סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

'אַל תַּתְחִיל בִּי' 'שַׁחֲרִית הוּא' 'רֹאשׁ חוֹדֶשׁ הוּא' 'מוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא'
תָּנוּ רַבָּנַן 'לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ' כְּגוֹן אֵלּוּ הַמְנַחֲשִׁים בְּחוּלְדָּה בְּעוֹפוֹת וּבְדָגִים
מַתְנִי' הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בְּדָבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת
גְּמָ' מִכְּלָל דְּאִיכָּא מִידֵּי דְּחִילּוּל שַׁבָּת הָוֵי וְאֵין חַיָּיבִין לֹא עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וְלֹא עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת
מַאי הִיא תְּחוּמִין וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא הַבְעָרָה וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי
מַתְנִי' הַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בַּשֵּׁם קִלְּלָם בְּכִנּוּי רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין
גְּמָ' מַאן חֲכָמִים רַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי הוּא דְּתַנְיָא רַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר 'בְּנׇקְבוֹ שֵׁם יוּמָת' מָה תַּלְמוּד לוֹמַר שֵׁם לִימֵּד עַל מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בַּשֵּׁם
תָּנוּ רַבָּנַן 'אִישׁ' מָה תַּלְמוּד לוֹמַר 'אִישׁ אִישׁ' לְרַבּוֹת בַּת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס
'אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ' אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו וְאִמּוֹ אָבִיו שֶׁלֹּא אִמּוֹ אִמּוֹ שֶׁלֹּא אָבִיו מִנַּיִין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ' אָבִיו קִילֵּל אִמּוֹ קִילֵּל דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מַשְׁמָע שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד וּמַשְׁמָע אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב 'יַחֲדוּ'
'מוֹת יוּמָת' בִּסְקִילָה אַתָּה אוֹמֵר בִּסְקִילָה אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכׇּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה נֶאֱמַר כָּאן 'דָּמָיו בּוֹ' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'דְּמֵיהֶם בָּם' מָה לְהַלָּן בִּסְקִילָה אַף כָּאן בִּסְקִילָה
עוֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ אַזְהָרָה מִנַּיִין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל' וְגוֹ' אִם הָיָה אָבִיו דַּיָּין הֲרֵי הוּא בִּכְלַל 'אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל' וְאִם הָיָה אָבִיו נָשִׂיא הֲרֵי הוּא בִּכְלַל 'וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר'
אֵינוֹ לֹא דַּיָּין וְלֹא נָשִׂיא מִנַּיִין אָמְרַתְּ הֲרֵי אַתָּה דָּן בִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵיהֶן לֹא רְאִי נְשִׂיא כִּרְאִי דַּיָּין וְלֹא רְאִי דַּיָּין כִּרְאִי נָשִׂיא
לֹא רְאִי דַּיָּין כִּרְאִי נָשִׂיא שֶׁהֲרֵי דַּיָּין אַתָּה מְצֻוֶּוה עַל הוֹרָאָתוֹ כִּרְאִי נָשִׂיא שֶׁאִי אַתָּה מְצֻוֶּוה עַל הוֹרָאָתוֹ וְלֹא רְאִי נָשִׂיא כִּרְאִי דַּיָּין שֶׁהַנָּשִׂיא אַתָּה מְצֻוֶּוה עַל הַמְרָאָתוֹ כִּרְאִי דַּיָּין שֶׁאִי אַתָּה מְצֻוֶּוה עַל הַמְרָאָתוֹ
הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם שֶׁהֵן בְּעַמְּךָ וְאַתָּה מוּזְהָר עַל קִלְלָתָן אַף אֲנִי אָבִיא אָבִיךָ שֶׁבְּעַמְּךָ וְאַתָּה מוּזְהָר עַל קִלְלָתוֹ
מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן גְּדוּלָּתָן גָּרְמָה לָהֶן
תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ' בְּאוּמְלָלִים שֶׁבְּעַמְּךָ הַכָּתוּב מְדַבֵּר
מָה לְחֵרֵשׁ שֶׁכֵּן חֲרִישָׁתוֹ גָּרְמָה לוֹ
נָשִׂיא וְדַיָּין יוֹכִיחוּ מָה לְנָשִׂיא וְדַיָּין שֶׁכֵּן גְּדוּלָּתָן גָּרְמָה לָהֶן חֵרֵשׁ יוֹכִיחַ
וְחָזַר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁהֵן בְּעַמְּךָ וְאַתָּה מוּזְהָר עַל קִלְלָתָן אַף אֲנִי אָבִיא אָבִיךָ שֶׁבְּעַמְּךָ וְאַתָּה מוּזְהָר עַל קִלְלָתוֹ
מָה לְצַד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן מְשׁוּנִּין
אֶלָּא אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא אוֹ אֱלֹהִים וְחֵרֵשׁ אוֹ נָשִׂיא וְחֵרֵשׁ אֱלֹהִים לְמָה לִי אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְגוּפוֹ תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאָבִיו
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֱלֹהִים חוֹל אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר קוֹדֶשׁ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר
דְּתַנְיָא 'אֱלֹהִים' חוֹל דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר 'אֱלֹהִים' קוֹדֶשׁ וְתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אַזְהָרָה לִמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם מִנַּיִין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל'
לְמַאן דְּאָמַר אֱלֹהִים חוֹל גָּמַר קוֹדֶשׁ מֵחוֹל לְמַאן דְּאָמַר אֱלֹהִים קוֹדֶשׁ גָּמְרִינַן חוֹל מִקּוֹדֶשׁ
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אֱלֹהִים חוֹל גָּמַר קוֹדֶשׁ מֵחוֹל אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֱלֹהִים קוֹדֶשׁ גָּמַר חוֹל מִקּוֹדֶשׁ דִּילְמָא אַקּוֹדֶשׁ אַזְהַר אַחוֹל לָא אַזְהַר
אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא לֹא תָקֵל

רש"י

אל תתחיל בי. כשבא הגבאי לגבות מס ממנו או קיצת העיר אומר לו בבקשה ממך אל תתחיל בי להיות ראשון בדבר הפסד שסימן רע הוא לו: שחרית הוא. שהיה תובע ממנו חוב אמר לו שחרית הוא ולא אתחיל תחלת מעשה היום בפירעון: ראש חדש הוא. המתן לי עד מחר: מוצאי שבת הוא. ראשון לימי השבוע: המנחשין. כשיוצאין לדרך או כשמתחילין בשום דבר: מתני' המחלל את השבת. דחשיב ליה תנא בנסקלין כגון שחללו במלאכה גמורה: שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. כגון דבר שיש בו מעשה ומלאכת מחשבת ולא המתעסק: גמ' תחומין ואליבא דר''ע. דיליף להו מקראי במסכת סוטה (דף כז:): הבערה ואליבא דר' יוסי. דאמר ללאו יצאת ור''ע מודה נמי בתחומים דאין חייבים עליהם כרת דתנן (שבת דף עג.) אבות מלאכות מ' חסר אחת ולא פליג ר' עקיבא: מתני' עד שיקללם בשם. שיקלל בשמות הגמורין: קללם בכנוי. כגון שדי צבאות חנון רחום: גמ' בנקבו יומת. היה לו לכתוב מה ת''ל שם אם אינו ענין לו דהא כתיב ונוקב שם תנהו ענין למקלל אביו ואמו ור' מנחם לא ס''ל הא דדרשינן לעיל (דף נו.) מהאי קרא עד שיברך שם בשם ואפי' לא ברך שם בשם אלא יתברך יוסי ר' מנחם בר' יוסי מחייב עליה: איש איש כי יקלל וגו' לרבות בת. שקללה או טומטום שקלל: אין לי אלא אביו ואמו. כאחד: אביו שלא אמו ואמו שלא אביו מניין ת''ל אביו ואמו קלל. כלומר סמך קללה בראש המקרא לאביו ובסופו סמך לאמו: ר' יונתן אומר. מתחלת המקרא משמע את אביו ואת אמו דאע''ג דוי''ו מוסיף על ענין ראשון משמע נמי א' מהם עד שיפרט לך. הכתוב יחדיו כדרך שהוצרך לפרוט בכלאים שכתוב בו (דברים כב) לא תחרוש בשור ובחמור ופרט בו יחדיו שלא תאמר אסור לחרוש בשור לבדו ובחמור לבדו ואביו ואמו קלל דסיפא דריש ליה רבי יונתן לקמן באלו הן הנחנקין לרבות את המקלל לאחר מיתה: מה להלן בסקילה. דכתיב באבן ירגמו אותם: בנין אב משניהם. דמחד מינייהו לא אתיא דאיכא למיפרך מה לדיין שכן אתה מצווה וחייב מיתה על הוראתו שנאמר (דברים יז) ושמרת לעשות ככל אשר יורוך והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי וגו' ובנשיא איכא למיפרך שכן אתה חייב מיתה על המראתו שלא למרוד בצוויו ולהמרות את פיו שנאמר ביהושע כל איש אשר ימרה את פיך וגו': לא ראי דיין כראי נשיא. לא ראיה של זה צד חמור שנא' בדיין ישנה בנשיא אפילו הכי הוזהר על הנשיא: שהן בעמך. עושין מעשה עמך: באומללים. בשפלים כמו היהודים האמללים בס' עזרא (נחמיה נ): חרשותו גרמה לו. מתוך שהוא שפל הזהיר עליו הכתוב שלא תבזהו ולא תצערהו מפני שנותן צרתו על לבו ומיצר על שפלותו: שכן משונין. משאר ב''א אלו לאמללות ואלו לגדולה וקיי''ל בשחיטת חולין (דף קט:) כל מה הצד פרכינן כל דהוא כגון שכן משונין דאינו צד חמור דאי צד חמור פריך לאו פירכא היא דאביו נמי אית ביה צד חמור שהוקש כבודו לכבוד המקום: ה''ג א''כ נכתוב אלהים וחרש או נשיא וחרש. פי' אלא לא אתיא אביו בבנין אב אלא באם אינו ענין נכתוב אלהים וחרש וניתי נשיא בהצד השוה לא ראי דיין שהוא גדול שאתה מצווה על הוראתו כראי חרש שאי אתה מצווה על הוראתו ולא ראי חרש ששפלותו גרמה לו כראי דיין שאין שפלותו גרמה לו הצד השוה שבהן שהן בעמך אף אני אביא נשיא והכא ליכא למיפרך שכן משונין דהא נשיא נמי משונה הוא: או נשיא וחרש. וניתי דיין מינייהו: אלהים חול. דהא אלהים דהכא חול הוא ולאזהרת דיין אתא: אלא למאן דאמר קודש. וכאן הזהיר על ברכת השם מאי איכא למימר אין כאן קרא יתירא: ומשני מאן דאמר אלהים חול על כרחיך גמר קודש מחול דהא לא אשכחן אזהרה לברכת השם אלא מהכא הלכך מאן דאמר קודש גמר נמי חול מקודש ויש כאן אזהרה לדיין דיליף לה מאזהרה דקדש וקס''ד במה מצינו גמר ומשום הכי פריך דילמא אקודש הזהיר אחול לא הזהיר:

תוספות

המחלל שבת. לאו למימר דכל שחייב על שגגתו חטאת חייב על זדונו מיתה דהא איסי דאמר בפ''ק דשבת (דף ו:) אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ואינו חייב על אחת מהן ופי' הקונטרס וכן ר''ת היינו מיתה אבל חטאת מיחייב אכולהו אלא אתא למימר דכל שאין חייבין חטאת אין חייבין מיתה: לרבות בת. הא דאמר (ב''ק. דף טו.) השוה הכתוב אשה לאיש היינו היכא דכתיב בלשון זכר אבל היכא דכתיב בלשון איש ממעטינן אי לאו דכתיב ב' זימני דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות ואם תאמר הא אמרינן בפרק ארבעה וחמשה (שם דף מד:) גבי שור שהמית שור שור שבעה להביא שור האשה אע''ג דלא כתיב שור איש וי''ל משום דדרשינן התם נגיחה למיתה נגיחה לנזקין והוה ילפינן מיתה מנזקין משום דכתיב (שמות כא) וכי יגוף שור איש: עד שיפרט לך הכתוב יחדיו. פירש הקונטרס כדרך שפרט בכלאים ותימה אם כן לרבי יאשיה אמאי כתיב בהו יחדיו אלא על כרחך אי לאו יחדיו הוה אמינא דלא יחרוש בשור וחמור כאחד אף על פי שאין קשורין ולא ילבש בגד של צמר ושל פשתים אף ע''פ שאינן קשורין ותפורים כדדרשינן (יבמות דף נה:) תכיפה אחת אינה חיבור שתי תכיפות חיבור והיינו מדכתיב יחדיו אלא מסברא קאמר עד שיפרט לך הכתוב יחדיו: גמר קודש מחול. מדאפקיה בלשון אלהים דאי מק''ו למ''ד קודש נמי לא איצטריך לגופיה דנילף מנשיא וחרש אלא איכא למיפרך מה לבשר ודם שכן דואגים ומתביישין בכך:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר