|
טקסט הדף מנוקד
וְנִיתֵּיב לְפָנִים וַהֲדַר נִיתֵּיב לַחוּץ כֵּיוָן דְּאִיכָּא חַטָּאת וְאָשָׁם דְּכִי נִכְנַס דָּמָן פְּסוּלִין לָא פְּסִיקָא לֵיהּ
שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר [וְכוּ'] אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְתַלְמִיד שֶׁמָּזַג לְרַבּוֹ בְּחַמִּין וְאָמַר לוֹ מְזוֹג לִי אָמַר לוֹ בַּמֶּה אָמַר לוֹ לֹא בְּחַמִּין אָנוּ עֲסוּקִין עַכְשָׁיו בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן הָכָא נָמֵי מִכְּדִי בְּחַטָּאת עָסְקִינַן וְאָתֵי חַטָּאת דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי אֶלָּא לָאו חַטָּאת קָאָמֵינָא לַהּ אֶלָּא כׇּל קָדָשִׁים מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִכְּדֵי אִיתְרַבּוֹ כׇּל קָדָשִׁים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ לְעִנְיַן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה חַטָּאת דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי שְׁמַע מִינַּהּ חַטָּאת אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא וְהָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְתַלְמִיד שֶׁמָּזַג לְרַבּוֹ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן אָמַר לוֹ אַל תִּמְזוֹג לִי אֶלָּא חַמִּין אֶלָּא טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא מֵחַטָּאת וְכׇל חַטָּאת דְּתַנְיָא חַטָּאת אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כׇּל חַטָּאת קָדָשִׁים קַלִּים מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְכׇל חַטָּאת דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אֲפִילּוּ אַתָּה מְרַבֶּה כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ אֵינִי שׁוֹמֵעַ לְךָ אֶלָּא חַטָּאת אֵין לִי אֶלָּא חַטַּאת יָחִיד חַטַּאת צִבּוּר מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כׇּל חַטָּאת וְאֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת זָכָר חַטָּאת נְקֵבָה מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְכׇל כְּלַפֵּי לְיָיא אֶלָּא הָכִי קָאָמַר אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת נְקֵבָה חַטָּאת זָכָר מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְכׇל חַטָּאת וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַאי קְרָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא וְהָתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר (לְפִי שֶׁמָּצִינוּ) כׇּל הָעִנְיָן כּוּלּוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים לִשְׂרוֹף פְּסוּלֵיהֶן אַבֵּית הַבִּירָה וְלַעֲמוֹד בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ אָמְרוּ לוֹ חַטָּאת שֶׁנִּכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים מִנַּיִן אָמַר לָהֶם הֵן לֹא הוּבָא לִדְבָרָיו דְּרַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר מַתְנִי' חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָה בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת יָצָא אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ הַפְּנִימִי כָּשֵׁר נִכְנַס אֶחָד מֵהֶם לִפְנִים רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַכְשִׁיר בַּחִיצוֹן וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ לֹא עָשָׂה אֶת הַמְשׁוּיָּר כַּיּוֹצֵא מָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֶת הַמְשׁוּיָּר כַּנִּכְנָס נִכְנַס לְכַפֵּר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּפֵּר פָּסוּל דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁיְּכַפֵּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הִכְנִיס שׁוֹגֵג כָּשֵׁר כָּל הַדָּמִים פְּסוּלִין שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לֹא הִרְצָה הַצִּיץ אֶלָּא עַל הַטָּמֵא שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא גְּמָ' תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי קַל וָחוֹמֶר וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בְּחוּץ לֹא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים מְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִפְסוֹל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֲפִילּוּ מִקְצָת דָּמָהּ אָמַר לָהֶם קַל וָחוֹמֶר לַיּוֹצֵא מֵעַתָּה וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים פּוֹסֵל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ מְקוֹם שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסוֹל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אֲשֶׁר יוּבָא הַנִּכְנָס פּוֹסֵל וְאֵין הַיּוֹצֵא פּוֹסֵל וּתְהֵא מַחְשָׁבָה בִּפְנִים פּוֹסֶלֶת מִקַּל וְחוֹמֶר וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ מְקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת דָּם שֶׁבַּחוּץ אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי רש"יניתיב בפנים והדר ניתיב בחוץ. דהא לר''א שאר דמים הנכנסין להיכל כשרין חוץ מחטאת ואשם כדקתני מתני': כיון דאיכא חטאת ואשם. שאם נתערבו דמם בדמים הפנימיים לא מצי למימר יתן בפנים ואח''כ יתן בחוץ משום דמיפסלי חיצונים לא פסיקא ליה וא''ת ליפסלינהו לחיצונים להכשיר פנימיי' למפסלינהו בידים לא קאמר ר''א ומוטב להמתין עד שקיעת החמה ויפסלו מאליהן וישפכם לאמה: משל דרבי עקיבא. דמשמע ליה שאר כל הדמים בכלל כל חטאת אשר יובא מדמה למה הדבר דומה לתלמיד שמזג לו רבו יין בחמין וכו': לא בחמין אנו עסוקין. וכיון שאני אומר לך מזוג סתם בחמין הייתי אומר לך עכשיו הנני אומר לך בין בחמין בין בצונן כלומר העוסק בדבר אין רגיל להזכירו כשמדבר בו ואם מזכירו בדעתו להוסיף אחרים עמו ואומר אף זה שהייתי עסוק בו יהא בכלל: ה''נ מכדי בחטאת עסקינן ואתי. כולה פרשה: חטאת דכתב רחמנא ל''ל. לכתוב ואם יובא מדמה וגו': אלא ה''ק לאו חטאת לחוד קאמינא. אלא אף חטאת כשאר קדשים אשר יובא וגו' דלא תימא חטאת לא תיפסול שכן מצינו חטאת נכנסת להיכל בחטאות הפנימיות: מכדי איתרבו כל הקדשים. (לעיל) [לקמן] מהאי קרא לענין שיהו טעונים מריקה ושטיפה כלי מתכות שנתבשלו בהן כדילפינן בפרק דם חטאת (לקמן צו:) מקדש קדשים היא וסמיך ליה וכל חטאת אשר יובא ואי שאר קדשים נמי מיפסלי ל''ל למיכתב חטאת ליכתוב ואשר יובא מדמה ש''מ חטאת דוקא קאמר: הא לא דמיא כו'. מסקנא דקושיא היא: אלא חטאת יחיד. דהא כתיב הך פרשת חטאת אצל פרשת אשם ופרשת שלמים ותודה שהן של יחידים: כלפי לייא. סתם חטאת יחיד נקבה היא: להכי הוא דאתא. לחטאת חיצונה שנכנס דמה לפנים: ה''ג כל הענין הזה אינו מדבר כו'. ול''ג לפי שמצינו ואדרבנן פליג בת''כ דמוקמינן ליה ליפסול חטאת החיצונה שנכנס דמה לפנים ואמר להו אין המקרא מדבר אלא בפנימיות שדמם נכנס לפנים מצוה ואמר קרא שאם אירע בהן פסול ישרפו אבית הבירה בעזרה ולא חוץ לג' מחנות כמצותן כדכתיב בהאי קרא (ויקרא ו) בקדש באש תשרף שתהא שריפתה בקדש וליתן לא תעשה על אכילתן בין כשרין בין פסולין כדכתיב (שם) לא תאכל דבמקומן לא נאמר לאו על אכילתן וכתבו כאן: אמרו לו לדבריך חטאת החיצונית שנכנס דמה לפנים מנין. שנפסלה: אמר להו הן לא הובא את דמה. כתיב גבי שעיר החטאת ששרפו בני אהרן וקאמר להו משה הן לא הובא את דמה הא הובא בדין שרפוה: לדבריו דר''ע. דמוקי ליה בהכי ומרבה והולך שאר קדשי קדשים קאמר דאין לו לרבות בו אלא חטאת: מתני' יצא אחד מהם לחוץ. חוץ לעזרה: הפנימי כשר. ונותן ממנו מתנותיו והקרבן עולה לו: נכנס אחד מהן לפנים. להיכל: מכשיר בחיצון. לתת ממנו מתנותיו והקרבן כשר: וחכמים פוסלין. וטעמייהו מפרש בגמרא: ומה אם במקום שהמחשבה פוסלת בחוץ. כלומר מה בחוץ שהוא מקום שהמחשבה פוסלת בו אם חישב בשחיטה ע''מ לזרוק דמה בחוץ פסול: לא עשה. אצל מוציא מקצת הדם בחוץ: את המשויר. בפנים כיוצא כדאמריתו הפנימי כשר וטעמא ילפינן בגמרא: מקום שאין המחשבה פוסלת בפנים. כלומר היכל שהוא מקום שאין מחשבה פוסלת בפנים שאם שחט ע''מ ליתן את הניתנין בחוץ בפנים כשר כדאמרי' בפרק כל הפסולין (לעיל לו.) אינו דין כו': עד שיכפר. בהיכל: ואין הציץ מרצה על היוצא. דאמרינן בפרק שני (לעיל כג:) הא אינו נושא אלא עון טמא ואע''ג דפסולין שעלו לא ירדו ארצויי מיהא לא מרצו: גמ' לא פסל דם שבחוץ את דם שבפנים. אם הוציא אחד מן הכוסות השני כשר: מדמה אפילו מקצת. מדלא כתיב את דמה ורבי יוסי הגלילי לטעמיה דאמר האי קרא בחטאות הפנימיות כתיב ופסול דחיצונה שנכנס דמה לפנים מהן לא הובא את דמה וההוא כוליה משמע: ה''ג אמר להן ק''ו ליוצא מעתה. מהשתא דאוקימתון האי קרא להכי: הנכנס פוסל את המשויר ואין היוצא פוסל את המשויר. דמדמה מיעוטא הוא דמה של מובאת ולא דמה של יוצאת: ותהא מחשבה פוסלת כו'. הש''ס קבעי לה ולא גרס לה בת''כ במילתיה דרבי יוסי הגלילי דהא לדידיה נמי איכא למיבעי: הרי הוא אומר. במחשבת חוץ למקומו שלישי דמוקמינן בפרק ב' (לעיל דף כח:) תניהו לענין חוץ למקומו ולהכי נקיט לה בלשון שלישי דאין מחשבת מקום פוסלת אלא אם כן משולש בדם ובשר ואימורין כגון חוץ לעזרה שבשעת היתר הבמות מצויין שלשתן בו לאפוקי מחשבת הכנסה דלאו מקום בשר ואימורין הוא: ולא תהא מחשבת חוץ למקומו פוסלת בק''ו. ממחשבת הכנסה: פגול זה הוא חוץ למקומו. דאיכא דמפיק לתרוייהו מקרא אריכא דפרשת צו והאי דפרשת קדושים תוספותעכשיו בין בחמין בין בצונן. דמזוג לי לישנא דיתורא הוא דבמזיגה של חמין היו עסוקין ובא לומר ולרבות אפילו צונן: מכדי איתרבו כל הקדשים לענין מריקה ושטיפה. תימה דלמא ר''ע סבר לה כמ''ד לקמן (דף צו:) קדשי קדשים טעונין מריקה ושטיפה ולא קדשים קלים ואתי חטאת לרבות קדשים קלים: ת''ל כל חטאת. צ''ע בריש אלו עוברין (פסחים מג:) דפליגי בדרשה דכל ובבכורות (דף): אין לי אלא חטאת נקבה חטאת זכר מנין. תימה כיון דכבר ריבה חטאת צבור איתרבי לי' חטאת זכר דאין נקבה בצבור ואי הוה גרסי' איפכא ניחא תימה לרבי יוסי הגלילי דנפקא ליה מהן לא הובא תיקשי ליה דאין לי אלא חטאת ציבור זכר כגון שעיר דר''ח חטאת יחיד ונקבה מנין: ותהא מחשבה פוסלת בפנים מק''ו. תימה מה לחוץ שכן פסל בו שאר קדשים תאמר בפנים שלא פסל בו אלא חטאת ועוד מה לחוץ שכן פסל בו בשר תאמר בפנים שלא פסל בו אלא דם ועוד מה לחוץ שכן נפסל בכל ענין דם היוצא תאמר בפנים דאין נפסל אלא לכפר: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|