סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

לְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא מַהוּ כֵּיוָן דְּלָא כְּתַב בְּהוּ לְמִינֵהוּ לָא מִיחַיַּיב אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּהִסְכִּים אַיְּדַיְהוּ כְּמַאן דִּכְתִיב בְּהוּ לְמִינֵהוּ דָּמְיָא תֵּיקוּ
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי רָמֵי כְּתִיב וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים וּכְתִיב אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן אָמְרָה יָרֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד אָמַר לָהּ לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ
אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוֹאִיל וְאָמַרְתִּי לְפָנֶיךָ דָּבָר הָגוּן אַמְעִיט אֶת עַצְמִי אָמַר לָהּ לְכִי וּמְשׁוֹל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה אֲמַרָה לֵיהּ מַאי רְבוּתֵיהּ דִּשְׁרָגָא בְּטִיהֲרָא מַאי אַהֲנִי אֲמַר לַהּ זִיל לִימְנוֹ בָּךְ יִשְׂרָאֵל יָמִים וְשָׁנִים אָמְרָה לֵיהּ יוֹמָא נָמֵי אִי אֶפְשָׁר דְּלָא מָנוּ בֵּיהּ תְּקוּפָתָא דִּכְתִיב וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים זִיל לִיקְרוֹ צַדִּיקֵי בִּשְׁמִיךְ יַעֲקֹב הַקָּטָן שְׁמוּאֵל הַקָּטָן דָּוִד הַקָּטָן
חַזְיַיהּ דְּלָא קָא מִיַּתְּבָא דַּעְתַּהּ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּיעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מָה נִשְׁתַּנָּה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לַה' אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּיעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ
רַב אַסִּי רָמֵי כְּתִיב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא בִּתְלָתָ[א] בְּשַׁבָּא וּכְתִיב וְכׇל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא מְלַמֵּד שֶׁיָּצְאוּ דְּשָׁאִים וְעָמְדוּ עַל פֶּתַח קַרְקַע עַד שֶׁבָּא אָדָם הָרִאשׁוֹן וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים וְצָמְחוּ לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים
רַב נַחְמָן בַּר פָּפָּא הַוְיָא לֵיהּ הָהִיא גִּינְּתָא שְׁדִי בַּיהּ בִּיזְרָנֵי וְלָא צְמַח בְּעָא רַחֲמֵי אֲתָא מִיטְרָא וּצְמַח אֲמַר הַיְינוּ דְּרַב אַסִּי
אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא הַשְּׁסוּעָה בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁנֵי שִׁדְרָאוֹת וְכִי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ קְנִיגִי הָיָה אוֹ בַּלִּיסְטָרִי הָיָה מִכָּאן תְּשׁוּבָה לָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם
אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב תַּחְלִיפָא בַּר אֲבִינָא זִיל כְּתוֹב קְנִיגִי וּבַלִּיסְטָרִי בְּאַגַּדְתָּיךְ וּפָרְשַׁהּ
וְאֶת חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים אָמַר חַמְשָׁה וְחָשֵׁיב שִׁיתָּא אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן אֲרוּנְקֵי שֶׁלָּהֶן חֲמִשָּׁה אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב תַּחְלִיפָא בַּר אֲבִינָא כְּתוֹב אֲרוּנְקֵי בְּאַגַּדְתָּיךְ וּפָרְשַׁהּ וּפְלִיגָא דְּרַב דְּאָמַר רַב עַוִּים מִתֵּימָן בָּאוּ
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי עַוִּים מִתֵּימָן בָּאוּ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן עַוִּים שֶׁעִיוְּתוּ אֶת מְקוֹמָן דָּבָר אַחֵר עַוִּים שֶׁאִיוּוּ לֶאֱלֹהוֹת הַרְבֵּה דָּבָר אַחֵר עַוִּים שֶׁכׇּל הָרוֹאֶה אוֹתָם אוֹחַזְתּוֹ עֲוִית אָמַר רַב יוֹסֵף וְאִית לְהוּ שִׁיתַּסְרֵי דָּרֵי שִׁינֵּי לְכׇל חַד וְחַד
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הַרְבֵּה מִקְרָאוֹת שֶׁרְאוּיִין לִשְׂרוֹף כְּסִפְרֵי מִינִין וְהֵן הֵן גּוּפֵי תוֹרָה וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה מַאי נָפְקָא לַן מִינַּהּ
מִדְּאַשְׁבְּעֵיהּ אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵיתוֹ כַּפְתּוֹרִים לִיפְּקוּ מֵעַוִּים דְּהַיְינוּ פְּלִשְׁתִּים וְלֵיתוֹ יִשְׂרָאֵל לִיפְּקוּ מִכַּפְתּוֹרִים
כְּיוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב וְגוֹ' מַאי נָפְקָא מִינַּהּ דַּאֲמַר לְהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵיתֵי סִיחוֹן לִיפּוֹק מִמּוֹאָב וְלֵיתוֹ יִשְׂרָאֵל וְלִיפְּקוּ מִסִּיחוֹן וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַב פָּפָּא עַמּוֹן וּמוֹאָב טִיהֲרוּ בְּסִיחוֹן
צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן תָּנָא שְׂנִיר וְשִׂרְיוֹן מֵהָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאוּמּוֹת הָעוֹלָם הָלַךְ וּבָנָה לוֹ כְּרַךְ גָּדוֹל לְעַצְמוֹ וְהֶעֱלָה לוֹ עַל שֵׁם הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֲפִילּוּ הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲבִיבִין עַל אֻומּוֹת הָעוֹלָם
כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מַאי נָפְקָא מִינַּהּ דְּלָא לִיקְרוֹ לְאֶחָיו גָּלְווֹתָא
סִימָנֵי הָעוֹף לֹא נֶאֶמְרוּ וְלָא וְהָתַנְיָא נֶשֶׁר

רש"י

לר' חנינא בר פפא. דאמר מדעתן יצאו דשאים למיניהם ולא נצטוו על כך: מהו. להרכיב זה בזה: אידיהו. הקב''ה הסכים על ידם: כתיב הגדולים. דמשמע שניהם גדולים וכתיב הקטן: לך ומשול ביום ובלילה. נחמה היא: שרגא בטיהרא. נר בצהרים אינו מאיר: יומא. חמה: תקופות. נמנין לחמה ועל התקופה מעברין את השנה בסנהדרין (דף יא:): יעקב הקטן. מי יקום יעקב כי קטן הוא (עמוס ז): דוד הקטן. מקרא הוא בשמואל (א יז): בכולהו רגלים. כתיב (במדבר כח) ושעיר חטאת אחד ולא כתיב בהו לה': טרם יהיה בארץ. עדיין לא היה בארץ: ועמדו על פתח קרקע. מתאוים למי גשמים כדכתיב (בראשית ב) כי לא המטיר עד שנברא אדם בששי: ביזרני. זרעים: היינו דרב אסי. שהקדוש ב''ה מתאוה לתפלתן של צדיקים: שיש לה שני גבין. ולכך נקראת שסועה תאומה: וכי משה רבינו קניגי היה. צד חיות בקניגון: או בליסטרי. מורה בקשת לחיות ובלעז בלישטדי''ר ומנין היה בקי בחיות הללו שאין אדם בקי בהם: כתוב קניגי ובליסטרי. אגדה זה כתוב שיש בה תיבות יפין ולשון צח: ופרשה. מאי קניגי ובליסטרי באגדתיך ומשום דנקט כתוב באגדתיך נקט נמי להאי קרא דסרני פלשתים: ארונקי שלהם. חשובים שלהם ה': מתימן. בן אליפז בן עשו באו ואיוו לאלהי פלשתים ויצאו ממקומם ובאו לגור ביניהם ולהכי לא חשיב ששה סרני פלשתים: שעיוו את מקומן. יצאו משם ונתעוות שחרב: עוית. רתת וחלחלה בלעז קרנפ''א: שיתסר דרי שיני. שורות של שינים: הרבה מקראות. יש שדומה לקוראיהן שהן ראוין לישרף שלא היה לו לכותבם שאין להם צורך בתורה וגנאי הוא לחברן עם הקדושה: והן הן גופי תורה. טעמים גדולים תלויין בהם והשתא קא חשיב ואזיל להו עד סוף שמעתא: חצרים עד עזה. ארץ ישראל: מאי נפקא לן מינה. אי לאו מקומן של אלו היה אלא מקום אחרים ואלו גרשום: ולניני ולנכדי. ועדיין לא עברו הדורות: כפתורים. לאו מפלשתים נינהו: ליתו וליפקו. ארעא מפלשתים וליתו ישראל וליפקו מינייהו וקסבר ריש לקיש עוים מפלשתים היו ולמאן דאמר מתימן היו להך מילתא נמי אצטריך משום דאזהרינהו שלא להתגרות בבני עשו אמר רחמנא ליתו כפתורים וליפקו מעוים וניתו ישראל וניפקו מינייהו ושאר מקראות הדומין לזה באלה הדברים כגון ובשעיר ישבו החורים ובמואבים ובעמונים כתיב רפאים ישבו בה כולהו טעמא אית בהו דבכולהו כתיב ארץ רפאים תחשב לפי שנאמר לאברהם אבינו בין הבתרים לזרעך נתתי וגו' וקחשיב ואת הרפאים וכשיצאו ממצרים ועברו דרך הר שעיר ועמון ומואב שנקראו כבר ארץ רפאים היה עולה על דעתם להתגרות בהם כסבורים זו היא שניתנה לאברהם ומנעם הקדוש ברוך הוא ואמר להם ארץ רפאים ודאי נחשבת שהרפאים ישבו בה מקדם אבל לא זו היא שנתתי לאברהם אלא לאלו נתתיה שגרשום משם וישבו תחתיהם בשכר אברהם שיצאו בני עשו הימנו ולוט היה קרוב לאברהם וכשהגיעו לחבל ארגוב כתיב (דברים ג) ההוא יקרא ארץ רפאים זו היא שנתתי לאביכם: והוא נלחם במלך מואב. למה לו לאשמועינן אלא משום דכתיב אל תצר את מואב וגו': והיינו דאמר רב פפא. במסכת גיטין (דף לח.): עמון ומואב טהרו בסיחון. ע''י סיחון טהרו ארצם לישראל במואב כתיב (במדבר כא) והוא נלחם וגו' ובעמון מפורש בנחלת בני גד בספר יהושע (יג) ויהי להם הגבול יעזר וכל ארץ הגלעד וחצי (ארץ) בני עמון וקא חשיב ואזיל וכתיב בסיפיה יתר ממלכות סיחון אלמא סיחון כבש לארץ בני עמון ועוד מצינו במלך בני עמון שאמר למלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי מארנון ועד היבוק אלמא ארץ בני עמון הוא והם מסיחון כבשוה דכתיב בו וירשו את ארצו מארנון ועד היבוק אבל מהנשאר בידם לא לקחו כלום: צידונים יקראו וגו'. ל''ל: תנא שניר ושריון הרי ארץ ישראל הן. וחרמון קרוב לצידונים ולאמורי ובנו עליו כרכים זה קרא לו שריון וזה קרא לו שניר: העביר אותו לערים. מאי אשמועינן: כי היכי דלא ליקרו. מצרים לאחיו לאחר זמן גולים בני גולים לכך הגלם:

תוספות

אמרה ירח. בלשון תורה לשון זכר הוא דכתיב (יהושע י פי''ג) וירח עמד: וכי משה קניגי היה או בליסטרי היה. שהיה יודע להכיר השסועה וא''ת והא אמרינן בהמפלת (נדה כד.) דשסועה באה מבהמה טהורה וליכא מאן דפליג ואם כן יכול להיות שבהמה טהורה היה לו למשה וילדה לו שסועה ולא אצטריך למהוי קניגי וי''ל דשמא שסועה אינה באה אלא מבהמה שאינה מצויה בינינו: עוים מתימן באו כו'. ב' מקראות הם בספר יהושע (יג) והכי כתיב חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים והדר כתיב מתימן כל ארץ הכנעני ומערה אשר לצידונים עד אפקה עד גבול האמורי והשתא מפרשה רב והעוים דכתיב בסוף קרא קמא קאי אתימן דבראש קרא דבתריה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר