סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ
שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ כּוּ' תָּנוּ רַבָּנַן כְּלָל אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת פְּרָט חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁבוּעָה לֹא לְךָ וְלֹא לְךָ וְלֹא לָךְ חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא לְךָ וְלֹא לְךָ וְלֹא לְךָ שְׁבוּעָה חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכׇל אַחַת וְאַחַת
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כְּלָלוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר פְּרָטוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה כְּלָלוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה פְּרָטוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַכֹּל מוֹדִים בִּוְלֹא לָךְ שֶׁהוּא פְּרָט לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּלֹא לָךְ שֶׁרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר פְּרָט וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּלָל וְאֵיזֶהוּ כְּלָלוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי שְׁמוּאֵל דָּיֵיק מִבָּרַיְיתָא וְרַבִּי יוֹחָנָן דָּיֵיק מִמַּתְנִיתִין שְׁמוּאֵל דָּיֵיק מִבָּרַיְיתָא מִדְּקָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה וְלֹא לָךְ פְּרָטָא הָוֵי מִכְּלָל דְּשַׁמְעֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר כְּלָלָא הָוֵי וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה פְּרָטָא הָוֵי
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תַּרְוַיְיהוּ לְרַבִּי מֵאִיר פְּרָטָא הָוֵי וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה בִּוְלֹא לָךְ מוֹדֵינָא לָךְ בְּלֹא לָךְ פְּלִיגְנָא עֲלָךְ וּשְׁמוּאֵל עַד דְּאוֹדִי לֵיהּ אוֹדוֹיֵי לִפְלוֹג עֲלֵיהּ אִיפְּלוֹגֵי
וְרַבִּי יוֹחָנָן דָּיֵיק מִמַּתְנִיתִין מִדְּקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי כְּלָלָא הָוֵי מִכְּלָל דִּוְלֹא לָךְ פְּרָטָא הָוֵי דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ וְלֹא לָךְ כְּלָלָא הָוֵי אַדְּמַשְׁמַע לַן שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי נַשְׁמְעִינַן שְׁבוּעָה לֹא לָךְ וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ כׇּל שֶׁכֵּן שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי
וּשְׁמוּאֵל אָמַר כׇּל הָאוֹמֵר וְלֹא לָךְ כְּאוֹמֵר שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי דָּמֵי
תְּנַן לֹא לָךְ וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ תְּנִי לֹא לָךְ
תָּא שְׁמַע תֵּן לִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה תְּנִי תְּשׂוּמֶת יָד גָּזֵל אֲבֵידָה
תָּא שְׁמַע תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין תְּנִי שְׂעוֹרִין כּוּסְּמִין
וְהַאי תַּנָּא כֹּל הָכִי שָׁבֵישׁ תָּנֵי וְאָזֵיל אֶלָּא הָא מַנִּי רַבִּי הִיא דְּאָמַר לָא שְׁנָא כְּזַיִת כְּזַיִת וְלָא שְׁנָא כְּזַיִת וּכְזַיִת פְּרָטָא הָוֵי
תָּא שְׁמַע מִדִּידֵיהּ רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילּוּ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכוּסֶּמֶת חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת תְּנִי חִטָּה שְׂעוֹרָה כּוּסֶּמֶת
מַאי אֲפִילּוּ אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אֲפִילּוּ חִטָּה בִּכְלַל חִטִּין וּשְׂעוֹרָה בִּכְלַל שְׂעוֹרִין וְכוּסֶּמֶת בִּכְלַל כּוּסְּמִין
תֵּן לִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד גָּזֵל וַאֲבֵידָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ כּוּ' תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן פְּרוּטָה מִכּוּלָּם מִצְטָרֶפֶת
פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא חַד אָמַר אַפְּרָטֵי מִיחַיַּיב אַכְּלָלֵי לָא מִיחַיַּיב וְחַד אָמַר אַכְּלָלֵי נָמֵי מִיחַיַּיב
וְהָתָנֵי רַבִּי חִיָּיא הֲרֵי כָּאן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה חַטָּאוֹת וְאִם אִיתָא עֶשְׂרִים הָוְיָין הַאי תַּנָּא דִּפְרָטֵי קָא חָשֵׁיב דִּכְלָלֵי לָא קָא חָשֵׁיב
וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא הֲרֵי כָּאן עֶשְׂרִים חַטָּאוֹת הָהִיא אַפִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן הָיוּ חֲמִשָּׁה תּוֹבְעִין אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ תֵּן לָנוּ פִּקָּדוֹן תְּשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּיָדְךָ אָמַר לְאֶחָד מֵהֶן שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי פִּקָּדוֹן תְּשׂוּמֶת יָד גָּזֵל וַאֲבֵידָה וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ מַהוּ אַחֲדָא מִיחַיַּיב

רש"י

כלל אינו חייב אלא אחת. לקמיה מפרש מאי כלל ומאי פרט: ולא לך גרסינן בכולהו ולא גרסינן לא לך: כללו של ר' מאיר זהו פרטו של רבי יהודה. מאי ששמע ר' יהודה שהיה עושה ר' מאיר כלל דהיינו ולא לך ולא לך עשאן ר' יהודה פרט וממילא שמעינן דפרטו של רבי מאיר היינו לא לך לא לך דאי לא מאי הוי פרטא לרבי מאיר והוא כללו של רבי יהודה דאי לא לך לרבי יהודה נמי פרטא ולא חשיבא כלל אלא שאין לכם מאי שנא ולא לך דנקט: הכל מודים בולא לך שהוא פרט. רבי מאיר לא פליג אדר' יהודה בולא לך והכי קאמר רבי יהודה ולא לך הוא דהוה פרטא אבל לא לך כללא דלא אשבועה קאי ולקמיה מפרש מהיכא דייק ר' יוחנן דתרוייהו לרבי מאיר פרטי הוו: ושמואל אמר לך אדמודי ליה אודויי ליפלוג עליה איפלוגי. כלומר אי ס''ד דשמעיה ר' יהודה לרבי מאיר דמשוי לתרוייהו פרטא לא הוה ליה למינקט מילתא בולא לך דמודי ליה בגויה אלא הכי הוה ליה למתני רבי יהודה אומר לא לך אינו חייב אלא אחת למינקט מילתא דפליג עליה בגוה: סתם מתניתין ר''מ: תנן ולא לך ולא לך. וי''ו גרסינן בכולהו אלמא לר''מ פרטא הוי ותיובתא דשמואל: ר' היא דאמר. במס' זבחים בפ' שני לא שנא שוחט את הזבח ע''מ לאכול כזית למחר כזית בחוץ ל''ש כזית למחר וכזית בחוץ פרטא הוי ב' מחשבות הן ותפיס את הראשונה והוי פיגול ושוב אין מחשבה שניה מוציאתו מידי פיגול אליבא דר' יהודה דאמר התם זה הכלל כל שמחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פיגול וחייבין על אכילתו כרת ומתניתין דהכא רבי היא ולאו ר' מאיר: מדידיה. מדר' מאיר גופיה: חטה בכלל חטין. אם טענו חטה הרי הוא כטענו חטין כדכתיב (שמות ט) והחטה והכוסמת לא נכו: פרוטה מכולן מצטרפת. אם אין לו עליו מכולן אלא שוה פרוטה מצטרפין לחייבו: פליגי בה רב אחא ורבינא. במתני' ובמילתיה דרבי יוחנן: חד אמר אפרטי מיחייב אכללי לא מיחייב. חייב על כל אחת ואחת דקתני מתני' חייב שלש קאמר חדא אחטין וחדא אשעורין וחדא אכוסמין ארבעה לא מחייבין ליה למימר שבועה שאין לך בידי חדא שבועה באפי נפשה היא שכלל בה אין לך בידי כלום וחזר ופרט לא חטין ולא כוסמין ולא שעורין אלא פרטא פירושה דשבועה שאין לך בידי הוא וכי אמר רבי יוחנן פרוטה מכולן מצטרפת לאו אסיפא דמתני' דחייב ליה על כל אחת ואחת קאי דכיון דכל חדא וחדא באנפי נפשה הוא לא מצטרפי אלא ארישא אמר שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת פרוטה מכולן מצטרפת לאותה שבועה דהא חדא היא: וחד אמר. חייב על כל אחת ואחת דקתני מתני' ד' נינהו חדא אכללא ותלת דפרטא ודר' יוחנן אסיפא נמי קיימא ואשבועתא דכללא ומיחייב מיהא חדא: ט''ו חטאות. היו חמשה תובעין אותו דמתני' וכל אחד תבעו חטין ושעורין וכוסמין ואמר שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין ולא לך ולא לך הרי כאן ט''ו חטאות ואם איתא דארבע חטאות הן כ' הויין: דכללי לא קחשיב. אע''ג דאיתנהו: והתני ר' חייא. בדוכתי אחריתי הרי כאן כ' ש''מ ד' שבועות הן ובקמייתא לא חשיב דכללא: ומשני לעולם תלת נינהו דההיא דכללא ליתא וכי קתני עשרים אפקדון אתשומת יד אגזל ואבידה דאיכא ד' פרטי לכל חד וחד דהוה להו עשרים: אחדא מיחייב. אכל חד וחד מהנך בתראי דולא לך דקאמר לאו אפרטא דפקדון ותשומת יד קאי ואין כאן אלא ח' חטאות ד' משום ראשון ואחד לכל אחד מן האחרונים:

תוספות

אלא מהא ליכא למשמע מינה. ואם תאמר ולידוק ממתניתין דפירקין (דף לו:) דפטרינן בקנס וכל שכן בקרקע כדמוכח בפ' שבועת העדות (לעיל דף לד.) דקאמר ולר' יוחנן דאמר משביע עדי קרקע פטורין מאי בינייהו איכא בינייהו קנס ולאו פירכא דלקמן טעמא משום דלא כפר ליה ממונא שלא היה מתחייב בהודאתו אבל גבי עדות מאן דפטר בעדי קרקע מחייב בעדי קנס שהרי יתחייב ע''י עדותן כמו בשאר ממון: הכא גרס לא לך לא לך .. ולא לך ולא גרסינן וי''ו בכולהו אלא בבתרא וכן בכל הני דמייתי דאי גרסי' וי''ו בכולהו אם כן במסקנא דמוקי לה כרבי לימא ר' יהודה היא דאמר ולא לך פרטא הוא אבל השתא לא מתוקמא כוותיה דהא תרוייהו חשיב פרטא בין בוי''ו בין בלא וי''ו ואסוגיא דשמעתין קשיא דמוכח בפ''ב דזבחים (דף ל: ושם) דטפי הוי פרטא בלא וי''ו מבוי''ו לר' יהודה דאמר התם או דלמא כזית וכזית לר' יהודה פרטא הוי וכל שכן כזית כזית ובספר ישן גרס הכא כולה סוגיא איפכא ור' יוחנן אמר הכל מודים בלא לך שהוא פרט לא נחלקו אלא בולא לך וגרסינן תני ולא לך תני פקדון ותשומת יד כו': כללו של ר' יהודה. פי' לא לך פרטו של ר''מ פי' בקונטרס דאי לרבי יהודה נמי פרט הוי אמאי נקט ר' יהודה טפי ולא לך וא''ת הא דלא נקט לא לך משום דמודה בה ר''מ וי''ל דמכל מקום הוה ליה למימר אף ולא לך: הרי כאן ט''ו חטאות. גבי שבועת העדות מיתנייא דגבי פקדון הוה ליה למימר אשמות: אנסת ופתית כו'. תימה למאי דלא מחייבין בהזהב (ב''מ דף מח.) אלא ביחוד כלי א''כ הכא כיון דפרעיה תו לא מיפטר בהודאה וי''ל כגון שיחד לו בענין זה שיגבה מן הכלי כל מה שיחייבוהו בית דין:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר