סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

לֹא הָיָה קָרֵב אָמַר לוֹ מִי הֵם הַלָּלוּ שֶׁמֵּימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים וּשְׁמוֹתָם אֵין אָנוּ מַזְכִּירִים אֲמַר לֵיהּ בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲקוֹר כְּבוֹדְךָ וּכְבוֹד בֵּית אָבִיךָ
אֲמַר לֵיהּ גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה אֲמַר לֵיהּ הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח אֲמַר לֵיהּ הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דְּאַהֲנוֹ מַעֲשַׂיְיהוּ רַבָּנַן לָא אַהֲנוֹ מַעֲשַׂיְיהוּ הֲדַר אַתְנִי לֵיהּ אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה לֹא הָיָה קָרֵב אָמַר רָבָא אֲפִילּוּ רַבִּי דְּעִנְוְותָנָא הוּא (תְּנָא) אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אָמַר רַבִּי מֵאִיר לָא אָמַר
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן פְּלִיגוּ בַּהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן חַד אָמַר סִינַי עֲדִיף וְחַד אָמַר עוֹקֵר הָרִים עֲדִיף
רַב יוֹסֵף סִינַי רַבָּה עוֹקֵר הָרִים שְׁלַחוּ לְתַמָּן אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם שְׁלַחוּ לְהוּ סִינַי עֲדִיף דְּאָמַר מָר הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא קַבֵּיל רַב יוֹסֵף עֲלֵיהּ מְלַךְ רַבָּה עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי שְׁנִין וַהֲדַר מְלַךְ רַב יוֹסֵף וְכֹל שְׁנֵי דִּמְלַךְ רַבָּה רַב יוֹסֵף אֲפִילּוּ אוּמָּנָא לְבֵיתֵיהּ לָא (חֲלֵיף) [קְרָא]
אַבָּיֵי וְרָבָא וְרַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר מַתְנָה הֲווֹ יָתְבִי וַהֲווֹ צְרִיכִי רֵישָׁא אָמְרִי כֹּל דְּאָמַר מִלְּתָא וְלָא מִפְּרִיךְ לֶהֱוֵי רֵישָׁא דְּכוּלְּהוּ אִיפְּרִיךְ דְּאַבָּיֵי לָא אִיפְּרִיךְ חַזְיֵיהּ רַבָּה לְאַבָּיֵי דִּגְבַהּ רֵישֵׁאּ אֲמַר לֵיהּ נַחְמָנִי פְּתַח וְאֵימָא
אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר רַב מַתְנָה הֵי מִנַּיְיהוּ עֲדִיף רַבִּי זֵירָא חָרִיף וּמַקְשֶׁה וְרַבָּה בַּר רַב מַתְנָה מָתוּן וּמַסֵּיק מַאי תֵּיקוּ
הֲדַרַן עֲלָךְ כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת

רש"י

אמר ליה האויב תמו חרבות לנצח. דמשמע אע''פ שכבר מתו חרבות לנצח ואין יפה להזכירם: אפי' רבי. דעניו הוה הכא לא נהוג ענותנותא יתירא דאמר משום רבי מאיר ולא רצה לומר בהדיא אמר ר''מ: סיני עדיף. מי ששנה משנה וברייתא סדורין לו כנתינתן מהר סיני: וחד אמר עוקר הרים. דחריף ומפולפל בתורה אע''פ שאין משנה וברייתא סדורין לו כל כך: רב יוסף קרו ליה סיני לפי שהיו משניות וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני אבל לא היה מפולפל כרבה הכל צריכין למרי חטיא. כלומר רב יוסף הוא מרי חטיא שמשנה וברייתא סדורין לו מפי השמועה כנתינתן מהר סיני דמשנה וברייתא אבוהון דהלכתא אומנא לביתיה לא קרא. שלא רצה לנהוג שררה בעצמו כל אותן השנים שמלך רבה אפילו בהאי שררותא שלא רצה להביא שום אומן בתוך ביתו אלא כשהוא רוצה להקיז דם היה האומן על לביתיה דרבה ושם היה מקיז ואית דגרסי שלא רצה לנהוג שררות בעצמו כל אותן שנים שמלך רבה כלומר שלא היה לו פנאי להקיז עצמו אלא היה עוסק כל שעה בתורה לפני רבה: חזייה לאביי דגבה רישיה. כלומר ראה לו הרמת ראש: נחמני פתח. ואמור דרשא דמשמיא פסקו ליה רבותא אביי קרו ליה נחמני (ואיכא דאמרי דבלשון גנאי קרי ליה נחמני כלומר עדיין אתה תלמידו של רב נחמן): חריף ומקשה. מתוך פלפול יתירא דהוה ליה הוה מקשה ומתרץ אבל רבה בר מתנה לא הוה חריף כל כך אלא מתוך שהוא שוהה ומעיין יפה יפה מסיק אליבא דהלכתא:

תוספות

אין תוס' על עמוד זה

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר