סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אַחַת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת וְאַחַת שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן וַאֲפִילּוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא הָיָה אֶחָד מֵהֶן מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא וּמַלְוֶה בְּרִבִּית וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית שֶׁכְּנֶגְדּוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל
הָיוּ שְׁנֵיהֶן חֲשׁוּדִין חָזְרָה הַשְּׁבוּעָה לִמְקוֹמָהּ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר יַחְלוֹקוּ
וְהַחֶנְוָנִי עַל פִּנְקָסוֹ כֵּיצַד לֹא שֶׁיֹּאמַר לוֹ כְּתוֹב עַל פִּנְקָסִי שֶׁאַתָּה חַיָּיב לִי מָאתַיִם זוּז אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ תֵּן לִבְנִי סָאתַיִם חִטִּין תֵּן לְפוֹעֲלַי [בְּ]סֶלַע מָעוֹת הוּא אוֹמֵר נָתַתִּי וְהֵן אוֹמְרִים לֹא נָטַלְנוּ הוּא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל וְהֵן נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין
אָמַר בֶּן נַנָּס כֵּיצַד אֵלּוּ וְאֵלּוּ בָּאִין לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא אֶלָּא הוּא נוֹטֵל שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה וְהֵן נוֹטְלִין שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה
אָמַר לַחֶנְוָנִי תֵּן לִי בְּדִינָר פֵּירוֹת וְנָתַן לוֹ אָמַר לוֹ תֵּן לִי אוֹתוֹ דִּינָר אָמַר לוֹ נְתַתִּיו לָךְ וּנְתַתּוֹ בְּאוּנְפָּלִי יִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הַדִּינָר אָמַר לוֹ תֵּן לִי אֶת הַפֵּירוֹת אָמַר לוֹ נְתַתִּים לָךְ וְהוֹלַכְתִּים לְתוֹךְ בֵּיתְךָ יִשָּׁבַע חֶנְוָנִי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כׇּל שֶׁהַפֵּירוֹת בְּיָדוֹ יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה
אָמַר לַשּׁוּלְחָנִי תֵּן לִי בְּדִינָר מָעוֹת וְנָתַן לוֹ אָמַר לוֹ תֵּן לִי אֶת הַדִּינָר אָמַר לוֹ נָתַתִּי לְךָ וּנְתַתּוֹ בְּאוּנְפָּלִי יִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת נָתַן לוֹ אֶת הַדִּינָר אָמַר לוֹ תֵּן לִי אֶת הַמָּעוֹת אָמַר לוֹ נְתַתִּים לָךְ וְהִשְׁלַכְתָּ לְתוֹךְ כִּיסְךָ יִשָּׁבַע שׁוּלְחָנִי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין דֶּרֶךְ שׁוּלְחָנִי לִיתֵּן אִיסָּר עַד שֶׁיִּטּוֹל דִּינָר
כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ הַפּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּתָהּ לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה וְעֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְּרוּעָה לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים וּמִנִּכְסֵי יְתוֹמִים לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה וְהַנִּפְרַעַת שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה וְכֵן הַיְּתוֹמִים לֹא יִפָּרְעוּ אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה
שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פְּקָדַנוּ אַבָּא וְלָא אָמַר לָנוּ אַבָּא שֶׁלֹּא מָצִינוּ בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל אַבָּא שֶׁשְּׁטָר זֶה פָּרוּעַ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר אֲפִילּוּ נוֹלַד הַבֵּן לְאַחַר מִיתַת הָאָב הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁאָמַר הָאָב בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שְׁטָר זֶה אֵינוֹ פָּרוּעַ הוּא נוֹטֵל שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה
וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִין שֶׁלֹּא בְּטַעֲנָה הַשּׁוּתָּפִין וְהָאֲרִיסִין וְהָאַפּוֹטְרוֹפִּין וְהָאִשָּׁה הַנּוֹשֵׂאת וְהַנּוֹתֶנֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת וּבֶן הַבַּיִת אָמַר לוֹ מָה אַתָּה טוֹעֲנֵינִי רְצוֹנִי שֶׁתִּשָּׁבַע לִי חַיָּיב
חָלְקוּ הַשּׁוּתָּפִין וְהָאֲרִיסִין אֵין יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ נִתְגַּלְגְּלָ[ה] לוֹ שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל וְהַשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה
גְּמָ' כׇּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין מְנָלַן דְּאָמַר קְרָא וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם מִי שֶׁעָלָיו לְשַׁלֵּם לוֹ שְׁבוּעָה
וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין כּוּ' מַאי שְׁנָא שָׂכִיר דְּתַקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן דְּמִשְׁתְּבַע וְשָׁקֵיל אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת שָׁנוּ כָּאן הֲלָכוֹת הָנֵי הִלְכְתָא נִינְהוּ אֶלָּא אֵימָא תַּקָּנוֹת גְּדוֹלוֹת שָׁנוּ כָּאן
גְּדוֹלוֹת מִכְּלָל דְּאִיכָּא קְטַנּוֹת
אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל תַּקָּנוֹת קְבוּעוֹת שָׁנוּ כָּאן עַקְרוּהָ רַבָּנַן לִשְׁבוּעָה מִבַּעַל הַבַּיִת וְשַׁדְיוּהָ אַשָּׂכִיר מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו דְּשָׂכִיר קָנְסִינַן לֵיהּ לְבַעַל הַבַּיִת בַּעַל הַבַּיִת גּוּפֵיהּ נִיחָא לֵיהּ דְּמִשְׁתְּבַע שָׂכִיר וְשָׁקֵיל כִּי הֵיכִי (דְּאִיתַּגְרוּן) [דְּלִיתַּגְרוּן] לֵיהּ פּוֹעֲלִין
אַדְּרַבָּה שָׂכִיר נִיחָא לֵיהּ דִּלְשְׁתְּבַע בַּעַל הַבַּיִת וְנִפְקַע כִּי הֵיכִי דְּלֵיגְרֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת בַּעַל הַבַּיִת עַל כּוּרְחֵיהּ אָגַר שָׂכִיר נָמֵי עַל כּוּרְחֵיהּ מִיתְּגַר אֶלָּא בַּעַל הַבַּיִת טָרוּד בְּפוֹעֲלָיו הוּא
וְלִיתֵּב לֵיהּ בְּלָא שְׁבוּעָה
כְּדֵי לְהָפִיס דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְלִיתֵּב לֵיהּ בְּעֵדִים טְרִיחָא לֵיהּ מִילְּתָא וְלִיתֵּב לֵיהּ מֵעִיקָּרָא שְׁנֵיהֶן רוֹצִין בְּהַקָּפָה

רש"י

אחת שבועת העדות כו'. בין שנחשד על שבועת העדות בין שנחשד על שבועת הפקדון שכפר ונשבע על שקר: ואפי' נחשד על שבועת שוא. שהוא רע לשמים עליה ולא לבריות אעפ''כ הוא נפסל על ידה לשבועה: חזרה שבועה למקומה. בגמ' מפרש לה: כיצד אלו ואלו באין. לב''ד לישבע שבועת שוא מביניהם דלית בהו דאינו משקר: ונתתו באנפילי. תיק העשוי למעות: ישבע בעל הבית. שבועת היסת: כל שהפירות בידו ידו על העליונה. ארישא פליג. דקתני ישבע בעל הבית שנתן לו את הדינר ואתא רבי יהודה למימר אין צריך שבועה שאין דרך חנוני המוכר שלא בהקפה ליתן את הפירות עד שיקבל את הדינר: מעות. פרוטות של נחושת. כשם שאמרו. משנה היא במסכת כתובות (דף פז.) במוציאה שטר כתובתה ומודה שקבל' מקצתה ונמצא שאין לסמוך על שטר כתובתה ואם טוען בעל דנתקבלה כולה לא תפרע אלא בשבועה: עד אחד מעידה כו' ומנכסים משועבדים ונפרעת שלא בפניו. כולהו אכשם קיימי כשם שאין אחד מאלו נפרע אלא בשבועה כך היתומין לא יפרעו כו' ובגמרא מוקי ביתומים מן היתומים: נפרעת שלא בפניו. ששלח גט ממדינת הים: שלא פקדנו אבא. בשעת מיתה: ששטר זה פרוע. שלא אמר לנו קודם לכן: שלא מצאנו בין שטרותיו. שובר על שטר זה: הרי זה נשבע. שלא מצא שובר: גמ' ולקח בעליו. רישא דקרא שבועת ה' תהיה בין שניהם ולקח בעליו את השבועה ולא ישלם הנתבע שוב כלום: הני הלכתא נינהו. בתמיה וכי הלכה למשה מסיני הם: ומשום כדי חייו כו'. בתמיה: כי היכי דליתגרו ליה פועלים. שאם ישבע הוא ויפסידו פועלים לא ימצא עוד פועלים למלאכתו שיגורו ממנו שהוא כופר בשכר פועליו: כי היכי דליגריה בעל הבית. שלא יחשדוהו בתובע שכרו אחר שקבלו: בעה''ב על כרחיה אגר. פועלים כשהוא צריך להם: שכיר נמי על כרחיה מיתגר. שהוא צריך למזונות: טרוד בפועליו הוא. שנותן שכר לכמה פועלים וכסבור שנתן לזה: וליתיב ליה בעדים. יתקנו חכמים שלא יתן אדם שכר לפועל אלא בעדים ולא יבא לידי שבועה: וליתיב ליה מעיקרא. ליתקון רבנן שיתן אדם לפועליו שכרן שחרית עד שלא יתחילו במלאכה ואם תבע לערב לא יטול כלום ולא תהא שם שבועה: שניהם רוצים בהקפה. בעה''ב פעמים שאין מצויות לו מעות שחרית ופועל שלא יוציא המעות עד הלילה לפרנסתו:

תוספות

גדולות מכלל דאיכא קטנות. תימה דלא דייק הכי בפרק השולח (גיטין דף לו.) דאמר רשב''ג תקנה גדולה התקינו שיהיו העדים מפרשין שמותיהן בגיטין כו' ובהגוזל קמא (ב''ק דף קג:) א''ר אליעזר בר צדוק תקנה גדולה התקינו שאם היתה היציאה יתירה על הקרן כו' וי''ל דהתם קרי ליה גדולות לפי שהיה בה צורך גדול והכא דייק מדאמר שנו כאן: עקרוה רבנן שבועה מבעל הבית. אף על גב דכופר הכל פטור דלא נתקנה שבועת היסת עד בימי רב נחמן מ''מ על בעל הבית שייכא טפי ועוד דאפילו במודה במקצת שדיוה אשכיר: בעל הבית טרוד בפועליו. ולא פלוג בין פועל אחד ליש לו פועלים הרבה ובירושלמי קאמר עסקיו מרובין: וניתב ליה בלא שבועה. וא''ת ולא יהא ברי של בעל הבית אלא כאיני יודע והניחא למ''ד בהשואל (ב''מ דף צז:) ברי עדיף אלא למ''ד לאו ברי עדיף אמאי וי''ל דהוי כמנה לי בידך והלה אומר איני יודע אם החזרתיו לך דחייב לכ''ע כדמוכח בהגוזל בתרא (ב''ק דף קיח.) וא''ת אכתי אמאי ניתיב ליה בלא שבועה וכי אי אפשר להיות בשום פעם שיהיה ברי שלו טוב דפעמים יהיה כדבריו דהא רבי יהודה לא מיחייב אלא בהודאה במקצת וי''ל דנהי דרבי . יהודה לא חשיב לגמרי כאיני יודע רבנן מיהא חשבי ליה כודאי שכח: כדי להפיס דעתו של בעל הבית. הכא ודאי שהוא עומד וצוח שפרע שייך תקנה כדי להפיס דעתו אבל בההיא דהגוזל בתרא (שם) דקאמר איני יודע אם החזרתיו לך אין צריך לתקן (ב' דבורים אלו שייכים לקמן ע''ב): אפילו קצץ נמי. וא''ת והא ה''ל כאיני יודע אם גזלתיך דפטרי רב נחמן ורבי יוחנן בהגוזל בתרא (שם) ובהשואל (ב''מ דף צז:) וי''ל דהתם לא מודה מידי אבל הכא שמודה במקצת ה''ל כמנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא נ' ונ' לא ידענא דאמרינן התם מתוך שאינו יכול לישבע משלם: קציצה ודאי מידכר דכירי אינשי. לא קאמר המע''ה ואי לא מייתי ראיה מפסיד אלא ישבע בעה''ב ויפסיד אומן כדאמר לקמן וא''ת ולישני ליה כגון ששכרו שלא בעדים ונאמן מתוך שיכול לומר לא שכרתיך מעולם כדאמרי' בסמוך וי''ל דשאני הכא דמודה במקצת לא היה יכול להעיז ולכפור הכל אי נמי דלקמן מוקי לה בשכרו בעדים דומיא דרישא:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר