סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחָרֵךְ גְּרַם כִּיבּוּי מִי אָמַר אִין מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בִּכְלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים מְלֵאִים מַיִם שֶׁאֵינָן יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הָאוּר וְהֵן מִתְבַּקְּעִין וּמְכַבִּין אֶת הַדְּלֵיקָה מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא שָׁרֵי
תָּנוּ רַבָּנַן נֵר שֶׁעַל גַּבֵּי טַבְלָא מְנַעֵר אֶת הַטַּבְלָא וְהִיא נוֹפֶלֶת וְאִם כָּבְתָה כָּבְתָה אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשׁוֹכֵחַ אֲבָל בְּמַנִּיחַ נַעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר
תָּנָא נֵר שֶׁאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל כְּדַרְכּוֹ וְאִם כָּבְתָה כָּבְתָה לָיֵיט עֲלַהּ רַב אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא וְאָמְרִי לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי מַאי טַעְמָא לָיֵיט עֲלַהּ רַב אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּרַב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה וְתָנָא קָתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם דְּרַב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה כׇּל דְּתָנֵי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מֵילָט לָיֵיט לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ בְּהָא אֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה דְּהָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּפְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת
אָמַר רַב יְהוּדָה פּוֹתֵחַ אָדָם דֶּלֶת כְּנֶגֶד מְדוּרָה בְּשַׁבָּת לָיֵיט עֲלַהּ אַבָּיֵי בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בְּרוּחַ מְצוּיָה מַאי טַעְמֵיהּ דְמַאן דְּאָסַר אִי בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה מַאי טַעְמָא דְמַאן דְּשָׁרֵי לְעוֹלָם בְּרוּחַ מְצוּיָה מָר סָבַר גָּזְרִינַן וּמָר סָבַר לָא גָּזְרִינַן
עוֹשִׂין מְחִיצָה כּוּ' לְמֵימְרָא דְּרַבָּנַן סָבְרִי גְּרַם כִּבּוּי מוּתָּר וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר גְּרַם כִּבּוּי אָסוּר וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ דְּתַנְיָא עוֹשִׂין מְחִיצָה בְּכֵלִים רֵיקָנִין וּבִמְלֵאִין שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהִשְׁתַּבֵּר וְאֵלּוּ מְלֵאִין שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהִשְׁתַּבֵּר כְּלֵי מַתָּכוֹת רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף כְּלֵי כְּפַר שִׁיחִין וּכְלֵי כְּפַר חֲנַנְיָה אֵין דַּרְכָּן לְהִשְׁתַּבֵּר וְכִי תֵּימָא אֵיפוֹךְ מַתְנִיתִין וְרַבִּי יוֹסֵי דְּבָרַיְיתָא לְדִבְרֵיהֶם קָאָמַר וּמִי מָצֵית אָפְכַתְּ לַהּ וְהָאָמַר רַבָּה בַּר תַּחְלִיפָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב מַאן תָּנָא גְּרַם כִּבּוּי אָסוּר רַבִּי יוֹסֵי אֶלָּא לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ וּבָרָיְיתָא כּוּלָּהּ רַבִּי יוֹסֵי הִיא וְחַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי עוֹשִׂין מְחִיצָה בְּכֵלִים רֵיקָנִין וּבִמְלֵאִים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהִשְׁתַּבֵּר וְאֵלּוּ הֵן כֵּלִים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהִשְׁתַּבֵּר כְּלֵי מַתָּכוֹת וּכְלֵי כְּפַר שִׁיחִין וּכְלֵי כְּפַר חֲנַנְיָה נָמֵי אֵין דַּרְכָּן לְהִשְׁתַּבֵּר שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף כְּלִי כְּפַר שִׁיחִין וּכְלֵי כְּפַר חֲנַנְיָה אֵין דַּרְכָּן לְהִשְׁתַּבֵּר
וְרָמֵי דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן וְרָמֵי דְּרַבִּי יוֹסֵי אַדְּרַבִּי יוֹסֵי דְּתַנְיָא הֲרֵי שֶׁהָיָה שֵׁם כָּתוּב לוֹ עַל בְּשָׂרוֹ הֲרֵי זֶה לֹא יִרְחוֹץ וְלֹא יָסוּךְ וְלֹא יַעֲמוֹד בִּמְקוֹם הַטִּינּוֹפֶת נִזְדַּמְּנָה לוֹ טְבִילָה שֶׁל מִצְוָה כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ גֶּמִי וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְעוֹלָם יוֹרֵד וְטוֹבֵל כְּדַרְכּוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשַׁפְשֵׁף שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹהֵיכֶם עֲשִׂיָּיה הוּא דְּאָסוּר גְּרָמָא שְׁרֵי אִי הָכִי הָכָא נָמֵי כְּתִיב לֹא תַעֲשֶׂה [כׇל] מְלָאכָה עֲשִׂיָּיה הוּא דְּאָסוּר גְּרָמָא שְׁרֵי מִתּוֹךְ שֶׁאָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ אִי שָׁרֵית לֵיהּ אָתֵי לְכַבּוֹיֵי אִי הָכִי קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן וּמָה הָתָם דְּאָדָם בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ שְׁרֵי הָכָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן וְתִסְבְּרָא הַאי גֶּמִי הֵיכִי דָּמֵי אִי דְּמִיהַדַּק קָא הָוֵי חֲצִיצָה אִי לָא מִיהַדַּק עָיְילִי בֵּיהּ מַיָּא חֲצִיצָה תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם דְּיוֹ בְּלַחָה דְּתַנְיָא הַדָּם וְהַדְּיוֹ הַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב יְבֵשִׁין חוֹצְצִין לַחִים אֵין חוֹצְצִין מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא אֶלָּא אָמַר רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא הַיְינוּ טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן דְּקָסָבְרִי אָסוּר לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הַשֵּׁם עָרוֹם מִכְּלָל דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר מוּתָּר לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הַשֵּׁם עָרוֹם דְּמַנַּח יְדֵיהּ עִילָּוֵיהּ לְרַבָּנַן נָמֵי דְּמַנַּח יְדֵיהּ עִילָּוֵיהּ זִימְנִין דְּמִשְׁתְּלֵי וְשָׁקֵיל לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי נָמֵי זִימְנִין דְּמִשְׁתְּלֵי וְשָׁקֵיל לֵיהּ אֶלָּא אִי דְּאִיכָּא גֶּמִי הָכִי נָמֵי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן לְהַדּוֹרֵי אַגֶּמִי רַבָּנַן סָבְרִי

רש"י

גמ' הוא דאמר כר''ש. דשרי לעכובי דליקה בעור גדי: גרם כיבוי. כי האי גוונא כשמגיע למים הוא כבה: מי אמר. דילמא הא דקתני במתני' ועושין מחיצה בכל הכלים לאו בחדשים המתבקעים קאמר: נר. דולק קרושיי''ל : אלא בשכח. דשכחו מבעוד יום על הטבלא שלא מדעת: אבל מניח נעשית. טבלא בסיס לדבר האסור ואסור לטלטלה כדי לנערה: לייט עליה. על כל המורין כן: כר' יהודה. דאמר דבר שאין מתכוין אסור: בפסיק רישיה. והכא נמי הרוח מכבהו: כנגד המדורה. ואע''פ שרוח מנשבת ומבעיר האור: מאי טעמא דמאן דאסר. אין דרך להבעיר ברוח מצויה ולא פסיק רישיה ולא ימות הוא: אף כלי כפר שיחין. חרס העשוי מאותו עפר חזק הוא ואין משתבר אלמא לר' יוסי בגרם כבוי טפי מיקל מדרבנן: וכי תימא איפוך מתני'. ותני ברישא דברי ר' יוסי וחכמים אוסרין בכלי חרס חדשים כו': ור' יוסי דברייתא. דמשמע דבהנהו דפקעי מודה דהא כפר שיחין וכפר חנניה הוא דקשרי: לדבריהם קאמר להו. לדידי כל הכלים שרו דגרם כבוי מותר אלא לדידכו נהי דאסריתו גרם כבוי אודו לי מיהת דבהני אפילו גרם ליכא: כורך עליו גמי. קס''ד השתא כדי שלא ימחק את השם במים אלמא לרבנן גרם מחק אסור ולר' יוסי שרי: ובלבד שלא ישפשף. דהוי מוחק בידים: ותסברא. דהכא גמי דאצרכוה רבנן משום שלא ימחק הוא: האי גמי היכי דמי. להגין עליו: אי דמיהדק. שלא יכנסו בו מים וימחק הוי חציצה: ואי דלא מיהדק. לבשרו: עיילי ביה מיא. ואינו מגין מלמחוק: תיפוק ליה דמשום דיו. בלא גמי נמי חייץ דיו ומשני בלחה: מכל מקום קשיא. גמי לרבנן למה להו: מכלל דלר' יוסי כו'. בתמיה והא כתיב לא יראה בך ערות דבר (דברים כג): אלא אי איכא גמי הכי נמי. דמודה ר' יוסי דצריך לכרוך עליו גמי ולא סגי ליה לאנוחי ידיו עליו דילמא מישתלי ושקיל ליה לידיה:

תוספות

גרם כיבוי מי אמר. וא''ת הא קתני מתני' בין מלאים בין ריקנים ומאי רבותא איכא טפי במלאים מבריקנים אי לאו דמיירי בדרכן להשתבר וי''ל דס''ד דמיירי בכלים שאין דרכן להשתבר וקמ''ל דלא גזרינן אטו כלים שדרכן להשתבר: מנער את הטבלא והיא נופלת ואם כבתה כבתה. אומר ר''י דמיירי דליכא שמן בנר דאי איכא שמן בנר חייב שהרי שופך ממנו והוי כמסתפק ממנו דחייב משום מכבה כדאמר בפ''ב דביצה (דף כב:) ובירושלמי מוקי לה בנר שכבה ולא קתני בהך ברייתא ואם כבתה כבתה ואתא לאשמעינן היתר טלטול ע''י ניעור לר' יהודה דאסר טלטול בנר שכבה אי נמי אפילו לר''ש ובנר גדול כגון קערה ועששית דמודה ר''ש כדאמר בפרק [כירה] (דף מד.) או כשיש אפר וגחלת אלא שכבה השלהבת: פותח ונועל כדרכו. אע''פ שע''י כן מתנדנד הנר ומתרחק השמן מן השלהבת או מתקרב והוי מכבה או מבעיר אבל אין לפרש משום כיבוי דרוח דאחורי הדלת ליכא רוח ועוד דא''כ הוה ליה למימר פותח אדם דלת כנגד הנר כדקאמר בסמוך כנגד המדורה ועוד דתינח פותח נועל מאי איסורא איכא אלא כדפרישית ואי לאו משום כיבוי והבערה משום טלטול אין לאסור דבנעילת דלת לא חשיב טלטול וגם לא הוי בסיס לדבר האסור דבית חשוב הוא ובטל אגב בית אי נמי בשכח דלא הוי בסיס: מר סבר גזרינן. הלכך צריך ליזהר שלא לפתוח הדלת לפני המדורה אפילו ברוח מצויה דהא לייט עלה אביי דהוי בתראה והנ''מ כשהמדורה קצת קרובה אצל הדלת: והא איפכא שמעינן להו. לאו דווקא איפכא דר' יוסי דברייתא הוי כמו מתני' דאסר דרכו להשתבר אלא היינו איפכא דבמתניתין מחמיר ר' יוסי טפי מדרבנן ובברייתא מיקל טפי: וכי תימא איפוך מתני' כו'. וא''ת מ''מ תקשה דבמתני' לא אסרי רבנן אלא חרס חדש ובברייתא אסרי אפי' ישן מדנקט כלי מתכות וי''ל דנקט בברייתא כלי מתכות משום דאין חילוק בהם בין חדשים לישנים וה''ה כלי חרס ישן: והאמר רבה כו'. ואם תאמר ואמאי לא מפיך ברייתא דטפי אית לן לאפוכה ממתני' והוי אתי נמי שפיר הא דרבה בר תחליפא ונימא דרבנן לדברי ר' יוסי קאמרי ואינהו שרי אף בכלי חרס חדש וי''ל דהתלמוד לא קאמר אלא דאפילו מפיך מתני' לא אתי שפיר אלא על כרחיך ברייתא אית לן לתרוצי וכיון דאתינא להכי לא צריך להפוכה אלא למימר חסורי מיחסרא: אי הכי קשה דרבנן אדרבנן. בלאו הכי הוה קשיא דרבנן אדרבנן אלא משום דהשתא פריך מכ''ש קאמר אי הכי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר