סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הַקָּפָה בָּרֶגֶל אָמַר רָבָא דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי נוֹתְנִין לוֹ יַיִן לְנַסֵּךְ וְלָא קָתָנֵי אוֹמֵר לוֹ נַסֵּךְ שְׁמַע מִינַּהּ
תָּנוּ רַבָּנַן כׇּל הָעוֹלִין לְמִזְבֵּחַ עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל עוֹלִין דֶּרֶךְ מִזְרָח וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ מַעֲרָב חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁעוֹלִים דֶּרֶךְ מַעֲרָב וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ מַעֲרָב עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ יָמִין
דֶּרֶךְ יָמִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל הוּא אָמַר רָבִינָא תְּנִי שְׂמֹאל רָבָא אָמַר מַאי יָמִין יָמִין דְּמִזְבֵּחַ וּמַאי שְׂמֹאל שְׂמֹאל דְּגַבְרָא
וְנִיתְנֵי אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי דְּמִזְבֵּחַ אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי דְּגַבְרָא קַשְׁיָא
מַתְנִי' חַטַּאת הָעוֹף כֵּיצַד הָיָה נַעֲשֵׂית (עָלָה לַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב בָּא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית) הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עׇרְפָּה וְאֵינוֹ מַבְדִּיל וּמַזֶּה מִדָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה מִתְמַצֶּה עַל הַיְסוֹד וְאֵין לְמִזְבֵּחַ אֶלָּא דָּמָהּ וְכוּלָּהּ לַכֹּהֲנִים
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת מִגּוּף הַחַטָּאת הָא כֵּיצַד אוֹחֵז בָּרֹאשׁ וּבַגּוּף וּמַזֶּה עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא עַל קִיר הַכֶּבֶשׁ וְלֹא עַל קִיר הֵיכָל וְלֹא עַל קִיר אוּלָם וְאֵיזֶה זֶה קִיר הַתַּחְתּוֹן
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קִיר הָעֶלְיוֹן וְדִין הוּא וּמָה בְּהֵמָה שֶׁעוֹלָתָהּ לְמַטָּה חַטָּאתָהּ לְמַעְלָה עוֹף שֶׁעוֹלָתוֹ לְמַעְלָה אֵינוֹ דִּין שֶׁחַטָּאתוֹ לְמַעְלָה
תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ קִיר שֶׁהַשְּׁיָרִין שֶׁלּוֹ מִתְמַצִּים לַיְסוֹד וְאֵיזֶה זֶה קִיר הַתַּחְתּוֹן
וְנַעְבֵּיד מֵעִילַּאי וַהֲדַר נַעְבֵּיד מִתַּתַּאי אָמַר רָבָא מִי כְּתִיב יְמַצֶּה יִמָּצֵה כְּתִיב דְּמִמֵּילָא מַשְׁמַע
אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב כֵּיצַד מוֹלְקִין חַטַּאת הָעוֹף אוֹחֵז גַּפָּיו בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּשְׁתֵּי רַגְלַיִם בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּמוֹתֵחַ צַוָּארָהּ עַל רוֹחַב גּוּדָלוֹ וּמוֹלְקָהּ
בְּמַתְנִיתָא תְּנָא צִיפְּרָא מִלְּבַר אוֹחֵז גַּפָּיו בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּשְׁנֵי רַגְלַיִם בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּמוֹתֵחַ צַוָּארוֹ עַל רוֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו וּמוֹלֵק וְזוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ
זוֹ הִיא וְתוּ לָא וְהָאִיכָּא קְמִיצָה וַחֲפִינָה אֶלָּא אֵימָא זוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ
מַתְנִי' עוֹלַת הָעוֹף כֵּיצַד נַעֲשֵׂית עָלָה לַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב בָּא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עׇרְפָּה וּמַבְדִּיל וּמִיצָּה אֶת דָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ נָטַל אֶת הָרֹאשׁ וְהִקִּיף בֵּית מְלִיקָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ סְפָגוֹ בְּמֶלַח וּזְרָקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים
בָּא לוֹ לַגּוּף וְהֵסִיר אֶת הַמּוּרְאָה וְאֶת הַנּוֹצָה וְאֶת בְּנֵי הַמֵּעַיִים הַיּוֹצְאִין עִמָּם וְהִשְׁלִיכָן לְבֵית הַדֶּשֶׁן שִׁיסַּע וְלֹא הִבְדִּיל וְאִם הִבְדִּיל כָּשֵׁר סוֹפְגוֹ בְּמֶלַח וְזֹרְקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים
לֹא הֵסִיר הַמּוּרְאָה וְלֹא הַנּוֹצָה וְאֶת בְּנֵי מֵעַיִים הַיּוֹצְאִין עִמָּם וְלֹא סְפָגוֹ בְּמֶלַח כֹּל שֶׁשִּׁינָּה בָּהּ מֵאַחֵר שֶׁמִּיצָּה אֶת דָּמָהּ כְּשֵׁירָה הִבְדִּיל בַּחַטָּאת וְלֹא הִבְדִּיל בָּעוֹלָה פָּסוּל מִיצָּה אֶת דַּם הָרֹאשׁ וְלֹא מִיצָּה דַּם הַגּוּף פְּסוּלָה דַּם הַגּוּף וְלֹא מִיצָּה דַּם הָרֹאשׁ כְּשֵׁירָה
חַטַּאת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ מִיצָּה דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְלִשְׁמָהּ פָּסוּל עוֹלַת הָעוֹף כְּשֵׁירָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא עָלְתָה לִבְעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה
אֶחָד חַטַּאת הָעוֹף וְאֶחָד עוֹלַת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָן וְשֶׁמִּיצָּה אֶת דָּמָן לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר חוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת חוּץ לִזְמַנּוֹ פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת וּבִלְבַד שֶׁיַּקְרִיב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ
כֵּיצַד קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ מָלַק בִּשְׁתִיקָה וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ אוֹ שֶׁמָּלַק חוּץ לִזְמַנּוֹ וּמִיצָּה הַדָּם בִּשְׁתִיקָה אוֹ שֶׁמָּלַק וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ זֶהוּ שֶׁקָּרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ
כֵּיצַד לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ מָלַק חוּץ לִמְקוֹמוֹ מִיצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ אוֹ שֶׁמָּלַק חוּץ לִזְמַנּוֹ וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִמְקוֹמוֹ אוֹ שֶׁמָּלַק וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִמְקוֹמוֹ

רש"י

הקפה ברגל. ואין היין בידו ולמצוה בעלמא מפני שכל העולין לשאר דברים פונין לימין ומקיפין וזה להקטיר עולה לפיכך מקיף ובא למקום שמנסכין שם ונותנין לו יין לנסך אבל שאר כהנים שהזוכה בנסכים בפייס לא זכה לעבודה אחרת עולה והיין בידו ופנה לשמאל וחוזר על העקב כדמתני': עולים דרך מזרח. כשהן עולין לכבש במזרחו אצל שפתו עולין שהרי דרך ימין יפנה ולמה לו להאריך הילוכו כל רחבו של כבש וכשהוא יורד יורד בשפת מערבו של כבש: ה''ג חוץ מן העולה לג' דברים הללו שעולין דרך מערב ויורדין דרך מערב עולין דרך ימין ויורדין דרך ימין: שמאל הוא. מערבו של כבש שמאל הוי כשהאיש פניו למזבח: מאי ימין. דקתני בסיפא ימין דמזבח שהמזבח פניו לדרום וימינו למערב: ומאי שמאל. דקתני ברישא שמאל דגברא: אידי ואידי. דרישא ודסיפא: מתני' ואינו מבדיל. הראש מן הגוף אלא סימן אחד לבדו מולק דכתיב בה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל (ויקרא ה) ובהכל שוחטין (חולין דף כא:) ילפינן דבסימן אחד הוא: ומזה. אוחז בעוף עצמו ומזה: היה מתמצה. שמקיף ומתקרב בית מליקתו למזבח ודוחקו בקיר והדם מתמצה ויורד ליסוד שהרי למטה מן החוט היא נעשית וכניסת הסובב למעלה הימנו: גמ ' מגוף של חטאת. שלא יזה לה בכלי ולא באצבע אלא אוחז בעוף עצמו ומזה: קיר התחתון. שלמטה מן החוט: בהמה שעולתה למטה. כדאמרן בפ''ק (לעיל דף י:) דכתיב בחטאת בהמה המחטא אותה אותה דמה למעלה ואין אחרת דמה למעלה: חטאתה למעלה. דקרנות כתיבי בה: עוף שעולתו למעלה. כדיליף לקמן בפירקין (דף סה.): שהשירים שלו. כשמזה הדם שותת ומתמצה ליסוד: ואיזה זה קיר התחתון. פעמים שהוא מתמצה לסובב כשהוא עושהו למעלה מן הסובב דמן החוט עד הקרנות קיר העליון הוא אבל קיר התחתון כולו למטה מן הסובב שהחוט למטה מן הסובב אמה: ונעביד מעילאי. הזאתה יעשה למעלה והדין נותן כדאמרן והדר נעביד מיצוי מתתאי כדכתיב: מי כתיב ימצה ימצה כתיב. אי הוה כתיב ימצה הוה משמע שמזהיר את הכהן שיחזור וימצה אחר הזאה השתא דכתיב ימצה משמע נמי לענין הזאה דממילא יהיה דם מצוי אצל היסוד: אוחז שני גפיה בשתי אצבעות. גוף העוף על כפו מבפנים ומכניס שני רגליה בין אצבע קטנה זרת לקמיצה ושני גפיה בין אמה לאצבע: ומותח צוארה. גרונה התחתון מותח על רוחב החיצון של גודל שמכניס הצואר בין אצבע לגודל נמצא הגרון לצד גודלו ומותחו על גודלו והעורף מלמעלה ומולק: ציפרא מלבר. כמו שאנו עושים על גב היד אלא שהופך פניו של עוף על גב ידו שיהא העורף מלמעלה: מותח צוארו. הגרון על רוחב הפנימי של שתי אצבעותיו אצבע ואמה: גבי קמיצה נמי תניא זו היא עבודה קשה. שצריך למחוק בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה למטה שלא יהא הקומץ מבורץ וכן בחפינת יום הכפורים נמי תניא זו היא עבודה קשה ותרוייהו בסדר יומא בפרק הוציאו לו (דף מז: ודף מט:): עבודה קשה מעבודות קשות. כלומר אחת מעבודות קשות שבמקדש: מתני' עלה בכבש. לפי שנעשית למעלה כדילפינן בגמרא: בא לו לקרן דרומית מזרחית. כדאמרן שקרובה לבית הדשן: ומבדיל. בשני סימנין כדיליף בהכל שוחטין (חולין דף כא:): ערפה. גובה הראש מול ערפה למטה לצד האגפים מול הרואה את העורף: והקיף את בית מליקתו למזבח. סומכו ודוחקו בקיר כדי שיתמצה הדם: ספגו במלח. מקנחו במלח הנמצא בראש המזבח כדכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ואומר בהקומץ רבה (מנחות דף כא:) בג' מקומות המלח נתונה בלישכת המלח ועל גבי הכבש ובראש המזבח: מוראה. זפק: נוצה. שנוטל העור שכנגד הזפק בנוצתה עם הזפק: שיסע. הגוף בין אגפיה: הבדיל בחטאת. במליקתה שמולק שני סימנין או לא הבדיל בעולה שמלקה בסימן אחד: פסול. דכל שינוי שהוא לפני עבודות הדם פסולות ובגמרא מפרש טעמא: מיצה דם כו'. מפרש טעמא בגמרא: לאכול דבר שדרכו לאכול. חטאת העוף: שדרכו להקטיר. עולת העוף: שלא לשמן. אין מוציא עולה מידי פיגול מפני שהיא כשירה בשלא לשמה:

תוספות

חטאת העוף כיצד היתה נעשית . משום דדם חטאת קודם לעולה מפרש חטאת תחילה: מגופה של חטאת. מדכתיב והזה מדם החטאת ולא כתיב ולקח דמשמע בכלי: אוחז בראש ובגוף ומזה: תימה דלא בעי הכא מאי קאמר כדקבעי פ''ק דחולין (דף כב.): ואיזה זה קיר התחתון. דאי קיר העליון פעמים שהוא מתמצה לסובב אם עושה למעלה מן הסובב דקיר העליון הוי מן החוט עד הקרנות: קמיצה וחפינה. בכולהו תנינא עבודה קשה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר