סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

חוּץ מִפָּרָשַׁת סוֹטָה בִּלְבַד רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ חוּץ מִפָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁל מִקְדָּשׁ מַאי בֵּינַיְיהוּ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה לִמְחוֹק לָהּ מִן הַתּוֹרָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ
וְהָנֵי תַּנָּאֵי כִי הָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא אֵין מְגִילָּתָהּ כְּשֵׁירָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת רַבִּי אַחַי בַּר יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר מְגִילָּתָהּ כְּשֵׁירָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת
אָמַר רַב פָּפָּא דִּילְמָא לָא הִיא עַד כָּאן לָא קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא הָתָם אֶלָּא כֵּיוָן דְּאִינְּתִיק לְשׁוּם רָחֵל לָא הָדְרָא מִינַּתְקָא לְשׁוּם לֵאָה אֲבָל תּוֹרָה דִּסְתָמָא כְּתִיבָה הָכִי נָמֵי דְּמָחֲקִינַן
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק דִּילְמָא לָא הִיא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אַחַי בַּר יֹאשִׁיָּה הָתָם אֶלָּא בִּמְגִילָּה דְּאִיכְּתוּב לְשׁוּם אָלוֹת בָּעוֹלָם אֲבָל תּוֹרָה דִּלְהִתְלַמֵּד כְּתִיבָה הָכִי נָמֵי דְּלָא מָחֲקִינַן
וְרַבִּי אַחַי בַּר יֹאשִׁיָּה לֵית לֵיהּ כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ מְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ שְׁמִי כְּשִׁמְךָ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְּשֵׁם אִשְׁתְּךָ פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ
אָמְרִי הָתָם וְכָתַב לָהּ אָמַר רַחֲמָנָא בָּעִינַן כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ הָכָא נָמֵי וְעָשָׂה לָהּ מַאי עֲשִׂיָּיה מְחִיקָה
אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ [כּוּ'] מַנִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ דְּכַמָּה דְּלָא קָרְבָה מִנְחָתַהּ לָא בָּדְקִי לַהּ מַיָּא דִּכְתִיב מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן
אֵימָא סֵיפָא יֵשׁ לָהּ זְכוּת הָיְתָה תּוֹלָה לָהּ אֲתָאן לְרַבָּנַן דְּאִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָאָמַר אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים
אָמַר רַב חִסְדָּא הָא מַנִּי רַבִּי עֲקִיבָא הִיא דְּאָמַר מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ וּבִזְכוּת סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן
וְהֵם אוֹמְרִים הוֹצִיאוּהָ וְכוּ' מַאי טַעְמָא דְּדִילְמָא מֵתָה לְמֵימְרָא דְּמֵת אָסוּר בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה
וְהָתַנְיָא טְמֵא מֵת מוּתָּר לִיכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה וְלֹא טְמֵא מֵת בִּלְבַד אָמְרוּ אֶלָּא אֲפִילּוּ מֵת עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ עִמּוֹ בִּמְחִיצָתוֹ
אָמַר אַבָּיֵי שֶׁמָּא תִּפְרוֹס נִדָּה לְמֵימְרָא דְּבִיעֲתוּתָא מְרַפְּיָא אִין דִּכְתִיב וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד וְאָמַר רַב שֶׁפֵּירְסָה נִדָּה וְהָא אֲנַן תְּנַן חֲרָדָה מְסַלֶּקֶת דָּמִים פַּחְדָּא צָמֵית בִּיעֲתוּתָא מְרַפְּיָא
יֵשׁ לָהּ זְכוּת הָיְתָה וְכוּ' מַנִּי מַתְנִיתִין לָא אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן וְלָא רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יִצְחָק אִישׁ כְּפַר דָּרוֹם וְלֹא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל
דְּתַנְיָא אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלָה לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים כְּדֵי הַכָּרַת הָעוּבָּר דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יִצְחָק אִישׁ כְּפַר דָּרוֹם אוֹמֵר תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר זֶרַע הָרָאוּי לְסַפֵּר
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר דִּכְתִיב לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָיךְ וַחֲטָיָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן

רש"י

חוץ מפרשת סוטה. ואפי' בס''ת: משמו. של ר''מ: שבמקדש. של כל סוטה וסוטה: מאי בינייהו. כלומר במאי קמיפלגי באיזה טעמא: למחוק לה. מפרשת סוטה שבספר תורה לת''ק מחקינן לר' יעקב לא מחקינן: כי הני תנאי. דאיפלגו נמי בכתיבה לשמה: דאינתיק. מכל נשים לשמה של זו: אמר רב נחמן וכו'. איהו נמי פריך דהני תנאי לאו כי הני תנאי ופריך לאידך גיסא ואית ליה נמי דרב פפא וה''ק איכא למיפרך להאי גיסא ואיכא למיפרך להאי גיסא: כתב. לה גט לגרש את אשתו ונמלך מלגרשה: בן עירו. ששמו כשמו והוא מאותה העיר: שמי כשמך וכו'. ובני עיר אחת אנחנו וגט זה ראוי לי תניהו לי ואגרש בו את אשתי: פסול לזה לגרש בו. דדרשינן לה לשמה דכתיב וכתב לה ספר כריתות והכא נמי כתיב ועשה לה הכהן: מני. הא דקתני דכיון ששתתה נבדקת ר''ש היא דאמר מקריב מנחתה ואח''כ משקה דאי לא אקרבה ברישא לא הוה מיבדקה עד שתקרב מנחתה דכתיב מזכרת עון: הא אמר אין זכות . תולה. במתני' (לקמן ד' כב:): ר''ע היא. דאמר לעיל (ד' יט:) משקרב הקומץ אינה יכולה לחזור בה אלמא מקרבי לה קודם שתשתה: במחנה לויה. בהר הבית דהא עזרת נשים וגם שער נקנור לא נתקדשו בקדושת עזרה והרי הן כשאר הר הבית: עמו במחיצתו. ובמדבר נמי היו ג' מחנות לפנים מן הקלעים מחנה שכינה והלוים יחנו סביב למשכן העדות (במדבר א) זה מחנה לויה והדגלים ג' פרסאות זה מחנה ישראל ומשה היה לוי וקאמר. עמו: שמא תפרוס נדה. אגב ביעתותא דמים המרים והנדה והזב והזבה ובעל קרי אסורים במחנה לויה כדילפינן בפסחים בפרק אלו דברים (ד' סז.): פחדא צמית. דאגה שאינה באה פתאום אלא דואגת שמא יבואו אויבים להורגה צומת את המקור מלהוציא דם ואפי' בשעת וסתה וההיא דנדה אדאגה איתמר דקתני הגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה מפני שאורח בזמנו בא ר''מ אומר אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה טהורה אם בדקה אחרי כן ומצאתה טהורה ולא אמר אורח בזמנו בא שחרדה מסלקת את הדמים: ביעתותא. הבאה פתאום כגון זו שלא היתה חרידה עד עכשיו ופתאום היא מרגשת בצערה וכן באסתר שבאת לה שמועת מרדכי פתאום: מרפיא. הדמים פותח את המקור: מני מתני'. דקתני יש זכות תולה ג' שנים: כדי הכרת העובר. דדריש ונקתה ע''י זכות כדי ונזרעה זרע כשיעור שהעובר ניכר במעוברת: הראוי לספר. לחיות ולבא לידי סיפור שבחו של מקום: ואע''פ שאין ראיה. גמורה לדבר דזכות תולה י''ב חודש זכר לדבר ולקמן מפרש אמאי אינה ראיה: להן מלכא מלכי ישפר עליך וגו'. דניאל אמר לנבוכדנצר כשפתר לו החלום שיהא נטרד מן האנשים ולהיות עם בהמה וחיה להן מלכא אמנם המלך מלכי ישפר עליך עצתי תיטב בעיניך להאמין לעצתי: וחטיך בצדקה פרוק. חטאך ע''י צדקה פדה: ועויתך במיחן. ועונותיך בחנינת העניים:

תוספות

כתב וכתב לה אע''ג דנכתבה לשום אשה אחרת דכשר לפום דיחוי דרב נחמן בר יצחק א''כ האי דקאמר הכא התם וכתב לה אמר רחמנא אבל הכא לא כתיב אלא וכתב ולה כתיב גבי עשייה והא בפרק כל הגט (גיטין דף כד:) מפרש מ''ט פסלינן לכל הני גיטין אי כתיב ונתן ספר כריתות ה''א למעוטי האיך קמא שנכתב שלא לשום אשה כתב רחמנא וכתב ואי לא כתיב אלא וכתב ה''א למעוטי האי דלא איהו כתב לה אבל יש לו ב' נשים דאיהו קא כתב לה כשר כתב רחמנא וכתב לה דממעטינן היו לו שתי נשים וכו' אלמא דממעטי התם מוכתב גרידא היכא דנכתב לשם אשה אחרת וי''ל דשאני התם דלא הוה צריך למיכתב אלא ונתן לה ספר כריתות הילכך הוי וכתב קרא יתירא למעוטי נכתב לשם אשה אחרת אבל הכא לאו יתירא הוא האי וכתב הילכך לא ממעטינהו מיניה אלא היכא דלא אכתיב לשם אלות בעולם כדכתיב וכתב את האלות: הא מני ר''ע היא ובזכות סבר לה כרבנן. פירש ר''י דאשכחן הכי בספרי ובירושלמי בהדיא דסבר ר' עקיבא זכות תולה דגרס בירושלמי תני ר' טרפון אומר כל זכרונות שנאמרו בתורה לטובה חוץ מזו שהיא של פורענות אמר לו ר''ע אילו נאמר מזכרת עון ושתק הייתי אומר כדבריך הא אינו אומר מנחת זכרון אלא לטובה אבל אי לא הוי אמר ר''ע בהדיא דזכות תולה הוה מוקי לה כרבי דמתני' (לקמן ד' כב:) וסבר לה כרבי שמעון ונראה דלא הוה מצי לאוקמא כרבי דמדסיפא רבי רישא לאו רבי ועוד איכא למאן דאמר בפ''ק (לעיל דף ו.) דבמתנוונה פליגי רבי ורבנן: לא טמא מת אלא אפי' מת עצמו. קשיא לר' דהכא משמע דמכניס מת חמור מטמא מת הנכנס ובפרק בתרא דעירובין בסופו (דף קד:) אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל המכניס טמא שרץ במקדש חייב שרץ עצמו פטור שנאמר מזכר ועד נקבה תשלחו מי שיש לו טהרה במקוה ומת נמי אין לו טהרה במקוה ויש לתרץ דהתם מיירי במכניס שרץ שלא נגע בו ושרץ לא מטמא במשא ולהכי נקט נמי שרץ ולא נבילה דאם נטמא המכניס תיפוק ליה משום גופו שהיה נכנס טמא שרץ במקדש והכא ה''פ ולא טמא מת בלבד אמרו לאחר שפירש מן הטומאה אלא אפי' מת עצמו דהויא טומאה בחיבורין במכניסו דחמירי טפי מטומאה שלא בחיבורין כדאיתא בפ' שני דמסכת ע''ז (דף לז:): ביעתותא מרפיא. תימה לר''י והא בפרק בתרא דנדה (דף עא.) בגמרא ב''ש אומרים כל הנשים מתות נדות מ''ט דב''ש אגב ביעתותא [דמלאכא] דמותא חזיא וב''ה פליגי עליה וקא מקשה התם אלא הא דתניא ב''ש אומרים כל הנשים מתים זבין קרי כאן מבשרו ולא מחמת אונסו אלא טעמא דב''ש וכו' אלמא דלא אמרי' ביעתותא מרפיא וי''ל ביעתותא דמלאך לא מרפיא דלא חזי אלא בשעת הוצאת הנפש: יש זכות תולה שנה אחת. ירושלמי יש זכות תולה שנה אחת מנבוכדנצר לקצת ירחין תרין עשר יש זכות תולה שתי שנים מאמנון ויהי לשנתים ימים (שמואל ב יג) יש זכות תולה שלש שנים מאחאב וישבו שלש שנים אין מלחמה (מלכים א כב) אמר ר' יוסי כל אותן שלש שנים היה עסוק במצות וכל אותן שתי שנים היה עוסק בתורה: מנחת זכרון כלל מזכרת עון פרט כמדומה הכי פירוש אימא דממנחת זכרון ליכא למילף זכרון זכות אלא זכרון עון ואין בכלל אלא מה שבפרט אם אומר אתה כן לא נמצאת מדת הדין מקופחת מה אם מדת הפורענות מעוטה הרי מזכרת מידת הטובה מרובה על אחת כמה וכמה אלא מנחת זכרון יש לה זכות מזכרת עון אין לה זכות:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר