|
טקסט הדף מנוקד
וּמַשְׁתִּין מַיִם עָרוּם לִפְנֵי מִטָּתוֹ וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי כָּל חַי אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לִשְׁמוּאֵל וַאֲפִילּוּ לִפְנֵי עַכְבָּרִים אֲמַר לֵיהּ שִׁינָּנָא לָא אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁל בֵּית פְּלוֹנִי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בִּפְנֵי עַבְדֵיהֶם וְשִׁפְחוֹתֵיהֶם
וְאִינְהוּ מַאי דְּרוּשׁ שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מְקַרְקֵשׁ זָגֵי דְּכִילְּתָא אַבָּיֵי בָּאלֵי דִּידְבֵי רָבָא בָּאלֵי פָּרוֹחֵי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי חֲמִישָּׁה דְּבָרִים הֵן שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתָן מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וְדָמוֹ בְּרֹאשׁוֹ הָאוֹכֵל שׁוּם קָלוּף וּבָצָל קָלוּף וּבֵיצָה קְלוּפָה וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן הַלַּיְלָה וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְהַנּוֹטֵל צִפׇּרְנָיו וְזוֹרְקָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהַמַּקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ הָאוֹכֵל שׁוּם קָלוּף כּוּ' וְאַף עַל גַּב דְּמַנְּחִי בְּסִילְּתָא וּמְצַיְּירִי וַחֲתִימִי רוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶן וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שִׁיֵּיר בָּהֶן עִיקָּרָן אוֹ קְלִיפָּתָן אֲבָל שִׁיֵּיר בָּהֶן עִיקָּרָן אוֹ קְלִיפָּתָן לֵית לַן בַּהּ וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין מְזוּגִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן הַלַּיְלָה אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁלָּנוּ בִּכְלֵי מַתָּכוֹת אָמַר רַב פָּפָּא וּכְלֵי נֶתֶר כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמוּ וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁלָּנוּ בִּכְלֵי מַתָּכוֹת וּכְלֵי נֶתֶר כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמוּ וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טוּמְאָה זִימְנִין דִּמְסַכְּנִין לֵיהּ וְהַנּוֹטֵל צִפׇּרְנָיו וְזוֹרְקָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִפְּנֵי שֶׁאִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת עוֹבֶרֶת עֲלֵיהֶן וּמַפֶּלֶת וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשָׁקֵיל בִּגְנוּסְטְרֵי וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשָׁקֵיל דִּידֵיהּ וּדְכַרְעֵיהּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא גַּז מִידֵּי בָּתְרַיְיהוּ אֲבָל גַּז מִידֵּי בָּתְרַיְיהוּ לֵית לַן בַּהּ וְלָא הִיא לְכוּלַּהּ מִילְּתָא חָיְישִׁינַן תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בַּצִּפׇּרְנַיִם שׂוֹרְפָן חָסִיד קוֹבְרָן צַדִּיק זוֹרְקָן רָשָׁע וְהַמַּקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ דְּאָמַר מָר מַקִּיז דָּם וּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ הֹוִיין לוֹ בָּנִים וִיתְּקִין הִקִּיזוּ שְׁנֵיהֶם וְשִׁמְּשׁוּ הֹוִיין לוֹ בָּנִים בַּעֲלֵי רָאתָן אָמַר רַב וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא טְעֵים מִידֵּי אֲבָל טְעֵים מִידֵּי לֵית לַן בַּהּ אָמַר רַב חִסְדָּא אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ מַאי מַשְׁמַע אָמַר אַבָּיֵי שֶׁמָּא יִרְאֶה בָּהּ דָּבָר מְגוּנֶּה וְתִתְגַּנֶּה עָלָיו אָמַר רַב הוּנָא יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם וְאֵין מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בַּיּוֹם אָמַר רָבָא וְאִם הָיָה בַּיִת אָפֵל מוּתָּר וְתַלְמִיד חָכָם מַאֲפִיל בִּכְסוּתוֹ וּמְשַׁמֵּשׁ תְּנַן אוֹ תְּשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר אֵימָא תִּבְדּוֹק לְאוֹר הַנֵּר תָּא שְׁמַע אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה אֵימָא הַבּוֹדֵק מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה תָּא שְׁמַע וְשֶׁל בֵּית מוֹנְבַּז הַמֶּלֶךְ הָיוּ עוֹשִׂין שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וּמַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח הָיוּ מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם וּבוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶם בְּמֵילָא פַּרְהֲבָא וְנוֹהֲגִין טוּמְאָה וְטׇהֳרָה בִּשְׁלָגִים קָתָנֵי מִיהָא מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן בַּיּוֹם אֵימָא בּוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מְשַׁמְּשִׁין מַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח אִין הָכִי נָמֵי דְּאַגַּב דְּאִיכָּא אוֹנֶס שֵׁינָה מִגַּנְּיָא בְּאַפֵּיהּ וּבוֹדְקִין מִטּוֹתֵיהֶן בְּמֵילָא פַּרְהֲבָא מְסַיַּיע לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַמִּטָּה אֶלָּא בְּפָקוֹלִין אוֹ בְּצֶמֶר נָקִי וְרַךְ אָמַר רַב הַיְינוּ דְּכִי הֲוַאי הָתָם בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת הֲווֹ אָמְרִי מַאן בָּעֵי פָּקוֹלֵי בְּנַהֲמָא וְלָא יָדַעְנָא מַאי קָאָמְרִי אָמַר רָבָא הָנֵי שַׁחֲקֵי דְּכִיתָּנָא מְעַלּוּ לִבְדִיקָה אִינִי וְהָא תָּנָא דְּבֵי מְנַשֶּׁה אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַמִּטָּה לֹא בְּעֵד אֱדוֹם וְלֹא בְּעֵד שָׁחוֹר וְלֹא בְּפִשְׁתָּן אֶלָּא בְּפָקוֹלִין אוֹ בְּצֶמֶר נָקִי וְרַךְ לָא קַשְׁיָא הָא בְּכִיתָּנָא הָא בְּמָאנֵי דְּכִיתָּנָא וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בְּמָאנֵי דְּכִיתָּנָא הָא בְּחַדְתֵי הָא בְּשַׁחֲקֵי נוֹהֲגִין טוּמְאָה וְטׇהֳרָה בִּשְׁלָגִין תְּנַן הָתָם שֶׁלֶג אֵינוֹ לֹא אוֹכֶל וְלֹא מַשְׁקֶה חִישֵּׁב עָלָיו לַאֲכִילָה אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין לְמַשְׁקֶה מְטַמֵּא טוּמְאַת מַשְׁקִין נִטְמָא מִקְצָתוֹ לֹא נִטְמָא כּוּלּוֹ נִטְהַר מִקְצָתוֹ נִטְהַר כּוּלּוֹ הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא אָמְרַתְּ נִטְמָא מִקְצָתוֹ לֹא נִטְמָא כּוּלּוֹ וַהֲדַר (תָּנֵי) [אָמְרַתְּ] נִטְהַר מִקְצָתוֹ נִטְהַר כּוּלּוֹ לְמֵימְרָא דְּנִטְמָא כּוּלּוֹ אָמַר אַבָּיֵי כְּגוֹן שֶׁהֶעֱבִירוֹ עַל אֲוִיר תַּנּוּר דְּהַתּוֹרָה הֵעִידָה עַל כְּלִי חֶרֶס רש"י
מקרקש זגי. פעמונים התלויים בכילה שסביב מטתו מקשקשן בעת תשמיש לסור בני ביתו משם: באלי דידבי. מגרש הזבובים שלא לשמש מטתו בפני כל חי: פרוחי. יתושים: דמו בראשו. נענש על עצמו וחובת דמו נדרשת ממנו לאחר מיתתו וראיה לדבר ודמו בראשנו דמרגלים (יהושע ב) חובת דמו יהא מוטל בראשנו: ומתחייב בנפשו. כלומר הוא גורם לעצמו: שעבר עליהם הלילה. אכולהו קאי אשום ובצל ומשקין: בסילתא. סל: עיקרן. שערות שבראש השום והבצל: רוח טומאה. כמדת הלצים שקורין גרמנטי''ר האוחזים את העיניים: בגנוסטרי. מספרים: חסיד. עדיף מצדיק כשקוברן איכא למיחש דהדרי ומגלו: ויתקין. חלשים: בעלי ראתן. חלשים יותר מדאי שיש להם שרץ במוחם כדאמר בכתובות: תלמיד חכם. דידע לאצטנועי נפשיה: אף על פי שאמרו המשמש מטתו כו'. כדאיתא בברייתא דלעיל בריש שמעתין ומסקנא או תשמש לאור הנר אלמא מגונה הוא דהוי אבל איסורא ליכא מדקתני או תשמש והשתא ליכא למימר תבדוק דא''כ מאי אע''פ שאמרו כו': אימא הבודק מטתו לאור הנר כו'. משום דלא מיבדיק שפיר אפ''ה או תביא שני עדים לכל תשמיש או תבדוק לאור הנר: מילא פרהבא. קוטו''ן מתוך שהוא לבן נראית בו טיפה כחרדל לישנא אחרינא צמר נקי ורך: ומזכירין חכמים אותן לשבח. בתמיה נהי אי הוה מותר בעלמא הוה תמיה לן וכ''ש שמזכירין לשבח ומה הוא שבחן: אונס שינה. מתוך שהוא נאנס בשינה אינו מתאווה לה כל כך ומשמש לקיום מצות עונה בעלמא או לרצותה ולבו קץ בה והוא מבני תשע מדות דאמרו בנדרי' (דף כ:): פקולין. קוטו''ן: דכי הואי התם. בארץ ישראל: בערבי שבתות. זמן עונת פרושים ותלמידי חכמים מערב שבת לערב שבת: שחקי דכיתנא. בגדים בלויין של פשתן: ולא בפשתן. שאינו לבן ואין דם ניכר יפה אלא בעד לבן: שחקים. לבנים יותר מן החדשים: חישב עליו וכו'. דקרוב הוא להיות משקה יותר מאוכל: לא נטמא כו'. דאינו חבור אלא כל קורט בפני עצמו חשוב ואינו טמא אלא מקום מגע טומאה: נטהר מקצתו. כגון חישב עליו למשקה ונטמא טומאת משקין סלקא ליה השקה במקוה כשאר מים ולא משום טבילה דאין אוכל ומשקה נטהרין במקוה דלא כתיב טבילה אלא באדם וכלי אבל יין ולא שום משקה אין להם טהרה אלא מים ומשום זריעה דכי משיק להו הוו להו חבור מים שבכלי עם מי המקוה ובטילו להו גבייהו כדתנן (תרומות פ ט מ''ז) שתילי תרומה שנטמאו ושתלן טהרו מלטמא אלמא מטהרא להו זריעה ומים במים זו היא זריעתן: נטהר מקצתו. שלא נגעו המים אלא בפי הכלי: נטהר כולו. ומדקתני נטהר כולו מכלל דטמא כולו והיכי משכחת לה דנגעה טומאה בכולו: שהעבירו. לשלג: על אויר תנור. ושרץ בתוכו דנטמא מאויר כלי חרס: דהתורה העידה. כל אשר בתוכו יטמא (ויקרא יא):
תוספות
ומשתין מים ערום לפני מטתו. דאמר בשבת (דף סב:) דקשה לעניותא ויש ספרים דגרסי הכא משמש מטתו ערום וכן הוא בויקרא רבה וטעמא שיש לו להיות צנוע בשעת תשמיש כדאמרינן בנדרים (דף כ.): מקרקש זגי. פ''ה פעמונים התלוים בכילה להוציא ממנו בני ביתו וקשה לר''ת דאין זה מדת צניעות ונראה לו כגירסת ר''ח והערוך [ערך גזח'] מקרקש גזי זבובים דאמר בבכורות (דף ז:) דבש הגזין והצירעין והוי דומיא דאביי דבלי דידבי ורבא דבלי פרוחי: שמשמשין מטותיהן בפני עבדיהן. ומיירי בלילה או במקום אפל דבמקום אורה אפי' בלא לפני עבדיהם אסור: שורפן חסיד. דליכא למיחש שמא יתגלו ובערוך [ערך שלש] פירש ששרפת צפורן מזקת לאדם וכן כל דבר הבא מן האדם כדאמר בס''פ כלל גדול (שבת דף עה:) גבי דם הנדה איידי דחלשא לא מצנעה לשונרא ולכך הוא חסיד שמחמיר לשורפן אע''ג שמזיק לו: אימא בודקין מטותיהן ביום. ולכן מזכירין לשבח דאע''ג דאמרו ב''ש צריכה ב' עדים על כל תשמיש ותשמיש ולב''ה דיה בב' עדים כל הלילה ומעיינא בהו למחר מ''מ מודו דאם רוצה לעיין בלילה לאור. הנר הרשות בידה: הא בחדתי הא בשחקי. תימה דבפ''ק דשבועות (דף ו:) גבי שאת כצמר לבן שניה לה כקרום ביצה ומפרש כמו גלימא דכיתנא ושחקיה משמע שהחדש לבן מן הישן וי''ל דהתם בגלימא שאין רגילות לכבס והכא בחלוק וכיוצא בו שמכבסין תדיר ועוד י''ל דהתם לענין חשיבות מיירי כי הנך דלעיל כגון שבור מלכא וריש גלותא:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|