|
טקסט הדף מנוקד
מַתְנִי' הַמַּחְלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר וְיָלְדָה וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ וְיָלְדָה זֶה אוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא מָכַרְתִּי וְזֶה אוֹמֵר מִשֶּׁלָּקַחְתִּי יַחְלוֹקוּ
הָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן וְכֵן שְׁתֵּי שָׂדוֹת אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר גָּדוֹל לָקַחְתִּי וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ זָכָה בַּגָּדוֹל הַמּוֹכֵר אוֹמֵר קָטָן מָכַרְתִּי וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵין לוֹ אֶלָּא קָטָן זֶה אוֹמֵר גָּדוֹל וְזֶה אוֹמֵר קָטָן יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁהַקָּטָן מָכַר זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יַחְלוֹקוּ גְּמָ' אַמַּאי יַחְלוֹקוּ וְלִיחְזֵי בִּרְשׁוּת דְּמַאן קָיְימָא וְלֶהֱוֵי אִידַּךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר שְׁמוּאֵל בְּעוֹמֶדֶת בַּאֲגַם שִׁפְחָה נָמֵי דְּקָיְימָא בְּסִימְטָא וְנוֹקְמַהּ אַחֲזָקָה דְּמָרַהּ קַמָּא וְלִיהְוֵי אִידַּךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה הָא מַנִּי סוֹמְכוֹס הִיא דְּאָמַר מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק חוֹלְקִין בְּלֹא שְׁבוּעָה אֵימוֹר דְּאָמַר סוֹמְכוֹס בְּשֶׁמָּא וְשֶׁמָּא בְּבָרִי וּבָרִי מִי אָמַר אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אֵין אָמַר סוֹמְכוֹס אֲפִילּוּ בְּבָרִי וּבָרִי רָבָא אָמַר לְעוֹלָם כִּי אָמַר סוֹמְכוֹס שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא אֲבָל בָּרִי וּבָרִי לָא אָמַר וּתְנִי זֶה אוֹמֵר שֶׁמָּא עַד שֶׁלֹּא מָכַרְתִּי וְזֶה אוֹמֵר שֶׁמָּא מִשֶּׁלָּקַחְתִּי תְּנַן זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יַחְלוֹקוּ בִּשְׁלָמָא לְרָבָא מִדְּסֵיפָא שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא רֵישָׁא נָמֵי שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא אֶלָּא לְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמַר אִין אָמַר סוֹמְכוֹס אֲפִילּוּ בָּרִי וּבָרִי הַשְׁתָּא בָּרִי וּבָרִי אָמַר יַחְלוֹקוּ שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא מִיבַּעְיָא אִי מִשּׁוּם הָא לָא אִירְיָא תְּנָא סֵיפָא לְגַלּוֹיֵי רֵישָׁא שֶׁלֹּא תֹּאמַר רֵישָׁא שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא אֲבָל בָּרִי וּבָרִי לָא תְּנָא סֵיפָא שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בָּרִי וּבָרִי וַאֲפִילּוּ הָכִי יַחְלוֹקוּ תְּנַן זֶה אוֹמֵר גָּדוֹל וְזֶה אוֹמֵר קָטָן יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁקָּטָן מָכַר בִּשְׁלָמָא לְרָבָא דְּאָמַר כִּי אָמַר סוֹמְכוֹס שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא אֲבָל בָּרִי וּבָרִי לָא אָמַר מִשּׁוּם הָכִי יִשָּׁבַע אֶלָּא לְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמַר אִין אָמַר סוֹמְכוֹס אֲפִילּוּ בָּרִי וּבָרִי אַמַּאי יִשָּׁבַע מוֹכֵר יַחְלוֹקוּ מִיבְּעֵי לֵיהּ מוֹדֶה סוֹמְכוֹס הֵיכָא דְּאִיכָּא שְׁבוּעָה דְאוֹרָיְיתָא כִּדְבָעֵינַן לְמֵימַר לְקַמַּן הָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן (וְכוּ') אַמַּאי יִשָּׁבַע מַה שֶּׁטְּעָנוֹ לֹא הוֹדָה לוֹ וּמַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ לֹא טְעָנוֹ וְעוֹד הֵילָךְ הוּא וְעוֹד אֵין נִשְׁבָּעִין עַל הָעֲבָדִים אָמַר רַב בְּטוֹעֲנוֹ דָּמִים דְּמֵי עֶבֶד גָּדוֹל דְּמֵי עֶבֶד קָטָן דְּמֵי שָׂדֶה גְּדוֹלָה דְּמֵי שָׂדֶה קְטַנָּה וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְּטוֹעֲנוֹ כְּסוּת עֶבֶד גָּדוֹל כְּסוּת עֶבֶד קָטָן עוֹמְרֵי שָׂדֶה גְּדוֹלָה עוֹמְרֵי שָׂדֶה קְטַנָּה רש"ימתני' המחליף פרה בחמור. להכי נקט המחליף ולא אמר המוכר פרתו וילדה דאילו מוכר במעות לא קני לוקח עד דמשיך וכיון דמשך מידע ידיע אי ילדה כבר אי לא ילדה כבר וליכא לספוקי בעד שלא מכרתי ומשלקחתי אבל מחליף פרה בחמור לא היה צריך למשוך הפרה או החמור דאחד מהן שמשך נקנין חליפין לחבירו במשיכתו של זה בכ''מ שהן כדאמרינן בהזהב (לעיל דף מו.) כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין לפי שכשמשך זה בעל הפרה את החמור נקנית הפרה לבעל החמור ואין ידוע אם ילדה או לא ילדה: וכן המוכר שפחתו. דקי''ל עבד כנעני נקנה בכסף וכשנתן מעות ניקנית לו השפחה ואפילו היא בבית בעלים ואין ידוע אם עד שלא ילדה נתן הכסף והעובר שלו או לאחר שילדה והולד של בעלים זה אומר כן וזה אומר כן יחלוקו: ישבע המוכר. בגמרא פריך עלה: גמ' בסימטא. קרן זוית הסמוכה לרחבה מוכרין בה בהמות ועבדים: אימור דאמר סומכוס שמא ושמא. בשור שנגח את הפרה (ב''ק דף מו.): ברי וברי. כגון מתניתין דזה אומר כן הוא וזה אומר כן הוא מי אמר: תנא סיפא. שמא ושמא מכלל דרישא ברי וברי דתרי בשמא ושמא למה לי מודה סומכוס היכא דאיכא שבועה דאורייתא. דלקמן מוקמינן לה בדקטעה לידה דלאו הילך הוא האי דקא מודי ליה בגויה ואית ליה נשבעין על העבדים ואית ליה טענו בחטים והודה לו בשעורין חייב: מה שטענו לא הודה לו. דלא דמי לטענו ק' והודה לו נ' דהתם מקצת טענה עצמה הודה לו אבל זה מודה לו בעבד אחר וע''ז שטענו א''ל להד''מ: ועוד. אפילו אית ליה כמאן דאמר טענו חטים והודה לו בשעורים חייב: הילך הוא. וזה שמודה עליו מוכן הוא ליטלו ואיכא למ''ד דהילך פטור בפ''ק (דף ד.): דמי עבד גדול. מסרתי לך בידך שתקנהו לי ולא קנית ותובעו הדמים: וזה אומר דמי עבד קטן. יש לך בידי: עומרי שדה גדולה. מנין עומרים של שדה גדולה וזה אומר מנין עומרים של שדה קטנה מכרתי לך: תוספותוליחזי ברשותא דמאן קיימא. וא''ת וכי נמי הוי הולד ברשות לוקח אין זה הוכחה דקנאה דהא אמרינן בח''ה (ב''ב דף לו.) הגודרות אין להן חזקה משום דשמא מאליהן באו לרשותו או תפסן ברחוב כשהן הולכות לרעות וכי תימא הכא משפחה פריך דאמרינן התם קטן המוטל בעריסה יש לו חזקה דהא משני הכא בעומדת באגם שפחה נמי כו' משמע דמפרה נמי פריך ועוד דקטן נמי דיש לו חזקה מפרש התם טעמא משום דאימא לא מנשיא ברא אבל הכא שמכר האם למה אין לומר שהוליכה בנה עמה לבית לוקח במקום שיש לה להיות וי''ל כיון דאיכא דררא דממונא ויש ספק בדבר בלא טענותיהן וטוען ברי הלוקח אם הוא ברשותו אין להוציא מידו אבל אם היה טוען שמא סברא הוא שלא תועיל חזקתו מספק ולא דמי לאחד שהפקיד טלה חי אצל בעל הבית ויש לבעה''ב כמו כן טלה חי ומת אחד מהן דאמר בפ''ב דבכורות (דף יח: ושם) דהמפקיד הוי המע''ה ומועלת חזקת בעל הבית אע''פ שטוען ספק דהתם היה מוחזק בודאי בטלה חי מעיקרא אבל כאן לא הוחזק מעולם לוקח בולד זה בודאי אבל מוכר אם הוא מוחזק מועיל אפי' הוא טוען שמא שהיה מוחזק בודאי מתחילה קודם מכירה כשהיתה פרה מעוברת ואע''ג דלא דמי ממש לההיא דבכורות דהתם הוחזק בודאי בולד מתחילה אבל הכא לא הוחזק מעולם בודאי וולד אחר שנולד אלא בעובר ולפי מה שפי' שחזקת לוקח מועלת כשטוען ברי א''ש דמשני דקיימא באגם ולא משני דקיימא ברשות לוקח ומיהו ה''מ לשנויי דקיימא ברה''ר אלא אין דרך בהמה ושפחה להתעכב שם כמו באגם וסימטא וברשות בעלים: הא מני סומכוס היא. נראה לרבינו שמואל מדלא קאמר אלא הא מני סומכוס היא משמע דלא הדר ביה ממה דאוקמה בעומדת באגם ולא איירי סומכוס אלא בשאין מוחזק לא זה ולא זה אבל היכא דמוחזק מודה סומכוס דעל אידך להביא ראיה וק' לר''י דלעיל (דף צז:) אמרינן דזה אומר איני יודע אם שאולה אם שכורה וזה אומר איני יודע יחלוקו ואוקימנא כסומכוס ואע''ג שהשוכר מוחזק במעותיו וי''ל התם שהמוחזק נמי טוען שמא אין חזקתו מועלת אבל הכא אוקימנא בעומדת באגם כדי לאוקמה אפילו בברי וברי דאי הוה מוחזק חד מינייהו היתה מועלת חזקתו ומיהו קשה דבשילהי המניח (ב''ק דף לה: ושם) אמתני' דזה אומר שורך הזיק וזה אומר לא כי אלא בסלע לקה המע''ה וקאמרינן בגמ' זאת אומרת חלוקין עליו חביריו על סומכוס דלסומכוס יחלוקו ומתניתין דהתם איירי בברי וברי מדקתני וזה אומר לא כי כדאמר התם והשתא הלא סומכוס מודה כשהמוחזק טוען ברי שחזקתו מועלת וליכא למימר דהתם ס''ד דמיירי באגם ובשור תם דמשלם מגופו מ''מ מנליה דסומכוס פליג אמתני' לוקמה כשעומדת בביתו דמודה סומכוס כיון דטעין ברי וא''ת ואמאי קאמר הא מני סומכוס היא לוקמה אפילו כרבנן והכא לית לן למיזל בתר מרא קמא דאיכא חזקה אחרת כנגדה דאוקמה בחזקת מעוברת והשתא היא דילדה וי''ל דחזקת מרא קמא חשיבא טפי ואם היה עם חזקת ממון חזקת מעוברת אפילו סומכוס מודה דהמע''ה כדאשכחן בריש שור שנגח את הפרה (ב''ק דף מו. ושם ד''ה שור) דאוקי רישא כסומכוס וקתני סיפא פרה שנגחה השור ואינו יודע אם הולד היה בשעת נגיחה ופרה דחד וולד דחד בעל הפרה משלם רביע נזק דאמר ידעינן דשותפות אית ליה ואינו משלם אלא כאילו ודאי וולד סייע דהמע''ה וה''ט דאיכא תרי חזקה לבעל הפרה חזקת מעוברת והשתא ילדה וחזקת ממון אבל מן הולד גובה שמינית שזהו חצי חלקו אע''ג שהוא מוחזק דחזקת מעוברת היא כנגדה וקשה דלעיל (דף צז:) תנן שאלה היום ושכרה למחר זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע יחלוקו ואמאי והאיכא תרי חזקה בחזקת קיימת והשתא היא דמתה בשעת שכירות וגם חזקת ממון וצ''ל דיחלוקו לא קאי אשאלה היום ושכרה למחר: תנן זה אומר גדול וזה אומר קטן ישבע המוכר. מרישא (דף צז:) דזה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע מצי למיפרך אלא דניחא ליה למיפרך ממתני' דקאי בה ולפירוש רבינו שמואל א''ש דהתם מודה סומכוס דלא אמר יחלוקו כיון שהוא מוחזק וטוען ברי: דמי עבד גדול. פירש בקונטרס נתתי לך דמים לקנות עבד גדול וקשה דלא הוה ליה למינקט במתניתין לוקח ומוכר אלא שליח ומשלח אלא נראה לר''י דמיירי שמכר לו הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|