סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְתִיעַשְּׂרֵהּ אִיהִי בְּזוֹנָה גּוֹיָה
וְלוֹקְמַהּ בְּזוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית וְתִיעַשְּׂרֵהּ אִיהִי קָא מַשְׁמַע לַן דְּזוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית לָא הָוֵי אֶתְנַן
כִּדְאַבָּיֵי דְּאָמַר אַבָּיֵי זוֹנָה גּוֹיָה אֶתְנַנָּהּ אָסוּר וְכֹהֵן הַבָּא עָלֶיהָ אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ זוֹנָה יִשְׂרְאֵלִית אֶתְנַנָּהּ מוּתָּר וְכֹהֵן הַבָּא עָלֶיהָ לוֹקֶה מִשּׁוּם לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ
זוֹנָה גּוֹיָה אֶתְנַנָּהּ אָסוּר גָּמַר תּוֹעֵבָה תּוֹעֵבָה מֵעֲרָיוֹת
מָה עֲרָיוֹת דְּלָא תָּפְסִי בְּהוּ קִדּוּשֵׁי אַף זוֹנָה בְּהָךְ דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִדּוּשֵׁי
וְכֹהֵן הַבָּא עָלֶיהָ אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ דְּלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְהַאי לָאו זַרְעֵיהּ הוּא
מַתְנִי' הָאַחִין וְהַשּׁוּתָּפִין שֶׁחַיָּיבִין בַּקָּלְבּוֹן פְּטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה חַיָּיבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה פְּטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן
קָנוּ מִתְּפִיסַת הַבַּיִת חַיָּיבִין וְאִם לָאו פְּטוּרִין חָלְקוּ חָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ חַיָּיבִין בַּקָּלְבּוֹן וּפְטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן יִהְיֶה לְךָ וְלֹא שֶׁל שׁוּתָּפוּת יָכוֹל אֲפִילּוּ קָנוּ בִּתְפִיסַת הַבַּיִת תַּלְמוּד לוֹמַר יִהְיֶה
וְהַאי בִּבְכוֹר כְּתִיב אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִבְכוֹר דְּהָא אִיתֵיהּ בְּשׁוּתָּפוּת דִּכְתִיב וּבְכוֹרוֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה פְּעָמִים שֶׁחַיָּיבִין בָּזֶה וּבָזֶה וּפְעָמִים שֶׁפְּטוּרִין מִזֶּה וּמִזֶּה פְּעָמִים שֶׁחַיָּיבִין בַּקָּלְבּוֹן וּפְטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה וּפְעָמִים שֶׁחַיָּיבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּפְטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן
חַיָּיבִין בָּזֶה וּבָזֶה שֶׁחָלְקוּ בַּכְּסָפִים וְלֹא חָלְקוּ בַּבְּהֵמָה פְּטוּרִין מִזֶּה וּמִזֶּה שֶׁחָלְקוּ בַּבְּהֵמָה וְלֹא חָלְקוּ בַּכְּסָפִים
חַיָּיבִין בַּקָּלְבּוֹן וּפְטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה שֶׁחָלְקוּ בָּזֶה וּבָזֶה
חַיָּיבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּפְטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן שֶׁלֹּא חָלְקוּ בְּזֶה וּבָזֶה
פְּשִׁיטָא חָלְקוּ בַּבְּהֵמָה וְלֹא חָלְקוּ בַּכְּסָפִים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּחָלְקוּ בַּבְּהֵמָה גַּלּוֹ דַּעְתַּיְיהוּ דִּלְמִיפְלַג קָיְימִי וְלִיחַיְּיבוּ בְּקָלְבּוֹן קָא מַשְׁמַע לַן
אָמַר רַב עָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָלְקוּ גְּדָיִים כְּנֶגֶד תְּיָישִׁים וּתְיָישִׁים כְּנֶגֶד גְּדָיִים
אֲבָל חָלְקוּ גְּדָיִים כְּנֶגֶד גְּדָיִים וּתְיָישִׁים כְּנֶגֶד תְּיָישִׁים אוֹמֵר זֶה חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ
וְרַב נַחְמָן אָמַר אֲפִילּוּ חָלְקוּ גְּדָיִים כְּנֶגֶד גְּדָיִים וּתְיָישִׁים כְּנֶגֶד תְּיָישִׁים אֵין אוֹמְרִים זֶה הוּא חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ
וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָלְקוּ תִּשְׁעָה כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה וַעֲשָׂרָה כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה
אֲבָל חָלְקוּ תִּשְׁעָה כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה וַעֲשָׂרָה כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה אוֹמֵר זֶה חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ חָלְקוּ תִּשְׁעָה כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה וַעֲשָׂרָה כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה אֵין אוֹמֵר זֶה חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ

רש"י

ותיעשריה איהי. כיון דבמעי אמו נתנו לה לא מיפסיל משום נתן במתנה ויאכל במומו אם יצא האתנן בעשירי ול''ל חזר ולקחו: הא קמ''ל. הך ברייתא דהאי אתנן דלא בר עשורי דזונה כותית היא דמיקרי אתנן אבל אי הוה זונה ישראלית לא מיקרי אתנן ואפילו למזבח שרי: בעריות כתיב מכל התועבות האלה ובאתנן כתיב כי תועבת ה' וגו': מה עריות לא תפסי בהו קדושי. דחייבי כריתות נינהו והכל מודים שאין קדושין תופסין בחייבי כריתות דאין ממזר אלא מחייבי כריתות במסכת יבמות (דף מט.): לאו זרעו הוא. דהולד הולך אחר הכותית בפ''ב דיבמות (דף כג.) בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין (בן) בנך הבא מן הכותית קרוי בנך אלא בנה: מתני' האחין שהן שותפין כשהן חייבין בקלבון. כדמפרש לקמן שחלקו בנכסי אביהן ואח''כ נשתתפו ואם שוקלין הסלע שלם [דהיינו] שני חצאי שקליהם ביחד (יהו כולן) חייבין לתת כל אחד ואחד מעה קטנה לקלבון דהא שני ממונות הן והרי הן כשאר בני אדם שהשוקל שקלו נותן עמו קלבון דהוא קלבון להכרע וי''א לחילוף שאין שני חצאי סלע יוצאין בסלע בלא חילוף מועט והואיל ורוב בני אדם נותנין כל אחד מחצית הסלע וקלבונו עמו כי מצטרפי נמי שנים ויהבי סלע שלם יהבי נמי קלבון שני והני אחין שחלקו וחזרו ונשתתפו דהכא הן כשאר שותפין דעלמא וחייבין בקלבון שני: פטורין ממעשר בהמה. כל ימי שותפותן לעולם כדקתני בברייתא בגמרא יהיה לך ולא של שותפות: וכשחייבין במעשר בהמה. כגון שלא חלקו ועדיין תפיסת בית ירושת אביהן קיימת דלא הוו כשותפות כדאמר בגמרא יכול אפי' קנו בתפיסת הבית ת''ל יהיה אלמא כאביהן דמו: פטורין מן הקלבון. שני אם נותנין בין שניהם סלע שלם דבמקום אביהן קיימי נכסי ואילו הוה יהיב אבוהון סלע על ב' בניו לא היה נותן קלבון לחילוף שכן דרך לעולם שהמחוייב שני חצאי שקלים נותן שקל שלם ולא הוי כשני אנשים המצרפין שני חצאי סלעיהם לסלע שלם: קנו בתפיסת הבית חייבין. במעשר בהמה כדאמרינן בגמ' והאי קנו לא לקחו במעות אלא קנו שנפלה להם בהמה מאביהם: חלקו וחזרו ונשתתפו. הוו כשותפין דעלמא ופטורין ממעשר בהמה וחייבין בקלבון: גמ' יהיה לך. (הזכרים) אשר יהיה לך (הזכרים): ולא של שותפות. דמשמע המיוחד לך אתה נותן ולא של שותפות: יהיה. מכל מקום: ובכורות בקרכם. לשון רבים משמע לשנים הוא אומר בקרכם: בזה ובזה. בקלבון ובמעשר: שחלקו בכספים. וחזרו ונשתתפו ולא חלקו בבהמה דגבי קלבון הוו כשאר שותפים וגבי בהמה הוי תפיסת הבית: חלקו בבהמה ולא חלקו בכספים. דקולא הוא דפטורין מזה ומזה איצטריך ליה לאשמועינן סד''א כיון דחלקו בבהמה ניזיל לחומרא ונימא גלו אדעתייהו דלמיפלג בנכסים נמי קיימי וליחייבו בקלבון: לא שנו. דהויא שותפות להיפטר ממעשר בהמה כי חזרו ונשתתפו אלא שחלקו בשומא: גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים. לפי שוייהן דהתם ליכא למימר זה חלקו המגיע ממיתת אביהם דוודאי בשעת מיתה זכה זה בחצי הגדיים ובחצי התיישים וזה בחצי הגדיים והתיישים הלכך השתא קנין הוא שזה קונה מזה והולדות שישנם בשעת חלוקה פטורין ממעשר בהמה משום לקוח ואותן העתידים לבא פטורין משום שותפות: אבל חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים. אמרינן ברירה וזה חלק המגיע לכל אחד ממיתת אביו ועדיין ירושה היא ושם ירושה עליהן וכי חזרו ונשתתפו הדרא לה תפיסת הבית כמרישא ולא שותפות הוא הילכך ולדות שישנן בשעת חלוקה אינן פטורין משום לקוח ולא העתידין לבא פטורין משום שותפות: אפילו חלקו כו'. אין ברירה והוי מרישא לקוחות והדר שותפין: ר' אלעזר ורבי יוחנן בפלוגתא דרב ענן ורב נחמן פליגי: ט'. גדולים כנגד עשרה פחותים דהיינו שומא וליכא למימר ברירה:

תוספות

זונה ישראלית אתננה מותר וכהן הבא עליה כו'. וא''ת והא אמר רבא בפ' מרובה (ב''ק ע:) דאתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו ובתמורה תניא [רבי] (ר''ל) אומר אין אתנן אלא הבא לו בעבירה אבל אתנן אשתו נדה כו' י''ל דלא מיירי כדקיימא ליה באיסור ערוה דדוקא מיירי בדתפסי בהדי קדושין כדמפרש טעמא דלכך אתננה מותר והא דכהן הבא עליה לוקה בגיורת ומשוחררת שהיא זונה או שנעשית זונה מאדם אחר שהיתה עליו באיסור כרת כיון שבא עליה עשאה זונה או כמ''ד פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה והא דמשמע דלא משתכח בזונה ישראלית דתיעשרה איהי הוה מצי לאשכוחי באיסור ערוה אלא אתא לאשמועינן דזונה ישראלית אתננה מותר [וא''ת] לרבא דאמר בפ' בתרא דתמורה (דף כט:) דאחת זונה כותית וא' זונה ישראלית אתננה אסור תיקשי ברייתא וי''ל דלא מתנייא בי ר' חייא ור' אושעיא אי נמי הוה מצי למימר דשפיר משכחת לה דתיעשרה איהי אלא אשמועינן לקוח במעי אמו כרבי יוחנן ומיהו חידוש זה נמי שמעינן בשתיעשרה איהי כשנותן לה במעי אמו ולא מיפטר משום לקוח ושניתן במתנה: מה עריות דלא תפסי בהו קדושין כו'. תימה כיון דילפינן מעריות ה''ל למעוטי זונה כותית דבעינן דומיא דעריות דלא תפסי בה קדושין לדידיה ותפסו לאחריני לאפוקי זונה כותית דלא תפסי בה לא לדידיה ולא לאחריני כדאמר פ' החולץ (יבמות מה.) למ''ד כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר משום דלא הוי דומיא דעריות מהאי טעמא ורבא גופיה דמחייב בזונה כותית בפ' בתרא דתמורה (דף כט:) קסבר בפ' החולץ (יבמות דף מה:) הולד כשר וי''ל דגבי זונה כותית כיון דלא תפסי בה קדושי כלל כ''ש דגורם עליה שם זנות אבל לענין ממזרות אין לולד להיות ממזר כיון דאינה ראויה לאדם אחר יותר מזה: דהא איתיה בשותפות. כדכתיב ובכורות בקרכם וצאנכם בריש מכילתין פירשתי ל''ל האי קרא דתיפוק ליה מדאיצטריך למעוטי שותפות כותי: ואזדא ר' יוחנן לטעמיה כו'. ואע''ג דהכא פליג ר''א עליה דרבי יוחנן ולעיל בסוף יש בכור (דף כב:) משמע דמודה בההיא דלקוחות הן ומשני מאי אין חוזרין . לבטלה הא מצריכין הכא תרי מילי דר' יוחנן א''נ לעיל איצטריך לשנויי דלא תקשי מיניה עליה. דרבי יוחנן: לברור חד מיניהו להדי כלב כו'. וא''ת מה יועיל הא אין ידוע איזהו אותו שכנגד הכלב וכי תימא לפי ששוה לכלב הא דאמר אי דשוו כולהו להדדי ה''נ ואז היאך יכול לברר אותו שכנגד הכלב להתיר האחרים וי''ל שכך סברת הש''ס כיון שיש ברירה שיש לדבר להיות תלוי בדעתו דמסתמא כך דעתו מתחלה דאותו שיברור הוא כנגד הכלב:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר