סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְלֹא קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת נְזָקָיו
אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא נִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים וְיָצְתָה וְהִזִּיקָה פָּטוּר הָא בַּיּוֹם חַיָּיב הָא לֹא קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת נְזָקָיו
הָכִי קָאָמַר אִם קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת נְזָקָיו חַיָּיב נִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים וְיָצְתָה וְהִזִּיקָה פָּטוּר
אִינִי וְהָא תָּנֵי רַב יוֹסֵף חֲצַר הַשּׁוּתָּפִים וְהַפּוּנְדָּק חַיָּיב בָּהֶן עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר
אָמַר לָךְ רַבִּי אֶלְעָזָר וְתִסְבְּרַאּ מַתְנְיָתָא מִי לָא פְּלִיגִי וְהָתַנְיָא אַרְבָּעָה כְּלָלוֹת הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בְּנִזָּקִין כֹּל שֶׁהוּא רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק חַיָּיב בַּכֹּל דְּמַזִּיק וְלֹא לַנִּיזָּק פָּטוּר מִכֹּל
לָזֶה וְלָזֶה כְּגוֹן חֲצַר הַשּׁוּתָּפִים וְהַבִּקְעָה פָּטוּר בָּהּ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל עַל הַנְּגִיחָה וְעַל הַנְּגִיפָה וְעַל הַנְּשִׁיכָה וְעַל הָרְבִיצָה וְעַל הַבְּעִיטָה תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם
לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה כְּגוֹן חָצֵר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל שְׁנֵיהֶם חַיָּיב בּוֹ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל עַל הַנְּגִיחָה וְעַל הַנְּשִׁיכָה וְעַל הַנְּגִיפָה וְעַל הָרְבִיצָה וְעַל הַבְּעִיטָה תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם
קָתָנֵי מִיהַת חֲצַר הַשּׁוּתָּפִין וְהַבִּקְעָה פָּטוּר בָּהּ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל
קַשְׁיָא אַהֲדָדֵי
כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּחָצֵר מְיוּחֶדֶת לָזֶה וְלָזֶה בֵּין לְפֵירוֹת בֵּין לִשְׁווֹרִים הָהִיא דְּרַב יוֹסֵף בְּחָצֵר מְיוּחֶדֶת לְפֵירוֹת וְאֵינָהּ מְיוּחֶדֶת לִשְׁווֹרִים דִּלְגַבֵּי שֵׁן הָוְיָא לַהּ חֲצַר הַנִּיזָּק
דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי הָכָא דּוּמְיָא דְפוּנְדָּק וְקָתָנֵי הָתָם דּוּמְיָא דְבִקְעָה שְׁמַע מִינַּהּ
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא כֵּיוָן דִּמְיוּחֶדֶת לְפֵירוֹת הָא בָּעֵינַן וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר וְלֵיכָּא
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי כֵּיוָן דְּאֵינָהּ מְיוּחֶדֶת לִשְׁווֹרִים שְׂדֵה אַחֵר קָרֵינָא בֵּיהּ
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא לֵימָא מִדְּמַתְנְיָתָא לָא פְּלִיגִי אָמוֹרָאֵי נָמֵי לָא פְּלִיגִי
אֲמַר לֵיהּ אִין וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר פְּלִיגִי בְּקוּשְׁיָא דְּרַבִּי זֵירָא וּבְפֵירוּקָא דְאַבָּיֵי פְּלִיגִי
גּוּפָא אַרְבָּעָה כְּלָלוֹת הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בְּנִזָּקִין כֹּל שֶׁהוּא רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק חַיָּיב בַּכֹּל
עַל הַכֹּל לָא קָתָנֵי אֶלָּא חַיָּיב בַּכֹּל בְּכוּלֵּי[הּ] נֶזֶק
מַנִּי רַבִּי טַרְפוֹן הִיא דְּאָמַר מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם
אֵימָא סֵיפָא לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה כְּגוֹן חָצֵר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל שְׁנֵיהֶם חַיָּיב בָּהּ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל
מַאי לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה אִילֵּימָא לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה כְּלָל אֶלָּא דְּאַחֵר וְהָא בָּעֵינָא וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר וְלֵיכָּא
אֶלָּא פְּשִׁיטָא לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה אֶלָּא דְּחַד וְקָתָנֵי סֵיפָא תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם
אֲתָאן לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק חֲצִי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם
רֵישָׁא רַבִּי טַרְפוֹן וְסֵיפָא רַבָּנַן
אִין דְּהָא אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה שִׁינָּנָא שְׁבוֹק מַתְנִיתִין וְתָא אַבַּתְרַאי רֵישָׁא רַבִּי טַרְפוֹן וְסֵיפָא רַבָּנַן
רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר כּוּלַּהּ רַבִּי טַרְפוֹן הִיא וּמַאי לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה לְפֵירוֹת אֶלָּא דְּחַד לָזֶה וְלָזֶה לִשְׁווֹרִים
דִּלְגַבֵּי שֵׁן הָוְיָא לַהּ חֲצַר הַנִּיזָּק לְגַבֵּי קֶרֶן הָוְיָא לַהּ רְשׁוּת הָרַבִּים
אִי הָכִי אַרְבָּעָה שְׁלֹשָׁה הָווּ
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק

רש"י

ולא קבל עליו שמירת נזקיו. אם יזיק הוא את אחרים: איני והא תני רב יוסף. אדרבי אלעזר פריך: והפונדק. בית גדול שרגילין אורחים ואכסנאין ללון בו ואם הזיק זה את זה חייב אשן ורגל ולא הוי כרה''ר דהואיל ואינו מיוחד לבני רשות הרבים אלא לאותן הדרין בו כשדה אחר קרינן ביה שהרי ע''י שכירות הם דרים שם: ותסברא דמתניתא לא פליגי. דליכא ברייתא דקאי כוותי והתניא ד' כללות כו': חייב בכל. לקמן מפרש שאפילו קרן תמה משלם נזק שלם הואיל ונכנס לרשותו והזיקה: פטור מכל. דאמר ליה תורך ברשותי מאי בעי: על השן ורגל. דלא קרינן ביה בשדה אחר דמשמע שיהא מיוחד לניזק אבל על הנגיחה ועל הנגיפה והנשיכה והרביצה והבעיטה שהן תולדותיו של קרן תם משלם חצי נזק דכרה''ר הוא שהרי לשניהן רשות בו: לא לזה ולא לזה. מפרש לקמיה דאינו של שניהן אלא של אחד מהן של ניזק: חייב בה על השן ועל הרגל. נ''ש: ועל הנגיחה כו'. ולקמן פריך הא תנא רישא דבחצר הניזק אפילו קרן תמה משלם נ''ש: פטור בה על השן ועל הרגל. והיינו כר' אלעזר: וקפריך גמרא. קשיא אהדדי: כי תניא ההיא. דפטור: בחצר המיוחדת לזה ולזה. לפירות ולשוורים דהויא ליה חצר השותפים לגבי שן ולגבי קרן הלכך בשן פטור ברה''ר ובקרן תמה ח''נ ברה''ר משלם: ודרב יוסף בחצר המיוחדת כו'. דהויא חצר הניזק שלא היה לו להכניס שם שוורים ולא דמי לרה''ר: פונדק אינו מיוחד לשוורים לפי ששם מונחת פרגמטיא של סוחרים ואינן מניחין ליכנס שם שוורים שלא ידחפו ויטנפו כליהם: סתם בקעה רועים שם שוורים: בעינן שדה אחר וליכא. שהרי יש למזיק רשות בה להכניס פירותיו: שדה אחר קרינן ביה. שהרי נכנס שלא ברשות שלא היה לו רשות לשוורים: אמוראי נמי לא פליגי. דהא דרב חסדא בשאינה מיוחדת לשוורים ודרבי אלעזר במיוחדת אף לשוורים: בקושיא דר' זירא ופירוקא דאביי. ובחצר המיוחדת לפירות ולא לשוורים רב חסדא כאביי דכיון דאינה מיוחדת לשוורים שדה אחר קרינא ביה ורבי אלעזר כרבי זירא כיון דיש למזיק רשות בה לפירות לא קרינא ביה שדה אחר: חייב על הכל לא קתני. דליהוי משמע על השן והרגל ועל הקרן אלא חייב בכל דמשמע על הקרן אע''ג שהוא תם אתא לאשמועינן דחייב נ''ש: רבי טרפון היא דאמר. לקמן בפרק כיצד (דף כד:): משונה קרן בחצר הניזק נ''ש משלם. קרן תמה וכל תולדותיה קרי משונה הואיל ושינו את וסתן שלא היו דרכן לכך: אלא דאחר. שאינו לא ניזק ולא מזיק וקתני חייב על השן והא בעינן שדה אחר: אלא דחד מינייהו. כלומר דניזק: הא א''ל שמואל לרב יהודה כו'. לקמן גבי חמשה תמין: שבוק מתניתין. לא תטרח לשנויי כחד תנא: ותא אבתראי. ואימא כוותי דאוקי אנא רישא רבי טרפון וסיפא רבנן וד' כללות דקאמר ר''ש תרי מינייהו בחד דוכתא חד כר' טרפון וחד כרבנן: אלא דחד. דניזק: דלגבי שן הויא חצר הניזק. וחייב המזיק בנזקי שן שהרי לגבי פירות אינה אלא דניזק: ולגבי קרן הויא רה''ר. שהרי ברשות הכניס שם שורו ומשום הכי הוא משלם חצי נזק ותו לא: ג' כללות הוו. דהאי כללא בתרא שמעינן ליה מקמאי דכיון דלגבי שן הויא חצר הניזק למה ליה למתני חייב על השן הא תנא ליה רישא כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק חייב בכל וקרן בחצר השותפין הא תנא ליה רישא כגון חצר השותפין והבקעה על הנגיחה ועל הנגיפה תם משלם חצי נזק:

תוספות

ולא קבל עליה שמירת נזקיו. ואם תאמר כיון דלא קביל עליה פשיטא דתם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם ויש לומר דסלקא דעתך דשמירת נזקין דעלמא לא קביל אבל אנזקין לתורא דשואל גופיה סלקא דעתך שקבל וליפטר משאיל: מי לא פליגי. הוי מצי לאוקמי ההיא דרב יוסף לא לזה ולא לזה לשוורים ולפירות דחד: לא לזה ולא לזה לפירות אלא לחד. ר''ת גריס לא לזה ולא לזה לשוורים דגבי שן הויא חצר הניזק שהזיק פירות אבל גבי שוורים ה''ל קרן ברה''ר כיון שלא היה להם רשות ליכנס ול''ג כמו שכתוב בספרים ולזה ולזה לשוורים דא''כ גבי שן לא היה לו ליחשב חצר הניזק כיון שיש רשות לכל חד וחד להכניס שם שורו כדמוכח לעיל ולא בעי לאוקמא לזה ולזה לפירות ולא לשוורים דלא כר' זירא ועוד דלישנא לא משמע הכי.: אי הכי ארבעה שלשה הוו. בשלמא לשמואל דמוקי רישא רבי טרפון וסיפא רבנן אצטריך סיפא לאשמועינן לאפוקי מדרבי טרפון אלא לרבינא לא צריכא כלל דלגבי שן הוי חצר הניזק שמעינן מכל שהוא רשות לניזק וקרן ברה''ר שמעינן מחצר השותפין והבקעה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר