|
טקסט הדף מנוקד
תְּנַן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה אִם אִשָּׁה שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ הֲרֵי הוּא מֵיפֵר נְדָרֶיהָ אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם אֵינוֹ דִין שֶׁמֵּיפֵר נְדָרֶיהָ וְאִי בְּשֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר קָנָה לְעַצְמוֹ הוּא שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ עַל יְדֵי שָׁמַיִם
תִּפְשׁוֹט דְּבָעֵי רַבָּה מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי אֵירוּסִין עוֹשֶׂה אוֹ נִשּׂוּאִין עוֹשֶׂה תִּפְשׁוֹט דְּנִשּׂוּאִין עוֹשֶׂה דְּאִי אֵירוּסִין עוֹשֶׂה הָא תְּנַן נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַאי יָפֵר יָפֵר בְּשׁוּתָּפוּת תַּנְיָא נָמֵי הָכִי כְּרַבִּי אַמֵּי שׁוֹמֶרֶת יָבָם בֵּין יָבָם אֶחָד בֵּין שְׁנֵי יְבָמִין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָפֵר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמָה אִם אִשָּׁה שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בָּהּ עַד שֶׁלֹּא תָּבֹא לִרְשׁוּתוֹ מִשֶּׁבָּאת לִרְשׁוּתוֹ נִגְמְרָה לוֹ אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק עַד שֶׁלֹּא תָּבֹא לִרְשׁוּתוֹ מִשֶּׁבָּאת לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּגְמוֹר לוֹ אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בָּהּ כָּךְ אֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בָּהּ תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִמָּהּ חֵלֶק כָּךְ יֵשׁ לַאֲחֵרִים חֵלֶק בָּהּ אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עֲקִיבָא דְּבָרֶיךָ בִּשְׁנֵי יְבָמִין מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד אָמַר לוֹ כְּלוּם חִלַּקְנוּ עַל יָבָם אֶחָד וְעַל שְׁנֵי יְבָמִין בֵּין שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר בֵּין שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וְכִשְׁאָר דְּבָרִים כֵּן נְדָרִים בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר בֶּן עַזַּאי חֲבָל עָלֶיךָ בֶּן עַזַּאי שֶׁלֹּא שִׁימַּשְׁתָּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא מַאי רש"י
ואי. אמרת טעמא דרבי אליעזר דאמר לשנים מיפר כגון שעשה בה מאמר הא דאמר שהקנו לו מן השמים קנה לעצמו הוא במה שעשה בה מאמר: או נשואין עושה. יורשה ומיטמא לה והבא עליה נידון בחנק דאי אירוסין דלא פקעה זיקת אחיו לגמרי מינה היכי מצי יבם מיפר לחודיה: והא תנן נערה המאורסה וכו'. דכל זמן שהיא ארוסה אכתי שייך בה אביה: מאי יפר דקאמר ר''א בשותפות. עם אביה דלעולם אירוסין עושה: תניא כוותיה דר' אמי. דבעשה בה מאמר פליגי: משבאת לרשותו נגמרה לו. מיפר נדריה הוא ואביה: אשה שיש לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו שהיא זקוקה לו עד שלא עשה בה . מאמר: משבאת לרשותו. דעשה בה מאמר: אינו דין שתיגמר לו. דמפר נדריה: כך אין לאחרים חלק בה. קודם שתתארס לו: כך יש לאחרים חלק בה. לשאר יבמין: מה אתה משיב על יבם אחד. שאין אתה מודה לי עליו הואיל ואין לאחרים חלק בה כארוסה דמיא ומיפר לה: כלום חלקנו כו'. דודאי בין עשה בה מאמר בין לא עשה בה מאמר אינו חייב סקילה הבא עליה כנערה המאורסה הלכך אינו מיפר לא שנא יבם אחד ולא שנא שני יבמין דהכל דינו שוה דאין חיוב יותר הבא על שומרת יבם אחד מהבא על שומרת שני יבמין: וכשאר דברים כן נדרים. דכשם דלענין סקילה אין לה דין כנערה מאורסה כך בנדרים אינה גמורה לאישה להפר כנערה מאורסה והכי מפ' לקמן: שלא שימשת את ר''ע. שיודע לנצח כל כך ולהשיב תשובות מעולות:
תוספותאין תוס' לעמוד זה ר"ן הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|