|
טקסט הדף מנוקד
הָנֵי תַּמְרֵי דְּכַדָּא לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא שַׁרְיָין
אָמַר רַב לֵית בָּקָא בַּר יוֹמָא וְלֵית דִּידְבָא בַּת שַׁתָּא אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי וְהָא אָמְרִי אִינָשֵׁי שַׁב שְׁנֵי אִימְּרַא[י] בָּקְתָּא מִבָּקָא דְּאָמְרָה לֵיהּ חֲזִיתֵיהּ לְבַר מָחוֹזָא דִּסְחָא בְּמַיָּא וּסְלֵיק וְאִיכְּרֵךְ בִּסְדִינִין וְאִיתֵּיבְתְּ עֲלֵיהּ וּמְצֵת מִינֵּיהּ וְלָא הוֹדַעְתְּ לִי אֲמַר לֵיהּ וְלִיטַעְמָיךְ הָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי שִׁיתִּין מָנֵי פַּרְזְלָא תְּלוּ לֵיהּ לְבָקָא בְּקוּרְנָסֵיהּ מִי אִיכָּא אִיהוּ גּוּפֵיהּ כַּמָּה הָוֵי אֶלָּא בְּמָנֵי דִּידְהוּ הָכָא נָמֵי בִּשְׁנֵי דִּידְהוּ תְּנַן הָתָם בְּהֵמָה בַּעֲלַת חָמֵשׁ רַגְלַיִם אוֹ שֶׁאֵין לָהּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ הֲרֵי זֶה מוּם אָמַר רַב הוּנָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁחָסֵר וְיָתֵר בַּיָּד אֲבָל חָסֵר וְיָתֵר בָּרֶגֶל טְרֵפָה נָמֵי הָוְיָא מַאי טַעְמָא כׇּל יָתֵר כְּנָטוּל דָּמֵי הָהִיא חֵיוְתָא דַּהֲוָה לַהּ תַּרְתֵּי סַנְיָא דֵּיבֵי אַיְיתוּהָ לְרָבִינָא וְטַרְפַהּ מִדְּרַב הוּנָא וְאִי שָׁפְכָן לַהֲדָדֵי כְּשֵׁרָה הָהִיא גּוּבְתָּא דַּהֲוָה נָפְקָא מִבֵּי כָסֵי לְהוּבְלִילָא סָבַר רַב אָשֵׁי לְמִיטְרְפַהּ אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא מָר בַּר חִיָּיא לְרַב אָשֵׁי כֹּל הָנֵי חֵיוֵי בָּרָיָיתָא הָכִי אִית לְהוּ הָהוּא גּוּבְתָּא דַּהֲוָה מְעַבְּרָא מִבֵּי כָסֵי לִכְרֵסָא סְבַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי לְאַכְשׁוֹרַהּ אֲמַר לֵיהּ רַב אוֹשַׁעְיָא אַטּוּ כּוּלְּהוּ בַּחֲדָא מְחִיתָא מַחֵתִינְהוּ הֵיכָא דְּאִתְּמַר אִתְּמַר הֵיכָא דְּלָא אִתְּמַר לָא אִתְּמַר הֵעִיד נָתָן בַּר שֵׁילָא רַב טַבָּחַיָּא דְּצִיפּוֹרִי לִפְנֵי רַבִּי עַל שְׁנֵי בְּנֵי מֵעַיִם הַיּוֹצְאִין מִן הַבְּהֵמָה כְּאֶחָד שֶׁהִיא טְרֵפָה וּכְנֶגְדָּן בָּעוֹף כְּשֵׁרָה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁיּוֹצְאִין בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת אֲבָל יוֹצְאִין בְּמָקוֹם אֶחָד וְכָלִין עַד כְּאֶצְבַּע כְּשֵׁרָה פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי חַד אָמַר הוּא דְּהָדְרִי וְעָרְבִי וְחַד אָמַר אַף עַל גַּב דְּלָא הָדְרִי וְעָרְבִי בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר הוּא דְּהָדְרִי וְעָרְבִי הַיְינוּ דְּקָתָנֵי עַד כְּאֶצְבַּע אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אַף עַל גַּב דְּלָא הָדְרִי וְעָרְבִי מַאי עַד כְּאֶצְבַּע עַד כְּאֶצְבַּע מִלְּמַטָּה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם נִיטְּלָה הַנּוֹצָה פְּסוּלָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד רַבִּי יְהוּדָה הָא דַּאֲמַרַן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דִּתְנַן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר הַנּוֹצָה מִצְטָרֶפֶת אָמַר רָבָא דִּילְמָא לָא הִיא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָכָא אֶלָּא לְעִנְיַן טְרֵפָה דְּלֵיכָּא מִידֵּי דְּמַגֵּין עֲלֵיהּ אֲבָל לְעִנְיַן אִיפַּגּוֹלֵי כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָתָם אֶלָּא לְעִנְיַן אִיפַּגּוֹלֵי אֲבָל לְעִנְיַן טְרֵפָה אַגּוֹנֵי לָא מַגֵּין מַתְנִי' אֲחוּזַת הַדָּם וְהַמְעוּשֶּׁנֶת וְהַמְצוּנֶּנֶת וְשֶׁאָכְלָה הַרְדּוּפְנֵי וְשֶׁאָכְלָה צוֹאַת תַּרְנְגוֹלִים אוֹ שֶׁשָּׁתָת מַיִם הָרָעִים כְּשֵׁרָה אָכְלָה סַם הַמָּוֶת אוֹ שֶׁהִכִּישָׁהּ נָחָשׁ מוּתֶּרֶת מִשּׁוּם טְרֵפָה וַאֲסוּרָה מִשּׁוּם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת גְּמָ' אָמַר שְׁמוּאֵל הִלְעִיטָהּ חִלְתִּית טְרֵפָה מַאי טַעְמָא דִּמְינַקְּבָה לְהוּ לְמַעְיָינַהּ מֵתִיב רַב שֵׁיזְבִי אֲחוּזַת הַדָּם וְהַמְעוּשֶּׁנֶת וְשֶׁאָכְלָה הַרְדּוּפְנֵי וְשֶׁאָכְלָה צוֹאַת תַּרְנְגוֹלִים וְשָׁתָת מַיִם הָרָעִים הִלְעִיטָהּ תִּיעָה חִלְתִּית וּפִלְפְּלִין אָכְלָה סַם הַמָּוֶת כְּשֵׁרָה הִכִּישָׁהּ נָחָשׁ אוֹ שֶׁנְּשָׁכָהּ כֶּלֶב שׁוֹטֶה מוּתֶּרֶת מִשּׁוּם טְרֵפָה וַאֲסוּרָה מִשּׁוּם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת קַשְׁיָא חִלְתִּית אַחִלְתִּית קַשְׁיָא סַם הַמָּוֶת אַסַּם הַמָּוֶת חִלְתִּית אַחִלְתִּית לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּעָלִין כָּאן בִּקְרָטִין סַם הַמָּוֶת אַסַּם הַמָּוֶת לָא קַשְׁיָא הָא דִּידַהּ הָא דְּאָדָם סַם הַמָּוֶת דִּבְהֵמָה הַיְינוּ הַרְדּוּפְנֵי תְּרֵי גַּוְונֵי סַם הַמָּוֶת מַאי תִּיעָה אָמַר רַב יְהוּדָה רש"ישמע מינה. מדרב הונא: הני תמרי דכדא. שהתליעו ואין ידוע אם במחובר אם בתלוש: לבתר תריסר ירחי שתא שריין. דאי במחובר התליע לא הוי חיי עד השתא: בקא. מין זבוב צינצ''א והיא נושכת כצרעה: דידבא. זבוב: אימרא. לשון (איוב לט) כעת במרום תמריא נתנכרה לו ומרדה עליו אינשלביי''ר: לבר מחוזא. על שם שהיו בני מחוזא מעונגים ושמנים נאמר משל זה עליהם: ומצת מיניה. דמא מצצת דמו: מני. משקל ששים מני: בקורנסיה. מרטי''ל כלומר הוי זהיר בו שנשיכתו כבדה: במני דידהו. במשקל שלהן של בקי שהוא קל: בשני דידהו. רגעים הן: תנן התם. בבכורות לענין מומים: לא שנו. דקתני הרי זה מום לגבוה הא להדיוט שרי: אלא שחסר ויתר ביד. שחסור זה דבעלת שלש או יתור זה דבעלת ה' ביד שאין לה אלא יד אחד או שיש לה ג' ידים: כנטול דמי. יתר אחד כחסר אחד והויא כבעלת רגל אחד וטרפה דהויא כשמוטת ירך בבהמה: סניא דיבי. בודיל קרשטנ''י קורין לו: גובתא. כמו קנה בשר: דהוה מעבר מבי כסי להובלילא. המסס: לאכשורה. כדאכשרנא בגובתא דבי כסי והובלילא: בחדא מחיתא מחתינהו. וכי באריגה אחת ארגתם לכולם לשון (שמות לט בתרגום) עובד מחי דתיקון דבור קרו לו אינשי אריגה שמסדר את דבריו: היכא דאיתמר. דברייתא הכי אית להו איתמר: והיכא דלא איתמר לא איתמר. ויתר הוא וכאילו ניטל אחד מן המעים כנגדו הוא דכל יתר כנטול דמי וכן הלכה דליכא מאן דפליג ואע''ג דאמרן (לעיל דף מז.) באוני דריאה לית הלכתא כוותיה דרבא ביתרת הא אוקימנא והוא דקיימא בדרא דאוני דקים להו לרבנן דאורחייהו בהכי אבל ביני ביני טרפה אלמא כנטול דמי וגבי רגלים דלאו אורחייהו ודאי טרפה: היוצאים מן הבהמה כאחד. דאית לה תרתי הדורי דכנתא ושניהם יוצאין מן הקיבה זה בראשה וזה באמצעה: וכנגדן בעוף כשרה. דעוף זימנין דהוי הכי ואע''ג דלא משתכח להו הכי קים להו ויש מפרשין שכל עוף דרכו כן משום דמן הזפק ועד הקורקבן קנה של מעיין אחד וההוא קרי בני מעים ובראש הקורקבן יוצאין בני מעים גמורין: אבל יוצאין ממקום אחד. סמוכין זה לזה: וכלים עד כאצבע. וחוזרין ומתחברין בתוך רוחב אצבע: פליגי בה. בהיכא דיוצאים ממקום אחד דקתני כשרה: מלמטה. סמוך לנקב הרעי מתחברין כדי שיהא הרעי יוצא ממקום אחד: ר' יהודה. הא דאמר דחשיב לה כגלודה שניטל עורה ורבי ישמעאל נמי חשיב לנוצה כעור דאמר נוצה מצטרפת לכזית לפגל בחטאת העוף אם מלקה ע''מ לאכול כזית בין נוצה ועור ובשר חוץ לזמנו: אפגולי. גרסינן: אלא לענין אפגולי. דקסבר חזיא לאכילה: לא מגין. וכי ניטלה נמי לא איכפת לן: מתני' אחוזת הדם. שאחזה דם וחלתה: והמעושנת. נכנס עשן בגופה: והמצוננת. חולי מחמת צינה: הרדופני. סם המות לבהמה: מים הרעים. מים מגולים: אכלה סם המות. שהוא סם המות לאדם: גמ' קורט של חלתית. חד הוא ונוקב את בני המעים חלתית לזר''א: תיעא. תור''א בלע''ז ועשב מר הוא מאד וכל אלו קשין לה: כלב שוטה. אמרינן בסדר יומא (דף פג:) רוח רעה שורה עליו וכשנושך אדם שורה עליו והורגתו: קשיא חלתית. דהכא אחלתית דשמואל: וקשיא סם המות. דהכא אסם המות דמתני': הא דידה. ברייתא בסם המות דבהמה שאינו סם המות לאדם: בתרי גווני סם המות. דבהמה מיירי תנא דברייתא: תוספותהני תמרי דכדא לבתר תריסר ירחי שתא שרי. רבינו שמואל גריס דכרים פירוש שהתליעו כמו ענבי דכרום ושדה שלקתה בעמרים בפרק המקבל (ב''מ דף קו: ע''ש) ובנזיר בריש גמרא פרק שלשה מינים (דף לד:) לאתויי ענבים דכרום ובאמצע הפרק זה (דף לח:) והא שייר ענבים דכרום שהרי אין דרך פירות להניח בכד ועוד דהוה ליה למימר שהתליעו ור''ת מפרש שדרך להניח כל דבר בכד כדאיתא בפ' חזקת הבתים (ב''ב דף נה.) הני שערי דכדא משתעבדי לכרגא ובהמפקיד (ב''מ דף מ.) הוה עובדא ופקע כדא ובפ' הזהב (שם דף נט.) במשלם שערי מכדא נקיט ואתי תיגרא: הנוצה מצטרפת. פ''ה לענין פגול וגריס אבל לענין פגול כרבנן סבירא ליה ור''ת אומר שהוא משנה בטהרות (פ''א מ''ב) הכנפים והנוצה מטמאות ומיטמאות ולא מצטרפין רבי ישמעאל אומר הנוצה מצטרפת פירוש מצטרפת לכביצה דשומר הוא ותנן במסכת עוקצין (פ''א מ''א) כל שהוא יד ואינו שומר טמא ומטמא ולא מצטרף שומר אפילו שאינו יד טמא ומצטרף והשתא מייתי ראיה מדחשיב ליה כשומר לבשר אלמא הוי כמו עור וכשניטלה כאילו ניטל העור דהוי גלודה וטרפה ורבא דחי עד כאן לא קאמר רבי יהודה אלא לענין אגוני אבל שומר לבשר לא חשיב שאין רגילות להצניע העוף עם הנוצה שלא. יתלכלך ועד כאן לא קאמר ר' ישמעאל אלא לענין טומאה דחשיב שומר אבל לענין אגוני לא מגין: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|