|
טקסט הדף מנוקד
דְּאִיצְטַנַּע מִינָּךְ
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ סַבְרוּהָ מַאי מְחִיצָה פְּלוּגְתָּא דִּכְתִיב וַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה וְכֵיוָן דְּרָצוּ בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל בְּעַל כּוֹרְחָן אַלְמָא הֶיזֵּק רְאִיָּה שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק אֵימָא מַאי מְחִיצָה גּוּדָּא דִּתְנַן מְחִיצַת הַכֶּרֶם שֶׁנִּפְרְצָה אוֹמֵר לוֹ גְּדוֹר נִפְרְצָה אוֹמֵר לוֹ גְּדוֹר נִתְיָאֵשׁ הֵימֶנָּה וְלֹא גְּדָרָהּ הֲרֵי זֶה קִידֵּשׁ וְחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָהּ וְטַעְמָא דְּרָצוּ הָא לֹא רָצוּ אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ אַלְמָא הֶיזֵּק רְאִיָּה לָאו שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק אִי הָכִי בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל בּוֹנִין אוֹתוֹ מִבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא מַאי פְּלוּגְתָּא אִי הָכִי שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה שֶׁרָצוּ לַחֲצוֹת מִבְּעֵי לֵיהּ כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי תָּא נַעֲבֵיד פְּלוּגְתָּא וְאִי הֶיזֵּק רְאִיָּה שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק מַאי אִירְיָא רָצוּ אֲפִילּוּ לֹא רָצוּ נָמֵי אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁנָתֵנוּ כְּשֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ וְהוּא דְּרָצוּ מַאי קָא מַשְׁמַע לַן דְּכִי לֵית בֵּיהּ דִּין חֲלוּקָהּ כִּי רָצוּ פְּלִיגִי תְּנֵינָא אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכָּאן חוֹלְקִין אִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכָּאן בִּמְסִיפָס בְּעָלְמָא קָא מַשְׁמַע לַן הָכָא כּוֹתֶל וְלִיתְנֵי הָא וְלָא לִיתְנֵי הָךְ סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים לֹא יַחְלוֹקוּ (לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא וְכִי רָצוּ מַאי הָוֵי לִיהְדַּר בֵּיהּ אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ כּוּ' אַדְּאַשְׁמְעִינַן בְּשֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ וְהוּא דְּרָצוּ לַישְׁמְעִינַן בְּיֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ וְאַף עַל גַּב דְּלֹא רָצוּ אִי אַשְׁמְעִינַן בְּיֵשׁ בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ וְאַף עַל גַּב דְּלֹא רָצוּ הֲוָה אָמֵינָא שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ אֲפִילּוּ רָצוּ נָמֵי לָא קָא מַשְׁמַע לַן וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי וְהָא קָתָנֵי סֵיפָא אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים אֲבָל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים יַחְלוֹקוּ מַאי לָאו אַכּוֹתֶל לָא אַמְּסִיפָס בְּעָלְמָא לִיתְנֵי הַאי וְלָא לִיתְנֵי הַאי סֵיפָא אִצְטְרִיכָא לֵיהּ וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם רוֹצִים לֹא יַחְלוֹקוּ) בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לְמַתְנִיתִין בְּשֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ אִי בְּשֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלוּקָהּ כִּי רָצוּ מַאי הָוֵי נֶהְדְּרוּ בְּהוּ אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁקָּנוּ מִיָּדָן וְכִי קָנוּ מִיָּדָן מַאי הָוֵי קִנְיַן דְּבָרִים בְּעָלְמָא הוּא בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדָן בְּרוּחוֹת רַב אָשֵׁי אָמַר כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ זֶה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהֶחֱזִיק וְזֶה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהֶחֱזִיק מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת כּוּ' גְּוִיל אַבְנֵי דְּלָא מְשַׁפְּיָא גָּזִית אַבְנֵי דִּמְשַׁפְּיָא דִּכְתִיב כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית (וְגוֹ') כְּפִיסִין אַרְחֵי לְבֵינִין לִיבְנֵי אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי מִמַּאי דִּגְוִיל אַבְנֵי דְּלָא מְשַׁפְּיָא נִינְהוּ וְהַאי טֶפַח יַתִּירָא לְמוּרְשָׁא דְקַרְנָתָא דִּילְמָא פַּלְגָא דְגָזִית הוּא וְהַאי טֶפַח יַתִּירָא לְבֵינֵי אוּרְבֵי הוּא כִּדְקָאָמְרִינַן כְּפִיסִין אַרְחֵי לְבֵינִין לִיבְנֵי וְהַאי טֶפַח יַתִּירָא לְבֵינֵי אוּרְבֵי אֲמַר לֵיהּ וְלִיטַעְמָיךְ כְּפִיסִין אַרְחֵי מְנָלַן אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ גְּוִיל נָמֵי אַבְנֵי דְּלָא מְשַׁפְּיָא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ אִיכָּא דְאָמְרִי אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי מִמַּאי דְּהַאי כְּפִיסִין אַרְחֵי נִינְהוּ וְהַאי טֶפַח יַתִּירָא לְבֵינֵי אוּרְבֵי דִּילְמָא מַאי כְּפִיסִין אַבְנֵי דְּלָא מְשַׁפְּיָין וְהַאי טֶפַח יַתִּירָא לְמוּרְשָׁא דְקַרְנָתָא כִּדְקָאָמְרִינַן גְּוִיל אַבְנֵי דְּלָא מְשַׁפְּיָין גָּזִית אַבְנֵי דִּמְשַׁפְּיָין וְהַאי טֶפַח יַתִּירָא לְמוּרְשָׁא דְקַרְנָתָא אֲמַר לֵיהּ וְלִיטַעְמָיךְ גְּוִיל אַבְנֵי דְּלָא מְשַׁפְּיָין מְנָלַן אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ הָכָא נָמֵי גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ אָמַר אַבָּיֵי שְׁמַע מִינַּהּ כָּל בֵּינֵי אוּרְבֵי טֶפַח הָנֵי מִילֵּי בְּטִינָא אֲבָל בְּרִיכְסָא בָּעֵי טְפֵי וְאִיכָּא דְּאָמְרִי הָנֵי מִילֵּי בְּרִיכְסָא אֲבָל בְּטִינָא לָא בָּעֵי כּוּלֵּי הַאי לְמֵימְרָא דִּבְגָזִית דְּכֹל אַרְבַּע אַמּוֹת גּוֹבַהּ אִי הָוֵי פּוּתְיָא חַמְשָׁא קָאֵי אִי לָא לָא קָאֵי וְהָא אַמָּה טְרַקְסִין דַּהֲוַאי גָּבוֹהַּ תְּלָתִין אַמְּהָתָא וְלָא הֲוָה פּוּתְיָא אֶלָּא שֵׁית פּוּשְׁכֵי וְקָם כֵּיוָן דְּאִיכָּא טֶפַח יַתִּירָא קָאֵי וּבְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי מַאי טַעְמָא לָא עֲבוּד אַמָּה טְרַקְסִין כִּי קָאֵי בִּתְלָתִין קָאֵי טְפֵי לָא קָאֵי וּמְנָלַן דַּהֲוָה גָּבוֹהַּ טְפֵי דִּכְתִיב גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן רַב וּשְׁמוּאֵל וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר חַד אָמַר בְּבִנְיָן וְחַד אָמַר רש"י
דאיצטנע מינך. דברי הצנע אבל חצר החלוקה לתרוייהו קביעא תשמישתי' לכל אחד בחלקו כל שעה ולא עבדי בה מילי דצנעא: כיון דרצו. לחלוק ולקמן פריך מאי איריא רצו אפילו לא רצו הרי הן יכולין לכוף זה את זה: בונין כותל. של אבנים: גודא. כותל אבנים ובחצר שיש בה דין חלוקה ועל כרחן חולקים: וטעמא דרצו. שהתנו לחולקה בכותל אבנים הא לא רצו אין מחייבין אותו אלא מסיפס בעלמא: כדאמרי אינשי כו'. תירוצא הוא: שאין בה דין חלוקה. ח' אמות לא יחלוקו: ובכתבי הקדש. ספר תורה שהוא בכרך אחד וכן נביאים וכתובים הכתובים בגליון כס''ת: קנין דברים הוא. ואין חליפין קונין אלא דבר הנקנה או מכר או מתנה או שעבוד קרקעות שהקנין חל עליו או מטלטלין: ברוחות. זה בורר לו חלק מזרחי וזה בורר לו חלק מערבי וקנו מידם ומעתה נקנה חלק מזרחי לזה ואין לזה חלק בו וכן השני לחבירו: והחזיק. בחלקו רפק ביה פורתא וקרקע נקנה בחזקה אחרי אשר רצו בשעת חלוקה: אריח. חצי לבינה והלבינה ג' טפחים והאריח טפח ומחצה ועובי הכותל אריח מכאן ואריח מכאן וטפח באמצע שנותן שם טיט לחברו: לבינים ליבני. שלימות לבינה לעובי הכותל: למורשא דקרנת'. ראשי האבנים בולטות לחוץ שאינן חלקות ולהכי בעי רוחב טפח יתירא: לביני אורבי. בין דימוס שמכאן ובין דימוס שמכאן ונותן טיט באמצע: ה''ג אימא לביני דלא משפיין: ש''מ כו'. ונפקא מינה למקבל עליו לבנות כותל לחבירו: בריכסא. אבנים דקות וטיט בין שני הדימוסות: למימרא דבגזית כו' כל ד' אמות גובה אי הוה פותיא ה' טפחים קאי ואי לא לא קאי. כדתנן במתני' בגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה וקתני סיפא מחייבין אותן לבנותו עד ד' אמות ולפי חשבון זה לגובה שמנה צריך י' טפחים רוחב: והא אמה טרקסין. דבנין שלמה דגזית הוה דכתיב אבני גזית (מלכים א ה) והוי שלשים אמה קומתה ואין עוביו אלא אמה להבדיל בין ההיכל לקדשי הקדשים: דאיכא טפח יתירא. ומשום האי טפי פותיא מצי לאגבוה טובא ואין צריך לתת לכל ארבע אמות ה' טפחים רוחב: בבנין. שהיה גובהו מאה אמות כדתנן במסכת מדות (פרק ד מ''ו):
תוספות
מאי קא משמע לן בשאין בה דין חלוקה. אע''ג דקא משמע לן דשמיה היזק ה''פ מאי קמ''ל במאי דאיירי באין בה דין חלוקה לישמעינן בשיש בה דין חלוקה [אע''ג דלא רצו] (כשרצו) פלגי תימה הא קמ''ל דאפילו באין בה דין חלוקה דאיכא למימר על מנת לעשות גודא לא איתרצאי כדפירש לעיל: כי רצו מאי הוי ניהדרו בהו. למ''ד מחיצה גודא לא פריך דאיכא למימר דקנו ושיעבדו נכסיהן לבנין הכותל אלא למ''ד פלוגתא לא מהני קנין דקנין דברים בעלמא הוא דלא מסיק אדעתיה שקנו ברוחות: קנין דברים בעלמא הוא. בפרק השוכר את הפועלים (ב''מ דף צד.) דתנן מתנה ש''ח להיות כשואל ומוקי לה בקנו מידו התם לאו קנין דברים הוא אלא קנין גמור הוא שמשעבד את עצמו שאם יאנס שישלם: רב אשי אמר כגון שהלך כו'. תימה לר''י מה בא רב אשי להוסיף וכי איצטריך לאשמועינן דחזקה מועלת כמו קנין ונראה לר''י דהא קמ''ל דאע''ג דקאמר לקמן בחזקת הבתים (דף נג.) שלא בפניו צריך למימר. לו לך חזק וקני הכא כיון שאמרו אתה תקח רוח צפונית ואני רוח דרומית והלך והחזיק לו כל אחד בשלו זה שלא בפני זה נעשה כמי שקנו מידם ברוחות אע''פ שלא אמרו זה לזה לך חזק וקני: ארבע אמות גובה אפותיא דה' קאי טפי לא קאי. וקשיא לר''ת הא לבינין דגריעי קאי בשלשה טפחים ועוד הא קא חזינן דקאי בגזית טפי אפורתא ותירץ דהכי קאמר טפי לא קאי כמשפט גזית שרוצים בני אדם לבנותו שיעמוד ימים רבים כשבונים בגזית: טרקסין. אומר ר''ת דטרק הוי כמו טרוקי גלי ברכות (דף כח.) וסין הוי סיני כלומר שהיה מפסיק וסוגר את הלוחות שנתנו בסיני שהיו מונחות בארון שהיה בבית קדשי הקדשים וי''מ טרקסין פנים וחוץ שאותה אמה היתה ספק אם מקודשת פנים או חוץ ולכך היו שם שתי פרוכת כדאמרינן ביומא (דף נא:): שאני התם דאיכא טפח יתירא. ה''מ לשנוי דאגב תקרה ומעזיבה קאי טפי כדאמרי' בסמוך:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|