סקר
מסכת שבת






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

נִפְנָה לִימִינוֹ כָּבְשׁוּ פְּנֵיהֶם בַּקַּרְקַע, נִפְנָה לִשְׂמאלוֹ וְכָבְשׁוּ פְּנֵיהֶם בַּקַּרְקַע. אָמַר לָהֶן שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח: בַּעֲלֵי מַחֲשָׁבוֹת אַתֶּם, יָבֹא בַּעַל מַחֲשָׁבוֹת וְיִפָּרַע מִכֶּם. מִיָּד בָּא גַּבְרִיאֵל וַחֲבָטָן בַּקַּרְקַע, וָמֵתוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: מֶלֶךְ לֹא דָּן וְלֹא דָּנִין אוֹתוֹ, לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ. "לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין" אִינִי? וְהָאָמַר רַב אַשִׁי: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: 'נָשִׂיא שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל', מֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל! שֶׁנֶּאֱמַר: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" (דברים יז, טו), שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ. מִצְוָה שָׁאנֵי. "וְאֵין נוֹשְׂאִין" כו' תַּנְיָא: "אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: נָשִׁים הָרְאוּיוֹת לוֹ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ". וּמַאי נִינְהוּ? מֵירַב וּמִיכַל. "שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי יוֹסֵי: הֵיאַךְ נָשָׂא דָּוִד שְׁתֵּי אֲחָיוֹת בְּחַיֵּיהֶן? אָמַר לָהֶן: מִיכַל אַחַר מִיתַת מֵירַב נְשָׂאָהּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: קִידּוּשֵׁי טָעוּת הָיוּ לוֹ בְּמֵירַב, שֶׁנֶּאֱמַר: "תְּנָה אֶת אִשְׁתִּי אֶת מִיכַל, אֲשֶׁר אֵרַשְׂתִּי לִי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים" (שמואל ב' ג, יד). מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רַב פַּפָּא: מִיכַל אִשְׁתִּי וְלֹא מֵירַב אִשְׁתִּי. מַאי "קִידּוּשֵׁי טָעוּת"? דִּכְתִיב: "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עשֶׁר גָּדוֹל" (שמואל א' יז, כה). אֲזַל קַטְלֵיהּ. אָמַר לוֹ: מִלְוֶה אִית לְךָ גַּבַּאי, וְהַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוֶה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אֲזַל יְהָבָהּ לְעַדְרִיאֵל, דִּכְתִיב: "וַיְהִי בְּעֵת תֵּת אֶת מֵירַב בַּת שָׁאוּל לְדָוִד" (שמואל א' יח, יט). אָמַר לֵיהּ: אִי בָּעֵית דְּאֶתֵּן לְךָ מִיכַל, זִיל אַיְיתִי לִי מֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים. אֲזַל אַיְיתִי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: מִלְוֶה וּפְרוּטָה אִית לְךָ גַּבַּאי שָׁאוּל סָבַר: מִלְוֶה וּפְרוּטָה דַּעְתֵּיהּ אַמִלְוֶה, וְדָּוִד סָבַר: מִלְוֶה וּפְרוּטָה דַּעְתֵּיהּ אַפְּרוּטָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִלְוֶה וּפְרוּטָה דַּעְתֵּיהּ אַפְּרוּטָה, שָׁאוּל סָבַר: לָא חֲזוּ וְלָא מִידֵי, וְדָוִד סָבַר: חֲזוּ לְכַלְבֵי וְשׁוּנְרֵי. וְרַבִּי יוֹסֵי, הַאי "תְּנָה אֶת אִשְׁתִּי אֶת מִיכַל" (שמואל ב' ג, יד) מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? רַבִּי יוֹסֵי לְטַעְמֵיהּ. דְּתַנְיָא: "רַבִּי יוֹסֵי הָיָה דּוֹרֵשׁ מִקְרָאוֹת מְעוֹרָבִין, כְּתִיב: "וַיִּקַח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל, אֶת אַרְמנִי וְאֶת מְפִיבשֶׁת, וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי" (שמואל ב' כא, ח). וְכִי לְעַדְרִיאֵל נְתָנָהּ?! "וְשָׁאוּל נָתַן אֶת מִיכַל בִּתּוֹ אֵשֶׁת דָּוִד לְפַלְטִי בֶּן לַיִשׁ" (שמואל א' כה, מד), אֶלָּא מַקִּישׁ קִידּוּשֵׁי מֵירַב לְעַדְרִיאֵל לְקִידּוּשֵׁי מִיכַל לְפַלְטִי, מַה קִידּוּשֵׁי מִיכַל לְפַלְטִי בַּעֲבֵירָה, אַף קִידּוּשֵׁי מֵירַב לְעַדְרִיאֵל בַּעֲבֵירָה". וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה נַמִי הָכְתִיב: "אֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל" (שמואל א' יח, יט) אָמַר לְךָ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי מִיכַל יָלְדָה? וַהֲלֹא מֵירַב יָלְדָה! מֵירַב יָלְדָה וּמִיכַל גִּידְּלָה, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמָהּ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמְגַדֵּל יָתוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ יְלָדוֹ. (חֲנִינָא קָרָא, יוֹחָנָן וְאִשְׁתּוֹ, אֶלְעָזָר וּגְאוּלָּה, וְשְׁמוּאֵל בְּלִימוּדַי – סִימָן) רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: מֵהָכָא: "וַתִּקְרֶאנָה לּוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי" (רות ד, יז). וְכִי נָעֳמִי יָלְדָה? וַהֲלֹא רוּת יָלְדָה! אֶלָּא רוּת יָלְדָה וְנָעֳמִי גִּידְּלָה, לְפִיכָךְ נִקְרָא עַל שְׁמָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵהָכָא: "וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר" וגו' ... וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד" (דברי הימים א' ד, יח). "מָרֶד" - זֶה כָּלֵב, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ "מָרֶד"? שֶׁמָּרַד בַּעֲצַת מְרַגְּלִים. וְכִי בִּתְיָה יָלְדָה? וַהֲלֹא יוֹכֶבֶד יָלְדָה! אֶלָּא יוֹכֶבֶד יָלְדָה, וּבִתְיָה גִּידְּלָה, לְפִיכָךְ נִקְרָא עַל שְׁמָהּ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: מֵהָכָא: "גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקב וְיוֹסֵף סֶלָה" (תהלים עז, טז). וְכִי יוֹסֵף יָלַד? וַהֲלֹא יַעֲקב יָלַד! אֶלָּא יַעֲקב יָלַד וְיוֹסֵף כִּילְכֵּל, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵירוֹ תּוֹרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ יְלָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדת אַהֲרן וּמשֶׁה" (במדבר ג, א), וּכְתִיב: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרן" (במדבר ג, ב), לוֹמַר לְךָ: אַהֲרן יָלַד, וּמשֶׁה לִימֵּד, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. "לָכֵן כּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם" (ישעיה כט, כב). וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ בְּיַעֲקב שֶׁפְּדָאוֹ לְאַבְרָהָם? אָמַר רַב יְהוּדָה: שֶׁפְּדָאוֹ מִצַּעַר גִּידּוּל בָּנִים, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: "לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקב" וגו' (ישעיה כט, כב), "לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקב" - מֵאָבִיו, "וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ" - מֵאֲבִי אָבִיו. כְּתִיב: "פַּלְטִי" (שמואל א' כה, מד), וּכְתִיב: "פַּלְטִיאֵל" (שמואל ב' ג, טו)! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פַּלְטִי שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פַּלְטִיאֵל? שֶׁפְּלָטוֹ אֵל מִן הָעֲבֵירָה. מֶה עָשָׂה? נָעַץ חֶרֶב בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, אָמַר: כָּל הָעוֹסֵק בְּדָבָר זֶה יִדָּקֵר בְּחֶרֶב זֶה. וְהָכְתִיב: "וַיֵּלֶךְ אִתָּהּ אִישָׁהּ" (שמואל ב', ג, טז), שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ כְּאִישָׁהּ. וְהָכְתִיב: "הָלוֹךְ וּבָכה", עַל הַמִּצְוָה דְּאָזֵיל מִינֵּיהּ. "עַד בַּחֻרִים" - שֶׁנַּעֲשׂוּ שְׁנֵיהֶם כְּבַחוּרִים, שֶׁלּא טָעֲמוּ טַעַם בִּיאָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תּוֹקְפּוֹ שֶׁל יוֹסֵף - עַנְוְותָנוּתוֹ שֶׁל בּוֹעַז, תּוֹקְפּוֹ שֶׁל בּוֹעַז - עַנְוְותָנוּתוֹ שֶׁל פַּלְטִי בֶּן לַיִשׁ, תּוֹקְפּוֹ שֶׁל יוֹסֵף - עַנְוְותָנוּתוֹ שֶׁל בּוֹעַז? דִּכְתִיב: "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת" (רות ג, ח). מַאי "וַיִּלָּפֵת"? אָמַר רַב: שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ כְּרָאשֵׁי לְפָתוֹת.

רש"י

נפנה. שמעון לימינו לידע אם יאמרו כמותו: כבשו פניהם. שהיו יראין ממנו: בעל מחשבות. הקב''ה: ולא חולצין לאשתו. מפני שאסורה לינשא: חליצה גנאי היא לו לבא לב''ד ותהא רוקקת לפניו וייבום גנאי הוא לו לקום על שם אחיו: הא דרב אשי. בפ' קמא דקידושין (דף לב:): הראויות לו. המותרות לו אבל נשיו של שאול לא: מלוה אית לך גבאי. עושר גדול וקידושין אחרים לא קיבלתי: בעת תת. כשהגיע עת לתתה לדוד נתנה לעדריאל: מלוה ופרוטה. מלוה עושר גדול שנתחייבתי לך בשביל גלית ופרוטה שוה כסף שקבלתי ממך בהללו ערלות פלשתים: שאול סבר דעתיה. דמקדש למקדש במלוה דחשיבא הלכך לאו קידושי נינהו ואזל ויהבה לפלטי בן ליש: ודוד סבר. דעתיה אפרוטה משום הכי קרי לה אשתי: האי תנה את אשתי את מיכל. דמשמע זו אשתי ולא מירב אשתי: מאי דריש ביה. רבי יוסי דלא דריש ולא מירב אשתי: לטעמיה. דדריש ממקרא מעורבב כדלקמן מה מיכל אשתי אף מירב אשתי: קדושי מיכל לפלטי. פשיטא לן דבעבירה דהא כתיב אשתי מיכל . וקיימא לן (קידושין דף מז.) דעתיה אפרוטה דבת קידושין היא: ואשתו היהודית. בכלב בן יפונה משתעי קרא יהודית על שם שכפרה בע''ז ונתגיירה שכל הכופר בע''ז נקרא יהודי דכתיב (דניאל ג) איתי גוברין יהודאין וגו': ירד אביגדור. כולן שמותן של משה הן: מרד. כלב שמרד בעצת מרגלים: תולדות אהרן ומשה. ומפרש בתריה בני אהרן ולא הוזכרו בני משה שם: שפדאו מצער גידול בנים. שהוטל עליו טורח השבטים שעל אברהם היה מוטל אותו טורח דכתיב (בראשית כו) והרביתי את זרעך והוא פדאו: והא כתיב אישה. אלמא בא עליה: שנעשה לה כאישה. שהיה מגדלה ומחבבה: הלך ובכה אחריה. בקושיא קא נסיב לה: עד בחורים. קרא קא דריש ואזיל: תוקפו של יוסף ענוותנותו של בועז. דבר גדול של יוסף כדבר קל וקטן שבבועז תוקף דבר גדול וחמור ויש לו שם ענוה דבר שאין לו שם שאדם עושה לפי תומו: שנעשה בשרו. אבר: כראשי לפתות. נתקשה ואעפ''כ כבש יצרו ואף על פי שפנויה היתה ועמו במיטה אבל יוסף אשת איש היתה ואינה עמו במיטה:

תוספות

אותו שכנגדו וי''ל דדיני נפשות שאני אי נמי הכא הוי קבלת עדות וקבלת עדות כשעת גמר דין ובשעת גמר דין אמרינן פרק שבועת העדות (דף ל: ושם) דברי הכל דיינים בישיבה ובעלי דינין בעמידה ואם כן יש ליזהר כשב''ד מושיבין שני בעלי דינין שלא ישבו בשעת קבלת העדות ולא בשעת גמר דין דשעת קבלת העדות כמו גמר דין חשוב: מצוה שאני. וכה''ג לא משני הש''ס גבי המלך שעבר לפני כלה בפרק האשה שנתארמלה (כתובות דף טז.) דמשני פרשת דרכים הואי ואמאי לא משני מצוה שאני וי''ל דהתם אין המצוה כי אם בשביל כבוד החתן והכלה וכבוד מלך עדיף טפי מכבוד החתן וא''כ ליכא מצוה אבל הכא גבי יבום מצוה איכא: שפדאו מצער גידול בנים. פי' הקונטרס גידול י''ב שבטים ולא נהירא חדא דאינו צער אלא שמחה כדאמרינן (ברכות דף סג.) גבי עובד אדום שברכו ה' בבנים בשכר הארון שהיה בביתו ועוד דאברהם היו לו בנים מקטורה וצריך לומר צער של יוסף ואחיו וגלגול ירידת מצרים:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר