סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

לֹא כְּנֶגֶד רַבּוֹ וְלֹא אֲחוֹרֵי רַבּוֹ וְתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַמִּתְפַּלֵּל אֲחוֹרֵי רַבּוֹ וְהַנּוֹתֵן שָׁלוֹם לְרַבּוֹ וְהַמַּחֲזִיר שָׁלוֹם לְרַבּוֹ וְהַחוֹלֵק עַל יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ וְהָאוֹמֵר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל שָׁאנֵי רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא דְּתַלְמִיד חָבֵר הֲוָה וְהַיְינוּ דְּקָאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא לְרַב מִי בְּדַלְתְּ אֲמַר לֵיהּ אִין בְּדֵילְנָא וְלָא אֲמַר מִי בְּדֵיל מָר
וּמִי בְּדֵיל וְהָאָמַר רַבִּי אָבִין פַּעַם אַחַת הִתְפַּלֵּל רַבִּי שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְנִכְנַס לַמֶּרְחָץ וְיָצָא וְשָׁנָה לַן פִּרְקִין וַעֲדַיִין לֹא חָשְׁכָה אָמַר רָבָא הָהוּא דְּנִכְנַס לְהַזִּיעַ וְקוֹדֶם גְּזֵירָה הֲוָה אִינִי וְהָא אַבָּיֵי שְׁרָא לֵיהּ לְרַב דִּימִי בַּר לֵיוַאי לְכַבְרוֹיֵי סַלֵּי הַהוּא טָעוּתָא הֲוַאי וְטָעוּתָא מִי הָדְרָא וְהָא אָמַר אֲבִידָן פַּעַם אַחַת נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בֶּעָבִים כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר חֲשֵׁכָה הוּא נִכְנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְהִתְפַּלְּלוּ שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָרְחָה הַחַמָּה וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי וְאָמַר הוֹאִיל וְהִתְפַּלְּלוּ הִתְפַּלְּלוּ שָׁאנֵי צִבּוּר דְּלָא מַטְרְחִינַן לְהוּ
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין רַב צַלִּי שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת רַבִּי יֹאשִׁיָּה מְצַלֵּי שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת רַב צַלִּי שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת אוֹמֵר קְדוּשָּׁה עַל הַכּוֹס אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר קְדוּשָּׁה עַל הַכּוֹס תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל מִתְפַּלֵּל אָדָם שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאוֹמֵר קְדוּשָּׁה עַל הַכּוֹס וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ רַבִּי יֹאשִׁיָּה מְצַלֵּי שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת אוֹמֵר הַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר הַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִתְפַּלֵּל אָדָם שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת וְאוֹמֵר הַבְדָּלָה עַל הַכּוֹס
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר רַב בְּצַד עַמּוּד זֶה הִתְפַּלֵּל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת כִּי אֲתָא עוּלָּא אָמַר בְּצַד תְּמָרָה הֲוָה וְלֹא בְּצַד עַמּוּד הֲוָה וְלֹא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי הֲוָה אֶלָּא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי הֲוָה וְלֹא שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת הֲוָה אֶלָּא שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת הֲוָה
תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע מַאי אֵין לָהּ קֶבַע אִילֵּימָא דְּאִי בָּעֵי מְצַלֵּי כּוּלֵּיהּ לֵילְיָא לִיתְנֵי תְּפִלַּת הָעֶרֶב כׇּל הַלַּיְלָה אֶלָּא מַאי אֵין לָהּ קֶבַע כְּמַאן דְּאָמַר תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל תְּפִלַּת עַרְבִית רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חוֹבָהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר רְשׁוּת אָמַר אַבָּיֵי הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר חוֹבָה וְרָבָא אָמַר הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר רְשׁוּת
תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לוֹ תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה אֲמַר לֵיהּ רְשׁוּת בָּא לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לוֹ תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה אָמַר לוֹ חוֹבָה אָמַר לוֹ וַהֲלֹא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי רְשׁוּת אָמַר לוֹ הַמְתֵּן עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ בַּעֲלֵי תְּרִיסִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּשֶׁנִּכְנְסוּ בַּעֲלֵי תְּרִיסִין עָמַד הַשּׁוֹאֵל וְשָׁאַל תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת אוֹ חוֹבָה אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל חוֹבָה
אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁחוֹלֵק בְּדָבָר זֶה אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לָאו אָמַר לוֹ וַהֲלֹא מִשִּׁמְךָ אָמְרוּ לִי רְשׁוּת אֲמַר לֵיהּ יְהוֹשֻׁעַ עֲמוֹד עַל רִגְלִיךְ וְיָעִידוּ בְּךָ עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר אִלְמָלֵא אֲנִי חַי וְהוּא מֵת יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הַמֵּת וְעַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי חַי וְהוּא חַי הֵיאַךְ יָכוֹל הַחַי לְהַכְחִישׁ אֶת הַחַי הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו עַד שֶׁרִנְּנוּ כׇּל הָעָם וְאָמְרוּ לְחוּצְפִּית הַתּוּרְגְּמָן עֲמוֹד וְעָמַד
אָמְרִי עַד כַּמָּה נְצַעֲרֵיהּ וְנֵיזִיל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶשְׁתָּקַד צַעֲרֵיהּ בִּבְכוֹרוֹת בְּמַעֲשֵׂה דְרַבִּי צָדוֹק צַעֲרֵיהּ הָכָא נָמֵי צַעֲרֵיהּ תָּא וְנַעְבְּרֵיהּ מַאן נוֹקֵים לֵיהּ נוֹקְמֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּעַל מַעֲשֶׂה הוּא נוֹקְמֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דִּילְמָא עָנֵישׁ לֵיהּ דְּלֵית לֵיהּ זְכוּת אָבוֹת אֶלָּא נוֹקְמֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה דְּהוּא חָכָם וְהוּא עָשִׁיר וְהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא הוּא חָכָם דְּאִי מַקְשֵׁי לֵיהּ מְפָרֵק לֵיהּ וְהוּא עָשִׁיר דְּאִי אִית לֵיהּ לְפַלּוֹחֵי לְבֵי קֵיסָר אַף הוּא אָזֵל וּפָלַח וְהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא דְּאִית לֵיהּ זְכוּת אָבוֹת וְלָא מָצֵי עָנֵישׁ לֵיהּ
אֲתוֹ וַאֲמַרוּ לֵיהּ נִיחָא לֵיהּ לְמָר דְּלֶיהְוֵי רֵישׁ מְתִיבְתָּא אֲמַר לְהוּ אֵיזִיל וְאִימְּלִיךְ בְּאִינָשֵׁי בֵּיתִי אֲזַל וְאִמְּלִיךְ בִּדְבֵיתְהוּ אֲמַרָה לֵיהּ

רש"י

כנגד רבו אצל רבו ומראה כאילו הם שוים: אחורי רבו. נמי יוהרא הוא: שלום לרבו. כשאר כל אדם שלום עליך ולא אמר לו שלום עליך רבי: והיינו דקאמר ליה. אותו היום שהתפלל רב של שבת בערב שבת אמר ליה רבי. ירמיה מי בדלת מן המלאכה הואיל וקבלת עליך שבת בתפלתך: ולא אמר ליה מי בדיל מר. שמע מינה תלמיד חבר הוי ליה: לבית המרחץ. סלקא דעתך לאחר שגזרו על הזיעה ועל הרחיצה בשבת כדאמרי' במסכת שבת בפרק כירה שהסיקוה (ד' מ.) אלמא אע''ג דצלי לא בדיל מאיסורי שבת: אמר רבא להזיע. נכנס להזיע מחמת חום בית המרחץ ולא נתן עליו מים: וקודם גזרה. עד שלא גזרו על הזיעה ובכל דוכתא דאמרינן כדאמר רבא להזיע כו' מהכא אמרינן: לכברויי סלי. לעשן אותן בגפרית לאחר שהתפלל של שבת בערב שבת: טעותא הואי. לא קבל עליו תוספת שבת משעת תפלה מדעת אלא יום המעונן היה וכסבור חשכה ואחר כך זרחה חמה: הואיל והתפללו התפללו. ולא הצריכם להתפלל משתחשך אלמא תפלה היא ואע''פ שלא הותרו במלאכה התם הוא דלא לעבור על ד''ת אבל לענין תוספת אע''ג דבטעות הוה תוספת הוא ע''י תפלה הואיל ואמר תפלה קבלה היא: בעלי תריסין. חכמים המנצחים זה את זה בהלכה: היאך יכול החי להכחיש את החי. על כרחי אני צריך להודות שאמרתי לו רשות: התורגמן. שהיה עומד לפני רבן גמליאל ומשמיע לרבים את הדרשה מפי רבן גמליאל: עמוד. שתוק: אשתקד. שנה שעברה: בראש השנה. במסכת ראש השנה (דף כה.) שאמר לו גוזר אני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך: בבכורות. במסכת בכורות (דף לו.): במעשה דרבי צדוק. בבכורות הוא ר' צדוק הוה ליה בוכרא ואמר ליה רבן גמליאל לר' יהושע עמוד על רגליך כו' כי הכא: תא ונעבריה. בואו ונעביר אותו מן הנשיאות: בעל מעשה הוא. והוה ליה לרבן גמליאל צערא טפי: לית ליה זכות אבות. ודילמא עניש ליה רבן גמליאל: מעברין לך. יורידוך מן הנשיאות בשביל אחר:

תוספות

ולא אחורי רבו. פירש רש''י משום יוהרא ויש מפרש שנראה כמשתחוה לרבו: והנותן שלום לרבו והמחזיר שלום. פירוש כשאר בני אדם שאינו אומר שלום עליך רבי והיינו דאמרינן (ב''ק דף עג:) כדי שאילת. תלמיד לרב אי נמי ההוא לכתחלה קאמר ובתלמיד חבר דשרי ככל הני דלקמן: הואיל והתפללו וכו'. הכא נמי נימא לענין חומרא ואמאי שרי ליה ובקונטרס פי'בפנים אחר: שאני צבור. אע''ג דלא מטא זמן אין איסורה איסור בעשיית מלאכה אף על גב דטעותא הוא: צלי של מוצאי שבת וכו'. יש לומר דהכא מיירי שיש לו צורך מצוה לעשות במוצאי שבת כגון ללכת למול תינוק ולא יהיה לו יין להבדלה אם לא יקדים דודאי צריך להוסיף מחול על הקדש דאורייתא אבל בחנם לא ופשיטא שלא היו ממהרים להבדיל ולהתפלל של מוצאי שבת בשבת דגם במלאכה אסור עם חשיכה: הלכה כדברי האומר רשות. לאו דוקא רשות אלא כדפרישית לעיל (ד' כו.) ולכך נקרא רשות לבטלה עבור מצוה אחרת העוברת: והלכתא כוותיה דרב. ונראה דלכך תקנו פסוקים וקדיש בין גאולה לתפלה דרשות היא:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר