סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

דְּמֵינָח נִיחָא לַהּ בְּכֹל דְּהוּ כְּרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ טָב לְמֵיתַב טַן דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ
נָתַן אֶת הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן נָתַן אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה יַחֲזִיר כֶּסֶף אֵצֶל אָשָׁם דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יַחֲזִיר אָשָׁם אֵצֶל כֶּסֶף
הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּיָהֵיב לֵיהּ אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב בְּמִשְׁמַרְתּוֹ דִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה בְּמִשְׁמַרְתּוֹ דִידַעְיָה זֶה זָכָה בְּשֶׁלּוֹ וְזֶה זָכָה בְּשֶׁלּוֹ
אָמַר רָבָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּיָהֵיב אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב בְּמִשְׁמַרְתּוֹ דִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה בְּמִשְׁמַרְתּוֹ דִיהוֹיָרִיב רַבִּי יְהוּדָה סָבַר כֵּיוָן דְּלָאו מִשְׁמַרְתּ[וֹ] דִּידַעְיָה הִיא לִידַעְיָה קָנְסִינַן לֵיהּ הִלְכָּךְ יַחֲזִיר כֶּסֶף אֵצֶל אָשָׁם וְרַבָּנַן סָבְרִי שֶׁלֹּא כַּדִּין (הוּא) עֲבוּד בְּנֵי יְהוֹיָרִיב דְּקַיבִּלוּ אָשָׁם מִקַּמֵּי כֶסֶף הִלְכָּךְ לְדִידְהוּ קָנְסִינַן לְהוּ וְיַחְזוֹר אָשָׁם אֵצֶל כֶּסֶף
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אִם קָדְמוּ בְּנֵי יְהוֹיָרִיב וְהִקְרִיבוּ אֶת הָאָשָׁם יַחְזוֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיַקְרִיבוּהוּ בְּנֵי יְדַעְיָה וְזָכוּ הַלָּלוּ בְּמַה שֶּׁבְּיָדָן
אָמְרִי לְמַאי חֲזֵי אָשָׁם פָּסוּל הוּא אָמַר רָבָא לְעוֹרוֹ
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אִם קַיָּים אָשָׁם יַחֲזִיר אָשָׁם אֵצֶל כֶּסֶף
וְהָא רַבִּי יְהוּדָה יַחֲזִיר כֶּסֶף אֵצֶל אָשָׁם אִית לֵיהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דִּנְפַק מִשְׁמַרְתּוֹ דִיהוֹיָרִיב וְלָא תְּבַעוּ וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאַחוֹלֵי אַחִילוּ גַּבַּיְיהוּ
תַּנְיָא אִידַּךְ אָמַר רַבִּי לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אִם קַיָּים אָשָׁם יַחְזוֹר כֶּסֶף אֵצֶל אָשָׁם פְּשִׁיטָא הָכִי אִית לֵיהּ
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דִּנְפַק מִשְׁמַרְתָּם דְּהָנֵי וּדְהָנֵי וְלָא תְּבַעוּ מַהוּ דְּתֵימָא אַחוֹלֵי גַּבֵּי הֲדָדֵי קָא מַשְׁמַע לַן דְּאָמְרִינַן כֵּיוָן דְּלָא תָּבְעִי לִהְדְּרוּ בְּרֵישָׁא
שֶׁהַמֵּבִיא גְּזֵילוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ [וְכוּ'] מְנָהָנֵי מִילֵּי אָמַר רָבָא דְּאָמַר קְרָא הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ מִכְּלָל דְּכֶסֶף בְּרֵישָׁא
אָמַר הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא אֶלָּא מֵעַתָּה מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר הָכִי נָמֵי מִכְּלָל דְּמוּסָפִין בְּרֵישָׁא
וְהָתַנְיָא מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְאָמַר רָבָא הָעוֹלָה עוֹלָה רִאשׁוֹנָה
אֲמַר לֵיהּ אֲנָא מֵאֲשֶׁר יְכַפֵּר בּוֹ נָפְקָא לֵיהּ וַעֲדַיִין לֹא כִּיפֵּר
נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִן שֶׁאִם הֵבִיא מְעִילָתוֹ וְלֹא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ אֲשָׁמוֹ וְלֹא הֵבִיא מְעִילָתוֹ שֶׁלֹּא יָצָא
תַּלְמוּד לוֹמַר בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ
וּמִנַּיִן שֶׁאִם הֵבִיא אֲשָׁמוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא מְעִילָתוֹ שֶׁלֹּא יָצָא תַּלְמוּד לוֹמַר בְּאֵיל הָאָשָׁם הָאָשָׁם בִּכְבָר
יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאַיִל וְאָשָׁם מְעַכְּבִים כָּךְ חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב תַּלְמוּד לוֹמַר בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ אַיִל וְאָשָׁם מְעַכְּבִים בְּהֶקְדֵּשׁ וְאֵין חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב
וְיִלְמַד הֶקְדֵּשׁ מֵהֶדְיוֹט וְהֶדְיוֹט מֵהֶקְדֵּשׁ
הֶקְדֵּשׁ מֵהֶדְיוֹט מָה אָשָׁם דְּהָתָם קֶרֶן אַף אָשָׁם דְּהָכָא קֶרֶן וְהֶדְיוֹט מֵהֶקְדֵּשׁ מָה הֶקְדֵּשׁ אֵין חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב אַף הֶדְיוֹט נָמֵי אֵין חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב
הֲדַרַן עֲלָךְ הַגּוֹזֵל עֵצִים

רש"י

דמינח ניחא לה. להתקדש לראשון שהוא שלם על ספק זה שאם ימות תזקק לאחיו: טן דו. גוף שנים כלומר אשה בכל דהו ניחא לה: זה זכה בשלו וזה זכה בשלו. ונהי נמי לרבנן דקנסו ליהויריב דקבול אשם מקמי כסף אלא לרבי יהודה מ''ט דקניס לידעיה: לדברי רבי יהודה. ואע''ג דקניס ליה לידעיה ה''מ היכא דאשם ראשון קיים דיכולין בני יהויריב להקריבו בעוד משמרתן קיימת ובהכשר אבל אם קדמו והקריבוהו בפסול דאשם הבא קודם הקרן פסול הוא כדמפורש לקמן ינתן אשם השני לידעיה: למאי חזי. דקתני זכו: כגון דנפק משמרתם. דהני ודהני ולא תבעו בני יהויריב את הכסף במשמרתם ולא בני ידעיה את האשם במשמרתם ואיצטריך לאשמועינן דלא תימא טעמא דרבי יהודה בדתבעו בני יהויריב שיחזור בעוד משמרתן קיימת אבל היכא דלא תבעו מחלו לבני ידעיה: קמ''ל. דכיון דבני ידעיה נמי לא תבעו לאשם במשמרתן יחזור כסף אצל אשם ויקריבוהו בני יהויריב כשיחזיר שבת משמרתם: האשם המושב [לה'] לכהן מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו. כלומר לא קרב האיל עדיין: אנא מאשר יכפר קאמינא. דכתיב בלשון עתיד מדלא כתיב אשר כיפר ומשמע דכשהשיב לכהן את האשם דהיינו קרן הכסף עדיין לא כיפר: מנין שאם הביא מעילתו. גבי נהנה מן ההקדש קאמר: מעילתו. קרן דהקדש שמעל בו: באיל האשם ונסלח. משמע אין סליחה אלא בשניהם איל כמשמעו האשם קרן כדיליף לקמיה הקדש מהדיוט מה האשם דכתיב בגזל הגר קרן הוא כדאמר לעיל (דף קי.) אף אשם דכתיב בהקדש קרן הוא: באיל האשם. משמע באיל שהוא בא חובה לאשם שהוא קרן אלמא קרן ברישא מייתי: אין החומש מעכב. את הכפרה:

תוספות

אמר רבא לעורו. תימה דהכא משמע אפילו בפסול קודם זריקה וגם כשהעור מחובר עדיין בבשר ונעשה בו פסול קודם שחיטה שהביא קודם הכסף שרי בהנאה ובזבחים בפרק טבול יום (דף קד. ושם) אמר רבי דם מרצה על העור בפני עצמו פי' כשהוא מופשט ואירע פסול בבשר הדם מרצה על העור וכשהוא עם הבשר ונולד בו פסול קודם זריקה הרי הוא כיוצא בו אחר זריקה הורצה בשר שעה אחת יפשיטנו ועורו לכהנים אלמא כשהוא עם הבשר ונפסל קודם זריקה יוצא לשריפה והכא אירע בו פסול קודם שחיטה שהובא קודם הכסף ואמאי לא יצא העור לשריפה: ת''ל העולה עולה ראשונה. פי' ראשונה שבפרשת פנחס וכי היכי דמלבד עולת הבקר גלי לך בהדיא דמלבד דבר הקודם לו קאמר הכי נמי מלבד איל הכפורים דבר הקודם לו קאמר ותימה דיליף הכא מהעולה ובפרק כל התדיר (זבחים דף פט. ושם.) יליף ממלבד עולת הבקר לחודיה וי''ל דהתם נמי אהעולה קסמיך ועוד יש תירוץ אחר ואין להאריך כאן: וילמד הקדש מהדיוט והדיוט מהקדש. תימה אמאי איצטריך קרא לעיל גבי הדיוט שאם הביא אשמו עד שלא הביא גזילו לא יצא נילף מהקדש ויש לומר דאי לאו דאשכחן שהשוה הכתוב הדיוט להקדש להך מילתא לא הוה ילפינן האי מהאי לענין שאר דברים אבל השתא דאשכחן שהשוה אותן דבתרוייהו אם הביא אשמו תחילה לא יצא כמו כן יש להשוותם לענין שאר דברים:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר