סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

עָבֵידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנַן אָמַר רָבָא תֵּיתֵי לִי דְּכִי אֲתָא צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְקַמַּאי לְדִינָא לָא מָזֵיגְנָא רֵישִׁי אַבֵּי סַדְיָא כַּמָּה דְּלָא מְהַפֵּיכְנָא בְּזָכוּתֵיהּ אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי פְּסִילְנָא לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְדִינָא מַאי טַעְמָא דְּחַבִּיב עֲלַי כְּגוּפַאי וְאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ
רַבִּי חֲנִינָא מִיעֲטֵף וְקָאֵי אַפַּנְיָא דְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא אָמַר בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה רַבִּי יַנַּאי לָבֵישׁ מָאנֵי מְעַלּוּ (שַׁבָּת) [וּמִיכַּסֵּי] וְאָמַר בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה
רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְבֵי רַבָּה בַּר רַב נַחְמָן קָרִיבוּ לֵיהּ תְּלָת סָאוֵי טַחְיֵי אֲמַר לְהוּ מִי הֲוָה יָדְעִיתוּן דְּאָתֵינָא אֲמַרוּ לֵיהּ מִי עֲדִיפַתְּ לַן מִינַּהּ
רַבִּי אַבָּא זָבֵן בִּתְלֵיסַר אִסְתִּירֵי פְּשִׁיטֵי בִּישְׂרָא מִתְּלֵיסַר טַבָּחֵי וּמְשַׁלֵּים לְהוּ אַצִּינּוֹרָא דְּדַשָּׁא וַאֲמַר לְהוּ אַשּׁוּר הַיָּיא אַשּׁוּר הַיָּיא רַבִּי אֲבָהוּ הֲוָה יָתֵיב אַתַּכְתָּקָא דְשִׁינָּא וּמוֹשֵׁיף נוּרָא רַב עָנָן לָבֵישׁ גּוּנְדָּא דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּגָדִים שֶׁבִּישֵּׁל בָּהֶן קְדֵירָה לְרַבּוֹ אַל יִמְזוֹג בָּהֶן כּוֹס לְרַבּוֹ רַב סָפְרָא מְחָרֵיךְ רֵישָׁא רָבָא מָלַח שִׁיבּוּטָא רַב הוּנָא מַדְלֵיק שְׁרָגֵי רַב פָּפָּא גָּדֵיל פְּתִילָתָא רַב חִסְדָּא פָּרֵים סִילְקָא רַבָּה וְרַב יוֹסֵף מְצַלְּחִי צִיבֵי רַבִּי זֵירָא מְצַתֵּת צַתּוֹתֵי רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מְכַתֵּף וְעָיֵיל מְכַתֵּף וְנָפֵיק אָמַר אִילּוּ מִקַּלְעִין לִי רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי מִי לָא מְכַתֵּיפְנָא קַמַּיְיהוּ וְאִיכָּא דְאָמְרִי רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי מְכַתְּפִי וְעָיְילִי מְכַתְּפִי וְנָפְקִי אָמְרִי אִילּוּ אִיקְּלַע לַן רַבִּי יוֹחָנָן מִי לָא מְכַתְּפִינַן קַמֵּיהּ
יוֹסֵף מוֹקַר שַׁבֵּי הֲוָה הָהוּא גּוֹי בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דַּהֲוָה נְפִישִׁי נִכְסֵיהּ טוּבָא אָמְרִי לֵיהּ כַּלְדָּאֵי כּוּלְּהוּ נִכְסֵי יוֹסֵף מוֹקַר שַׁבֵּי אָכֵיל לְהוּ אֲזַל זַבְּנִינְהוּ לְכוּלְּהוּ נִיכְסֵי זְבַן בְּהוּ מַרְגָּנִיתָא אוֹתְבַהּ בִּסְיָינֵיהּ בַּהֲדֵי דְּקָא עָבַר מַבָּרָא אַפְרְחֵיהּ זִיקָא שַׁדְיֵיהּ בְּמַיָּא בַּלְעֵיהּ כַּוְורָא אַסְּקוּהּ אַיְיתוּהּ אַפַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא אָמְרִי מַאן זָבֵין כִּי הַשְׁתָּא אָמְרִי לְהוּ זִילוּ אַמְטְיוּהּ לְגַבֵּי יוֹסֵף מוֹקַר שַׁבֵּי דִּרְגִיל דְּזָבֵין אַמְטְיוּהּ נִיהֲלֵיהּ זַבְנֵיהּ קַרְעֵיהּ אַשְׁכַּח בֵּיהּ מַרְגָּנִיתָא זַבְּנַיהּ בִּתְלֵיסַר עִילִּיָּתָא דְּדִינָרֵי דְּדַהֲבָא פְּגַע בֵּיהּ הָהוּא סָבָא אֲמַר מַאן דְּיָזֵיף שַׁבְּתָא פַּרְעֵיהּ שַׁבְּתָא
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי מֵרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי עֲשִׁירִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּמָּה הֵן זוֹכִין אֲמַר לֵיהּ בִּשְׁבִיל שֶׁמְּעַשְּׂרִין שֶׁנֶּאֱמַר עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר שֶׁבְּבָבֶל בַּמָּה הֵן זוֹכִין אֲמַר לֵיהּ בִּשְׁבִיל שֶׁמְּכַבְּדִין אֶת הַתּוֹרָה וְשֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת בַּמָּה הֵן זוֹכִין אֲמַר לֵיהּ בִּשְׁבִיל שֶׁמְּכַבְּדִין אֶת הַשַּׁבָּת דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בְּלוּדְקִיָּא וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב מַשּׂוֹי שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנֵי אָדָם וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל כֶּסֶף קְבוּעוֹת בּוֹ וּקְעָרוֹת וְכוֹסוֹת וְקִיתוֹנִיּוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ וְעָלָיו כׇּל מִינֵי מַאֲכָל וְכׇל מִינֵי מְגָדִים וּבְשָׂמִים וּכְשֶׁמַּנִּיחִים אוֹתוֹ אוֹמְרִים לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ וְגוֹ' וּכְשֶׁמְּסַלְּקִין אוֹתוֹ אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי בַּמֶּה זָכִיתָ לְכָךְ אָמַר לִי קַצָּב הָיִיתִי וּמִכׇּל בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה נָאָה אָמַרְתִּי זוֹ תְּהֵא לַשַּׁבָּת אָמַרְתִּי לוֹ [אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ] וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁזִּיכְּךָ לְכָךְ
אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא מִפְּנֵי מָה תַּבְשִׁיל שֶׁל שַׁבָּת רֵיחוֹ נוֹדֵף אָמַר לוֹ תַּבְלִין אֶחָד יֵשׁ לָנוּ וְשַׁבָּת שְׁמוֹ שֶׁאָנוּ מְטִילִין לְתוֹכוֹ וְרֵיחוֹ נוֹדֵף אָמַר לוֹ תֵּן לָנוּ הֵימֶנּוּ אָמַר לוֹ כׇּל הַמְשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת מוֹעִיל לוֹ וְשֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ
אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב הַמְנוּנָא מַאי דִּכְתִיב וְלִקְדוֹשׁ ה' מְכוּבָּד אֲמַר לֵיהּ זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה אָמְרָה תּוֹרָה כַּבְּדֵהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה
וְכִבַּדְתּוֹ רַב אָמַר לְהַקְדִּים וּשְׁמוּאֵל אָמַר לְאַחֵר אֲמַרוּ לֵיהּ בְּנֵי רַב פָּפָּא בַּר אַבָּא לְרַב פָּפָּא כְּגוֹן אֲנַן דִּשְׁכִיחַ לַן בִּישְׂרָא וְחַמְרָא כׇּל יוֹמָא בְּמַאי נִישַׁנְּיֵיהּ אֲמַר לְהוּ אִי רְגִילִיתוּ לְאַקְדּוֹמֵי אַחֲרוּהּ אִי רְגִילִיתוּ לְאַחוֹרֵיהּ אַקְדְּמוּהּ רַב שֵׁשֶׁת בְּקַיְטָא מוֹתֵיב לְהוּ לְרַבָּנַן הֵיכָא דְּמָטְיָא שִׁימְשָׁא בְּסִיתְוָא מוֹתֵיב לְהוּ לְרַבָּנַן הֵיכָא דְּמָטְיָא טוּלָּא כִּי הֵיכִי דְּלֵיקוּמוּ הַיָּיא רַבִּי זֵירָא

רש"י

עבידנא יומא טבא לרבנן. לתלמידים ראש ישיבה היה: תיתי לי. ישולם שכרי: דכי אתי צורבא מרבנן כו'. שחיבת תלמידי חכמים עלי: דלא מזיגנא רישא אבי סדיא. איני מניח ראשי על הכר: כמה דלא מהפיכנא ליה בזכותיה. עד שאראה אם יש בדבריו לזכותו: מתעטף. בבגדים נאים: בואי כלה. הכי קרי ליה לשביתת שבת מתוך חביבות: טחיי. רקיקין טחין פניהן בשומן אליה או בשמן: מי עדיפת לן מינה. כלום אתה חשוב לנו מן השבת לכבוד שבת הכננום ולא היינו יודעים שתבא: מתליסר טבחי. לטעום בשבת מן המובחר: איסתירי. סלעים איסתירי פשיטי סלעים מדינ' והן א' מח' בסלע צורי והיינו חצי דינר: ומשלים להו אצינורא דדשא. לפני בואם להביא לו הבשר היה מזמן להן מעותיהן על פתחן ואומר להן אשור הייא התאשרו והתחזקו מהר באומנותיכם למהר ולחזור ולמכור ולהתעסק בצרכי שבת ולי נראה ומשלים להו אצינורא דדשא כשהיה מביא ראשונה היה נותנה לשמשין המכינים סעודתו על פתח ביתו ולא היה נכנס אלא ממהר לחזור ולהביא אחרת ואמר להן לשמשין אשור הייא התאשרו מהר להכין את זו בעוד שאלך להביא את זו: אתכתקא דשינא. פשטדו''ל של שן שחשוב היה ועשיר: ומושיף נורא. נופח משם נורא לכבוד השבת ורבינו לוי גרס אתכתקא דשאגא תדהר: לביש גונדא. כלי שחור להודיע שהיום אינו כדי להתנהג בחשיבות מלהתעסק בתבשילי שבת ולא יטנף בגדיו בבישול קדירות: דתנא דבי רבי ישמעאל כו'. דבישול קדירה מטנף בגדים: מחריך רישא. אם היה שם ראש בהמה לחרוך מחרכו הוא בעצמו: פרים. לשון פרומים מחתך: מצתת צתותי. מצית האור בעצים דקים: מכתף ועייל מכתף ונפיק. בע''ש יוצא ונכנס להביא תמיד משואות כלי תשמיש ובגדי חופש ומגדים כאדם שמקבל את רבו בביתו ומראה לו שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו לטרוח ולהרבות בשבילו: מוקר שבי. מכבד שבתות: אמרי ליה כלדאי. להאי נכרי: כלדאי. חוזים בכוכבים: אכיל להו. סופך ליפול בידו: אותבה בסייניה. עשה לו כובע של לבד ושבצו במשבצות של זהב וקבע בו מרגליות וקבע את זו עמהם: סייניה. כובע ורבינו הלוי גרס בסדיניה בסודרו וראשון הגון לי והוא לשון ר' יצחק ב''ר יהודה: תריסר עיליתי דדינרי. עליות מלאות דינרי זהב וגוזמא בעלמא הוא כלומר הון עתק מאד כך פירש רבינו הלוי וכן בכל מקום כגון תליסר גמלי ספיקי טריפתא (חולין דף צה:) וכן תליסר טבחי דלעיל: במה הן זוכין. לעושר גדול כזה: לה' הארץ. דאין אנו רשאין ליהנות עד שנברך שמו בברכת הלחם: והארץ נתן לבני אדם. ע''י מתנתו נהנינו הטובה הזאת: מאי דכתיב ולקדוש ה' מכובד. מדכתיב וקראת לשבת עונג מכלל דלקדוש ה' לאו אשבת קאי: וכבדתו. אשבת מהדר דאי ביוה''כ כתיב ביה מכובד: להקדים. זמן סעודת שבת לזמן סעודת חול וזהו כבודו: לאחר. וזהו כבודו שהוא מתאוה לאכול: במאי נשנייה. במאי נשניוהו משאר ימים: אי רגיליתו לאקדומי. סעודתכם בבקר אחרוה: רב ששת סגי נהור היה ואינו רואה עת האכילה וכשהיה דורש בשבת מושיב התלמידים במקום שתגיע שם החמה לעת האוכל כדי שיצטערו וימהרו לקום: דמטי טולא. שיצטננו: הייא. מהר:

תוספות

בתליסר עיליתא דדינרי. אומר ר''ת דעיליתא שם כלי הוא כדאמרינן בריש כיצד מעברין (עירובין דף נג:) עלת נקפת בכדה: רב אמר להקדים ושמואל אמר לאחר. ולא פליגי אלא רב איירי בדרכו לאחר ושמואל איירי בדרכו להקדים כדאמרינן בסמוך:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר