סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

חֲרִיפֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא הַקְטָרָה מְפַגֶּלֶת הַקְטָרָה וַאֲפִילּוּ לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי אֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּחַישֵּׁב בֵּיהּ בְּשִׁירַיִם וּלְבוֹנָה בְּמִילְּתָא קָיְימָא אֲבָל הָכָא דְּחַישֵּׁב לַהּ בִּלְבוֹנָה כְּמָה דְּחַישֵּׁב בֵּיהּ בְּכוּלֵּיהּ מַתִּיר דָּמֵי
אָמַר רָבָא אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא זֶה הַכְּלָל כׇּל הַקּוֹמֵץ וְנוֹתֵן בִּכְלִי וְהַמּוֹלִיךְ וְהַמַּקְטִיר לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר חוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת חוּץ לִזְמַנּוֹ פִּגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת
מַאי לָאו הַקְטָרָה דּוּמְיָא דְּהָנָךְ מָה הָנָךְ בֵּין לֶאֱכוֹל בֵּין לְהַקְטִיר אַף הַקְטָרָה בֵּין לֶאֱכוֹל בֵּין לְהַקְטִיר
לָא הָנָךְ בֵּין לֶאֱכוֹל בֵּין לְהַקְטִיר הַקְטָרָה לֶאֱכוֹל אִין לְהַקְטִיר לָא
יָתֵיב רַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא קַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי וְיָתֵיב וְקָא אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא אֵין הַקְטָרָה מְפַגֶּלֶת הַקְטָרָה וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר
הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּחַישֵּׁב בְּהוּ בְּשִׁירַיִם דְּקוֹמֶץ מַתִּיר דִּידְהוּ אֲבָל הָכָא דְּקוֹמֶץ לָאו מַתִּיר דִּלְבוֹנָה הוּא לָא מָצֵי מְפַגֵּל בֵּיהּ
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי עֲנִי מָרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אֲמַר לֵיהּ אִין אִיתְּמַר נָמֵי אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב אֵין הַקְטָרָה מְפַגֶּלֶת הַקְטָרָה
אָמַר רַב יַעֲקֹב בַּר אִידִי מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא שָׁחַט אֶחָד מִן הַכְּבָשִׂים לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ לְמָחָר הוּא פִּיגּוּל וַחֲבֵירוֹ כָּשֵׁר לֶאֱכוֹל מֵחֲבֵירוֹ לְמָחָר שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִין מַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּלָאו מַתִּיר דִּידֵיהּ הוּא לָא מָצֵי מְפַגֵּל בֵּיהּ
לָא הָתָם הוּא דְּלָא אִיקְּבַע בְּחַד מָנָא אֲבָל הָכָא דְּאִיקְּבַע בְּחַד מָנָא כִּי חַד דָּמוּ
אָמַר רַב הַמְנוּנָא הָא מִילְּתָא אַבְלַע לִי רַבִּי חֲנִינָא וּתְקִילָא לִי כְּכוּלֵּיהּ תַּלְמוּדַאי הִקְטִיר קוֹמֶץ לְהַקְטִיר לְבוֹנָה וּלְבוֹנָה לֶאֱכוֹל שִׁירַיִם לְמָחָר פִּגּוּל
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן אִי הַקְטָרָה מְפַגֶּלֶת הַקְטָרָה קָא מַשְׁמַע לַן לֵימָא הִקְטִיר קוֹמֶץ לְהַקְטִיר לְבוֹנָה אִי מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר קָא מַשְׁמַע לַן לֵימָא הִקְטִיר קוֹמֶץ לֶאֱכוֹל שִׁירַיִם לְמָחָר אִי תַּרְוַיְיהוּ אֲתָא קָא מַשְׁמַע לַן לֵימָא הִקְטִיר קוֹמֶץ לְהַקְטִיר לְבוֹנָה וְלֶאֱכוֹל שִׁירַיִם לְמָחָר
אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְעוֹלָם קָסָבַר אֵין הַקְטָרָה מְפַגֶּלֶת הַקְטָרָה וְאֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר וְשָׁאנֵי הָכָא דְּפָשְׁטָא לַיהּ מַחְשָׁבָה בְּכוּלַּהּ מִנְחָה
תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב יִצְחָק בַּר אַבָּא הִקְטִיר קוֹמֶץ לֶאֱכוֹל שִׁירַיִם לְדִבְרֵי הַכֹּל פִּגּוּל וְהָא מִיפְלָג פְּלִיגִי אֶלָּא אֵימָא לְדִבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל
וְלֵימָא הֲרֵי זֶה פִּגּוּל וְרַבִּי מֵאִיר הִיא תַּנָּא דִּבְרֵי הַכֹּל אַתְנְיוּהּ פִּיגּוּל בְּפָסוּל מִיחַלַּף לֵיהּ הֲרֵי זֶה בְּדִבְרֵי הַכֹּל לָא מִיחַלַּף לֵיהּ
הֲדַרַן עֲלָךְ הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה
מַתְנִי' הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר כָּשֵׁר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל
לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר פָּחוֹת מִכְּזַיִת כָּשֵׁר לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת כָּשֵׁר שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין
גְּמָ' אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר קְרָא וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶחָד אֲכִילַת אָדָם וְאֶחָד אֲכִילַת מִזְבֵּחַ לוֹמַר לָךְ כְּשֵׁם שֶׁמְּחַשְּׁבִין בַּאֲכִילַת אָדָם כָּךְ מְחַשְּׁבִין בַּאֲכִילַת מִזְבֵּחַ
וּכְשֵׁם שֶׁמְּחַשְּׁבִין מֵאֲכִילַת אָדָם לַאֲכִילַת אָדָם וּמֵאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לַאֲכִילַת מִזְבֵּחַ כָּךְ מְחַשְּׁבִין מֵאֲכִילַת אָדָם לַמִּזְבֵּחַ וּמֵאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לָאָדָם
מַאי טַעְמָא מִדְּאַפְּקִינְהוּ רַחֲמָנָא לְהַקְטָרָה בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה
וְרַבָּנַן הַאי דְּאַפְּקִינְהוּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה

רש"י

חריפי דפומבדיתא. מפרש בפ''ק דסנהדרין (דף יז:) עיפה ואבימי בני רחבה דפומבדיתא: הקטרה מפגלת הקטרה. הקטיר קומץ ע''מ להקטיר לבונה לאחר זמן פיגול ואע''ג דאין מתיר מפגל את המתיר ולא דמי לשוחט את הכבש לאכול מחבירו למחר כדמפרש לקמן דהתם לא איקבעו בחד מנא הכא איקבעו בחד מנא: מאי לאו הקטרה דומיא. דקומץ ונותן בכלי: מה הנך. בין חישב לאכול שירים למחר בין חישב להקטיר לבונה פיגל: קומץ לאו מתיר דלבונה הוא. דאמרן לעיל (דף יג:) דאינה בעיכוב מנחה: א''ל אביי. לרב מנשיא: עני מרי. ענני אדוני: משמיה דרב. כלומר אמרה רב חסדא להא מילתא משמיה דרב: מ''ט. שניהם כשרין: כחד דמו. מפגל להקטרה דלבונה דמי וה''מ לר''מ ולרבנן אבל לר' יוסי דבריש פירקין אין מתיר מפגל את המתיר ולא מפגלא הקטרת קומץ להקטרת לבונה: אבלע לי. הטעימני ולמדני: ותקילא לי. ושקולה לי כלומר חביבה עלי: ה''ג הקטיר קומץ להקטיר לבונה לאכול שירים. ולא גרסי' ולאכול וזה פירושו הקטיר קומץ על מנת להקטיר לבונה למחר וע''מ לאכול שירים למחר: מאי קמ''ל. קא ס''ד דמשום חדא מהנך מחשבות מפגלא וחד מינייהו אשמעינן ופיגול משום מחשבת להקטיר לבונה למחר הוא ולא משום לאכול שירים דאין מפגלין בחצי מתיר: לימא הקטיר קומץ להקטיר לבונ'. ולא לימא לאכול שירים כיון דההיא מחשבה לא מהניא למה לי מחשבה בהדי קמייתא ואי פיגול משום לאכול שירים הוא דמפגלין בחצי מתיר אבל להקטיר לבונה לא מהניא למה לי לצרפה בחדא: ואי תרוייהו קמ''ל. ואי לאכול קאמר שלא חישב אלא באחת מהן: לימא להקטיר לבונה ולאכול שירים. דמשמע תרתי מילי הקטיר קומץ להקטיר לבונה או לאכול שירים למחר: דפשטא לה מחשבה בכולה מנחה. ואע''ג דלא מפגל בחדא מינייהו השתא דחשיב בתרוייהו מפגלא: הא מיפלג פליגי. דלרבנן אין מפגלין בחצי מתיר: ולימא. ליה רב יצחק לתנא דלא לשנייה ולוקמא כדקתני פיגול: ור''מ היא. ואמאי שני מילתיה ותירץ ליה פסול: תנא דברי הכל אתניוה. הלכך איכא למימר דפסול אתנייה והא דתנא פיגול משום דאיחלף ליה פיגול בפסול: ה''ז בדברי הכל לא מיחלף ליה. הלכך אי הוה אתנייה ה''ז ולא הוה אמר דברי הכל: מתני' הקומץ רבה: לאכול דבר שאין דרכו לאכול וכו' דבר שדרכו לאכול פחות מכזית כשר. הא משנה יתירא דהא תנן בפ''ק (לעיל יב:) לאכול כחצי זית ולהקטיר חצי זית כשר אלא לר''א איצטריך דאע''ג דפסל ר' אליעזר במחשבה שלא כדרכו דגזר אטו כדרכו ופסל מדרבנן הכא לא גזר פחות מכזית אטו כזית: גמ' כשם שמחשבין מאכילת אדם לאדם ומאכילת מזבח למזבח. כשם שפוסלת מחשבה בדבר אכילת אדם כגון שירים אם חישב עליהן לאדם למחר: מאכילת מזבח. כגון קומץ אם חישב עליו למחר למזבח פוסלת כך פוסלת

תוספות

מתני' הקומץ את המנחה כו'. משום דבעי למתני' ר''א פוסל איצטריך דלגופיה לא איצטריך דממתני' דפ''ק (לעיל יב.) שמעינן דקתני לאכול דבר שדרכו לאכול ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ למקומו פסול חוץ לזמנו פיגול הא לאכול דבר שאין דרכו לאכול ולהקטיר דבר שאין דרכו להקטיר כשר דליכא למימר מדיוקא לא שמעינן כשר אלא דלא הוי פיגול אבל פסול הוי דבסוף פ''ק (גז''ש:) משמע דאפילו כשר שמעינן מינה גבי האי דדייק טעמא דלאכול ולהקטיר כו' ועל כרחך מדיוקא דחוץ למקומו שמעינן דכשר: שאין אכילה והקטרה מצטרפין. בסוף פ''ק (ג''ז שם:) מוקי לה ר' ירמיה כר''א ואביי מוקי לה כרבנן: מדאפקינהו רחמנא בלשון אכילה. תימה תינח דאכילת מזבח לאדם אבל (אכילת) אדם לאכילת מזבח מנלן דדומיא דהכי אמר בהקומץ זוטא (לעיל דף טו.) לחם איקרי תודה תודה לא איקרי לחם ויש לומר דבפשטי' דקרא קיימי שני האכילות אבשר זבח תודת שלמיו וקצת קשה דמזה לא משנו רבנן מידי:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר