סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

יָכוֹל אֲפִילּוּ מְעוּלֶּה בְּדָמִים תַּלְמוּד לוֹמַר רַק
שְׁמוּאֵל אַיְיתִי לֵיהּ אֲרִיסֵיהּ תַּמְרֵי אָכֵיל טָעֵים בְּהוּ טַעְמָא דְחַמְרָא אֲמַר לֵיהּ מַאי הַאי אֲמַר לֵיהּ בֵּינֵי גוּפְנֵי קָיְימִי אָמַר מַכְחֲשִׁי בְּחַמְרָא כּוּלֵּי הַאי לִמְחַר אַיְיתִי לִי מִקּוֹרַיְיהוּ
רַב חִסְדָּא חֲזָא תָּאלֵי בֵּי גוּפְנֵי אֲמַר לֵיהּ לַאֲרִיסֵיהּ עַקְרִינְהוּ גּוּפְנֵי קָנֵי דִּקְלֵי דִּקְלֵי לָא קָנֵי גּוּפְנֵי
מַתְנִי' אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ אֵין נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת וְגוֹ' וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָחַל לוֹ שֶׁהוּא אַכְזָרִי שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְגוֹ'
הָאוֹמֵר סַמֵּא אֶת עֵינִי קַטַּע אֶת יָדִי שַׁבֵּר אֶת רַגְלִי חַיָּיב עַל מְנָת לִפְטוֹר חַיָּיב
קְרַע אֶת כְּסוּתִי שַׁבֵּר אֶת כַּדִּי חַיָּיב עַל מְנָת לִפְטוֹר פָּטוּר עֲשֵׂה כֵּן לְאִישׁ פְּלוֹנִי עַל מְנָת לִפְטוֹר חַיָּיב בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּמָמוֹנוֹ
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ דְּמֵי בוֹשְׁתּוֹ אֲבָל צַעֲרוֹ אֲפִילּוּ הֵבִיא כׇּל אֵילֵי נְבָיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ
דְּאֵשֶׁת נָבִיא בָּעֵי אַהְדּוֹרֵי אֵשֶׁת אַחֵר לָא בָּעֵי אַהְדּוֹרֵי
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ מִכׇּל מָקוֹם וּדְקָא אָמְרַתְּ הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִיא וְהִיא גַּם הִיא אָמְרָה אָחִי הוּא נָבִיא הוּא וּכְבָר לִימֵּד אַכְסְנַאי שֶׁבָּא לָעִיר עַל עִסְקֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ אוֹ עַל עִסְקֵי אִשְׁתּוֹ שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ אִשְׁתְּךָ הִיא אֲחוֹתְךָ הִיא
מִכָּאן לְבֶן נֹחַ שֶׁנֶּהֱרָג שֶׁהָיָה לוֹ לִלְמוֹד וְלֹא לָמַד
כִּי עָצֹר עָצַר ה' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁתֵּי עֲצִירוֹת הַלָּלוּ לָמָּה אַחַת בְּאִישׁ שִׁכְבַת זֶרַע שְׁתַּיִם בְּאִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְלֵידָה
בְּמַתְנִיתָא תְּנָא שְׁתַּיִם בְּאִישׁ שִׁכְבַת זֶרַע וּקְטַנִּים שְׁלֹשָׁה בָּאִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וּקְטַנִּים וְלֵידָה
רָבִינָא אָמַר שָׁלֹשׁ בְּאִישׁ שִׁכְבַת זֶרַע וּקְטַנִּים וּפִי טַבַּעַת אַרְבָּעָה בְּאִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְלֵידָה וּקְטַנִּים וּפִי טַבַּעַת
בְּעַד כׇּל רֶחֶם אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אֲפִילּוּ תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁל בֵּית אֲבִימֶלֶךְ לֹא הֵטִילָה בֵּיצָתָהּ
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן כׇּל הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵירוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר הוּא נַעֲנֶה תְּחִילָּה אֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב וַה' שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ
אֲמַר לֵיהּ אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם וַאֲנָא אָמֵינָא מֵהָכָא וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהוֹתָיו [וְגוֹ'] וּכְתִיב וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וְגוֹ' כַּאֲשֶׁר אָמַר אַבְרָהָם אֶל אֲבִימֶלֶךְ
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כְּרָבָא אֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי נְאֻם ה'
אֲמַר לֵיהּ אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם וַאֲנָא אָמֵינָא מֵהָכָא עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי כְּתִיב וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מַאן נִינְהוּ חֲמִשָּׁה אֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אוֹתָן שֶׁהוּכְפְּלוּ בְּשֵׁמוֹת
יְהוּדָה נָמֵי אִיכְּפוֹלֵי מִיכְּפַל
אֲמַר לֵיהּ לְמִילְּתֵיהּ הוּא דְּאִיכְּפַל דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן מַאי דִּכְתִיב יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר וְזֹאת לִיהוּדָה
כׇּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגוּלְגָּלִין בָּאָרוֹן עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִי גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁיּוֹדֶה יְהוּדָה
מִיָּד שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה עָל אֵיבְרֵיהּ לְשָׁפָא לָא הֲווֹ קָא מַסְּקִי [לֵיהּ] לִמְתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ לָא הֲוָה יָדַע מַאי קָאָמְרִי רַבָּנַן וּלְמִשְׁקַל וּמִיטְרַח בַּהֲדֵי רַבָּנַן יָדָיו רָב לוֹ לָא הֲוָה סָלֵיק לֵיהּ שְׁמַעְתְּתָא אַלִּיבָּא דְהִלְכְתָא וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי בָּתַר עַנְיָא אָזְלָא עַנְיוּתָא אֲמַר לֵיהּ דִּתְנַן עֲשִׁירִים מְבִיאִין בִּכּוּרִים בִּקְלָתוֹת שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף וַעֲנִיִּים בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה הַסַּלִּים וְהַבִּכּוּרִים נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים אֲמַר לֵיהּ אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם וַאֲנָא אָמֵינָא מֵהָכָא

רש"י

יכול אפי' מעולה בדמים. לקורה יותר מפירות יהא סרק קודם לו: ת''ל רק. מיעט הקדמה: מקורייהו. מקור שלהן ועיקרן ל''א הבא לי קור שהוא רך לאכול וגדל סביב שרשיו כלומר כלה עיקרם מפני שמפסיד ונאכל את הקור: גופני קני דיקלי. מדמי היין יכולין אנו לקנות קרקעות ואילו דקלי לא קני גופני אין שבחן עולה אלא לדבר מועט: מתני' אע''פ שהוא נותן לו כו'. סתמא היא ולא ר' עקיבא קאמר לה: על מנת לפטור. בגמ' מפרש לה: גמ' כל אלו שאמרו. סלע מנה ומאתים וד' מאות דמי בושת הן: אבל צער. שדואג על בושתו אינו נמחל לו: שהיה לו ללמוד. דרך ארץ ולא למד מדקאמר ליה רחמנא נביא הוא דמשמע אין ממש בדבריך וראוי אתה ליהרג: שכבת זרע. שבמעי אשה לא יכולה לפלוט: פי טבעת. נקב הגדולים לפנות: פקד. מדלא כתיב ויפקוד את שרה וכתיב פקד משמע פקד כבר תחילה לאבימלך: בהדי הוצא לקי כרבא. קוץ הגדל אצל הכרוב כשבא לעקרו פעמים שנעקר הכרוב עמו ונמצא לוקה בשבילו כלומר שכיני רשע לוקין עמו: כולכם פשעתם. אף הנביא במשמע: עד אנה מאנתם. ומשה ואהרן בכלל: אותם שהוכפלו שמותם. בברכת משה דן זבולון גד ואשר ונפתלי הודיעך הכתוב שחלשים שבכולן היו וצריכין חיזוק לפיכך כפל את שמם לחזקם ואותן הביא יוסף לפני פרעה כדי שלא יברור אותם להיות ראשי גייסות ולהטריחם: כל השבטים. יצאו עצמותיהם ממצרים ונקברו בארץ ישראל שנאמר והעליתם את עצמותי מזה אתכם (שמות יג) משמע שאף עצמותם העלו ולא נכתב יוסף אלא להודיעך שבחו של משה שכל ישראל נתעסקו בביזה והוא עסק במצוה: מגולגלין בארון. לא היה שלדו קיימת ומחוברת מפני נידוי דקאמר ליה ליעקב אם לא אביאנו אליך וחטאתי לך כל הימים (בראשית מג) ואע''פ שנתקיים התנאי נפקא לן במסכת מכות (דף יא:) קללת חכם אפי' על תנאי היא באה: מי גרם לראובן כו'. מדרש אגדה הוא בתנחומא מכיון שהודה יהודה ואמר צדקה ממני עמד ראובן ואמר אני בלבלתי יצועי אבי: לשפא. נכנס כל עצם ונתחבר למקומו ששף משם לשפא אשלוייה שדונא בלע''ז כמו שף מדוכתיה (חולין דף מב:): אליבא דהלכתא. לא הוה מסתייעא מילתא למימר מילתא דתהוי הלכתא כוותיה: לא הוה סלקא ליה. כלומר לא היה עולה בידו למימר שמעתתא אליבא דהלכתא: הסלין והבכורין נותנין לכהן. והעשירים לא היו נותנין קלתותיהן לכהן: נצרים. שבטים:

תוספות

למחר אייתי לי מקורייהו. משמע דגופני עדיפי מדיקלי ותימה דבהאשה שנפלו לה נכסים (כתובות עט. ושם ד''ה אילני) אמר גבי נפלו לה כספים ילקח בהן קרקע דיקלי ואילני דקלי אילני וגופני אילני אלמא גופני גריעי אפילו מאילני דגריעי מדיקלי וי''ל דבגפנים כשאדם טורח לזמר ולתקן הכרם יש בהן ריוח גדול אבל בנכסי אשתו אם היה קונה גפנים מתוך שצריכים הוצאה מרובה לא היה הבעל חושש להוציא על נכסי' והיו הולכין לאיבוד לפיכך טוב לקנות דקלים שאין צריכין יציאה וממילא אתי בהו שבחא וטוב הוא לשניהם ועוד מפרש ר''ת בהמוכר את הספינה (ב''ב פב ושם ד''ה . מתקיף) דפירי דדיקלא מתקיימין טפי מאילני וגופני ובנכסי מלוג של אשה בעינן דבר המתקיים יותר: כאשר אמר אברהם אל אבימלך. לאו בהריון משתעי שהרי המלאכים בישרו את שרה מפסח שלפניו אלא ילדה בריוח כמו שהתפלל על אבימלך: אלו הנכפלין בשמות. בבראשית רבה יש איפכא שהנכפלים גבורים היו כמו יהודה שנכפל: מי גרם לראובן שהודה יהודה. אע''ג דאמר במדרש וישב ראובן אל הבור מלמד ששב משקו ומתעניתו שבלבל יצועי אביו וזה היה קודם דמעשה תמר מכל מקום לא הודה ברבים עד אחר שהודה יהודה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר