|
טקסט הדף מנוקד
פְּרַשְׁתְּבִינָא דְּפוּמְבְּדִיתָא קָאֵי לֵיהּ לְאַדָּא דַּיָּילָא עַד פַּלְגֵיהּ וְכוּלֵּי עָלְמָא קָאֵי לִפְרַשְׁתְּבִינָא דְּפוּמְבְּדִיתָא עַד חַרְצֵיהּ
שָׁאֲלוּ לִפְנֵי רַבִּי הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר מָלֵא בָּשָׂר מַהוּ אָמַר לָהֶם לֹא שָׁמַעְתִּי אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי כָּךְ אָמַר אַבָּא מָלֵא דָּם טְמֵאָה נִדָּה מָלֵא בָּשָׂר טְמֵאָה לֵידָה אָמַר לֹיה אִילְמָלֵי דְּבַר חָדָשׁ אָמַרְתָּ לָנוּ מִשּׁוּם אָבִיךָ שְׁמַעְנוּךָ עַכְשָׁיו מִדְּהָא קַמַּיְיתָא כִּיחִידָאָה קָאָמַר כְּסוֹמְכוֹס שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר הָא נָמֵי שֶׁמָּא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֲמָרָהּ וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּתַנְיָא הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר שֶׁאֵינוֹ מְרוּקָּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר וָלָד וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ וָלָד אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי אוֹשַׁעְיָא מַחְלוֹקֶת בְּעָכוּר אֲבָל בְּצָלוּל דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ וָלָד וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת אִיבַּעְיָא לְהוּ בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת אֲבָל בְּעָכוּר דִּבְרֵי הַכֹּל וָלָד אוֹ דִּלְמָא בֵּין בָּזֶה וּבֵין בָּזֶה מַחְלוֹקֶת תֵּיקוּ מֵיתִיבִי אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כׇּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה עוֹר לָאָדָם אֶלָּא אִם כֵּן נוֹצַר אַלְמָא בְּעוֹר תַּלְיָא מִילְּתָא לָא שְׁנָא עָכוּר וְלָא שְׁנָא צָלוּל אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּעָכוּר מַחְלוֹקֶת לְמָה לִי קְרָא סְבָרָא בְּעָלְמָא הוּא אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת שְׁמַע מִינַּהּ וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מַחְלוֹקֶת בְּעָכוּר אֲבָל בְּצָלוּל דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ וָלָד אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן אֶלָּא אָמְרוּ סִימָן וָלָד בִּבְהֵמָה דַּקָּה טִינּוּף בְּגַסָּה שִׁלְיָא בְּאִשָּׁה שָׁפִיר וְשִׁלְיָא וְאִילּוּ שָׁפִיר בִּבְהֵמָה לָא פָּטַר אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּצָלוּל מַחְלוֹקֶת מִשּׁוּם הָכִי אִשָּׁה דְּרַבִּי בַּהּ קְרָא פְּטַר בַּהּ שָׁפִיר בִּבְהֵמָה דְּלָא רַבִּי קְרָא לָא פְּטַר בַּהּ שָׁפִיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּעָכוּר מַחְלוֹקֶת מִכְּדֵי סְבָרָא הוּא מַאי שְׁנָא אִשָּׁה וּמַאי שְׁנָא בְּהֵמָה מִי סָבְרַתְּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִפְשָׁט פְּשִׁיט לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ וְאָזֵיל הָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא גַּבֵּי אִשָּׁה דְּמָמוֹנָא הוּא סְפֵק מָמוֹנָא לְקוּלָּא גַּבֵּי בְּהֵמָה דְּאִיסּוּרָא הוּא דְּאִיכָּא לְגַבֵּי גִּיזָּה וַעֲבוֹדָה סְפֵק אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא הָכִי נָמֵי גַּבֵּי אִשָּׁה סְפֵק טוּמְאָה לְחוּמְרָא וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ וְהָא קְרָא קָאָמַר מִדְּרַבָּנַן וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא אֲמַר לֵיהּ רַב חֲנִינָא בַּר שֶׁלֶמְיָא לְרַב הָא רַבִּי הָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי וְהָא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מָר כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אֲנִי אוֹמֵר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה חוֹשֶׁשֶׁת וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר מֵעוֹלָם לָא דָּכוּ שָׁפִיר בִּנְהַרְדְּעָא לְבַר מֵהָהוּא שְׁפִירָא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל דְּמַנַּח עֲלֵיהּ חוּט הַשַּׂעֲרָה מֵהַאי גִּיסָא וְחַזְיֵהּ מֵהַאי גִּיסָא אֲמַר אִם אִיתָא דְּוָלָד הוּאי לָא הֲוָה זִיג כּוּלֵּי הַאי וְאִם הָיָה מְרוּקָּם וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן אֵיזֶהוּ שָׁפִיר מְרוּקָּם אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר תְּחִלַּת בְּרִיָּיתוֹ מֵרֹאשׁוֹ וּשְׁתֵּי עֵינָיו כִּשְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁל זְבוּב תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא מְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה שְׁנֵי חוֹטָמִין כִּשְׁתֵּי טִיפִּים שֶׁל זְבוּב תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא וּמְקוֹרָבִין זֶה לָזֶה וּפִיו מָתוּחַ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וּגְוִיָּתוֹ כַּעֲדָשָׁה וְאִם הָיְתָה נְקֵבָה נִדּוֹנָה כִּשְׂעוֹרָה לְאׇרְכָּהּ וְחִתּוּךְ יָדַיִם וְרַגְלַיִם אֵין לוֹ וְעָלָיו מְפוֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִינָּה תַּקְפִּיאֵנִי עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסוֹכְכֵנִי חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי וְאֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בְּמַיִם שֶׁהַמַּיִם עַזִּין רש"יפרשתבינא. שם האיש: כסומכוס. בריש פירקין דם שבתוך החתיכה מטמא משום נדה ויחידאה היא: כר' יהושע אמרה. דמשום עור שפיר לחודיה מטמא [משום לידה ויחידאה היא דדילמא אפילו במלא בשר פליגי כיון דאינו מרוקם מעולם לא היה ולד ואע''ג דפליג רבי יהושע בשפיר לחודיה במלא דם מודה דלאו ולד הוא דדם מוכיח עליו]: בעכור. מה שבתוכו עכור דאיכא למימר ולד היה ונימוח: בצלול. שהוא מלא מים צלולין: היינו דאיצטריך קרא. לרבי יהושע דמשום עור לחודיה הוי ולד: אלא אי אמרת. טעמא דרבי יהושע משום דעכור הוא ואיכא למימר נימוח ולאו משום עור קרא ל''ל: אלא לאו בצלול מחלוקת. ותיובתא דר''ל: אלא אמרו. רישא בבכורות פרק הלוקח בהמה מן העובד כוכבים (דף יט:) לענין לפטור את שבא אחריו מתורת בכור: טינוף. לאחר שקבלה מן הזכר ונוצר הולד נימוח וזב הימנו ויוצא והולך ואותו טינוף פוטרתה מן הבכורה: שפיר ושליא. או שפיר או שליא: ספוקי מספקא ליה. בעכור גופיה אי ולד הוא אם לאו: הכא לחומרא והכא לחומרא. גבי בכורת בהמה אמר דלאו ולד הוא ולא פטר את הבא אחריו דאי אמרת פטר קא גזיז ועביד ביה עבודה ודילמא לאו ולד הוא ההוא קמא וקאתי לידי תקלה וגבי טומאת ולד אזיל לחומרא דקאמר ולד הוא וטמאה שבועיים וימי טוהר לא ס''ל דניתיב לה וגבי בכור אדם דקולא היא דקאמר פטר את הבא אחריו ולא איכפת לן דאין קדושה בבכור אדם אלא ממון כהן ה' סלעים וספק ממונא לקולא דכהן הוי מוציא מחברו עליו הראיה: הא רבי. דאמר לעיל לא שמעתי: והא רבי ישמעאל. דאמר מלא בשר טמאה לידה: והא רבי אושעיא. דאמר בעכור מחלוקת: והא רבי יהושע בן לוי. דאמר בצלול מחלוקת: אחד זה ואחד זה. אחד עכור ואחד צלול: חוששת. ויושבת ימי טומאה ואין לה ימי טוהר דספק ולד הוא ולא ודאי: לא דכו שפיר. לא טיהרו את המפלת שפיר משבועים ואפי' בלידה יבישתא: נהרדעא. אתריה דשמואל: זיג. צלול: טיפין של זבוב. עיני זבוב: ופיו מתוח כחוט השערה. סדק קטן ונראה כאילו חוט השערה מתוח שם: גויתו. גיד אבר הזכר והא דתנן תשב לזכר ולנקבה אלמא מספקא לן אם זכר אם נקבה כשאין ניכר בו האבר מיירי: כשעורה. היא סדוקה לארכה: וחיתוך ידים ורגלים. עדיין אין נראין כדאמרינן תחלת ברייתו מראשו: כחלב. זהו שכבת זרע שהוא ניתך וקלוש מתחלה בשעת יציאתו כחלב ואח''כ נעשה קפוי: תוספותפרשתבינא. פ''ה שם איש וכן בערוך ואינו כן דאם כן ה''ל למימר מפומבדיתא אלא פרשב''ם לשון פרנסות ליכא למפשט דדילמא הא מלא בשר חוששת אבל ודאי ולד לא הוי א''נ הא דלא חשיב משום דבפלוגתא לא מיירי: שמא כר' יהושע. אע''ג דבעי למימר בסמוך מחלוקת בצלול אבל בעכור דברי הכל ולד רבי נמי מסופק היה בהא דהא קאמר שמא: (לעיל) כסומכוס. וא''ת ואם שפיר מלא דם הוי כחתיכה שבתוכה דם שפיר מלא בשר נמי להוי כחתיכה של בשר דאמר בפירקין דאינה טמאה לידה כשאין בה עצם ויש לומר דשפיר דמיא לולד טפי מחתיכה וטמא אפילו אין בה עצם אע''ג דבמלא דם שניהם שוים: מחלוקת בצלול. פ''ה מלא מים וכן משמע וקשה וכי עדיף ממלאה דם דאמר לעיל דטמאה נדה ולא לידה אפי' לרבי יהושע לכך נראה לפרש דצלול ועכור היינו בשר עכור ובשר צלול: שאין הקב''ה עושה עור כו'. דכתנות עור בעור אדם מיירי כדמתרגמינן על משך בשריהון: סימן ולד בבהמה דקה טינוף. האי טינוף הוא ולד עצמו ולא דמי לטינוף דלקמן דרוב בהמות מטנפות דהתם טינוף של אחר יצירת הולד: גבי בהמה לחומרא. ואע''ג דקולא הוא שמוציאין ממון מרשות ישראל היינו משום דאי לא יהיב לכהן אתי למשרי בגיזה ועבודה: אינה חוששת. וקסבר רב דבעכור מחלוקת [ר''י] ורבנן: תחלת ברייתו מראשו. תימה דבפ' בתרא דסוטה (דף מה:) קסבר אבא שאול תחלת ברייתו מטיבורו ומשלח שרשיו אילך ואילך ונראה לר''ת דגרס ברשון וכן פר''ח ובתוספתא פירש כעין חגב דסלעם מתרגמינן רשון וכן משמע דמיירי בשיעור האברים: עור ובשר תלבישני ועצמות וגידים תסוככני. ברישא עור ובשר והדר עצמות וגידים ובתחיית המתים דיחזקאל (סימן לז) איפכא גידין והדר בשר ומפרש במדרש למה הדבר דומה לאדם שפושט וחוזר ולובש מה שפושט ראשון לובש אחרון אבל בתחלת בריית הולד עור ובשר תחלה ואח''כ עצמות וגידין: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|