|
טקסט הדף מנוקד
מִנְחָה הַבָּאָה עִשָּׂרוֹן וְכוּ'
מַתְנִי' לֹא מִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו מִשֶּׁל מִי הָיְתָה קְרֵיבָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשֶּׁל צִיבּוּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֶּׁל יוֹרְשִׁין וּשְׁלֵימָה הָיְתָה קְרֵיבָה גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא מִנְחָתוֹ קְרֵיבָה מִשֶּׁל יוֹרְשִׁין תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אֹתָהּ יָכוֹל יַקְרִיבֶנָּה חֲצָאִין תַּלְמוּד לוֹמַר אֹתָהּ כּוּלָּהּ וְלֹא חֶצְיָהּ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר חׇק עוֹלָם מִשֶּׁל עוֹלָם כָּלִיל תׇּקְטָר שֶׁתְּהֵא כּוּלָּהּ בְּהַקְטָרָה וְהַאי הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא זֶה קׇרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ יָכוֹל יְהוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מַקְרִיבִין קׇרְבָּן אֶחָד תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' אַהֲרֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּבָנָיו בִּפְנֵי עַצְמָן בָּנָיו אֵלּוּ כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטוֹת אַתָּה אוֹמֵר כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטוֹת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו הֲרֵי כֹּהֵן גָּדוֹל אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים בָּנָיו אֵלּוּ כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטוֹת אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו בָּנָיו יַעֲשֶׂה מַאי מִבָּנָיו שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַאי אֹתָהּ מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו שֶׁלֹּא יָבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ וְלֹא חֲצִי עִשָּׂרוֹן שֶׁל רִאשׁוֹן וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִן וּמַחֲצִיתָהּ וָיו לָא דָּרֵישׁ וְרַבִּי יְהוּדָה הַאי חׇק עוֹלָם מַאי עָבֵיד לֵיהּ חוּקָּה לְעוֹלָם תְּהֵא כָּלִיל תׇּקְטָר לְמָה לִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא אֵין לִי אֶלָּא עֶלְיוֹנָה (מִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל) בְּכָלִיל תׇּקְטָר וְתַחְתּוֹנָה (מִנְחַת כֹּהֵן הֶדְיוֹט) בְּלֹא תֵאָכֵל מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה תַּלְמוּד לוֹמַר כָּלִיל כָּלִיל לִגְזֵירָה שָׁוָה נֶאֱמַר כָּאן כָּלִיל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כָּלִיל מָה כָּאן בְּכָלִיל תׇּקְטָר אַף לְהַלָּן בְּכָלִיל תׇּקְטָר וּמָה לְהַלָּן לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ אַף כָּאן לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתָהּ וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִשֶּׁל צִיבּוּר דְּאוֹרָיְיתָא וְהָתְנַן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שִׁבְעָה דְּבָרִים הִתְקִינוּ בֵּית דִּין וְזֶה אֶחָד מֵהֶן גּוֹי שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם שָׁלַח עִמָּהּ נְסָכִים (קְרֵיבָה) [קְרֵיבִין] מִשֶּׁלּוֹ וְאִם לָאו קְרֵיבִין מִשֶּׁל צִיבּוּר וְכֵן גֵּר שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ זְבָחִים יֵשׁ לוֹ נְסָכִים קְרֵיבִין מִשֶּׁלּוֹ וְאִם לָאו קְרֵיבִין מִשֶּׁל צִיבּוּר וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו שֶׁתְּהֵא מִנְחָתוֹ קְרֵיבָה מִשֶּׁל צִיבּוּר אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ (שְׁנֵי) [שְׁתֵּי] תַּקָּנוֹת הֲווֹ דְּאוֹרָיְיתָא מִדְּצִיבּוּר כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא מִידַּחְקָא לִישְׁכָּה תַּקִּינוּ דְּלִגְבֵּי מִיּוֹרְשִׁים כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא פָשְׁעִי בַּהּ אוֹקְמוּהָ אַדְּאוֹרָיְיתָא וְעַל פָּרָה שֶׁלֹּא יְהוּ מוֹעֲלִין בְּאֶפְרָהּ דְּאוֹרָיְיתָא הִיא דְּתַנְיָא חַטָּאת הִיא מְלַמֵּד שֶׁמּוֹעֲלִין בַּהּ הִיא בָּהּ מוֹעֲלִין רש"ימנחה הבאה עשרון ממנחה הבאה עשרון כו': מתני' ושלימה. עשרון שלם בבוקר ועשרון בין הערבים כל זמן שהיא קריבה משל ציבור: גמ' הכהן המשיח תחתיו אחד מבניו יעשה אותה. דמשל יורשים קריבה עד יעמוד אחר: יכול יקריבו יורשין לחצאין. כמו שהיה אביהן עושה: משל עולם. משל צבור מתרומת הלשכה: שתהא כולה בהקטרה. שלא יעשה ממנה שיריים לאכילה לישנא אחרינא שיקטירו שלימה ולא לחצאין כל זמן שהיא קריבה משל צבור דבשלימה לא פליגי ר' יהודה ור''ש מפי המורה: יכול יהו אהרן ובניו מקריבין קרבן אחד. ביום המשחם: ובניו בפני עצמן. לשם החינוך ומאותו יום ואילך לא אבל כ''ג בכל יום דכתיב תמיד: כהנים הדיוטות. דכשכהן הדיוט נתחנך לעבודה באותו יום היה מקריב עשרון ל''א ביום המלואים היה כך אבל לדורות לא נוהג ולא מפי המורה: או אינו אלא כהנים גדולים. דה''ק קרבן זה יקריבו בני אהרן לדורות כל כ''ג שיעמוד: הרי כ''ג אמור. דה''ק קרא הכהן המשיח שיעמוד מבני אהרן תחתיו לאחר מותו יעשה אותה: א''כ. דכוליה ליורשין אתי שיקריבו החביתים כל זמן שלא מנו כהן אחר תחתיו: לכתוב הכהן המשיח תחתיו בניו יעשה אותה. כשימות הוא: מאי מבניו. דמשמע אחד מבניו שיעמוד תחתיו לכ''ג דמשמע תרתי: אותה מאי עביד ליה. כיון דנפק ליה שלימה מכליל תקטר דבשלמא הכהן המשיח מוקי להך דרשא דאמרינן לעיל הרי כ''ג אמור אלא אותה מאי עביד ליה: ומינו כהן אחר תחתיו. בו ביום: ותיפוק ליה מן ומחציתה בערב. כדאמרן לעיל: חוקה לעולם תהא. שתהא מצוה זו נוהגת לדורות: עליונה. חביתין דכתיב בקרא ברישא בצו את אהרן וכתיב בה כליל תקטר והדר כל מנחת כהן כליל תהיה דמשתעי במנחת נדבתו וכתיב בה לא תאכל: מנין ליתן האמור כו'. שיהו שניהם כליל בהקטרה והאוכל משירי שתיהם יעבור בלאו: ת''ל כליל כליל. כליל תקטר כליל תהיה לא תאכל: ז' דברים. במסכת שקלים בפרק מעות שנמצאו: וזה אחד מהם. התם קאי דקתני לעיל בהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר וכמדתה לכל רוח זכרים עולות נקבות שלמים בראשונה ממשכנין את מוצאה להביא נסכי' עד שהיו מניחין אותה ובורחין התקינו ב''ד שיהיו נסכיה קריבין משל צבור וקאמר ר''ש ז' דברים התקינו ב''ד וזה שאמרנו אחד מהם והדר מפרש לאינך שש עובד כוכבים ששלח כו' דעובד כוכבים משלח קרבנותיו כדאמר בפרק אלו מנחות (לקמן דף עג:) איש מה ת''ל איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרים נדבות כישראל: שלח עמה נסכים. דמי נסכיה: וכן גר. להכי נקט גר דאין לו יורשים דאי ישראל הוו מקרבי יורשים נסכיו: משל ציבור. אלמא תנאי ב''ד הוא ולאו דאורייתא: דאורייתא מדצבור. כדכתיב (ויקרא ו) חק עולם משל עולם: דקא מדחקא לשכה. שהיו פוחתין השקלים שבלשכה לפי שבכל שנה היו צריכין בכך כדאמרינן בפ''ק דמסכת יומא (דף ט.) ושנות רשעים תקצורנה זה מקדש שני שעמדו יותר מג' מאות כהנים גדולים דכל אחד לא הוציא שנתו תקינו מיורשין: דקפשעי. ואין מביאין אותה דהיינו שתי תקנות דמעיקרא תקנוה מיורשין והדר תקנוה להדורה אדאורייתא כמעיקרא: ועל פרה. היינו מאותן ז' דברים: שלא יהא מועלין באפרה. הנהנה מאפרה לא יתחייב קרבן מעילה: חטאת היא. בפרה כתיב מלמד שמועלין בה כשאר חטאות עד שלא היתה להן שעת היתר לכהנים: למכתן. אפר מרפא מכה: פרשי מספק הזאות. משום מעילה בשמעתא קמייתא דמעילה (דף ב:) מפרש מאי איכא בין מעילה דרבנן למעילה דאורייתא: ספק הזאות. כגון שנטמא בספק טמא מת כגון סככות ופרעות: בתחילה מגבין להן. כלומר עכשיו כשמביאין אותן גובין את המעות מכל אחד ואחד ואין באין מתרומת הלשכה כשאר קרבנות צבור: תוספותוהכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה. מהכא דרשינן פ''ק דכריתות (דף ה:) דכ''ג בן כ''ג טעון משיחה והיינו הא נמי דמצריך בתמורה (דף יא) ההוא קרא לכהנים גדולים: שתהא כולה בהקטרה. פי' בקונטרס שלא יעשה לה שיריים והא דבעי לקמן ורבי יהודה האי כליל תקטר מאי עביד ליה כיון דההוא מנחת כהנים פשיטא דכולה כליל ולא איצטריך אלא לר''ש דקסבר משל עולם תהא עוד פי' ל''א שאינה קריבה לחצאין: וי''ו לא דריש. הכא לא דריש ר''ש וי''ו וכן פ''ק דסנהדרין (דף יד.) גבי זקניך ושופטיך ובפ''ק דסוטה (דף ו:) אבל וי''ו מוסיף על עניין ראשון [בפרק הקומץ רבה דריש וכן וי''ו הדר ערביה דריש מרובה (ב''ק דף סה: ) ופרק ב' דע''ז (דף כד.) וקשה דבפרק כל האסורין (תמורה דף כח:) דריש ליה גבי אם נאמר נוגח למה נאמר רובע ומוי''ו הוא דדרשינן הכי ויש לומר דמשום דאיכא מן מוכח דומן למדרש אתא מיהו הך קושיא דריש ד' מיתות (סנהדרין דף נא:) גבי בת כהן אחת ארוסה ואחת נשואה בשריפה דריש בת ובת כר' עקיבא וברייתא דריש פירקין מוכח כר''ש ובמעילה פרק קדשי מזבח (דף יז.) דריש ר''ש דם שרץ דטמא מדכתיב וזה ומוכח בבראשית רבה דמוי''ו קדריש ותו דרבי יהודה דריש הכא וי''ו ובפרק אלו מציאות (ב''מ דף כז.) גבי ומצאתה וסוף פ''ק דסנהדרין (דף יד.) גבי ושופטיך דריש וי''ו ובריש תמורה (דף ב:) גבי ואם המר ימיר אמרינן וי''ו לא דריש ופ' טרף בקלפי (יומא דף מה.) איברים ופדרים שנתעכלו מבערב ופ''ב דסנהדרין (דף כא.) גבי מלך דלא שרו רבי יהודה ור''ש אלא י''ח נשים ומאן דדריש וי''ו דריש טפי ושמא להני דרשי הוא דלא דרשי ליה וטובא אשכחן כי ה''ג: חק זו לעולם תהא. דה''א אהרן מקריב חביתין בכל יום ובניו בשעה שנעשו כהנים גדולים אע''פ שכבר נתחנכו בכהונת הדיוט ורבי שמעון לית ליה האי סברא: אף כאן לא תעשה על אכילתו. אבל איסורא נפקא לן מכליל תקטר וקצת קשיא אמאי לא דרשינן לאו נמי מדכתיב לאמר לאו אמור כדדרשינן פרק כל שעה (פסחים דף מב.): יש לו נסכים. שהפרישן בחייו דלאחר מיתה הוי הכל הפקר: דקא מדחקא לישכה. שבבית שני שהיו כהנים שלא הוציאו שנתן: חטאת מלמד שמועלין בה. תימה תיפוק לי דקדשי בדק הבית היא ויש לומר דאיצטריך למועל אחר מועל דאינו אלא בבהמה וכלי שרת בלבד: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|