סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אָמְרוּ לוֹ: אָמְרַתְּ? אֲמַר לְהוּ: לָא. אֲמַר רַבָּה: הָאֱלֹהִים! אֲמָרָהּ, וּכְתִיבָא וְתָנִינָא. כְּתִיבָא: "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה [וְגוֹ']וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם" (במדבר ה); תָּנִינָא: "הַבָּא לַמִּקְדָּשׁ טָמֵא". אֶלָּא, מַאי טַעְמָא קָא הָדָר בֵּיהּ? מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לֵיהּ אוֹנֵס. דְּתַנְיָא: "אוֹנֵס שֶׁגֵּירֵשׁ: אִם יִשְׂרָאֵל הוּא - מַחֲזִיר וְאֵינוֹ לוֹקֶה; אִם כֹּהֵן הוּא - לוֹקֶה וְאֵינוֹ מַחֲזִיר". "אִם יִשְׂרָאֵל הוּא - מַחֲזִיר וְאֵינוֹ לוֹקֶה" - אַמַּאי? לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁקְּדָמוֹ עֲשֵׂה הוּא, וְלִילְקֵי! אָמַר עוּלָא: לֹא יֹאמַר: "לוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" בְּאוֹנֵס, וְלִיגְמַר מִמּוֹצִיא שֵׁם רַע: וּמַה מּוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה, אָמַר רַחֲמָנָא: "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב) - אוֹנֵס, לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! לָמָּה נֶאֱמַר? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְפָנָיו - תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַחֲרָיו; שֶׁאִם גֵּירֵשׁ - יַחֲזִיר. וְאַכַּתִּי, אוֹנֵס מִמּוֹצִיא שֵׁם רַע לָא גָּמַר; דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מַה לְּמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁכֵּן לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם! אֶלָּא: לֹא יֹאמַר: "לוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע, וְלִיגְמַר מֵאוֹנֵס: וּמָה אוֹנֵס, שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם, אֲמַר רַחֲמָנָא: "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" - מוֹצִיא שֵׁם רַע, לָא כָּל שֶׁכֵּן?! וְלָמָּה נֶאֱמַר? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוֹצִיא שֵׁם רַע - תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאוֹנֵס; אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְפָנָיו - תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַחֲרָיו. וּמוֹצִיא שֵׁם רַע מֵאוֹנֵס, נַמִי לָא גָּמַר; דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מַה לְּאוֹנֵס, שֶׁכֵּן עָשָׂה מַעֲשֶׂה! אֶלָּא: לֹא יֹאמַר: "לוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה" בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁהֲרֵי אִשְׁתּוֹ הִיא! לָמָּה נֶאֱמַר? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוֹצִיא שֵׁם רַע - תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאוֹנֵס; וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְפָנָיו - תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַחֲרָיו. וְאֵימָא: וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְפָנָיו דְּמוֹצִיא שֵׁם רַע - תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאַחֲרָיו דִּידֵיהּ, דְּלָא לָקֵי! אִין, הָכִי נַמִי; וְאָתֵי אוֹנֵס, וְגָמַר מִינֵּיהּ. בְּמַאי גָּמַר מִינֵּיהּ? אִי בְּקַל וָחוֹמֶר, אִי בַּמֶּה מָצִינוּ - אִיכָּא לְמִיפְרַךְ, כִּדְפָרְכִינַן: מַה לְּמוֹצִיא שֵׁם רַע, שֶׁכֵּן לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כָּל יָמָיו בְּ'עֲמוֹד וְהַחֲזֵר'. וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל יָמָיו בְּ'עֲמוֹד וְהַחֲזֵר'. אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְרָבָא: וְהָא לָא דָּמֵי לָאוֵיהּ לְלָאו דַּחֲסִימָה! אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דְּכָתַב בֵּיהּ רַחֲמָנָא עֲשֵׂה יְתֵירָא, מִגְרַע גָּרַע?! אִי הָכִי, לָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה - נַמִי לֵימָא: מִשּׁוּם דְּכָתַב בֵּיהּ רַחֲמָנָא עֲשֵׂה יְתֵירָא, מִגְרַע גָּרַע?! אֲמַר לֵיהּ: הַהוּא - לְנַתּוֹקֵי לָאו הוּא דַּאֲתָא. הָנִיחָא לְמַאן דַּאֲמַר: 'בִּיטְּלוֹ' וְ'לֹא בִּיטְּלוֹ'; אֶלָּא לְמַאן דַּאֲמַר: 'קִיְּימוֹ' וְ'לֹא קִיְּימוֹ' - מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

רש"י

אמרו לו. אחרים ששמעוהו משמו ולא שמעוהו מפיו אמרת דבר זה: אמר להם לא. חזר בו: כתיבא ותנינא. מצינו כתוב לא תעשה שקדמו עשה ותנינן עליה דלוקין ולא סגי ליה בקיום העשה: תנינא הבא אל המקדש טמא. קא חשיב ליה באלו הן הלוקין: משום דקשיא ליה אונס. נערה בתולה דאשכחן ביה לא תעשה שקדמו עשה דכתיב (דברים כב) ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה ותניא עלה שיקיים את העשה אם גירשה ויחזירנה ויפטור אלמא לאו שניתק לעשה חשיב ליה: אם ישראל הוא. שיכול לקיים העשה ויחזירנה מחזיר ואינו לוקה: ואם כהן הוא. שאסור בגרושה לוקה ואינו מחזיר: ואמאי. אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה אם איתא לדרבי יוחנן הא לא תעשה שקדמו עשה הוא: אמר עולא. האי לאו שניתק לעשה הוא דאי לאו לנתוקי לאוי אתא האי עשה לא הוה מצטריך למכתביה דאי לתחלתו ולומר שישאנה לא יאמר לו תהיה לאשה ונגמר ממוציא שם רע דכתיב ביה נמי ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה: אם אינו ענין. לפני הגירושין ולומר שישאנה תנהו ענין לאחר הגירושין לומר שאם שלחה יחזירנה ותהיה לו לאשה ויפטר מן הלאו: ואכתי. הא איצטריך למיכתביה וישנו ענין לפניו דאי לא כתביה אונס ממוציא שם רע לא גמר דאנא אמינא מה למוציא שם רע דין הוא שיקנסוהו לכנסה שכן לוקה ומשלם בתחלתו כדכתיב ויסרו אותו וענשו אותו ואמרינן בכתובות (דף מו.) ויסרו זה מלקות: מה אונס שאינו לוקה. בתחלתו אמר רחמנא לו תהיה לאשה מוציא שם רע לא כל שכן: ואם אינו ענין לפניו. שהרי בעצמו כתוב כן תנהו ענין לאחריו: שהרי אשתו היא. שכבר קידשה ונשאה: וגמר מיניה. דכי היכי דמוציא שם רע לא לקי בגירושין אם החזיר אונס נמי לא לקי: אי בק''ו. מה מוציא שם רע שלוקה ומשלם בתחלתו אינו לוקה בגירושין אונס לא כל שכן: אלא אמר רבא. הא דתניא באונס מחזיר ואינו לוקה טעמא משום דעל כרחך לאו שניתק לעשה הוא דאמר קרא כל ימיו לא הוה ליה למיכתב אלא לא יוכל לשלחה מאי כל ימיו הכי קאמר לא תהא בשילוחיה כל ימיו אלא יחזירנה ועל כרחך עמוד והחזר קאמר והכי קאמר ולו תהיה לאשה אם שלחה שלא יהו שילוחיה לכל ימיו הרי העשה אחר העברת הלאו: והא לא דמי לאויה. הא דאמר ר' יוחנן לא תעשה שקדמו עשה לוקין עליו הא לא דמי לאויה ללאו דחסימה שאין בו עשה והוא סמוך לפרשת מלקות: מיגרע גרע. בתמיהה: ההוא לנתוקי לאויה אתא. עשה שאינו מתקיים אלא לאחר עברת הלאו לנתק את הלאו מעונש מלקות הוא בא: הניחא למאן דתני בטלו ולא בטלו אלא למאן דתני קיימו ולא קיימו מאי איכא למימר. הא דאמרת כל ימיו בעמוד והחזר קאי עשיתו לאו שניתק לעשה והרחבת לו זמן לקיום העשה כל ימיו ולדבריך הא דתניא מחזיר ואינו לוקה לעולם קאמר כל זמן שיכול לומר אני מחזיר אין ב''ד מלקין אותו הניחא למאן דתני לקמן בלאו הניתק לעשה בטל את העשה חייב על הלאו לא בטל את העשה פטור שהלאו תלוי בביטול העשה ואינו נגמר עד שיבטל את העשה בידים ביטול עולם שלא יוכל להתקיים עוד איכא למימר כל ימיו יש לו תקנה בחזרה שאין מבטל את העשה אלא א''כ מדירה שלא תהנה ממנו נדר שאין לו הפרה כדלקמן אלא למאן דתני קיים את העשה פטור לא קיימו חייב שהעשה תיקונו של לאו הוא ואין הלאו תלוי בביטול העשה שמשעה שעבר הלאו נגמר אבל העשה ניתן לעקור המלקות ולכשיבא לבית דין או יקיים העשה ויפטר או ילקה ליכא למימר כל ימיו בעמוד והחזר קאי כדקאמרת שאם לא יחזירנה מיד כשיבא לב''ד ילקוהו דהא ליכא למימר יקיים לאחר זמן דא''כ לא קיים היכי דמי לעולם הוא יכול לומר אני מקיים:

תוספות

תנינא הבא למקדש טמא. לוקה משום דלא הוי לאו הניתק לעשה לפי שקדמו עשה ללאו וא''ת דלמא שאני התם דאיכא תרי לאוי ולא יטמאו מחניהם. ולא יטמאו מקדשי ולא אתי חד עשה ועקר תרי לאוין דהכי משנינן בתמורה (דף ד: ושם) גבי המר ימיר דמשום הכי לא הוי לאו הניתק לעשה משום דאיכא תרי לאוין ולא עקר חד עשה תרי לאוין וי''ל דלא דמי דשאני התם דתרי לאוין סמוכין להדדי לא יחליפנו ולא ימיר אותו אבל הכא דאינן סמוכים אי איתא דלא קדמו עשה הוה ניתק.: אם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר. וליכא למימר דאתי עשה ודחי לא תעשה ועשה שאינו שוה בכל דהא אי אמרה לא בעינא ליה ליכא עשה כלל: כל ימיו בעמוד . והחזר קאי. פירש בקונטרס דקאי אלא יוכל לשלחה כל ימיו שילוח שלא יהא כל ימיו ובפ' עשרה יוחסין (קדושין דף עח.) פירש דקאי אלו תהיה לאשה דלעיל דהכי קאמר תהיה לאשה כל ימיו כלומר שכל ימיו הוא בלו תהיה לאשה בעמוד והחזר: הניחא למאן דתני בטלו ולא בטלו. פירש בקונטרס דקאי לשינויא דרבא דכל ימיו בעמוד והחזר ויש לו תקנה בהחזרה שאין מבטל העשה אלא אם כן הדירה דאז אינו יכול לומר עדיין אשאנה אלא למאן דתני קיימו מאי איכא למימר בכולי שמעתתא פירש הקונט' דקיימו היינו כשמזהירין אותו ב''ד לקיים העשה הוא מקיימו וקשה דאם כן מאי פריך דלמאן דאמר קיימו ולא קיימו אינו כל ימיו בעמוד והחזר הא שפיר משכחת לה דהוי בעמוד והחזר כל כמה דלא בא לב''ד לכך נראה דלא מיקרי קיימו
עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר