|
טקסט הדף מנוקד
דְּמַחֵית בְּשַׂר בְּכוֹר וּמַחֵית בָּשָׂר דְּהַאיְךְ גַּבֵּיהּ וְאָמַר זֶה כָּזֶה וְתַנָּאֵי הִיא
לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים וּמַאי טַעְמָא דְמַאן דְּשָׁרֵי אָמַר קְרָא כִּי יִדֹּר עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַנָּדוּר לְאַפּוֹקֵי בְּכוֹר דְּדָבָר הָאָסוּר הוּא וּמַאן דְּאָסַר אָמַר קְרָא לַה' לְרַבּוֹת דָּבָר הָאָסוּר וּמַאן דְּשָׁרֵי לַה' מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַתְפִּיס בְּחַטָּאת וְאָשָׁם וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם וּלְהוֹצִיא אֶת הַבְּכוֹר מְרַבֶּה אֲנִי חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁהוּא מַתְפִּיס בְּנֶדֶר וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַבְּכוֹר שֶׁהוּא קָדוֹשׁ מִמְּעֵי אִמּוֹ וּמַאן דְּאָסַר בְּכוֹר נָמֵי מַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר הוּא דְּתַנְיָא מִשּׁוּם רַבִּי אָמְרוּ מִנַּיִן לְנוֹלַד בְּכוֹר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּישׁוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ וּמַאן דְּשָׁרֵי כִּי לָא מַקְדֵּישׁ לֵיהּ מִי לָא מִיקַּדֵּישׁ כְּאִימְּרָא כַּדִּירִים תָּנָא אִימְּרָא לְאִימְּרָא כְּאִימְּרָא דִּירִים לַדִּירִים כַּדִּירִים עֵצִים לָעֵצִים כָּעֵצִים אִישִּׁים לָאִישִּׁים כָּאִישִּׁים מִזְבֵּחַ לַמִּזְבֵּחַ כַּמִּזְבֵּחַ הֵיכָל לַהֵיכָל כַּהֵיכָל יְרוּשָׁלַיִם לִירוּשָׁלַיִם כִּירוּשָׁלַיִם כּוּלָּן שֶׁאוֹכַל לָךְ אָסוּר לֹא אוֹכַל לָךְ מוּתָּר מַאן שָׁמְעִינַן לֵיהּ דְּלָא שָׁנֵי לֵיהּ אִימְּרָא לְאִימְּרָא כְּאִימְּרָא רַבִּי מֵאִיר הִיא אֵימָא סֵיפָא וְכוּלָּן לֹא אוֹכַל לָךְ מוּתָּר וְהָתְנַן לַקָּרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר וְאָמַר רַבִּי אַבָּא נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לְקָרְבָּן יְהֵא לְפִיכָךְ לֹא אוֹכַל לָךְ לָא קַשְׁיָא הָא דְּאָמַר לָא לְאִימְּרָא הָא דְּאָמַר לְאִימְּרָא מַתְנִי' הָאוֹמֵר קׇרְבָּן עוֹלָה מִנְחָה חַטָּאת תּוֹדָה שְׁלָמִים שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ אָסוּר רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר הַקׇּרְבָּן כַּקׇּרְבָּן קׇרְבָּן שֶׁאוֹכַל לָךְ אָסוּר לַקׇּרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר גְּמָ' קָתָנֵי קׇרְבָּן הַקׇּרְבָּן כַּקׇּרְבָּן שֶׁאוֹכַל לָךְ אָסוּר סְתָמָא תְּנָא כְּרַבִּי מֵאִיר דְּלָא שָׁנֵי לֵיהּ בֵּין אִימְּרָא לְאִימְּרָא [אִי רַבִּי מֵאִיר הָא] דְּקָתָנֵי הַקׇּרְבָּן שֶׁאוֹכַל לָךְ אָסוּר וְהָתַנְיָא מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּאוֹמֵר הָא קׇרְבָּן וְהָא עוֹלָה וְהָא מִנְחָה וְהָא חַטָּאת שֶׁאוֹכַל לָךְ שֶׁמּוּתָּר שֶׁלֹּא נָדַר זֶה אֶלָּא בְּחַיֵּי קׇרְבָּן רש"יואמר זה כזה. ובהא קא מיפלגי מר סבר בעיקרו מתפיס ומר סבר בהיתר קא מתפיס לאחר זריקת דמים: אמר קרא כי ידוי. נדיר כי ידור בדבר הנדור. הוי נדר ואסור לאפוקי בכור דדבר האסור דממילא מיתסר: אמר קרא לה' לרבות דבר האסור. דכל דבר שהוא אסור ולגבוה הוא מתפיסו נמי בנדר אע''פ שהוא אסור בלא נדר כגון בכור: מרבה אני חטאת ואשם. שהם מתפיסים מפני שהוא מתפיסן בנדר אע''ג דעל חטא באין ולא משום נדר אפ''ה איהו מתפיסו שאומר הרי זו לחטאתי ולאשמי אבל בכור אינו מתפיס כלל שממעי. אמו קדש עצמו: כי לא מקדיש ליה. אם לא הקדישו מי לא מיקדיש בלאו הכי משום הכי לא חשיב כלל כי מתפיס ליה בנדר אבל חטאת ואשם לא מיקדשי לעולם אי לא מקדיש להו: כולן שאוכל לך אסור. דכי אמר כאימרא שאוכל לך דמי כמאן דאמר יאסר עלי מה שאוכל לך אבל אמר כאימרא לא אוכל לך מותר דמשמע אבל אם אוכל לך לא יהא כאימרא ומותר: מאן שמעינן ליה דילא שאני ליה בין אימרא לאימרא כאימרא. דכולן שאוכל לך אסור: ר''מ היא. דפליג עליה דר''י דאי ר''י לית ליה אימרא דאמר האומר ירושלים לא אמר כלום: וכולן לא אוכל לך מותח. אפילו אמר לאימרא לא אוכל לך: לא קשיא הא דאמר לאימרא. מתני' דתנן לקמן וכו' דאמר לאימרא לא אוכל לך דהיינו לקרבן דמשמע לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך וברייתא דקתני מותר תריץ לה הכי דאמר לא לאימרא לא אוכל לך הא אם אוכל לך יהא כאימרא דהיינו מכלל לאו הן ולהכי מותר דלר''מ לית ליה מכלל לאו: מתני' האומר. עולה יהא שאוכל לך או מנחה כו' אסור: רבי יהודיה מתיר. דלא אמר כעולה כחטאת: גמ' סתמא תנא כרבי מאיר דלא שאני ליה בין אימרא לאימרא. דאסר היכא דאמר ירושלים כמאן דאמר כירושלים ולהכי אסור היכא דאמר קרבן כהיכא דאמר כקרבן: אי רבי מאיר היא. רישא דקתני הקרבן שאוכל לך אסור: והתניא מורים חכמים לרבי יהודה. דהיינו רבי מאיר דפליג עליה: שלא נדר זה אלא בחיי קרבן. דכי אמר הא קרבן שאוכל לך משמע כמאן דאמר חיי קרבן שאוכל לך ולא כלום קאמר: תוספותאמר קרא לה' לרבות דבר האסור. פי' דבר האסור כי האי דבכור לפי שנחשב קצת דבר הנדור כדמפרש ואזיל: מרבה אני חטאת ואשם שהוא מתפיס בנדר. אע''ג שהוא חייב אותן בלא נדר מ''מ אין קדושה חל עליהן ממילא: תנא אימרא לאימרא וכו' הא דאמר לאימרא. בפתח דלאימרא בפתח מפרשינן ליה לאימרא יהא לפיכך לא אוכל לך כמו לקרבן בפתח והא דתניא בהך ברייתא לאימרא לא אוכל לך מותר מיירי שאמר לא אימרא כפר''ת וא''ת אי לאימרא דהך ברייתא מיירי דאמר לא אימרא אם כן שאוכל לך אמאי משמע איסורא וי''ל דודאי לאימרא דרישא (דלא) דאוכל לך מיירי בלאימרא בפתח ולאימרא דלא אוכל מיירי שאמר לא אימרא וא''ת אם כן אדמפליג בלא אימרא בין אוכל ללא אוכל ליפלוג כולה בלא אוכל בין לאימרא בפתח ללא אימרא דהשתא נמי דמפליג בין אוכל ללא אוכל הוי לאימרא גבי אוכל בפתח וגבי לא אוכל לא אימרא וי''ל דאה''נ אלא כיון דאימרא כאימרא לא ליתני ליה לאיסורא רק באוכל לך תני נמי באוכל לך גבי לאימרא ואע''ג דגבי לאימרא הוי מתסר נמי גם בלא אוכל לך כך צריך לדחוק לפר''ת ור''י גרס הא דאמר לאימרא בחטף התם מפרש ליה לאימרא יהא לפיכך לא אוכל לך דומיא דלקרבן לא אוכל לך דהתם נמי לקרבן בחטף הא ברייתא דלעיל דשרי מיירי בלאימרא בפתח בין ברישא גבי שאוכל בין גבי לא אוכל לך: האומר קרבן עולה ומנחה וכו'. אשמעי' אע''ג דליכא כ''ף: רבי יהודה מתיר. משום דלא אמר בכ''ף וה''ה בלשון קונם בלא כ''ף דמותר טפי דלא עדיף מלשון קרבן עצמו וקונם בכל הש''ס בלא כ''ף דלא כרבי יהודה ור''י פי' דאמר קונם יש לפרש לשון פעולה כמו מקונם ובלשון פעולה מודה רבי יהודה כקרבן הקרבן: הקרבן כקרבן קרבן אוכל לך אסור. תימה בשלמא הקרבן אשמעינן דלא הא קרבן קאמר כיון שאמר הקרבן תיבה אחת אבל אינך תרתי למה לי ואי משום קרבן בלא כ''ף כבר אשמעינן (ונראה דא''ל) דוקא שאוכל לך הוא דאסור אבל לא אוכל לך מותר דלא מפרש קרבן יהא לפיכך לא אוכל לך כך נראה למהר''ף נ''ע:
ר"ן הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|