|
טקסט הדף מנוקד
אֶת הַדִּלּוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים מַאי לָאו דִּלּוּעִין דּוּמְיָא דִנְבֵלָה מָה נְבֵלָה דְּרַכִּיכָא אַף דִּלּוּעִין דְּרַכִּיכֵי אַלְמָא טָרְחִינַן בְּאוּכְלָא וּתְיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה לָא נְבֵלָה דּוּמְיָא דְּדִלּוּעִין מָה דִלּוּעִין דְּאַשּׁוּנֵי אַף נְבֵלָה דְּאַשּׁוּנָא וְהֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בִּבְשַׂר פִּילֵי אִי נָמֵי בְּגוּרְיָיאתָא זוּטְרֵי תָּא שְׁמַע דְּתָנֵי רַב חָנָן מִנְּהַרְדְּעָא מְפָרְכִין תֶּבֶן וְאַסְפַּסְתָּא וּמְעָרְבִין אַלְמָא טָרְחִינַן בְּאוּכְלָא תֶּבֶן בְּתִיבְנָא סַרְיָא אַסְפַּסְתָּא בְּעִילֵי זוּטְרֵי
מַתְנִי' אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל וְלֹא דּוֹרְסִין אֲבָל מַלְעִיטִין וְאֵין מַאֲמִירִין אֶת הָעֲגָלִים אֲבָל מַלְעִיטִין וּמְהַלְקְטִין לַתַּרְנְגוֹלִין וְנוֹתְנִין מַיִם לַמּוּרְסָן אֲבָל לֹא גּוֹבְלִין וְאֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְּבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשּׁוֹבָךְ אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי אֲווֹזִין וְתַרְנְגוֹלִין וְלִפְנֵי יוֹנֵי הַרְדִּיסָיוֹת גְּמָ' מַאי אֵין אוֹבְסִין אָמַר רַב יְהוּדָה אֵין עוֹשִׂין לָהּ אֵבוּס בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ מִי אִיכָּא כִּי הַאי גַוְונָא אִין וְכִדְאָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי לְדִידִי חֲזֵי לִי הַהוּא טַיָּיעָא דְּאוֹכְלַהּ כּוֹרָא וְאַטְעֵינַהּ כּוֹרָא אֵין מַאֲמִירִין אֵיזוֹ הִיא הַמְרָאָה וְאֵיזוֹ הִיא הַלְעָטָה אָמַר רַב יְהוּדָה הַמְרָאָה לִמְקוֹם שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַחֲזִיר הַלְעָטָה לִמְקוֹם שֶׁיְּכוֹלָה לְהַחֲזִיר רַב חִסְדָּא אָמַר אִידֵּי וְאִידֵּי לִמְקוֹם שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַחֲזִיר וְהַמְרָאָה בִּכְלִי הַלְעָטָה בַּיָּד מֵתִיב רַב יוֹסֵף מְהַלְקְטִין לַתַּרְנְגוֹלִין וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמַּלְקִיטִין וְאֵין מַלְקִיטִין לְיוֹנֵי שׁוֹבָךְ וּלְיוֹנֵי עֲלִיָּיה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין מְהַלְקְטִין מַאי מְהַלְקְטִין וּמַאי מַלְקִיטִין אִילֵּימָא מְהַלְקְטִין דְּסָפֵי לֵיהּ בִּידֵיהּ מַלְקִיטִין דְּשָׁדֵי לֵיהּ קַמַּיְיהוּ מִכְּלָל דְּיוֹנֵי שׁוֹבָךְ וְיוֹנֵי עֲלִיָּיה מִישְׁדֵּא קַמַּיְיהוּ נָמֵי לָא אֶלָּא לָאו מְהַלְקְטִין לִמְקוֹם שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַחֲזִיר מַלְקִיטִין לִמְקוֹם שֶׁיְּכוֹלָה לְהַחֲזִיר מִכְּלָל דְּהַמְרָאָה בִּכְלִי וּתְיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה אָמַר לְךָ רַב יְהוּדָה לְעוֹלָם מְהַלְקְטִין דְּסָפֵי לֵיהּ בִּידֵיהּ מַלְקִיטִין דְּשָׁדֵי לֵיהּ קַמַּיְיהוּ וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ יוֹנֵי שׁוֹבָךְ וְיוֹנֵי עֲלִיָּיה לְמִישְׁדֵּא קַמַּיְיהוּ נָמֵי לָא הָנֵי מְזוֹנוֹתָן עָלֶיךָ וְהָנֵי אֵין מְזוֹנוֹתָן עָלֶיךָ כִּדְתַנְיָא נוֹתְנִין מְזוֹנוֹת לִפְנֵי כֶלֶב וְאֵין נוֹתְנִין מְזוֹנוֹת לִפְנֵי חֲזִיר וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה זֶה מְזוֹנוֹתָיו עָלֶיךָ וְזֶה אֵין מְזוֹנוֹתָיו עָלֶיךָ אָמַר רַב אָשֵׁי מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא אֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשּׁוֹבָךְ אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי אֲווֹזִין וְלִפְנֵי תַרְנְגוֹלִין וְלִפְנֵי יוֹנֵי הַרְדִּיסָיוֹת מַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דְּהָנֵי מְזוֹנוֹתָן עָלֶיךָ וְהָנֵי אֵין מְזוֹנוֹתָן עָלֶיךָ וְלִיטַעְמָיךְ מַאי אִירְיָא מַיָּא אֲפִילּוּ חִיטֵּי וּשְׂעָרֵי נָמֵי לָא אֶלָּא שָׁאנֵי מַיָּא דִּשְׁכִיחִי בְּאַגְמָא דְּרַשׁ רַבִּי יוֹנָה אַפִּיתְחָא דְּבֵי נְשִׂיאָה מַאי דִּכְתִיב יוֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּכֶּלֶב שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מוּעָטִין לְפִיכָךְ שׁוֹהָה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו שְׁלֹשָׁה יָמִים כְּדִתְנַן כַּמָּה תִּשְׁהֶה אֲכִילָתוֹ בְּמֵעָיו וִיהֵא טָמֵא בַּכֶּלֶב שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת וּבָעוֹפוֹת וּבַדָּגִים כְּדֵי שֶׁתִּפּוֹל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף אָמַר רַב הַמְנוּנָא שְׁמַע מִינַּהּ אוֹרַח אַרְעָא לְמִשְׁדֵּא אוּמְצָא לְכַלְבָּא וְכַמָּה אָמַר רַב מָרִי מְשַׁח אוּדְנֵיהּ וְחוּטְרָא אַבָּתְרֵיהּ הָנֵי מִילֵּי בְּדַבְרָא אֲבָל בְּמָתָא לָא דְּאָתֵי לְמִסְרַךְ אָמַר רַב פָּפָּא לֵית דְּעָנִי מִכַּלְבָּא וְלֵית דְּעַתִּיר מֵחֲזִירָא תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אֵיזוֹ הִיא הַמְרָאָה וְאֵיזוֹ הִיא הַלְעָטָה הַמְרָאָה מַרְבִּיצָהּ וּפוֹקֵס אֶת פִּיהָ וּמַאֲכִילָהּ כַּרְשִׁינִין וּמַיִם בְּבַת אַחַת הַלְעָטָה מַאֲכִילָהּ מְעוּמָּד וּמַשְׁקָהּ מְעוּמָּד וְנוֹתְנִין כַּרְשִׁינִין בִּפְנֵי עַצְמָן וּמַיִם בִּפְנֵי עַצְמָן מְהַלְקְטִין לַתַּרְנְגוֹלִין כּוּ' אָמַר אַבָּיֵי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דְּמָר מַתְנִיתִין מַנִּי וַאֲמַר לִי רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא אֶחָד נוֹתֵן אֶת הַקֶּמַח וְאֶחָד נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מַיִם הָאַחֲרוֹן חַיָּיב דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיְּגַבֵּל דִּילְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה הָתָם אֶלָּא קֶמַח דְּבַר גִּיבּוּל הוּא אֲבָל מוּרְסָן דְּלָאו בַּר גִּיבּוּל הוּא אֲפִילּוּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה מוֹדֶה לָא סָלְקָא דַּעְתָּא דְּתַנְיָא בְּהֶדְיָא אֵין נוֹתְנִין מַיִם לַמּוּרְסָן דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר נוֹתְנִין מַיִם לַמּוּרְסָן תָּנוּ רַבָּנַן אֵין גּוֹבְלִין אֶת הַקָּלִי וְיֵשׁ אוֹמְרִים גּוֹבְלִין מַאן יֵשׁ אוֹמְרִים אָמַר רַב חִסְדָּא רש"יאת הדלועין. התלושין ולא אמרינן מוקצין הן לבהמה דמאכל אדם הן: אשוני. קשין: א''נ. כלבים דקאמר בגורייתא זוטרי דכל נבלה קשה להן: ומערבין. התבן והאספסתא יחד והבהמה אוכלת התבן בשביל האספסתא: תבן בתיבנא סריא. דלא חזיא והשתא משוי לה אוכלא והאי סריא לאו סריא לגמרי דההיא לטינא קיימא ואסורה לטלטל: מתני' אין אובסין. מאכילין אותו הרבה על כרחו ותוחבין לו בגרונו ובגמרא מפרש לשון אובסין עושין לה כמין אבוס בתוך מעיה: ולא דורסין. שדורס לה בתוך גרונה את השעורין ומיהו לא הוי כל כך כמו אובסין: אבל מלעיטין. מפרש בגמרא: אין מאמירין. מפרש בגמרא: מהלקטין. מפרש בגמרא: אין נותנין מים לפני דבורים. מפרש טעמא בגמרא אי משום דאין מזונותיהן עליו שיוצאין ואוכלין בשדה אי משום דמיא באגמא שכיח להו: הרדיסאות. על שם מקומן וניזונין בתוך הבית: גמ' כי האי גוונא. שיאכילנה כל כך שירחיבו מעיה כאבוס: אטענה כורא. על גבה למזונות לדרך לבד שאר משאות: למקום שאינה יכולה להחזיר. שתוחבו לה לפנים מבית הבליעה: בכלי. בתרווד: דספי בידים. תוחבו לתוך פיו: אלא יוני שובך וכו'. בתמיה ואמאי לא מאי טרחא איכא: אלא לאו כו'. ומדמהלקטין דמתניתין למקום שאינה יכולה להחזיר נמי שרי שמע מינה מלעיטין דעגלים וגמלים למקום שאינה יכולה להחזיר ושרי אלא דגבי בהמה קרי ליה הלעטה וגבי עופות קרי ליה הילקוט ועל כרחך אין מאמירין דקאסר בכלי הוא: לעולם מהלקטין דספי ליה בידים. ולמקום שיכולה להחזיר: אין מזונותן עליך. דשכיחי להו בדברא: חזיר אין מזונותן עליך. דארור יהודי שיגדל חזירים: מתני' נמי דוקא. דאפילו שדי קמייהו נמי לא: דשכיחי באגמא. אבל מזונות לא שכיחי להו: שמזונותיו מועטין. שאין אדם חס עליו לתת לו מזונות הרבה: כמה תשהה במעיו. דהכלב שאכל בשר מת ומת הכלב בבית תוך ג' ימים מטמא באהל אבל בחייו לא מטמא דטומאה בלועה בבעלי חיים לא מיטמא כדאמר בבהמה המקשה (חולין דף עא:): שמע מינה. מדקאמר שהקפיד הקדוש ברוך הוא על מזונותיו: משח אודניה. מעט כמות אוזנו וחוטרא בתריה יכהו במקל מיד שלא יהא מרגילו אצלו: אבל במתא לא. ליתיב ליה מידי אי לאו דידיה הוא: משום דאתי למסרך. בתריה ויפסידו: לית דעתיר מחזירא. שכל מאכל ראוי לו ומוצא לאכול ואף מאכילין לו הרבה: כוותיה דרב יהודה. שהמראה למקום שאינו יכול להחזיר: פוקס את פיה. נותן חכה לתוך פיה שלא תוכל לסגור פיה: ומאכילה כרשינין ומים בבת אחת. והמים מבליעין הכרשינין לתוך בית בליעתה על כרחה: מאכילה מעומד. נותן לתוך פיה וכל זמן שאינו מרביצה אינו יכול לתחוב כל כך ויכול להחזירה: מתניתין מני. דקתני נותן מים לתוך המורסן דנתינת מים לא זהו גיבולו: אפי' ר' יוסי מודה. דזהו גיבולו: קלי. קמח של תבואה שנתייבשה כשהן קליות בתנור ואותו קמח לעולם מתוק והוא קמחא דאבשונא ועושין ממנו שתיתא משמן ומים ומלח שמערבין בו: תוספותאין אובסין את הגמל וכו'. והא דאמרינן בעירובין פרק עושין פסין (דף כ: ושם) גמל שראשו ורובו מבפנים אובסין אותו מבפנים הך אביסה לאו היינו אביסה ממש דהא אמרינן הכא אין אובסין כו' וההיא אביסה היינו הלעטה וכן פירש רבינו שמואל: אלא קמח דבר גיבול הוא. פירשתי לעיל בפ''ק (דף יח. ושם): הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|