סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכִי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה לְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לִימֵּד תּוֹרָה וְלִמְנַשֶּׁה בְּנוֹ לֹא לִימֵּד תּוֹרָה אֶלָּא מִכׇּל טוֹרַח שֶׁטָּרַח בּוֹ וּמִכׇּל עָמָל שֶׁעָמֵל בּוֹ לֹא הֶעֱלָהוּ לְמוּטָב אֶלָּא יִסּוּרִין שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר ה' אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה
וּכְתִיב וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַים לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים הָא לָמַדְתָּ שֶׁחֲבִיבִין יִסּוּרִין'
תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה בָּאוּ בַּעֲלִילָה אֵלּוּ הֵן קַיִן עֵשָׂו וּמְנַשֶּׁה קַיִן דִּכְתִיב 'גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא' אָמַר לְפָנָיו 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּלוּם גָּדוֹל עֲוֹנִי מִשִּׁשִּׁים רִיבּוֹא שֶׁעֲתִידִין לַחְטוֹא לְפָנֶיךָ וְאַתָּה סוֹלֵחַ לָהֶם' עֵשָׂו דִּכְתִיב 'הַבְרָכָה אַחַת הִיא לָךְ אָבִי' מְנַשֶּׁה בַּתְּחִילָּה קָרָא לֶאֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה וּלְבַסּוֹף קָרָא לֵאלֹהֵי אֲבוֹתָיו
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו וְכוּ' תָּנָא וּבַגְּבוּלִין וּבִלְשׁוֹן עָגָה
שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן יָרׇבְעָם שֶׁרִיבֵּעַ עָם דָּבָר אַחֵר יָרׇבְעָם שֶׁעָשָׂה מְרִיבָה בָּעָם דָּבָר אַחֵר יָרׇבְעָם שֶׁעָשָׂה מְרִיבָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם בֶּן נְבָט בֵּן שֶׁנִּיבַּט וְלֹא רָאָה
תַּנָּא הוּא נְבָט הוּא מִיכָה הוּא שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי נְבָט שֶׁנִּיבַּט וְלֹא רָאָה מִיכָה שֶׁנִּתְמַכְמֵךְ בְּבִנְיָן וּמָה שְׁמוֹ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ
תָּנוּ רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה נִיבְּטוּ וְלֹא רָאוּ וְאֵלּוּ הֵן נְבָט וַאֲחִיתוֹפֶל וְאִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה
נְבָט רָאָה אֵשׁ שֶׁיּוֹצֵאת מֵאַמָּתוֹ הוּא סָבַר אִיהוּ מָלֵיךְ וְלָא הִיא יָרׇבְעָם הוּא דִּנְפַק מִינֵּיהּ
אֲחִיתוֹפֶל רָאָה צָרַעַת שֶׁזָּרְחָה לוֹ עַל אַמָּתוֹ הוּא סָבַר אִיהוּ מָלֵךְ וְלָא הִיא בַּת שֶׁבַע בִּתּוֹ הוּא דִּנְפַק מִינַּהּ שְׁלֹמֹה
אִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא מַאי דִּכְתִיב הֵמָּה מֵי מְרִיבָה הֵמָּה שֶׁרָאוּ אִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה וְטָעוּ רָאוּ שֶׁמּוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמַיִם הוּא לוֹקֶה אָמַר כׇּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְהֵן לֹא יָדְעוּ שֶׁעַל עִסְקֵי מֵי מְרִיבָה לוֹקֶה
וּמְנָא לַן דְּלָא אָתֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרׇבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לְהַכְחִיד בָּעוֹלָם הַזֶּה וּלְהַשְׁמִיד לָעוֹלָם הַבָּא
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי מָה זָכָה יָרׇבְעָם לַמַּלְכוּת מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחַ אֶת שְׁלֹמֹה וּמִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו אָמַר לוֹ דָּוִד אָבִיךָ פָּרַץ פְּרָצוֹת בַּחוֹמָה כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל וְאַתָּה גָּדַרְתָּ אוֹתָם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַנְגַּרְיָא לְבַת פַּרְעֹה
וּמַאי וְזֶה אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ אָמַר רַב נַחְמָן שֶׁחָלַץ תְּפִילָּיו בְּפָנָיו אָמַר רַב נַחְמָן גַּסּוּת הָרוּחַ שֶׁהָיָה בּוֹ בְּיָרׇבְעָם טְרָדַתּוּ מִן הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר יָרׇבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלִַים וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה
אֲמַר גְּמִירִי דְּאֵין יְשִׁיבָה בַּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵּית יְהוּדָה בִּלְבָד כֵּיוָן דְּחָזוּ לֵיהּ לִרְחַבְעָם דְּיָתֵיב וַאֲנָא קָאֵימְנָא סָבְרִי הָא מַלְכָּא וְהָא עַבְדָּא וְאִי יָתֵיבְנָא מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת הוּא וְקָטְלִין לִי וְאָזְלוּ בָּתְרֵיהּ מִיָּד וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַים הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן
מַאי וַיִּוָּעַץ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה שֶׁהוֹשִׁיב רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק אֲמַר לְהוּ חָתְמִיתוּ עַל כֹּל דְּעָבֵידְנָא אֲמַרוּ לֵיהּ הִין אֲמַר לְהוּ מַלְכָּא בָּעֵינָא לְמִיהְוֵי אֲמַרוּ לֵיהּ הִין כֹּל דְּאָמֵינָא לְכוּ עָבֵידְתּוּ אֲמַרוּ לֵיהּ הִין אֲפִילּוּ לְמִפְלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲמַר לֵיהּ צַדִּיק חַס וְחָלִילָה אֲמַר לֵיהּ רָשָׁע לְצַדִּיק סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּגַבְרָא כְּיָרׇבְעָם פָּלַח לַעֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא לְמֵינְסִינְהוּ הוּא דְּקָא בָּעֵי אִי קַבְּלִיתוּ לְמֵימְרֵיהּ

רש"י

גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה. היינו תלמידי חזקיה כדקיימא לן בהשותפין בבבא בתרא (דף טו.) חזקיה וסיעתו כתבו משלי מכלל דחזקיה היה מלמד לכל וכדאמרן (לעיל דף צד.) נעץ חרב על פתח בית המדרש וכל שכן שלמנשה בנו לימד: מכל טורח שטרח בו. ללמדו: שבאו בעלילה. שלא באו לבקש לפני הקב''ה בתפלה אלא באו בעלילה שאמרו דברים של נצחון שאין להם תשובה: הברכה אחת היא. וכי אין לך ברכה יותר תשובה ניצחת השיבו ועלתה לו: מנשה. בא בעלילה שלא להתפלל למקום אלא לבסוף אם לא תושיעני מה הועיל לי שקראתי לך יותר משאר אלהות והיינו דכתיב ויכנע לפני (ה') אלהי אבותיו מכלל דעד השתא לפני אלוהות אחרים נכנע: תנא. כי אמרינן דהוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעולם הבא בגבולין אבל במקדש לא שהרי בשם היו מברכין: ובלשון עגה. אפילו במקדש לא לשון עגה לעז שאינו הוגה באותיותיו בלשון הקדש שלנו אלא שאר לועזין עגה לשון בלעגי שפה (ישעיה בח) מ''ר ל''א עגה לשון עוגה מקום שיש בו חבורת בני אדם שמדברין דברי חול גבולין קרי חוץ למקדש ואסור לפרש שם בן ארבעים ושתים בלשון עגה חוץ למקדש ואי עבד אין לו חלק אבל בלשון קדש אינו נענש כל כך ובמקדש הואיל ונהגו להזכיר פירושו אינו נענש: שריבע עם. שריבץ את ישראל והשפילם: עשה מריבה בעם. הריבם אלו עם אלו בעסק עבודת כוכבים זה עובד וזה מוחה בידו ובאו לידי מחלוקת: שניבט ולא ראה. היה סבור להביט יפה ולעמוד על דבר עיקר ולא ראה שטעה כדאמרינן לקמן ראה אש יוצאה מאמתו וכו': נתמכמך בבנין. של מצרים שנתנוהו בבנין במקום לבנה כדמפרש באגדה שאמר לו משה להקב''ה אתה הרעות לעם הזה שעכשיו אם אין להם לבנים משימין בניהם של ישראל בבנין אמר לו הקב''ה קוצים הם מכלין שגלוי לפני אילו הם חיים היו רשעים [גמורים] ואם תרצה תנסה והוציא אחד מהן הלך והוציא את מיכה. ל''א נתמכמך עסק בבנין עד שנעשה מך כדאמרינן (שוטה דף יא.) כל העוסק בבנין מתמסכן: הוא סבר איהו מליך. ולכן נתאמץ שבע בן בכרי וקבץ כל ישראל אליו והיה רוצה למלוך כדכתיב במקרא: איהו מליך. ולכך נעשה יועץ לאבשלום כדי שתשוב המלוכה מדוד לאבשלום ובין כך ובין כך יתגלגל הדבר ותשוב אליו: על מי מריבה. שבעון שאמר שמעו נא המורים נענש ולא נכנס לארץ ישראל: ומנא לן דלא אתי. ירבעם לעלמא דאתי והכי נמי מפרש לקמן בכלהו שלשה מלכים וארבעה הדיוטות: הוכיח את שלמה. כדמפרש ואזיל דאמר דוד אביך וכו': ומפני מה נענש שהוכיחו ברבים. לביישו: פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו. (וירדו) [ויכנסו] בריוח: ואתה גדרת אותם כדי לעשות אנגריא. כדי שיכנסו בשערים לידע מי נכנס כדי לגבות מס לבת פרעה מ''ר ל''א שסגר השערים ועשה מגדל לבת פרעה על אחד מן השערים וכולם עוברים דרך שם כדי שיהיו מצויין עמה לכבדה ולעבדה כל עבודת בית המלך קרי אנגריא ל''א שהיה רגיל שלמה לסגור דלתות העזרה ומצניע מפתחות בידו ודרכו של מלך לישן ג' שעות ביום וישראל עומדין על העזרה עד שיעמוד המלך ואמר לו ירבעם אתה רוצה שיתנו לך אנגריא לבת פרעה אשתך שתתן להם מפתחות: (בית) המלוא אחת מן הפרצות גדר ומלאו לכותל החומה ובנה שם מגדל לבת פרעה ולאנשים שעובדין לה לעיל מהאי קרא כתיב וירם יד במלך כלומר קם בדברים כנגד המלך ומרד בו: שחלץ תפילין בפניו. שהיה לו לפנות לצד אחר מפני אימת מלכותו ולחלוץ שלא בפניו ל''א חולץ תפילין בפניו לבא להתריס כנגדו בחזקה: חלץ תפילין. אין נכון להיות בגלוי ראש לפני המלך [והוא התחיל במרד בכך להראות ולומר לו שאינו נוהג כמלך]: גמירי דאין ישיבה. הלכה למשה מסיני ולא מקרא: שהושיב רשע אצל צדיק. ואומר להם להעמיד להם צלם אחד בבית אל ואחד בדן הסכימו עמו: אמר לו רשע לצדיק. סלקא דעתך גברא כירבעם פלח לעבודת כוכבים אלא לנסיונהו בעי אם דעתנו שלם עמו נתרצה בדבר וכך היה מטעה רשע לצדיק עד שהיו כולן חתומים שהן היו רוצים ושוב לא היו יכולים לחזור בהן:

תוספות

אין פירוש לקטע זה
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר