סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

עַבְדוּת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה
תָּנוּ רַבָּנַן אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ אִם נָשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן צָרִיךְ אַתָּה לוֹמַר מַהוּ הֶדְיוֹט וְאִם עַל שִׁגְגָתוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן צָרִיךְ אַתָּה לוֹמַר מַהוּ זְדוֹנוֹ
מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וּבְיָרׇבְעָם בֶּן נְבָט דִּכְתִיב בֵּיהּ אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא הָכִי נָמֵי דְּאַשְׁרֵי הַדּוֹר הוּא שָׁאנֵי הָכָא דְּשַׁנִּי קְרָא בְּדִבּוּרֵיהּ
דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא מַאי דִּכְתִיב יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ וְגוֹ' אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה
אָמַר רָבָא אַטּוּ צַדִּיקֵי אִי אָכְלִי תְּרֵי עָלְמֵי מִי סְנֵי לְהוּ אֶלָּא אָמַר רָבָא אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה
רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא אֲמַר לְהוּ אוֹקֵימְתּוּן מַסֶּכְתָּא פְּלָן וּמַסֶּכְתָּא פְּלָן אֲמַרוּ לֵיהּ אִין אִיעַתְּרִיתוּ פּוּרְתָּא אֲמַרוּ לֵיהּ אִין דִּזְבַנַן קַטִּינָא דְּאַרְעָא קָרֵי עֲלַיְיהוּ אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁצָּלוּ פִּסְחֵיהֶם אֶחָד אֲכָלוֹ לְשׁוּם מִצְוָה וְאֶחָד אֲכָלוֹ לְשׁוּם אֲכִילָה גַּסָּה זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשׁוּם מִצְוָה צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשׁוּם אֲכִילָה גַּסָּה וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם
אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ רָשָׁע קָרֵית לֵיהּ נְהִי דְּלָא עָבֵיד מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר פֶּסַח מִי לָא קָאָכֵיל אֶלָּא מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם זֶה אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת וְזֶה אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת אֶחָד נִזְדַּמְּנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ וְאֶחָד נִזְדַּמְּנָה לוֹ אֲחוֹתוֹ זֶה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ צַדִּקִים יֵלְכוּ בָּם וְזֶה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אֲחוֹתוֹ וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם
מִי דָּמֵי אֲנַן קָאָמְרִינַן חֲדָא דֶּרֶךְ וְהָכָא שְׁנֵי דְּרָכִים אֶלָּא מָשָׁל לְלוֹט וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו הֵן שֶׁנִּתְכַּוְּונוּ לְשֵׁם מִצְוָה צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְשֵׁם עֲבֵירָה וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם
וְדִלְמָא הוּא נָמֵי לְשֵׁם מִצְוָה (הוּא מְכַוֵּין) [אִיכַּוַּון] אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הַפָּסוּק הַזֶּה לְשֵׁם עֲבֵירָה נֶאֱמַר
וַיִּשָּׂא לוֹט וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶת עֵינָיו וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן [וְגוֹ'] אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי וַיַּרְא וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר אֶת כׇּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי
וְהָא מֵינָס אֲנִיס תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חוֹנִי לָמָּה נָקוּד עַל וָיו שֶׁבְּקוּמָהּ שֶׁל בְּכִירָה לוֹמַר לָךְ שֶׁבְּשִׁכְבָהּ לָא יָדַע אֲבָל בְּקוּמָהּ יָדַע וּמַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד מַאי דַּהֲוָה הֲוָה נָפְקָא מִינַּהּ דִּלְפַנְיָא אַחֲרִינָא לָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִישְׁתֵּי
דָּרֵשׁ רַבָּה מַאי דִּכְתִיב אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז זֶה לוֹט שֶׁפֵּירַשׁ מֵאַבְרָהָם וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן שֶׁהֵטִיל מִדְיָנִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַמּוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'
דָּרֵשׁ רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד (וּ)בְּכׇל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד זֶה לוֹט שֶׁנִּפְרָד מֵאַבְרָהָם (וּ)בְּכׇל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע שֶׁנִּתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת דִּתְנַן עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אֲסוּרִין אִיסּוּר עוֹלָם
וְאָמַר עוּלָּא תָּמָר זִנְּתָה וְזִימְרִי זִינָּה תָּמָר זִנְּתָה יָצְאוּ מִמֶּנָּה מְלָכִים וּנְבִיאִים זִימְרִי זִינָּה נָפְלוּ כַּמָּה רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק גְּדוֹלָה עֲבֵירָה לִשְׁמָהּ מִמִּצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁנֶּאֱמַר תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ מַאן נִינְהוּ נָשִׁים בָּאֹהֶל שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה
אִינִי וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ אֵימָא כְּמִצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁבַע בְּעִילוֹת בָּעַל אוֹתוֹ רָשָׁע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב וְגוֹ' וְהָא קָא מִיתְהַנְיָא מֵעֲבֵירָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אֲפִילּוּ טוֹבָתָם שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ שֶׁבִּשְׂכַר אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם קׇרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק הָרָשָׁע זָכָה וְיָצְתָה מִמֶּנּוּ רוּת דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא רוּת בַּת בְּנוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן בֶּן בְּנוֹ שֶׁל בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִנַּיִן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ אֲפִילּוּ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה מֵהָכָא דְּאִילּוּ בְּכִירָה דִּקְרָיתֵיהּ מוֹאָב אֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָם מִלְחָמָה מִלְחָמָה

רש"י

עבדות אני נותן לכם. שהשררות עבדות הוא לו לאדם לפי שמוטל עליו עול רבים: אשר. כמו אשרי: צריך אתה לומר מהו הדיוט. בתמיה כלומר אם המלך שאין לבו כפוף מרגיש ומביא קרבן על שגגתו כ''ש שהדיוטות מרגישין שלבם כפופים: מהו על זדונו. בתמיה כלומר אם על שגגתו מרגיש כ''ש שמרגיש על זדונו וחוזר בתשובה: שאני הכא דשני קרא בדבוריה. דבאידך כתיב אם כל עדת ישראל ישגו אם הכהן המשיח אם נפש והכא כתיב אשר נשיא יחטא ודאי אשרי משמע: אשריהם לצדיקים. כלומר אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעולם הבא בעולם הזה כלומר שמגיע אליהם צרות לצדיקים בעולם הזה כדרך שמגיע לרשעים בעוה''ב: אוי. כמו ווי דהכא לא כתיב אשר דמשמע אוי להם לרשעים שמגיע אליהם טובות בעולם הזה כדרך שמגיע טובות לצדיקים בעולם הבא דרעה היא לרשעים כדכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו וגו' (דברים ז): צדיקים אי אכלי תרי עלמי מי סני להו. מי שנאוי הוא להם [כלומר כלום רע להם] לצדיקים שאוכלים שני עולמות שיש להם טובה בעוה''ז ובעוה''ב: אלא אמר רבא אשריהם לצדיקים שמגיע להם. טובות כמעשה הרשעים שבעוה''ז שיש להם טובה כדכתיב ומשלם לשונאיו דכך מגיע לצדיקים בעוה''ז אשריהם שיש להם טובה בעולם הזה ולעוה''ב: ואוי להם לרשעים שמגיע להם. צרות כמעשה הצדיקים שבעולם הזה [דמשמע שבאים עליהם צרות כמו שבאים על הצדיקים בעוה''ז] דהקב''ה עושה כדי לגבות [חובם] מהצדיקים בעוה''ז כדי שיהא להם שכר טוב בעוה''ב דכך מצינו צרות לרשעים בעוה''ז אוי להם שאין להם טובה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא: אוקימתון מסכתא פלן. כלומר יש לכם מסכתא סדורה בפיכם מסכתא פלוני ופלוני: איעתריתו פורתא. כלומר יש לכם עושר ואין לכם לטרוח אחר מזונות ויש לכם פנאי לעסוק תדיר בתורה: אמרו לו אין דזבנן. לכל חד וחד מינן קטינא דארעא ומתזנינן מינה ברווחא: קרי עלייהו אשריהם לצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים שבעוה''ז. דאכלי צדיקים תרי עלמי: לשם אכילה גסה. שלא לשום מצוה אלא נתכוין לאוכלו לשם קנוח סעודה: מי דמי אנן קאמרינן חד דרך. דזה ילך בה וזה יכשל בה: והכא שני דרכים. דלזה נזדמנה לו אשתו ולזה נזדמנה לו אחותו: נפשע. נמרד שמרד בו שפירש ממנו: מקרית עוז. עוז כמו עז אברהם כדכתיב אל צור חוצבתם (ישעיה נא): שהטיל מדינים. בינו ובין בני ישראל כבריחים שנועלים שהחיצונים אינם יכולין ליכנס לפנים וכך אין עמוני ומואבי יכולין להתערב בישראל דכתיב לא יבא עמוני ומואבי: לתאוה. של עבירה יבקש נפרד: זה לוט. דכתיב ביה ויפרדו איש מעל אחיו: יתגלע. כמו לפני התגלע (משלי יז) לשון גלוי: תמר זנתה. ונתכוונה לשום מצוה כדי להעמיד זרע מן הצדיקים כדכתיב כי ראתה כי גדל שלה: זמרי זינה. ונתכוון לשם עבירה: מדקאמר גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה מכלל דמצוה שלא לשמה גריעותא הוא והא אמר רב יהודה וכו': אלא אימא גדולה עבירה לשמה. כלומר לשום מצוה כמצוה שלא לשמה: בין רגליה כרע נפל שכב. בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד הרי שבעה: נתכוונה לשם מצוה. כדי להתיש כחו ותהא יכולה להורגו: מ''ב קרבנות. ג''פ ז' מזבחות פר ואיל במזבח: יצאה ממנו רות. שיצא ממנה דוד שריוה להקב''ה בשירות ובתשבחות (ברכות ז: ב''ב יד:): דקרייה מואב. משמע מאבי:

תוספות

אין תוס' על עמוד זה

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר