנות כותים (לעיל לד.) אמר דדם עובדת כוכבים מטמא כרוקה וכמימי רגליה בכתמים דרבנן לא גזרו עליהם: אמוראי נינהו כו'. ואם תאמר א''כ מ''מ תקשה לרבי יוחנן דאמר אין מקבלין גרים מן התרמוד אע''ג דסתם מתניתין דעשרה יוחסין (קדושין דף עה:) ודפרק אלמנה (יבמות סח:) וכמה תנאי סברי דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר מ''מ תקשה ליה ממתניתין דסברה דלא באו עובדי כוכבים על בנות ישראל דאי באו הוי כתמן טמא דבין אם הולד ממזר או כשר ישראל הוי ויש לומר דרבי יוחנן וסביא סברי כדתני רמי בר יחזקאל בפ''ק דיבמות (דף טז.) דאין מקבלין גרים מן הקרמיין ומן התרמודין דפליג אמתניתין דהכא דמטהר כתמי כל העובדי כוכבים ולא בעי לשנויי לא לבר מתרמוד כדמשני בפ''ק דגיטין (דף ו.) לא לבר מבבל מדמחלק ברקם ולא בשאר עובדי כוכבים משמע דכולהו טהורים: קוברין שם הנפלים. ואם תאמר והיאך משתמשים שם בימי טומאתן והלא נזהרים הם מטומאת מת ונפלים כדתניא נאמנים לומר לא קברנו שם הנפלים ומוקי לה בגמרא בכותי כהן עומד שם ובפרק בנות כותים (לעיל דף לג.) אמר דנשוי מטמא משום בועל נדה אבל פנוי לא וי''ל דלפי שעה קוברין שם נפלין ולאחר זמן מסלקין אותם לקוברן בבית הקברות ואין אנו יודעין מתי מסירין אותן: לא נחשדו על כתמיהם. ואע''ג דכתמים דרבנן הך טומאה אית להו דסברה דמגופה אתא: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|