סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כֵּיצַד עוֹשֶׂה מַנִּיחַ אֵימוּרִין עַל פִּיסַּת הַיָּד וְחָזֶה וָשׁוֹק עֲלֵיהֶן וּבְכׇל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לֶחֶם הַלֶּחֶם מִלְּמַעְלָה
הֵיכָא אָמַר רַב פָּפָּא בְּמִלּוּאִים
מַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף תְּנוּפָה וְהָכְתִיב אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ
אָמַר אַבָּיֵי הָהוּא דְּמַיְיתֵי לֵיהּ כֹּהֵן מִבֵּית הַמִּטְבָּחַיִים וְרָמֵי לֵיהּ
וְהָכְתִיב וַיָּשִׂימוּ אֶת הַחֲלָבִים עַל הֶחָזוֹת הָהוּא דְּיָהֵיב לֵיהּ לְכֹהֵן אַחֲרִינָא וְאָזֵיל וּמַקְטַר לֵיהּ
וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּבָעֵינַן שְׁלֹשָׁה כֹּהֲנִים מִשּׁוּם דִּכְתִיב בְּרׇב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ
וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת [וְכוּ'] תָּנוּ רַבָּנַן וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּיכּוּרִים
יָכוֹל יַנִּיחַ כְּבָשִׂים עַל גַּבֵּי הַלֶּחֶם תַּלְמוּד לוֹמַר עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים אִי עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים יָכוֹל לֶחֶם עַל גַּבֵּי כְּבָשִׂים תַּלְמוּד לוֹמַר עַל לֶחֶם הַבִּיכּוּרִים
נִישְׁתַּקֵּל הַכָּתוּב וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם לֶחֶם עַל גַּבֵּי כְּבָשִׂים וְאִם כְּבָשִׂים עַל גַּבֵּי לֶחֶם מָה מָצִינוּ בְּכׇל מָקוֹם לֶחֶם לְמַעְלָה אַף כָּאן לֶחֶם לְמַעְלָה הֵיכָא אָמַר רַב פָּפָּא בְּמִילּוּאִים
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם אוֹמֵר כְּבָשִׂים לְמַעְלָה וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים לְהוֹצִיא שִׁבְעָה
חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר מַנִּיחַ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בֵּין יַרְכוֹתֵיהֶן שֶׁל כְּבָשִׂים וּמֵנִיף וְנִמְצָא מְקַיֵּים שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ לֶחֶם עַל גַּבֵּי כְּבָשִׂים וּכְבָשִׂים עַל גַּבֵּי הַלֶּחֶם אָמַר רַבִּי לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם אֵין עוֹשִׂין כֵּן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשִׂין כֵּן אֶלָּא מַנִּיחַ זֶה בְּצַד זֶה וּמֵנִיף
וְהָא בָּעֵינַן עַל אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הַמְנוּנָא וְאָמְרִי לַהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב חִסְדָּא רַבִּי לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר עַל בְּסָמוּךְ
דְּתַנְיָא וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה רַבִּי אוֹמֵר עַל בְּסָמוּךְ אַתָּה אוֹמֵר עַל בְּסָמוּךְ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל מַמָּשׁ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְסַכֹּתָ עַל הָאָרֹן אֶת הַפָּרֹכֶת הֱוֵי אוֹמֵר עַל בְּסָמוּךְ
מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד [וְכוּ'] אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמִי שֶׁהָרוּחוֹת שֶׁלּוֹ מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ
בְּמַעְרְבָא מַתְנוּ הָכִי אָמַר רַב חָמָא בַּר עוּקְבָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא מוֹלִיךְ וּמֵבִיא כְּדֵי לַעֲצוֹר רוּחוֹת רָעוֹת מַעֲלֶה וּמוֹרִיד כְּדֵי לַעֲצוֹר טְלָלִים רָעִים
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַב אָבִין זֹאת אוֹמֶרֶת שְׁיָרֵי מִצְוָה מְעַכְּבִים אֶת הַפּוּרְעָנוּת דְּהָא תְּנוּפָה שְׁיָרֵי מִצְוָה הִיא וְעוֹצֶרֶת רוּחוֹת רָעוֹת וּטְלָלִים רָעִים אָמַר רַבָּה וְכֵן לוּלָב
רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב מַמְטֵי לֵיהּ וּמַיְיתֵי לֵיהּ וּמַחְוֵי הָכִי וְאָמַר גִּירָא בְּעֵינָא דְשִׂטְנָא וְלָאו מִילְּתָא הִיא מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְאִתְגָּרוֹיֵי בֵּיהּ
תָּנוּ רַבָּנַן זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר טְעוּנִין תְּנוּפָה לְאַחַר שְׁחִיטָה וּתְנוּפָתָן כְּמוֹת שֶׁהֵן דִּבְרֵי רַבִּי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּחָזֶה וָשׁוֹק
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הַמְנוּנָא וְאָמְרִי לַהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב חִסְדָּא בְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ בְּדוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ קָא מִיפַּלְגִי
רַבָּנַן סָבְרִי דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ מָה זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד טְעוּנִין תְּנוּפָה לְאַחַר שְׁחִיטָה אַף זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר טְעוּנִין תְּנוּפָה לְאַחַר שְׁחִיטָה וּמִינַּהּ מָה הָתָם בְּחָזֶה וָשׁוֹק אַף הָכָא נָמֵי בְּחָזֶה וָשׁוֹק
וְרַבִּי סָבַר דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ מָה זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד טְעוּנִין תְּנוּפָה לְאַחַר שְׁחִיטָה אַף זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר טְעוּנִין תְּנוּפָה לְאַחַר שְׁחִיטָה וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ הָתָם הוּא דְּחָזֶה וָשׁוֹק אֲבָל הָכָא כְּמוֹת שֶׁהֵן כְּמוֹת שֶׁהֵן בַּחַיִּים

רש"י

הא כיצד. יתקיימו המקריב דהיינו כהן וידיו תביאנה דהיינו בעלים: היכא. אשכחן לחם דלחם למעלה: במילואים. דכתיב (ויקרא ח) ומסל המצות אשר לפני ה' וגו' עד וישם על החלבים ועל שוק הימין: מאי טעמא. אמרינן דמניח חזה ושוק על אימורין: ההוא דמייתי ליה כהן מבית המטבחיים ורמי ליה. החלב על החזה וכי הדר רמי ליה ביד המניף אישתכח מה שהיה למעלה היה עכשיו למטה: ההוא היינו דיהיב ליה. כהן המניף לכהן המקטיר ואישתכח דאימורין שהיו למטה הוו השתא למעלה: והא קמ''ל. הנך שלשה קראי דבעינן ג' כהנים דבלאו שלשה לא משכחת דליתהפכי כולי האי: נישתקל הכתוב. הושוו ושני דינין בפסוק זה דתרתי שמעינן מיניה ולא ידעינן בתר הי מינייהו ניזיל: להוציא שבעה. שהשבעה כבשים של עולה הבאין על הלחם בחובת היום לעצרת כדכתיב (ויקרא כג) והקרבתם על הלחם וגו' אין טעונין תנופה עם הלחם: בין ירכותיהן. שמשכיב הכבשים על מתניהם על ידו ונותן הלחם על ירך התחתון לחם על הכבשים על ירך התחתון וכבשים על הלחם ירך העליון מוטל על הלחם ובעודן חיין קמיירי: אין עושין כן. לתת לחם בין ירכים: על בסמוך. שיתן הבזיכין של לבונה אצל הסדרים: כשהוא אומר על הארון את הפרוכת. דליכא למימר על ממש דהא פרוכת מחיצה היא להבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים: הוי על בסמוך. שהיה אצל הארון הכא נמי על שני הכבשים על בסמוך: מוליך ומביא. לצפון ודרום ומזרח ומערב כדי לעצור רוחות רעות הבאות מארבעה רוחות: מעלה ומוריד לעצור טללים רעים. הבאין מלמעלה למטה: שירי מצוה היא. דלא מעכבא כפרה ולא עיקר מצוה כדאמרינן בפרק שתי מדות (לקמן דף צג:) שאם עשה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב (לענין מצוה מן המובחר) כאילו לא כיפר וכיפר: וכן ללולב. בעינן מוליך ומביא: לאגרויי. שטנא: טעונין תנופה שחוטין. דבחיין לא איצטריך ליה למיתני [דבגופיה כתיב]: כמות שהן. שלמים:

תוספות

במילואים. דכתיב ומסל המצות אשר לפני ה' לקח מצה אחת וגו' עד וישם (את) [על] החלבים (על החזות) ועל שוק הימין וא''ת הא כתיב בתריה ויתן הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף וגו' ואז נהפך הלחם למטה כי הני דבסמוך: כדי לעצור רוחות רעות. שמא לא בכל תנופות עושין כן אלא דווקא בתנופה של שתי הלחם דעצרת וכן לולב משום דאמרינן בפרק קמא דראש השנה (דף טז.) דגזר דין נחתם בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בחג על המים ולבד מן הניענוע שבלולב יש בו הולכה והובאה ובערוך פירש בערך נע צריך לנענע בהולכה והובאה והביא ראיה מהירושלמי תני צריך לנענע שלש פעמים על כל דבר ודבר בעי רבי זירא הכן חד והכן חד או דלמא הכן והכן חד פי' כבר אמרנו צריך ניענוע שלש פעמים בעי רבי זירא ההולכה תיחשב פעם אחת והובאה פעם אחת או דלמא הולכה והובאה פעם אחת נחשבת וצריך להוליך ולהביא ג' פעמים תמן תנינן בנדה פ''ט (דף סב.) בענין ז' סממנים מעבירים על הכתם וצריך לכסכס שלש פעמים על כל אחד רבי זעירא בעי הכן חד והכן חד או הכן והכן חד ולא איפשיט וכיון דלא איפשיט עבדינן לחומרא שלש פעמים בכל אחד ואחד עד כאן לשונו וההיא בעיא דהתם איתא נמי בהש''ס שלנו בנדה בפ' האשה (דף סג.) דבעי רבי ירמיה אמטויי ואיתויי חד או דלמא אמטויי חד ואיתויי חד וכיוצא בה לקמן בפ' ואלו מנחות (דף עו.) גבי שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה דבעי ר' ירמיה אמטויי ואיתויי חד או דלמא אמטויי ואיתויי תרי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר