|
טקסט הדף מנוקד
מַתְנִי' נָטַל מִמֶּנָּה עֵצִים אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה הִסִּיק בָּהֶן אֶת הַתַּנּוּר אִם חָדָשׁ יוּתַּץ וְאִם יָשָׁן יוּצַן אָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה
נִתְעָרְבָה בַּאֲחֵרוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת בַּהֲנָאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח אָמְרוּ לוֹ אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה נָטַל הֵימֶנָּה כַּרְכֵּור אָסוּר בַּהֲנָאָה אָרַג בּוֹ אֶת הַבֶּגֶד אָסוּר בַּהֲנָאָה נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים וַאֲחֵרִים בַּאֲחֵרִים כּוּלָּן אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח אָמְרוּ לוֹ אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה גְּמָ' וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא בְּהָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם דִּבְעִידָּנָא דְּקָא גָמְרָה פַּת קָלֵי לַהּ אִיסּוּרָא אֲבָל כַּרְכֵּור דְּאִיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ אֵימָא מוֹדֵי לְרַבָּנַן וְאִי אַשְׁמְעִינַן כַּרְכֵּור בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנַן אֲבָל פַּת אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר צְרִיכָא אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר זְעֵירִי הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר לִי אַבָּא בַּר רַב חִסְדָּא הָכִי אָמַר זְעֵירִי הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פַּת אֲבָל חָבִית לָא וְרַב חִסְדָּא אָמַר אֲפִילּוּ חָבִית מוּתֶּרֶת הָהוּא גַּבְרָא דְּאִיתְעָרַב לֵיהּ חָבִיתָא דְּיֵין נֶסֶךְ בְּחַמְרֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא אֲמַר שְׁקוֹל אַרְבַּע זוּזֵי וּשְׁדִי בְּנַהֲרָא וְנִשְׁתְּרֵי לָךְ מַתְנִי' כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ קִירְסֵם וְזֵירֵד נָטַל מִמֶּנָּה מַקֵּל אוֹ שַׁרְבִיט אֲפִילּוּ עָלֶה הֲרֵי זֹה בְּטֵלָה שִׁיפָּהּ לְצׇרְכָּהּ אֲסוּרָה שֶׁלֹּא לְצׇרְכָּהּ מוּתֶּרֶת גְּמָ' אוֹתָן שְׁפָאִין מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶן פְּלִיגִי בַּהּ רַב הוּנָא וְרַבִּי חִיָּיא בַּר רַב חַד אָמַר אֲסוּרִין וְחַד אָמַר מוּתָּרִין תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר מוּתָּרִין דְּתַנְיָא גּוֹי שֶׁשִּׁיפָּה עֲבוֹדָה זָרָה לְצׇרְכּוֹ הִיא וּשְׁפָאֶיהָ מוּתָּרִין לְצׇרְכָּהּ הִיא אֲסוּרָה וּשְׁפָאֶיהָ מוּתָּרִין וְיִשְׂרָאֵל שֶׁשִּׁיפָּה עֲבוֹדָה זָרָה בֵּין לְצׇרְכָּהּ בֵּין לְצׇרְכּוֹ הִיא וּשְׁפָאֶיהָ אֲסוּרִין אִיתְּמַר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה רַב אָמַר צָרִיךְ לְבַטֵּל כׇּל קֵיסָם וְקֵיסָם וּשְׁמוּאֵל אָמַר עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ בְּטֵלָה אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ אַדְּרַבָּה דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ מִי מְבַטְּלָא אֶלָּא הָכִי קָאָמַר אֵין עֲבוֹדָה זָרָה צְרִיכָה לְבַטֵּל אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר עוֹבְדִין לִשְׁבָרִין וּמַר סָבַר אֵין עוֹבְדִין לִשְׁבָרִין לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא עוֹבְדִין לִשְׁבָרִין וְהָכָא בְּשִׁבְרֵי שְׁבָרִים קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר שִׁבְרֵי שְׁבָרִים אֲסוּרִין וּמָר סָבַר שִׁבְרֵי שְׁבָרִים מוּתָּרִין וְאִי בָּעֵית אֵימָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא שִׁבְרֵי שְׁבָרִים מוּתָּרִין וְהָכָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל חֻלְיוֹת וּבְהֶדְיוֹט שֶׁיָּכוֹל לְהַחְזִירָהּ קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר כֵּיוָן דְּהֶדְיוֹט יָכוֹל לְהַחְזִירָהּ לָא בָּטְלָה וּמַר סָבַר אֵין עֲבוֹדָה זָרָה בְּטֵלָה אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָהּ דְּהַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ הָא לָאו גְּדִילָתָהּ הִיא וְאֵין צְרִיכָה לְבַטֵּל הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַצְּלָמִים מַתְנִי' רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שָׁלֹשׁ אֲבָנִים זוֹ בְּצַד זוֹ בְּצַד מַרְקוּלִיס אֲסוּרוֹת וּשְׁתַּיִם מוּתָּרוֹת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שֶׁנִּרְאוֹת עִמּוֹ אֲסוּרוֹת וְשֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ מוּתָּרוֹת גְּמָ' בִּשְׁלָמָא רַבָּנַן קָסָבְרִי עוֹבְדִין לִשְׁבָרִים נִרְאוֹת עִמּוֹ דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִינֵּיהּ נְפַל אֲסוּרוֹת שֶׁאֵין נִרְאוֹת עִמּוֹ מוּתָּרוֹת אֶלָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַאי קָסָבַר אִי עוֹבְדִין לִשְׁבָרִין אֲפִילּוּ תַּרְתֵּי נָמֵי לִיתְּסַר אִי אֵין עוֹבְדִין לִשְׁבָרִים אֲפִילּוּ תְּלָת נָמֵי לָא אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּיָדוּעַ שֶׁנָּשְׁרוּ מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי הַכֹּל אֲסוּרוֹת וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר אֵין עוֹבְדִין לִשְׁבָרִים הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה זָרָה דְּלָאו הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ אֲבָל הָכָא דְּמֵעִיקָּרָא תַּבּוֹרֵי מִיתַּבְּרִי הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ כִּי פְּלִיגִי בִּסְתָמָא רש"ימתני' כרכור. דויל''ו בלע''ז: גמ' בהא קאמר ר''א. דיש פדיון: ל''ש. דיש פדיון: אלא פת. משום דלא מנכרא ביה איסור ממש: אבל חבית. של יין נסך שנתערבה בחביות של היתר כולן אסורות בהנאה ואין לה תקנה בהולכת הנאה לים המלח להתיר ולהמכר כל חבית לבדה או להשקות מהן לחמרים עובדי כוכבים משום דאיתיה לאיסור בעיניה אבל מוכרן כולן חוץ מדמי יין נסך שבהן דהשתא לא מתהני מחבית דאיסורא: ונשתרי לך. בהנאה למכרן לבד לבד או לעשות מהן כביסה או להשקות מהן לעובדי כוכבים ולא דמיא הך מילתא לפלוגתא דרשב''ג ורבנן דפליגי בפ' בתרא (לקמן עד.) ביין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב''ג אומר מוכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו דהתם תרוייהו סבירא להו כרבנן דהכא דאין פדיון ליין נסך ומיהו כי מזבין ליה חוץ מדמי יין נסך שבו לא מיתהני מיין נסך מידי משום דליתיה לאיסורא בעיניה: מתני' כיצד מבטלה. לאשירה: קירסם. קיסמין יבשין שבאילן נטל לצרכו לשרוף: זרד. זרודין לחין שבה: לצרכה. לייפותה: גמ' אותן שפאים. ששיפה לצרכה ולא בטלה: מה תהא עליהן. שפאין מי בטילי או לאו: ישראל ששיפה כו' אסור. שאין ישראל מבטל עבודת כוכבים: רב אמר. אע''פ שנשתברה מאליה צריכה ביטול וכל קיסם וקיסם נעשית עבודת כוכבים בפני עצמה הלכך לא סגי לחד בביטולא דחבריה: אין עבודת כוכבים צריכה לבטל אלא כשהיא דרך גדילתה. אבל זו שנשתברה בטלה מעצמה דמימר אמר איהי נפשה לא מצלה לההוא לגברא מצלה ליה: לא דכ''ע עובדין לשברים. שנשתברו מאליהן והא דאמר שמואל בריש פירקין (דף מא.) אפי' שברי עבודת כוכבים מותרין בהנאה למוצאן התם הוא דלא חזינן לה דנשתברה מאיליה דאמרינן עובד כוכבים שברן ואזלינן בתר רובא דהא עבודת כוכבים דנשתברה מאיליה לא שכיחא: והכא. דקאמר רב כל קיסם וקיסם לשון שברי שברים כגון דנשתברו שברים לשברים ובשברי שברים הוא דפליג שמואל עילויה: ה''ג ואיבעית אימא דכ''ע אין עובדין לשברי שברים והכא בעבודת כוכבים שהיתה של חוליות דקין והרי הן כשברי שברים ונפלה ונתפרקו חליותיה עסקינן: והדיוט יכול להחזירה. שאין צריכה אומן: אין עבודת כוכבים. שנשתברה צריכה לבטל: אלא דרך גדילתה. כשהיא קיימא כגון נבייה דמתני' דשברי שברים הן שנופל עלה אחר עלה א''כ העלה עצמו משתבר לכמה שברים ואפ''ה אסור משום דדרך גדילתה היא דהיינו אורחה כל שתא אבל הכא לאו היינו אורחיה ליפול ולהתפרק הלכך בטלה: מתני' רבי ישמעאל: זו בצד זו. וכ''ש אחת ע''ג שתים דזהו עיקר מרקוליס ותחלתו: בצד מרקוליס. מרקוליס גדול שכבר עבדוהו וזרקו עליו אבנים הרבה: שתים מותרות. ובגמרא מפרש טעמא: שנראות עמו. דנראה שנפלו משם אסורות בין ג' בין שתים: ושאין נראין עמו. אין סמוכות לו מותרות ואפי' ג': גמ' עובדין לשברים. כל האבנים הנזרקות שם נתוספו על המרקוליס ונעשה גדול עבודת כוכבים וכשהן נושרות הוו שברי עבודת כוכבים והשתא לא חשיב להו תקרובת אלא עבודת כוכבים בפני עצמה: מעיקרא תבורי מיתברי. שאינן מחוברות ודרכן ליפול: תוספותארג בו את הבגד אסור בהנאה. בירושלמי דפירקין פריך מ''ש מיין נסך דאמרי' ימכר חוץ מדמי יין נסך שבו דה''נ ימכר חוץ מדמי איסור שבו והכי איתא התם א''ר חגי כד נחתית מן אילפא אשכחי' ר' יעקב בר אחא יתיב מקשי נטל הימנה כרכר אסור בהנייה ארג בו את הבגד אסור בהנייה ותנינן ימכר כולו לעובד כוכבים חוץ מדמי יין נסך שבו א''ר יעקב בר אחא חגי קשיתא חגי קיימא מאי כדון תמן אין דרך בני אדם ליקח מן העובד כוכבים ברם הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן העובד כוכבים פירוש ולפיכך אסור למכרו לעובד כוכבים דחיישינן שמא ימכרנו לישראל התם אין דרך ליקח מן העובד כוכבים יין וכן י''ל באפה בו את הפת דרך ליקח פת מן העובד כוכבים: שקול ארבע זוזי כו'. ולמוכרן כל אחד בפני עצמו אמר לו כן כדפירש רש''י: לא דכ''ע עובדין לשברים. פי' בקונטרס והא דאמר שמואל בריש פירקין (דף מא.) אפי' שברי עבודת כוכבים מותרין בהנאה למוצאן התם לא חזינן דנשתברה מאיליה דאמרינן עובד כוכבים שברן והכא מיירי בראינוה שנשתברה ולא שברה העובד כוכבים וקשה דא''כ מאי מקשה לעיל (דף מא:) לרשב''ל מראש דגון שאני התם שלא שברה עובד כוכבים דהא רשב''ל ושמואל קמו בחד שיטה בשברי עבודת כוכבים לכן נראה לפרש דהכא מיירי שדרכה לנשר קיסמין וענפים תדיר ואין מניחין לעובדה בכך ולכך יש לאסור הקיסמין הנופלים ממנה עוד י''ל דהתם מיירי בשברים שמצאן לבדן בלא עיקר עבודת כוכבים אבל הכא מיירי שכל השברים ביחד ובכי האי גוונא אמר עובדין לשברים ומ''מ לפי זה קשיא מאי פריך לעיל מראש דגון דהא הוו התם כל השברים יחד אבל התם לא היה דרכה לישבר וא''כ אפי' עיקר עבודת כוכבים קיים מותר דמימר אמר איהי לא אצלה נפשה: מתני' רבי ישמעאל: אפילו תרתי נמי ליתסרו. ה''ה דהוה מצי למימר אפי' חדא נמי ליתסר אלא משום דבמתני' נקט שתים מותרות נקט נמי הכא שתים: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|