סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

לְבֵי תוֹרְתָּא פְּגַעוּ בֵּיהּ גַּנָּבֵי אֲמַרוּ לֵיהּ לְאָן קָאָזְלַתְּ אָמַר לָהֶן לְפוּמְבְּדִיתָא כִּי מְטָא לְבֵי תוֹרְתָּא פָּרֵישׁ אֲמַרוּ לֵיהּ תַּלְמִידָא דִּיהוּדָה רַמָּאָה אַתְּ אֲמַר לְהוּ יָדְעִיתוּ לֵיהּ יְהֵא רַעֲוָא דְּלִיהְווֹ הָנְהוּ אִינָשֵׁי בְּשַׁמְתֵּיהּ
אֲזַלוּ עֲבַדוּ גְּנֵיבָתָא עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין וְלָא אַצְלַחוּ כֵּיוָן דַּחֲזוֹ אֲתוֹ כּוּלְּהוּ תְּבַעוּ שַׁמְתַּיְיהוּ וַהֲוָה בְּהוּ חַד גִּירְדְּנָא דְּלָא אֲתָא לְשָׁרוֹיֵה שַׁמְּתֵיהּ אַכְלֵיהּ אַרְיָא הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי גִּירְדָּנָא דְּלָא טַיְיזָן שַׁתָּא בְּצִירָ[א] מִשְּׁנֵי[הּ]
תָּא חֲזִי מָה בֵּין גַּנָּבֵי בָבֶל וְלִסְטִין דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מַתְנִי' בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְּיַילֵּד אֶת הַנׇּכְרִית מִפְּנֵי שֶׁמְּיַלֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲבָל נׇכְרִית מְיַלֶּדֶת בַּת יִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נׇכְרִית אֲבָל נׇכְרִית מְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְּיַילֵּד אֶת הַנׇּכְרִית מִפְּנֵי שֶׁמְּיַלֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה וְנׇכְרִית לֹא תְּיַילֵּד אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נׇכְרִית מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁאֲחֵרוֹת עוֹמְדוֹת עַל גַּבָּהּ אֲבָל לֹא בֵּינָהּ לְבֵינָהּ וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילּוּ אֲחֵרוֹת עוֹמְדוֹת עַל גַּבָּהּ נָמֵי לָא דְּזִימְנִין דְּמַנְּחָא לֵיהּ יְדָא אַפּוּתֵאּ וְקָטְלָא לֵיהּ וְלָא מִתְחֲזֵי
כִּי הָהִיא אִיתְּתָא דַּאֲמַרָה לַחֲבֶרְתַּהּ מוֹלְדָא יְהוּדַיָּיתָא בַּת מוֹלְדָא יְהוּדַיָּיתָא אֲמַרָה לַהּ נְפִישִׁין בִּישָׁתָא דְּהַהִיא אִיתְּתָא דְּקָא מַשְׁפֵּילְנָא מִינַּיְיהוּ (דְּמָא) כִּי אוּפְיָא דְּנַהֲרָא
וְרַבָּנַן אֲמַרוּ לָךְ לָא הִיא בְּמִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דְּאוֹקֵימְתַּהּ
בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק תָּנוּ רַבָּנַן בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נׇכְרִית מִפְּנֵי שֶׁמְּגַדֶּלֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה וְנׇכְרִית לֹא תָּנִיק אֶת בְּנָהּ שֶׁל בַּת יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדָה עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נׇכְרִית מְנִיקָה אֶת בְּנָהּ שֶׁל בַּת יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁאֲחֵרוֹת עוֹמְדוֹת עַל גַּבָּהּ אֲבָל לֹא בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילּוּ אֲחֵרוֹת עוֹמְדוֹת עַל גַּבָּהּ נָמֵי לָא דְּזִימְנִין דְּשָׁיְיפָא לֵיהּ סַמָּא לְדַד מֵאַבָּרַאי וְקָטְלָא לֵיהּ
וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן מְיַלֶּדֶת בְּהַהִיא קָאָמְרִי רַבָּנַן דִּשְׁרֵי דְּלָא אֶפְשָׁר מִשּׁוּם דַּאֲחֵרוֹת רוֹאוֹת אוֹתָהּ אֲבָל מְנִיקָה דְּאֶפְשָׁר דְּשָׁיְיפָא לֵיהּ סַם לְדַד מֵאַבָּרַאי וְקָטְלָא לֵיהּ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר
וְאִי אַשְׁמְעִינַן מְנִיקָה בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר דְּאָסוּר מִשּׁוּם דְּשָׁיְיפָא לֵיהּ סַם לְדַד מֵאַבָּרַאי וְקָטְלָא לֵיהּ אֲבָל מְיַלֶּדֶת דְּלָא אֶפְשָׁר הֵיכָא דַּאֲחֵרוֹת עוֹמְדוֹת עַל גַּבָּהּ אֵימָא מוֹדֵי לְהוּ לְרַבָּנַן צְרִיכָא
וּרְמִינְהוּ יְהוּדִית מְיַלֶּדֶת אֲרַמִּית בְּשָׂכָר אֲבָל לֹא בְּחִנָּם אָמַר רַב יוֹסֵף בְּשָׂכָר שְׁרֵי מִשּׁוּם אֵיבָה
סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר אוֹלוֹדֵי נׇכְרִית בְּשַׁבְּתָא בְּשָׂכָר שְׁרֵי מִשּׁוּם אֵיבָה אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי יָכְלָה לְמֵימַר לַהּ דִּידַן דִּמְינַטְּרִי שַׁבְּתָא מְחַלְּלִינַן עֲלַיְיהוּ דִּידְכוּ דְּלָא מְינַטְּרִי שַׁבְּתָא לָא מְחַלְּלִינַן
סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר אוֹנוֹקֵי בְּשָׂכָר שְׁרֵי מִשּׁוּם אֵיבָה אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי יָכְלָה לְמֵימַר אִי פְּנוּיָה הִיא בָּעֵינָא לְאִינְּסוֹבֵי אִי אֵשֶׁת אִישׁ הִיא לָא קָא מִזְדַּהַמְנָא בְּאַפֵּי גַּבְרַאי
סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר הָא דְּתַנְיָא הַגּוֹיִם וְרוֹעֵי בְּהֵמָה דַּקָּה לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין אַסּוֹקֵי בְּשָׂכָר שְׁרֵי מִשּׁוּם אֵיבָה
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי יָכוֹל לוֹמַר לוֹ קָאֵי בְּרִי אַאִיגָּרָא אִי נָמֵי נְקִיטָא לִי זִימְנָא לְבֵי דַוָּאר
תָּנֵי רַבִּי אֲבָהוּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הַגּוֹיִם וְרוֹעֵי בְּהֵמָה דַּקָּה לֹא מַעֲלִין

רש"י

לבי תורתא. מקום: תלמידא דיהודה רמאה את. תלמידו של רב יהודה הוה וקרו ליה רמאה כלומר ממנו למדת לרמותינו ליסטין ישראל היו: ידעיתו ליה. שהוא רמאי: בשמתיה. לפי שהיה אדם גדול ושמתיה חיילא לייטינהו בשמתיה: [גרדנא. אורג]: גרדן דלא טייזן. עניו סתם גרדן אין לו בושת פנים: גנבי דבבל. שפגעו ברב מנשי נתפקרו לחרף אדם גדול: ולסטין דארץ ישראל. שפגעו בתלמידי ר''ע ספרו בשבחו ואע''פ שסתם לסטין פרוצין מגנבים להודיעך שבחה של א''י: מתני' מניקה בנה של ישראל ברשותה. דישראלית אבל לא תמסרנו להוליכו בביתה שלא תהרגנו: גמ' עובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל. ואפילו אחרות ישראליות עומדות על גבה: אפותא. על מצחו של תינוק מקום שמוחו של תינוק רופס: ולא מתחזי. לא מינכרא שהרגתו: נפישן בישתא דההיא איתתא. כך וכך רעות יבואו עליך כמנין שהשפלתי מהן והרגתי בהן: כי אופיא דנהרא. אשקומא: ורבנן. קסברי בזמן שאחרות עומדות על גבה שרי אמרי לך במילתא בעלמא הוא דאוקימתה: דשייפא סמא. סם המות שפה בדדיה: ולא מיתחזי מאבראי. לא גרס הכא עד לקמיה: ואחרות רואות. דאי מנחא ידא אפותא חזי ליה דאגב דחשידי יהבי ישראליות עינייהו עלה ומירתתא אבל מניקה דאפשר דשייפא סמא לדד מאבראי קודם שתכנס לבית ישראל אימא מודו ליה לר''מ: בשכר שרי משום איבה. ומתני' בחנם קמיירי דמצי לאישתמוטי ולמימר צריכה אני לשכר מזונותיי: אולודי עובדת כוכבים בשבתא שרי. בשכר כבחול משום איבה דהא אינהו חזו דמיילדין לנשי דידן בשבת כבחול: אסוקי בשכר. שרי כו': קאי ברי אאיגרא. ואם לא אורידנו ימות ונוח לי להפסיד שכרי ולהצילו: נקיטא לי זימנא לבי דואר. השלטון קבע לי זמן ליום וועד ואם לא אלך יצא שכרי בהפסדי:

תוספות

גירדנא דלא טייזן. פ''ה עניו כי סתם גירדן עז פנים הוא ובערוך גריס גירדנא דלטייה קללה כלומר דלייט מזליה שתא בצרא משניה כלומר בתר ענייא אזל עניותא: עובדת כוכבים מניקה בנה של ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה אבל לא בינו לבינה. פירוש ואפילו ברשות הישראלית דפלוגתא דהנקה דומיא דמילדת ומילדת סתמא ברשות ישראל היא ואפ''ה אינו שרי אלא באחרות עומדות על גבה ומיהו בישראל יוצא ונכנס שרי דעומד על גביו קרינא ביה כדמוכח פרק רבי ישמעאל (לקמן דף סא.) ואם כן צריך ליזהר שלא להניח ישראלית ההולכת חוץ לעיר את בנה יחידי בבית ביד מינקת עובדת כוכבים אם אין ישראלית בעיר יוצאות ונכנסות תמיד שם ואפ''ה מזמן שכיבה ואילך אסור להניחו יחיד ועל תינוק ותינוקת שמשהין בבית העובד כוכבים יחידים לרפאותן הורה ר''י דאסור מכמה עניינים שהם חשודים על שפיכות דמים ואפילו הם גדולים קצת ימשיכו' למינות ירושלמי עובדת כוכבים מניקה בנה של ישראל דכתיב (ישעיה מט) והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך תני יונק התינוק והולך מן העובדת כוכבים ומבהמה טמאה ומביאין לו חלב מ''מ ואין חוששין לא משום שקץ ולא משום טומאה: ורמינהו יהודית מילדת עובדת כוכבים וכו'. והמקשה לא עלה בדעתו להעמיד המשנה בחנם משום דתלי טעמא מפני שמילדת בן לעבודת כוכבים ורב יוסף אסיק דאפילו הכי בשכר שרי משום איבה: סבר רב יוסף למימר אולודי בשבת בשכר שרי. תימה לרב יוסף דס''ד דשרי ולאביי נמי דמשני דליכא איבה משמע הא איכא איבה שרי היכי שרינן משום איבה מילתא דאית ביה איסורא דאורייתא דאמרינן בפרק שמונה שרצים (שבת דף קז:) הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה חייב משום עוקר דבר מגידולו דהוא תולדה דגוזז י''ל דהכא ביושבת על המשבר שכבר נעקר לצאת א''נ כיון דכלו לו חדשיו פסקו גידוליו: והרועים בהמה דקה. פירוש בשלהן דאי בשל אחרים הא אמרינן בפ''ק דב''מ (דף ה:) אין אדם חוטא ולא לו וא''ת מאי האי דאחמור רבנן ברועים שאינם פסולים אלא מדרבנן וגם הם כשרים לעדות אשה כדאיתא בספ''ק דר''ה (דף כב.) ואילו בגזלנין שהם פסולין מן התורה לכל עדות שבתורה לא אחמור כולי האי וכן מומר אוכל נבילות לתיאבון דלכ''ע אמרי' הכא דאיתרבי בין השבת גופו והשבת ממונו דחייב להעלות ואסור להוריד ואור''י דהיא הנותנת משום דלא פסילי אלא דרבנן עשו חכמים חיזוק כדי שיתנו לב לשוב וב''ד היו מכין ועונשין שלא מה''ת: לא מעלין. ואפי' לר''מ דאמר בפ''ק (דף כ.) לעובד כוכבים בנתינה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר