סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

כֹּל לְנַטּוֹרִינְהוּ טְפֵי עֲדִיף וְהֵיכָא מַנַּח לְהוּ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֵּין כַּר לְכֶסֶת שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא מַנִּיחָן בְּכוֹבַע תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְמוּרְשָׁא דְכוֹבַע לְבַר
בַּר קַפָּרָא צָיַיר לְהוּ בְּכִילְּתָא וּמַפִּיק לְמוּרְשְׁהוֹן לְבַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידֵּי מַנַּח לְהוּ אַשַּׁרְשִׁיפָא וּפָרֵיס סוּדָרָא עִילָּוַיְיהוּ אָמַר רַב הַמְנוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרָבָא וַאֲמַר לִי זִיל אַיְיתִי לִי תְּפִילִּין וְאַשְׁכַּחְתִּינְהוּ בֵּין כַּר לְכֶסֶת שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ וַהֲוָה יָדַעְנָא דְּיוֹם טְבִילָה הֲוָה וּלְאַגְמוֹרַן הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה הוּא דַּעֲבַד
בָּעֵי מִינֵּיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב נְחוּנְיָא מֵרַב יְהוּדָה שְׁנַיִם שֶׁיְּשֵׁנִים בְּמִטָּה אַחַת מַהוּ שֶׁזֶּה יַחֲזִיר פָּנָיו וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וָזֶה יַחֲזִיר פָּנָיו וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע אֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל וַאֲפִילּוּ אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ מַתְקִיף לַהּ רַב יוֹסֵף אִשְׁתּוֹ וְלָא מִיבַּעְיָא אַחֵר אַדְּרַבָּה אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ אַחֵר לָאו כְּגוּפוֹ
מֵיתִיבִי שְׁנַיִם שֶׁיְּשֵׁנִים בְּמִטָּה אַחַת זֶה מַחֲזִיר פָּנָיו וְקוֹרֵא וָזֶה מַחֲזִיר פָּנָיו וְקוֹרֵא וְתַנְיָא אַחֲרִיתִי הַיָּשֵׁן בַּמִּטָּה וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ בְּצִדּוֹ הֲרֵי זֶה לֹא יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה טַלִּית מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן וְאִם הָיוּ בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ קְטַנִּים מוּתָּר בִּשְׁלָמָא לְרַב יוֹסֵף לֹא קַשְׁיָא הָא אִשְׁתּוֹ וְהָא בְּאַחֵר אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל לְרַב יוֹסֵף מִי נִיחָא וְהָתַנְיָא הָיָה יָשֵׁן בַּמִּטָּה וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ בַּמִּטָּה לֹא יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה טַלִּיתוֹ מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר אִשְׁתּוֹ לְרַב יוֹסֵף תַּנָּאֵי הִיא לְדִידִי נָמֵי תַּנָּאֵי הִיא
אָמַר מָר זֶה מַחֲזִיר פָּנָיו וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וְהָא אִיכָּא עַגָּבוֹת מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא עַגָּבוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם עֶרְוָה לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הוּנָא הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה לָהּ חַלָּתָהּ עֲרוּמָה מִפְּנֵי שֶׁיְּכוֹלָה לְכַסּוֹת פָּנֶיהָ בְּקַרְקַע אֲבָל לֹא הָאִישׁ תַּרְגְּמַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק כְּגוֹן שֶׁהָיוּ פָּנֶיהָ טוּחוֹת בַּקַּרְקַע
אָמַר מָר אִם הָיוּ בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ קְטַנִּים מוּתָּר וְעַד כַּמָּה אָמַר רַב חִסְדָּא תִּינוֹקֶת בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְתִינוֹק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד אִיכָּא דְאָמְרִי תִּינוֹקֶת בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְתִינוֹק בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד אִידֵּי וְאִידֵּי עַד כְּדַי שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב אָשֵׁי הָתָם אָמַר רָבָא אַף עַל גַּב דִּתְיוּבְתָּא דִּשְׁמוּאֵל הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל הָכָא מַאי אֲמַר לֵיהּ אַטּוּ כּוּלְּהוּ בַּחֲדָא מַחְתָּא מְחִתִּינְהוּ אֶלָּא הֵיכָא דְּאִיתְּמַר אִיתְּמַר וְהֵיכָא דְּלָא אִיתְּמַר לֹא אִיתְּמַר אֲמַר לֵיהּ רַב מָרִי לְרַב פָּפָּא שֵׂעָר יוֹצֵא בְּבִגְדוֹ מַהוּ קְרָא עֲלֵיהּ שֵׂעָר שֵׂעָר
אָמַר ר' יִצְחָק טֶפַח בָּאִשָּׁה עֶרְוָה לְמַאי אִילֵּימָא לְאִסְתַּכּוֹלֵי בַּהּ וְהָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לָמָּה מָנָה הַכָּתוּב תַּכְשִׁיטִין שֶׁבַּחוּץ עִם תַּכְשִׁיטִין שֶׁבִּפְנִים לוֹמַר לָךְ כׇּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה כְּאִילּוּ מִסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתּוֹרֶף אֶלָּא בְּאִשְׁתּוֹ וְלִקְרִיאַת שְׁמַע אָמַר רַב חִסְדָּא שׁוֹק בָּאִשָּׁה עֶרְוָה שֶׁנֶּאֱמַר גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת וּכְתִיב תָּגֵל עֵרוּתְךָ וְגַם תִּרְאֶה חֶרְפָּתְךָ אָמַר שְׁמוּאֵל קוֹל בָּאִשָּׁה עֶרְוָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי קוּלָּךְ עֶרֶב וּמַרְאֵךְ נָאוָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת שֵׂעָר בָּאִשָּׁה עֶרְוָה שֶׁנֶּאֱמַר שַׂעֲרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי שֶׁתָּלָה תְּפִילָּיו מֵיתִיבִי הַתּוֹלֶה תְּפִילָּיו יִתָּלוּ לוֹ חַיָּיו דּוֹרְשֵׁי חֲמוּרוֹת אָמְרוּ וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד זֶה הַתּוֹלֶה תְּפִילָּיו לָא קַשְׁיָא הָא בִּרְצוּעָה הָא בִּקְצִיצָה וְאִיבָּעֵית אֵימָא לָא שְׁנָא רְצוּעָה וְלָא שְׁנָא קְצִיצָה אָסוּר וְכִי תְּלָה רַבִּי בְּכִיסְתָּא תְּלָה אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְתֵימָא תִּיבְּעֵי הַנָּחָה כְּסֵפֶר תּוֹרָה קָא מַשְׁמַע לַן
וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי שֶׁגִּיהֵק וּפִיהֵק וְנִתְעַטֵּשׁ וְרָק

רש"י

כל לנטורינהו טפי עדיף. להו מבזיוני כמה שהוא מוזהר על שמירתן מן העכברים ומן הגנבים טפי עדיף להו מבזיוני: בכובע. הוא הכיס שלהם: למורשא דכובע. שהתפילין נכרין בבליטתן בקצה הכיס והוא כמורשא: צייר להו בכילתא. ביריעה הפרוסה סביבו' מטתו קושרן: ומפיק למורשהון לבר. בליטת הקשר שהתפילין בולטין מן היריעה היה הופך לצד החוץ ולא לצד המטה: אשרשיפא. ספסל: יום טבילה הוה. יום שטבלה אשתו דהוה ליה ליל תשמיש והיינו כשמואל דאמר אפילו אשתו עמו: ולאגמורן הלכה למעשה. מה שצוני להביאם לו לא עשה אלא ללמדני הלכה לעשות מעשה כשמואל: ואפילו אשתו עמו. שיחזיר פניו דכל זמן שהן פונים פנים כנגד פנים פשיטא ליה דאסור דאיכא הרהור נגיעת ערוה על ידי אברי תשמיש: אשתו כגופו. ורגיל בה וליכא הרהור כולי האי: בשלמא לרב יוסף. דאמר אשתו היא דשריא אבל אחר לא מתרץ להו למתניתא הא באשתו הא באחר והא דקתני בני ביתו אינו אשתו: היה ישן במטה ובני ביתו. ואשתו בכלל ביתו: לדידי נמי. בין אשתו בין אחר פלוגתא דהני תנאי היא: הא איכא עגבות. דנגעי אהדדי: וקוצה חלתה ערומה. ואף על פי שערום אסור לברך אשה יושבת מותרת שבישיבתה פניה שלמטה מכוסים בקרקע: אבל לא האיש. מפני שהביצים והגיד בולטין ונראין ואף על פי שמגולות עגבותיו והיינו סייעתא: כגון שהיו פניה טוחות. דבוקות ומכוסות בקרקע טוחות משמע לשון שעיעות טיח חלק שאינה בולטת אפלטיירש''א בלע''ז: בת שלש ובן תשע. שהוא זמן שהן באין לכלל ביאה: בת י''א ובן י''ב. זמן שהן באות לכלל שערות ושדיהן נכונים שמשם ואילך באות לכלל [ביאה] שאדם מתאוה להן: התם אמר רבא. גבי תפילין תחת מראשותיו דקאמר שמואל אפי' אשתו עמו הלכה כשמואל: הכא. גבי שנים שהם ישנים דקא שרי שמואל באשתו עמו מאי: מחתא מחתינהו. באריגה אחת ארגתם: יצא שערו בבגדו. שנקב בגדו כנגד זקן התחתון ויצא מן השער בנקב מהו מי הוי ערוה לקרות ק''ש כנגדו או לא: שער שער. כלומר מה בכך: לאסתכולי בה. אם אשת איש היא: תכשיטין שבפנים. כומז דפוס של בית הרחם שהיו עושין לבנותיהן ונוקבין כתלי בית הרחם כדרך שנוקבין את האזנים ותוחבין אותו כדי שלא יזדקקו להן זכרים: עם תכשיטין שבחוץ. אצעדה וצמיד הן הביאו אותן על כפרת הרהור עבירה שנסתכלו בבנות מדין: לאשתו ולק''ש. אם טפח מגולה בה לא יקרא ק''ש כנגדה: שוק. באשת איש: ערוה. להסתכל וכן באשתו לק''ש: גלי שוק. וכתיב בתריה תגל ערותך: קולך ערב. מדמשבח לה קרא בגוה שמע מינה תאוה היא: התולה תפיליו. ביתד יתלו חייו: דורשי רשומות. קשרים וסתומים הכלולים בתורה דורשי חמורות גרסינן והיא היא: זה התולה תפיליו. שהתורה חייו של אדם ורמז לך הכתוב שיתלו חייו: ברצועה. והקציצה למטה גנאי הוא להם אבל תולה הוא אותם בקציצה ותהא הקציצה מונחת על היתד והרצועה למטה: בכיסתא תלה. בתוך תיקן היו ותלה התיק: שגיהק. ריט''ייר בלעז פעמים שאדם מוציא מגופו לפיו נפיחה מתוך שובעו וריחה כריח המאכל שאכל: פיהק. באליי''ר בלעז חיך מלקוחיו פותח להוציא רוח הפה מלא כאדם שרוצה לישון או שעמד משינה: ונתעטש. שטרנוד''ר בלעז ויש שדורשים גיהק נוטריקון גו הקים שטריליי''ר פיהק פיו הקים: ורק. ע''ג קרקע:

תוספות

והא תני רבי חייא מניחן בכובע תחת מראשותיו. ואם תאמר אימא בכובע שלא כנגד ראשו שהרי בברייתא דלעיל נמי תני תחת מראשותיו ולא פריך מיניה משום דמצינן לפרושי שלא כנגד ראשו ואומר הרב דא''כ מאי איריא בכובע אפילו שלא בכובע נמי אלא ש''מ דמיירי אפילו כנגד ראשו ומ''מ קשיא לישני דמיירי באשתו עמו דבעיא כלי בתוך כלי וצ''ע: שנים שהיו ישנים במטה. וא''ת והלא רואה ערות עצמו וי''ל שיוציא ראשו לחוץ וא''ת והרי לבו רואה את הערוה וי''ל דקסבר לבו רואה את הערוה מותר אי נמי חוצץ בבגדו כנגד לבו: והתניא היה ישן במטה ובני ביתו וכו'. פי' רש''י אשתו בכלל ביתו ולא נהירא חדא דלא אשכחן אשתו דמקריא בני ביתו ועוד לפירושו הול''ל והא קתני כאן כיון דאברייתא דלעיל קאי אבל מדקאמר והתניא משמע דברייתא אחרת היא ואומר ה''ר יוסף דגרסינן היה ישן במטה ואשתו ישנה בצדו לא יחזיר פניו ויקרא אא''כ היתה טלית מפסקת בינו לבינה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר