|
טקסט הדף מנוקד
סְתָם יֵינָם אָסוּר בַּהֲנָאָה וּמְטַמֵּא טוּמְאַת מַשְׁקִין בִּרְבִיעִית הַמַּפְקִיד יֵינוֹ אֵצֶל גּוֹי אָסוּר בִּשְׁתִיָּה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה
וְהָתְנַן הַמַּפְקִיד פֵּירוֹתָיו אֵצֶל גּוֹי הֲרֵי הֵן כְּפֵירוֹתָיו שֶׁל גּוֹי לִשְׁבִיעִית וּלְמַעֲשֵׂר כְּגוֹן שֶׁיִּיחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית אִי הָכִי בִּשְׁתִיָּה נָמֵי לִישְׁתְּרֵי דְּהָא רַבִּי יוֹחָנָן אִקְּלַע לְפָרוֹד אָמַר כְּלוּם יֵשׁ מִשְׁנַת בַּר קַפָּרָא תְּנָא לֵיהּ רַבִּי תַּנְחוּם דְּמִן פָּרוֹד הַמַּפְקִיד יֵינוֹ אֵצֶל גּוֹי מוּתָּר בִּשְׁתִיָּה קָרֵי עֲלֵיהּ מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּ שָׁם יְהוּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא שָׁם יְהוּ פֵּירוֹתָיו אָמַר רַבִּי זֵירָא לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא רַבָּנַן דְּתַנְיָא אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַשּׂוֹכֵר בַּיִת בַּחֲצֵירוֹ שֶׁל גּוֹי וּמִלְּאוּהוּ יַיִן וּמַפְתֵּחַ אוֹ חוֹתָם בְּיַד יִשְׂרָאֵל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִין אָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר זְעֵירִי וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא אֲמַר לִי אַבָּא בַּר חָמָא הָכִי אָמַר זְעֵירִי הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַכֹּל מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם אֶחָד חוּץ מִן הַיַּיִן שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם אֶחָד וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ יַיִן מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם אֶחָד וְלָא פְּלִיגִי הָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא כְּרַבָּנַן אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַכֹּל מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם חוּץ מִן הַיַּיִן שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ יַיִן מִשְׁתַּמֵּר בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם וְתַרְוַיְיהוּ כְּרַבָּנַן מָר סָבַר כִּי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּחוֹתָם אֶחָד אֲבָל בְּחוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם שָׁרוּ וּמָר סָבַר אֲפִילּוּ חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם אָסְרִי הֵיכִי דָּמֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם אָמַר רָבָא אַגָּנָא דְּפוּמָּא דְּחָבִיתָא שְׁרִיקָא וַחֲתִימָא הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם וְאִי לָא לָא דִּיקּוּלָא וּמִיהַדַּק הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם לָא מִיהַדַּק לָא הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם נוֹד בְּדִיסַקַּיָּא חֲתִימַת פִּיו לְמַטָּה הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם פִּיו לְמַעְלָה לָא הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם וְכִי כַּיִיף פּוּמֵּיהּ לְגָיו וְצַיִיר וַחֲתִים הָוֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם תָּנוּ רַבָּנַן בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים יַיִן שֶׁל עֵין כּוּשִׁי אָסוּר מִפְּנֵי בִּירַת סְרִיקָא וְשֶׁל בַּרְקָתָא אָסוּר מִפְּנֵי כְּפַר פַּרְשַׁאי וְשֶׁל זַגְדוֹר אָסוּר מִפְּנֵי כְּפַר שָׁלֵים חָזְרוּ לוֹמַר חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת סְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת מֵעִיקָּרָא מַאי סְבוּר וּלְבַסּוֹף מַאי סְבוּר מֵעִיקָּרָא סְבוּר אֵין כּוּתִי מַקְפִּיד עַל מַגַּע גּוֹי לָא שְׁנָא פְּתוּחוֹת וְלָא שְׁנָא סְתוּמוֹת וּלְבַסּוֹף סְבוּר כִּי לָא קָפֵיד אַפְּתוּחוֹת אַסְּתוּמוֹת מִקְפָּיד קָפֵיד וּסְתוּמוֹת מוּתָּרוֹת וּרְמִינְהִי רש"י
סתם יינם אסור בהנאה. משום גזירת יין נסך: ומטמא טומאת משקין. מטמא טומאת אוכלין ומשקין כתורת משקין טומאת שרץ שאינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלין ומשקין ושיעורן לקבל טומאה ברביעית הלוג ככל טומאת משקין: והתנן המפקיד פירותיו אצל העובד כוכבים הרי הן כפירותיו. למעשרות ולשביעית דחשידי לחלופי וה''נ דלמא חלפיה והאי חמרא דעובד כוכבים הוא: שייחד לו קרן זוית. ומסר לו מפתח או עשה חותם: פרוד. מקום של בר קפרא הוא ונפטר בר קפרא: שיפול העץ. ששכן שם תלמידי חכמים: שם יהו ס''ד. שהוא עצמו ימצא שם והא שכיב ליה: אלא שם [יהו פירותיו]. ימצאו פירות העץ שנשרו ממנו אף כאן הצריך לדברי חכמים ישאל את בני העיר ששומעין ולמדין ממנו ומלמדים אותן לאחרים: מפתח או חותם ר''א מתיר. אף בשתיה: וחכמים אוסרין. לעשות כן ואי עבד שרי בהנאה כדאמרינן לעיל: ותרוייהו כרבנן. דאי כר''א בחותם אחד נמי שרי: אגנא אפומא דחביתא. כפה מזרק ע''פ החבית: שריקא. טח בטיט ודיבק סביבות פי המזרק לדופני החבית: דיקולא. כפה סל ע''פ חבית והחבית מגופה דהיינו ב' חותמות מגופת החבית שדבוקה בחבית ונתייבשה וסל כפוי עליה: ומיהדק. נכנס בדוחק פי הסל לבלוע את החבית הוי חותם בתוך חותם ולא טרח לזיופי כולי האי: לא מיהדק. נוח ליטלו הוי כמאן דליתיה: נוד. של עור מלא יין וקשור ומונח בתוך דיסקיא של עור: פיו. של נוד: למטה. בתוך דיסקיא: הוי חותם בתוך חותם. דטרח להפוך ולהתיר קשר הדיסקיא וקשר הנוד ולחזור ולקשרה כולי האי לא טרח: ואי כייף פומיה. של נוד לגיו וצייר וחותם כעין שקושרין נודות שלנו של שמן שלאחר שקושרים אותו מכניסין פי הנוד כשהוא קשור בתוכו ועוד קושרים אותה פעם אחרת אפי' אין דיסקיא הוי חותם בתוך חותם: עין כושי. מקום כותים: בירת סריקא. עובדי כוכבים הן וסמוכין לעין כוש: ברקתא. עיר של כותים: כפר פרשאי. עובדי כוכבים: וזגדור. כותים:
תוספות
המפקיד יינו אצל עובד כוכבים אסור בשתיה ומותר בהנאה. ובסמוך משמע שהפקידו בחותם אחד ותימה מאי קסבר ר' יהודה בן בתירא אי לא חייש לזיוף כר''א אפילו בשתיה לשתרי ואי חייש לזיוף כרבנן אפי' בהנאה ליתסר שמא נגע בו העובד כוכבים ונסכו וי''ל דרבי יהודה בן בתירא לטעמיה דאמר לקמן בפרק ר' ישמעאל (דף נט:) יין של ישראל שנגע בו עובד כוכבים מותר בהנאה חדא דאין מנסכין יין אלא בפני עבודת כוכבים ועוד שאומר לו לא כל הימנך שתאסור ייני לאונסי ואע''ג דחיישי לזיוף דנגע ביה ושתה מיניה לא החמיר כ''כ לחוש לאחלופי בשלו שיאסר גם בהנאה כיון שכל עיקר יינם אינו אסור אלא מדרבנן: דאמר רב הלכה כר''א שמתיר יין בחותם אחד. ולקמן פ''ב (דף סט: ושם) נמי אמרינן האידנא קיימא לן כר''א דלא חייש לזיופא ויש להקשות דרב אדרב דהא אמר רב לקמן (דף לט.) חבי''ת בחותם אחד אסור סימן חלב בשר יין תכלת ועוד קשה דרב אשי אמר לעיל (דף כט:) גבי חומץ ויין מבושל א''צ חותם בתוך חותם משמע הא יין גמור צריך חותם בתוך חותם וכן רבא דשקיל וטרי לקמן בסמוך היכי דמי חותם בתוך חותם משמע דס''ל דלא סגי בחותם אחד וכולה סוגיא דשמעתא מיירי בחותם בתוך חותם והיה מתרץ ר''ת דההוא דרב דלקמן מיירי בישראל חשוד וגרע מעובד כוכבים מפני שהוא בטוח שיאמינוהו ולא מירתת כ''כ וכן ההיא דרב אשי דלעיל (דף כט:) נ''מ לענין ישראל חשוד וכן רבא מפרש חותם בתוך חותם אליבא דרבנן ואפי' אליבא דהלכתא איכא נפקותא כגון ישראל חשוד וההיא דרבה בר רב הונא חתך לה לבישרא אתלתא קרנתא כשמשלחה ביד עובד כוכבים ולהכי סגי בחותם אחד וקשה קצת פר''ת דנבואה היא להעמיד כל אלו ההלכות בישראל חשוד ואנן בעובדי כוכבים קיימינן ורב אשי לעיל הזכיר חומץ ביד עובד כוכבים אין צריך חותם בתוך חותם ומשמע הא יין ביד עובד כוכבים צריך ועוד דבירושלמי משמע דההיא בעובד כוכבים איירי וגם רש''י וה''ג פירשוהו בעובד כוכבים לכך נראה לפרש דהכא והתם בעובד כוכבים איירי ויש לחלק בין שולח לחבירו ואינו חוזר ורואה חותמו להכירו דאז צריך חותם בתוך חותם דלא מרתת שסבור האחר לא יכיר החותם אבל היכא שמניחו ביד העובד כוכבים ועתיד לראות חותמו להכיר די בחותם אחד תדע שכן הוא שהרי ר''א הזכיר בדבריו המפקיד יינו אצל עובד כוכבים ובסתמא אדם דעתו לחזור שם להכיר חותמו וסתמו אבל רב אשי דלעיל הזכיר בדבריו חומץ שלנו ביד עובד כוכבים משמע ששולחו ביד עובד כוכבים ורבא נמי אשכחן לקמן דקאמר נוד בדיסקיא ופיו למטה ואיהו גופיה אמר בפ' בתרא (לקמן עד:) כי הוה משדר גולפי להרפניא סחיף להו אפומייהו וחתים להו אבירצייהו ומלתיה דרב לקמן (דף לט.) מיירי בשולח ביד עובד כוכבים כפרש''י וה''ג: ולא פליגי הא ר''א והא רבנן. פירוש לא פליגי אליבא דחד תנא אלא מר סבר כר''א ומר סבר כרבנן א''נ לא פליגי וכולהו כר''א קיימי דפסק רב כוותיה אלא מר מפרש מילתיה דר''א ומר מפרש מילתייהו דרבנן וא''ת ורבי אלעזר היכי קאי כר''א הא ר''א גופיה קאמר בפ''ק דנדה (דף ח.) דאין הלכה כר''א בכולהו סידרי אלא בארבע וי''ל דשאני הכא דקאי ר''מ כוותיה לקמן פרק ר' ישמעאל (דף סא.) בברייתא דאמר הלוקח בית וכו' וכה''ג משני תלמודא התם בפ''ק דנדה (שם:): ותרוייהו כרבנן. וא''ת אימור דרבי יוחנן סבר כר''א ומפתח וחותם דקתני בברייתא ר''ל תרוייהו דהשתא הוי חותם בתוך חותם וי''ל דתלמודא משמע ליה דמפתח וחותם דקתני בברייתא לא משום דבעינן תרוייהו מדלא קאמר שתי מפתחות או ב' חותמות אלא מפתח או חותם קאמר וגם יש גורסים מפתח או חותם: סתומות מותרות. ואף על פי שאין לך סתומות שלא יהו פתוחות מתחלה מכל מקום כיון שדעתו לסתמן להתקיים למכור לישראל מנטר קא נטר להו שפיר ואינו חפץ שיחשדוהו ישראל כלל:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|