סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֱמֶת אוֹ אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֱמֶת אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֱמֶת רַבָּה אָמַר אֵינוֹ חוֹזֵר וְאוֹמֵר אֱמֶת הָהוּא דִּנְחֵית קַמֵּיהּ דְּרַבָּה שַׁמְעֵיהּ רַבָּה דַּאֲמַר אֱמֶת אֱמֶת תְּרֵי זִימְנֵי אָמַר רַבָּה כֹּל אֱמֶת אֱמֶת תַּפְסֵיהּ לְהַאי
אָמַר רַב יוֹסֵף כַּמָּה מְעַלְּיָא הָא שְׁמַעְתְּתָא דְּכִי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה אֲמַר אָמְרִי בְּמַעְרְבָא עַרְבִית דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מַאי מְעַלְּיוּתָא וְהָא אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב לֹא יַתְחִיל וְאִם הִתְחִיל גּוֹמֵר וְכִי תֵּימָא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לָא הָוֵי הַתְחָלָה וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר רַב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָא הָוֵי הַתְחָלָה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הָוֵי הַתְחָלָה אָמַר רַב פָּפָּא קָסָבְרִי בְּמַעְרְבָא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם נָמֵי לָא הָוְיָא הַתְחָלָה עַד דְּאָמַר וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית אָמַר אַבָּיֵי הִלְכָּךְ אֲנַן אַתְחוֹלֵי מַתְחֲלִינַן דְּקָא מַתְחֲלִי בְּמַעְרְבָא וְכֵיוָן דְּאַתְחֲלִינַן מִגְמָר נָמֵי גָּמְרִינַן דְּהָא אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב לֹא יַתְחִיל וְאִם הִתְחִיל גּוֹמֵר
חִיָּיא בַּר רַב אָמַר אָמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם צָרִיךְ לוֹמַר אֱמֶת לֹא אָמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר אֱמֶת וְהָא בָּעֵי לְאַדְכּוֹרֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם דְּאָמַר הָכִי מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים וְעָשִׂיתָ לָנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת עַל הַיָּם וְשַׁרְנוּ לָךְ
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה לָמָּה קָדְמָה פָּרָשַׁת שְׁמַע וְכוּ' תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר בַּדִּין הוּא שֶׁיַּקְדִּים שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ שֶׁזֶּה לִלְמוֹד וְזֶה לְלַמֵּד וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ לְוַיֹּאמֶר שֶׁזֶּה לִלְמוֹד וְזֶה לַעֲשׂוֹת אַטּוּ שְׁמַע לִלְמוֹד אִית בֵּיהּ לְלַמֵּד וְלַעֲשׂוֹת לֵית בֵּיהּ וְהָא כְּתִיב וְשִׁנַּנְתָּם וּקְשַׁרְתָּם וּכְתַבְתָּם וְתוּ וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ לְלַמֵּד הוּא דְּאִית בֵּיהּ וְלַעֲשׂוֹת לֵית בֵּיהּ וְהָא כְּתִיב וּקְשַׁרְתֶּם וּכְתַבְתֶּם אֶלָּא הָכִי קָאָמַר בַּדִּין הוּא שֶׁתִּקְדַּם שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ שֶׁזֶּה לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד וְלַעֲשׂוֹת וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ לְוַיֹּאמֶר שֶׁזֶּה יֵשׁ בָּהּ לְלַמֵּד וְלַעֲשׂוֹת וַיֹּאמֶר אֵין בָּהּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת בִּלְבַד וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר חֲדָא כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מִצְוֹת וְעוֹד מִשּׁוּם דְּאִית בַּהּ הָנֵי מִילֵּי אַחְרָנְיָיתָא
רַב מְשִׁי יְדֵיהּ וּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְאַנַּח תְּפִילִּין וְצַלִּי וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי וְהָתַנְיָא הַחוֹפֵר כּוּךְ לְמֵת בַּקֶּבֶר פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִילִּין וּמִכׇּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע עוֹלֶה וְנוֹטֵל יָדָיו וּמַנִּיחַ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל הָא גוּפָא קַשְׁיָא רֵישָׁא אָמַר פָּטוּר וְסֵיפָא חַיָּיב הָא לָא קַשְׁיָא סֵיפָא בִּתְרֵי וְרֵישָׁא בְּחַד מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא לְרַב רַב כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ עוֹל מִצְוֹת
אֵימַר דַּאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה לְהַקְדִּים קְרִיאָה לִקְרִיאָה קְרִיאָה לַעֲשִׂיָּה מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ וְתוּ מִי סָבַר לֵיהּ כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה וְהָאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי זִמְנִין סַגִּיאִין הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְרַב וּמַקְדֵּים וּמָשֵׁי יְדֵיהּ וּמְבָרֵךְ וּמַתְנֵי לַן פִּרְקִין וּמַנַּח תְּפִילִּין וַהֲדַר קָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע וְכִי תֵּימָא בִּדְלָא מְטָא זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע אִם כֵּן מַאי אַסְהַדְתֵּיהּ דְרַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי לְאַפּוֹקֵי מִמַּאן דְּאָמַר לַמִּשְׁנָה אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ קָמַשְׁמַע לַן דְּאַף לְמִשְׁנָה נָמֵי צָרִיךְ לְבָרֵךְ מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא לְרַב שְׁלוּחָא הוּא דְּעַוֵּית
אָמַר עוּלָּא כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִילִּין כְּאִילּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּאִילּוּ הִקְרִיב עוֹלֶה בְּלֹא מִנְחָה וְזֶבַח בְּלֹא נְסָכִים
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָרוֹצֶה שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה

רש"י

וה' אלהים אמת. לכך אין מפסיקין בין אני ה' אלהיכם לאמת: כל אמת אמת תפסיה להאי. ריהטא של אמת תפסתו לזה: הא שמעתתא. דרב שמואל בר יהודה אמר אמרי במערבא וכו'. ק''ש של ערבית אין קורין בה פרשת ציצית כולה לפי שאין מצות ציצית בלילה אבל מתחילין אותה ומפסיקים בה ומדלגים ואומרים אני ה' אלהיכם אמת: לא יתחיל. אין צריך להתחיל ויאמר ערבית: אתחולי מתחלינן. דהא מתחלי במערבא: אמר אני ה' אלהיכם. דהיינו פרשת ציצית: צריך לומר אמת. כדכתיב וה' אלהים אמת: והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דתנן (לעיל ד' יב:) מזכירין יציאת מצרים בלילות ואי לא אמר אמת ואמונה ולא אמר פרשת ציצית היכי מדכר יציאת מצרים: ושרנו לך. מי כמכה באלים וגו' מלכותך ראו בניך עד גאל ישראל והשכיבנו: שזה ללמוד. ודברת בם: וזה ללמד. ולמדתם אותם את בניכם ואם לא למד תחלה היאך ילמד את בניו: וזה לעשות. ויאמר אין בה אלא עשייה: וקשרתם. דתפילין: וכתבתם. דמזוזה עשייה היא: רב משי ידי. פעם אחת ראוהו שעשה כן: והיכי עביד הכי. שהקדים ק''ש לתפילין: כוך. קבר שחופרין בקירות מערה ארכו ד' ורחבו ז' טפחים: פטור מק''ש. דהעוסק במצוה פטור מן המצוה כדאמרינן בפ''ק (ד' יא.) בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה: וסיפא בתרתי. והכי קאמר אם שנים הם מניח את חבירו חופר והוא עולה ומקיים מצות ק''ש ותפילין ותפלה וחוזר למלאכה וחבירו יעלה ויניח תפילין ויקרא ק''ש ויתפלל: מ''מ. תפילין קודמים לק''ש: עול מצות. דהנחת תפילין עול מצוה הוא: קריאה לקריאה. שמע שהוא קבלת מלכות שמים לוהיה אם שמוע שהוא קבלת עול מצות: ומקדים. משכים: ומברך. על התורה: ומתני פרקין. אלמא מקדים הוא לעסוק בתורה דהיינו עשייה דמצוה מקמי מלכות שמים: שלוחא הוא דעוית. השליח קלקל שאיחר להביא לו תפילין מעיקרא והגיע זמן ק''ש והוזקק לקרות כדי שלא יעבור הזמן וכי מטי שלוחא דתפילין אנחינהו: כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. לישנא מעליא: כאילו הקריב עולה בלא מנחה. שחייבו הכתוב להקריב עמה שנא' (במדבר כח) ועשירית האיפה וגו' אף הקורא ואינו מקיים אינו גומר את המצוה: נסכים. הוא היין המתנסך על גבי המזבח אחר העולה והזבח כדכת' ונסכיה' חצי ההין וגו' וה''ה דמצי למימ' כאילו הקריב עולה בלא מנחה ונסכים דהא עולה נמי טעונה נסכים אלא לישנא דקרא נקט עולה ומנחה זבח ונסכים:

תוספות

למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע. וא''ת תיפוק ליה דקדמה בתורה וי''ל דהכי קאמר למה קדמה אף לפרשת ציצית דקדמה לכולן אלא ודאי אין אנו חוששין לזה שהיא קודמת בתורה משום דאמרינן אין מוקדם ומאוחר וא''כ היה לנו להקדים והיה שהיא מדברת בלשון רבים: ויאמר אינה נוהגת אלא ביום. מכאן משמע כר' שמעון דאמר בפ' התכלת (מנחות ד' מג.) דציצי' מ''ע שהזמן גרמא וכן איתא בקדושין (פ''ק ד' לג.) דקאמר ציצית מצות עשה שהזמן גרמא וא''ת א''כ למ''ד (מנחות מא.) ציצית חובת טלית הוא ואפילו מונחת בקופסא אפ''ה חייבת בציצית היכי אשכחן שיהא הזמן גרמא. וי''ל דאם היה כסות המיוחד ללילה פטור והכי איתא בירושלמי דקדושין אמר להם ר''ש אי אתם מודים לי דציצית מ''ע שהזמן גרמא שהרי כסות לילה פטור מן הציצית א''ר אילא טעמא דרבנן שאם היה מיוחד ליום ולילה שחייב בציצית: ומנח תפילין ומצלי. ומהתם משמע שמותר להניח תפילין בין גאולה לתפלה וכן בטלית מניח אדם טליתו בין גאולה לתפלה. וכן מצינו שרבי יצחק ברבי יהודה שלח אחר טליתו ושהה השליח וכבר קרא ק''ש בברכותיה ונתעטף בטליתו וגמר שמונה עשרה והביא ראיה מהכא מההיא דרב. מ''מ יש לחלק בין תפילין לטלית דעיקר ק''ש ותפלה שייכי בתפילין כדאמר בסמוך כאילו מעיד עדות שקר בעצמו פירוש באדון שצוה שהוא קורא והיו לטוטפת ולאות על ידך ואין. ותפלה נמי כדאמרן קרי ק''ש ומתפלל זו היא מלכות שמים אבל ציצית שאינו אלא חובת טלית שאם יש לו טלית חייב ואם אין לו פטור מציצית ויכול לקרוא ק''ש בלא ציצית ודאי דהוי הפסקה. והרב רבי משה מקוצי היה אומר דאפי' מכאן אין ראיה דמצי למימר הניח תפילין בלא ברכה ולאחר י''ח ממשמש בהם ומברך עליהם ובהכי סגי שגם מותר להתעטף בטלית בעת שידיו מטונפות ואחר שיטול ידיו ימשמש בטליתו ומברך: ומכל מצות האמורות בתורה. וא''ת וכי ק''ש לא הוה בכלל מצות האמורות בתורה. וי''ל דאי לא תני בהדיא ק''ש הוה אמינא דדוקא הני דלית להו קביעות זמן אבל ק''ש דקביע להו זמן לא הואיל וזמן עובר קמ''ל: עולה בלא מנחה. ה''ה דמצי למימר בלא נסכים שהרי עולה נמי טעונה נסכים אלא לישנא דקרא נקט עולה ומנחה וגו':

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר